1#. גבר צריך להיות קצת יותר יפה מקוף

למשרד נכנסה אשה גבוהה ודקה עם שיער שחור, ריסים שחורים ארוכים ועיניים בצבע תכלת. היא לבשה חצאית אדומה, גופיה לבנה ונעלה מגפיים שחורים קצרים. הלסת נשמטה במשרד לכל מי שראה אותה ואני מיד שאלתי אם היא דוגמנית. היא חייכה חיוך מריר ואמרה, ״דוגמנית? אפילו לא קרוב לזה״.

מסתבר שהיפיפיה הזו שנראית כמו דוגמנית צעירה, היא נוגה, אשה בת 42, אם לשלושה ילדים, שניים מהם תאומים בני 9 עם צרכים מיוחדים שנזקקים לטיפול והשגחה צמודים. נוגה, גרפיקאית במקצועה, הפסיקה לעבוד עוד בהריון שהיה הריון בסיכון גבוה, ומעולם לא חזרה לעבוד כשהתברר די מהר שהתאומים שלה זקוקים להשגחה מיוחדת. כשמלאו לתאומים שש שנים, נולדה הבת השלישית ומאז היא אמא סביב השעון לשלושה ילדים.

בתחילת הדרך, שמעון, איש עסקים כריזמטי, המטיר עליה מחמאות ומתנות רבות, וחיזר אחריה עד שכבש את ליבה של נוגה שהתאהבה בו עד עמקי נשמתה.

שמעון, שמבוגר ממנה בעשור ונמוך ממנה בעשרה ס״מ, הוא בעל חברה גדולה, ופירנס את הבית ביד רחבה. הוא מעולם לא עודד אותה לצאת לעבוד. להפך. העובדה שהיא בבית עם הילדים הפסיקה את התקפי הקנאה הקשים בהם לקה בתחילת יחסיהם. שהרי היא נראית כמו דוגמנית והוא אמנם בעל תכונות טובות רבות, אך עונה להגדרה המדוייקת עליה חינכה אותה אימה – ״גבר צריך להיות קצת יותר יפה מקוף״.

2#. האבק ממנו עשויה תחושת המובן מאליו

מערכת היחסים ביניהם, שהייתה רווית תשוקה בתחילת הדרך, הלכה ונשחקה כדרכן של מערכות יחסים ששוחקות עצמן על אבני השגרה, ההרגל, השיעמום, גידול הילדים, הבעיות שלהם, והאבק ממנו עשויה תחושת המובן מאליו.

שחיקת יחסים כמו שחיקת חלקי חילוף ברכב, ניתנת אמנם לטיפול ומצריכה משאבים, אבל לנוגה ולשמעון לא היה מושג איך מטפלים בשחיקה הזו כשכל האנרגיות שלה מופנות לשלושה ילדים שנזקקים לטיפול מסביב לשעון וכל האנרגיות שלו מופנות לעסקיו ולכסף שנדרש כדי לממן את הוצאות המשפחה והבית רחב הידיים בו התגוררו בישוב ירוק בשרון.

רוב הזמן שמעון לא הגביל את נוגה אבל חשבון הבנק היה שלו, כרטיס האשראי היה שלו, והוא שלט על ההוצאות ומדי פעם העיר הערות שמטרתן בעיקר להמחיש לה שיש בקרה מלמעלה.

והיו ההערות המקטינות שלו. שהתחילו מ״מה את מבינה״, עברו ל״אני באמת לא מעוניין לשמוע את דעתך״ כשניסתה לומר את עמדתה לדילמה עסקית שהציג בפניה, וכששאלה מדוע בכלל שיתף אותה אם אינו מעוניין לשמוע את דעתה הוא ענה ״שכחתי כמה שאת מטומטמת״.

אלא שהוא גם דאג לומר לה שהיא נראית דהויה, שהיא מוזנחת, שהיא רזה מדי, אחרי לילות לבנים בהם הייתה ערה עם התאומים שהיו חולים שניהם ולא ישנו דקה הוא אמר לה שהיא ״נראית כמו גוויה״, וכשהיא ענתה לו שככה היא גם מרגישה אחרי לילה לבן, ענה לה שמעון ״די כבר עם הדרמה שלך״ ויצא לעבודה.

3#. לפתוח את הנישואין

לפני שנתיים שמעון הודיע לנוגה שהוא מעוניין ״לפתוח״ את הנישואין. ״אני לא נמשך אליך״ הוא אמר לאשתו היפיפייה, ״אני רוצה סקס עם אחרות, ואני לא מתכוון להסתתר. מצידי תצטרפי אלי לשלישייה, או תעמדי ותסתכלי, או פשוט אל תתערבי״, הוא הודיע לה. ״ומה איתי?״ שאלה נוגה, ושמעון ענה ״אמרתי לך מצידי תצטרפי או תסתכלי״.

וכך היה. שמעון פתח פרופיל בטינדר והתחיל לחגוג עם נשים נשואות. לנוגה הוא סיפר שיש המון נשים נשואות בטינדר שמחפשות סקס או תמיכה, או סקס תמורת תמיכה, ואפילו נהג לשתף אותה בארועי הערב כשחזר.

נוגה בכתה בלי סוף, לא הסכימה לשמוע על מעלליו, ולא הסכימה שהוא יגע בה, אבל לשמעון זה לא הפריע. הוא רצה לשכב עם אחרות וגם איתה והיה חשוב לו לעדכן אותה בכל הפרטים, והוא כפה עליה גם את סיפוריו וגם את עצמו.

ואת כל זה שמעון יכול היה לעשות כי הוא ידע שנוגה תלויה בו כלכלית, ושאין לה לאן לברוח ממנו. בשלב כלשהו הוא גם הפסיק לכפות את עצמו עליה ואמר לה שהוא לא נמשך אליה, שהיא רזה מדי ונראית כמו גוויה, ושבא לו על נשים יותר מלאות, כאלו ש״יש מה לתפוס״, ולא הפסיק לתאר לפרטי פרטים את מעלליו, למרות שנוגה אמרה לו שהיא לא מעוניינת לשמוע.

״לא שאלתי אותך אם את מעוניינת או לא״ אמר שמעון ואיים ״אם אני לא יכול לשתף אותך במה שעובר עלי, אולי אין טעם שנישאר ביחד״. הוא ידע שלנוגה אין לאן ללכת ושהיא תלויה בו כלכלית, וניצל את זה עד הסוף.

נוגה הלכה וכבתה. היא חשה מכוערת, ולא מושכת, ולמרות שבכל מקום אנשים סובבו את ראשם כשהיא עברה, היא הייתה חסרת בטחון עצמי. במעשיו ובמחדליו, שמעון הצליח לרסק לחלוטין כל תחושת ערך עצמי שהיתה לנוגה.

4#. פתח צר מאוד

בגינת המשחקים ליד הבית פגשה נוגה אבא של ילדה מהגן של בתה. הם הפכו לחברים והחברות הזו, שכללה גם פלירטוטים עדינים, החזירה לה קצת שמחת חיים, קצת ערך עצמי וקצת תשוקה. ותוך שבוע שמעון שם לב שהעיניים התכולות שלה נוצצות וקלט שיש משהו. הוא לקח לה את הטלפון כשהיא ישנה, את הסיסמא שלה לטלפון הוא תמיד ידע, שהרי לא היתה לה אופציה לסיסמא פרטית לטלפון, וחיטוט קצר הבהיר לו את כל התמונה. היה לו ברור שנוגה לא בגדה בו, ושאין לו כוונה להתגרש ממנה, אבל כמו צ׳רצ׳יל, גם שמעון לא רצה לבזבז משבר טוב.

זעמו של שמעון הביא אותו לנקודת רתיחה והוא העיר את נוגה באגרסיביות. ״איך את לא מתביישת לבגוד יא חתיכת זונה״ הוא כיוון את הפנס של הטלפון לעיניה. ״אני עובד ומפרנס אותך ואת בוגדת בי?! אין סליחה ואין מחילה. נואפת. זונה. בושה למשפחה שלנו״.

נוגה קפאה מאימה. העיניים של שמעון היו אפלות והזעם שלו היה מצמית. עוצמת התגובה לא הלמה את העובדה שהייתה שם ידידות עם קורטוב של חיזור ואת העובדה ששמעון למעשה ״פתח״ את הנישואין על פי דרישתו. אלא שהפתח היה צר מאוד. רק שמעון יכול היה לצאת ולהכנס בשער, ואילו מנוגה הוא דרש לשמור על נאמנות מוחלטת ולשמש אוזן קשבת למעלליו. ׳אפשר לומר שהוא הגדיר מחדש את המונח חוצפה׳ אמרתי לנוגה שסיפרה לי שהוא הודיע לה שמעכשיו הכל עומד להשתנות.

5#. שאלה של להיות או לחדול

אלא ששמעון הלך רחוק מדי והחליט על רפורמה. הוא הציב לנוגה חוקים חדשים – והודיע לה שכך יהיה מעתה –

1. נוגה מוחקת את הווטסאפ ויוצאת מכל הרשתות החברתיות לחלוטין. היא יכולה לקבל רק הודעות סמס.
2. פעם ביום הטלפון שלה עובר בדיקה של שמעון ומעקב וכך גם המחשב האישי.
3. היא מודיעה לאותו אבא של הילדה מהגן שבעלה תפס אותם ושאם יהיו בקשר הוא יפרסם בקבוצה של הגן את התכתובת ביניהם. אחרי ההודעה היא חוסמת אותו בכל המדיות.
4. היא תצטרף לשמעון לסקס בשלישיה ותשתף פעולה לפחות פעם בחודש.
5. מסגרת האשראי שלה תוגבל ל-7500 שח בחודש ומה שעולה יותר יבוטל, גם אם זה חוגים וטיפולים של הילדים – ״ככה זה כשיש אמא זונה הילדים סובלים״ הודיע לה הצדיק.

ואם הכללים האלו לא מקובלים עליה, כך הודיע שמעון לנוגה באמצע הלילה, מחר היא אורזת מזוודה ועפה מכאן. עם הילדים. ״מצידי תלכי להורים שלך הבנת?״ שאג שמעון ונוגה קפאה והינהנה בראשה. לא מבינה שהוא ממש לא מתכוון לוותר עליה.

היא לא נרדמה כל הלילה ההוא, כי היה משהו שהיא כן הבינה. היא הבינה ששמעון מתנהג ככה רק כי הוא יכול. כי התלות הכלכלית שלה בו מאפשרת לו להתעלל בה רגשית, מינית וכלכלית. ושהיא חייבת, פשוט חייבת, לשים לזה סוף. בכל מחיר. שזו שאלה של להיות או לחדול, או שאלה של וויתור – לוותר על עצמה או לוותר עליו.

ונוגה בחרה להיות, ובחרה לשלם את המחיר כי לבחירה הזו היה תג מחיר ברור שמוצמד לוויתור על החיים ששמעון מספק לה, ולבחירה בעצמה. ״גם אם אני אצטרך לנקות משרדים כל לילה, אני עם האיש הזה לא חוזרת לחיות״, היא אמרה ואני הבטחתי לה שבסוף ההליך היא דווקא תהיה אשה עשירה ותוכל לבחור איך לחיות, והיא הביטה בי בזוג עיניים תכולות ודומעות, ורק הינהנה ואמרה ״תודה״.

אחלו לה בהצלחה.