סיפור בשלושה חלקים מהשבוע החולף – 17.10.20

1.פרספקטיבה על אושר

בואו קבלו הצצה לאיך יכולים להיראות החיים של הזוג הזה שמתגורר בוילה עם בריכה ועל הדלת שלהם יש שלט גדול – כאן גרה באושר משפחת פרידמן.

בואו נדבר קצת על אושר. אומרים שאושר מורכב מהרבה חוויות ורגעים קסומים. אורי הוא איש עסקים מצליח, חביב על הבריות, שעובד קשה ונותן שירות מעולה ללקוחותיו, אך גם דורש ומקבל תמורה נאה בעד שירותיו. עם השנים הוא צבר כספים ונכסים וכמובן רשם הכל על שמו. הוא נוהג בג’יפ כסוף ומרבה לטוס לחו״ל לביזנס שתמיד מלווה גם בפלאז׳ר. אם היינו מבקשים ממנו למלא שאלון על מדד האושר בחייו הוא בטח היה עונה שהוא איש מאושר, שהרי אשה נאה, דירה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם. ולאורי היה הכל.

לעופרה אשתו בטח היתה תשובה אחרת, אבל אף אחד לא שאל אותה והאושר שלה לא באמת עניין את אורי. הספיק לו שהיא עונה להגדרה אשה נאה. בבית אורי היה גבר אלים.

במשך שנים ארוכות הוא דאג להשפיל את עופרה עד עפר. היתה שם בין קירות הבית היפה שלהם אלימות מכל הסוגים. מכות, דחיפות ויריקות היו סצינת הסיום של כל מריבה, כי ״רק ככה אפשר לסתום לך את הפה״. קללות והשפלות היו מנת חלקה כמעט מדי יום. הוא קרא לה אפס, הודיע לה שהיא כלום ושום דבר, שהיא מרוקאית מהרחוב, ובעיקר היתה חביבה עליו האמירה שהיא צריכה כל יום לנשק לו את התחת על כך שהוא נשאר איתה ולא זורק אותה בשביל מישהי צעירה.

כשהוא נרגע החיים היו נורמליים פחות או יותר, ועופרה קיוותה כל פעם מחדש שיהיה טוב ושכחה כל פעם מחדש את הרע.

2. ככה לא נראית אשה מוכה

למרות שעופרה אשה יפה ומטופחת וכלפי חוץ מתאימה בול למה שעולה לכם בראש כשאתם רואים וילה עם בריכה, אורי מעולם לא החמיא לה. הוא נהג לקיים עימה יחסים בכוחניות ובהשפלה, מתי שרצה, והיא כבר מזמן שכחה איך זה מרגיש שעושים אהבה. באחת מנסיעותיו לחו״ל הוא נדבק במחלת מין וסירב לטפל בה, וכך הוא שב והדביק אותה שוב ושוב, מתעלם מכאביה וסבלה. במשך שנים היא לא הבינה שהיא חווה אלימות מינית, או בכלל שהיא אשה מוכה.

״ככה לא נראית אשה מוכה״ היא אמרה לי כשאמרתי לה שהיא אשה מוכה, ואז הינהנה ואמרה שאף אחד לא יכול לתאר לעצמו מה הולך אצלם בבית.

ארבעה בנים נולדו להם ברבות השנים והיא טיפלה בהם כמעט לגמרי לבד. הוא התייחס לילדים בעיקר בשבתות כשהחליט לקום משנת לילה ארוכה. ״אבא עייף הוא עובד קשה״ נהגה לומר להם והם התרגלו להתנהל בחרישיות כשהוא היה בבית, בעיקר כדי שלא לעורר את זעמו. הילדים ידעו שזה לא נעים כשאבא כועס. הוא טרק דלתות בכוח רב ופעמיים שבר את המשקוף ושלח את אחד הפועלים שלו לתקן למחרת. הוא יכול להפוך את הארון כולו ולהשליך הכל על הרצפה, או לנפץ בכוח כוס לרצפה. הוא אמנם מעולם לא פגע פיזית בילדים אבל בתקופות קשות בבית שני הקטנים פיתחו התנהגות חרדתית וטיקים בפנים, עד שבתחילה היה חשש שיש להם טורט, ואז הסתבר שזה רגשי וצריך לשלוח אותם לטיפול. את הילדים כמובן, לא את האבא.

את הכוח העיקרי להתעלל בעופרה שאב אורי מתלותה הכלכלית בו. מאז שנולד בנם הבכור לפני 15 שנים היא אינה עובדת. הוא הודיע לה שאין טעם שתעבוד בשביל כמה גרושים, עדיף שתגדל את הילדים ותדאג לבית. את החשבון המשותף שפתחו עם נישואיהם הוא סגר בטענה שאין טעם להחזיק כמה חשבונות, היא החזיקה שני כרטיסי אשראי שלו, אבל הוא שלט במסגרת האשראי והיא מצאה עצמה לא פעם בלי יכולת לשלם שקל. היא לא שיתפה איש במה שעובר עליה, נאמנה לאמירה שאת הכביסה המלוכלכת לא מוציאים החוצה העמידה עופרה פני אשה מאושרת.

חברות אמת לא היו לה, למעט נשות הפרוור היוקרתי בו התגוררו אותם הכירה מבתי הספר של הילדים. משפחתה התגוררה בצפון הארץ והקשר עם הוריה היה רופף ממילא. הוא לעג למשפחתה עוד מראשית נישואיהם, טען שהם פרימיטיביים, שהוא מתבייש בהם וסירב לנסוע אליהם לשבתות וחגים. הוריה שחשבו שהיא ״מרימה את האף״ ונעלבו שהיא ״לא עושה להם כבוד״, הלכו והתרחקו ממנה, והיא שתקה, העדיפה לחסוך מהם צער ולא לספר להם מה היה עוברת בבית ופשוט להתרחק

לפני הקורונה אורי טס לחו״ל לשבועיים. יום לפני כן סירבה עופרה, לראשונה, לשכב עימו עד שלא יטפל במחלת המין שהסבה לה כאבי תופת, והוא נדהם מהסירוב. לפני טיסתו הוא הספיק לבטל לה את מסגרת כרטיסי האשראי מותיר אותה ואת הילדים בלי יכולת לקנות אוכל או להוציא שקל אחד במזומן. בהתחלה היא הסתדרה עם האוכל שיש בבית וכשלא יכלה יותר התקשרה לאביו ושפכה את ליבה. היא כמובן לא סיפרה לו הכל, אבל ביקשה עזרה עם קניית אוכל לארבעת הנכדים וסיפרה שאורי לא מדבר איתה ולא עונה לה לטלפונים או להודעות

עם הוריו אורי דווקא הרבה לשוחח, והיה בן מקסים ודואג, כך שהם לא העלו על דעתם איך מתעלל בנם בכלתם. הוריו שלחו לה משלוח מטיב טעם וכך היא הסתדרה עד שהוא חזר. כשהוריו שאלו אותו לפשר העניין הוא פטר אותם בחיוך ואמר שזו סתם ״מריבת אוהבים״ אבל לה הוא כתב הודעה שהקפיאה את הדם בעורקיה – ״עשית את טעות חייך, תראי כבר כשאחזור״.

3. זעם וחמלה

אורי שב זועם מחו״ל. את זעמו הדגים בשבירת כל הצלחות במטבח, אבל לא את אלו הפשוטות, דווקא את אלו ששמרה מכל משמר בארון למעלה ועברו במשפחה מדור לדור. כמו בסרט אימה הוא נכנס הביתה בלי לומר שלום הניח את המזוודה בסלון, הלך למטבח פתח את הארון העליון ושלף את כל הצלחות תוך שהוא מרסק אותן אחת אחת לרצפה. הוא התעלם מצעקותיה וכשהתקרבה וניסתה למנוע ממנו הוא נתן בה מבט מאיים והודיע לה שהצלחת הבאה תעוף לה על הראש. לא היתה לה סיבה לא להאמין לו והיא נמלטה לחדר של הבן הגדול לשם נמלטו כל ארבעת ילדיהם כשהסצינה התחילה. ״אבא חזר עצבני״ היא אמרה להם ובנה הבכור הביט בה ברחמים והניד בראשו. עופרה ידעה שהיא צריכה לעשות משהו כדי לעצור את הטירוף, אבל לא היו לה כוחות נפשיים לקום וללכת והתלות הכלכלית שלה בו אחזה ברגלה כמו משקולת של מאה קילו

כשהוא נרגע ועלה להתקלח עופרה מיהרה לנקות בדמעות את המטבח משברי הצלחות שכיסו את רצפתו, פרקה את המזוודה שהשאיר בסלון וכיבסה את בגדיו. באותו לילה היא כבר לא העיזה לומר לא והוא אפילו לא שם לב שהדמעות זולגות מעיניה בלי יכולות לעצור אותן. את מסגרת כרטיסי האשראי הוא לא השיב. הבית כבר התרוקן מאוכל והיא חששה לפנות שוב להוריו ולוותה 200 שקלים מחברה כדי לקנות כמה מצרכים בסופר זול אליו נסעה במיוחד

באותו יום היא הרגישה ממש רע פיזית ונפשית. היא הניחה את הקניות במטבח ועלתה לחדר השינה לנוח. אורי חזר הביתה רותח מעצבים, נכנס לחדר השינה והתחיל לצרוח. ״זהו אני מתגרש ממך סופית, חתיכת אפס, מרוקאית מסריחה, תעיפי את התחת שלך מהבית הזה, שקל לא תקבלי״ ואז זרק עליה מעטפה ירוקה בתוכה נחה בקשה לישוב סכסוך שהוא הגיש באותו בוקר לבית הדין הרבני

בדיעבד התברר לעופרה שהבן הבכור צילם סרטון שלו שובר את הצלחות ושלח לסבו, אביו של אורי. למחרת ביקש אביו לשוחח עימו והראה לו את הסרטון. ״אני רציתי לפנות למשטרה״ הודיע לו אביו ודרש ממנו להבין מה קורה. ״זה הכל היא״ הסביר אורי לאביו. ״היא מוציאה ממני רוע, אני שונא אותה״. ״אם אתה שונא אותה, אל תחזיק אותה בכוח״ ענה לו האב החכם, אבל אי אפשר להתנהג ככה בבית״. בזעמו הלך אורי לבית הדין הרבני ופתח תיק

כשעופרה קיבלה את המעטפה משהו בה נשבר. היא שכבה במיטה ובכתה יממה שלמה. הילדים טיפלו בעצמם והתנהלו בחרישיות, עד שהבן הגדול הזעיק את סבו הביתה. הסב הגיע, עזר לעופרה לקום, הודיע לה שהוא יעזור לה לקבל את מה שמגיע לה גם אם זה יפגע בבנו. ״החיים קצרים״ אמר לה ממרומי העשור השמיני לחייו, ״לא טוב לחיות אותם ככה, בלי אהבה, בלי אושר. מגיע לך יותר.״

אביו של אורי קבע עימי פגישה במשרד והגיע אליה עם עופרה. ״יהיה לה קשה מאוד מול הבן שלי, היא חייבת את ההגנה הטובה ביותר״ הוא אמר ושכר עבורה את שירותי. ״את תקבלי מספיק כסף תוכלי להחזיר לי״ אמר לה כשהיא לא מצאה את המילים להודות לו.

השבוע, ואחרי חודשים ארוכים של מו״מ קשוח, עיקולים וצווי מניעה – הם התגרשו.

״זה היום הראשון של שארית חיי, אני הולכת לאסוף פיסות קטנות של אושר״ היא סימסה לי.

אחלו לה בהצלחה, היא כאן ביננו.