1. גמל דו דבשתי

מאז שהילד נולד היא נמצאת בתחרות איתו על ליבו של הילד. מתוך חוסר הבטחון הבסיסי הטבוע בה היא ניכסה לעצמה את הילד ביד אחת וביד השניה הרחיקה אותו מאביו והיתה עסוקה באובססיביות בלמחוק את דמותו האבהית.

זה התחיל מיד לאחר הלידה בבית החולים כשניתן היה לראות בבירור שהילד דומה לאביו בעורו הבהיר ועיניו התכולות והיא זעמה על כל מי שהעז לומר זאת וטענה שהילד “קופי” שלה. זה המשיך לאורך כל 7 שנותיו של הילד כשהיא שברה לו את המילה בקונסיסטנטיות מוחלטת מספר פעמים ביום. הילד הפך להססן וחסר בטחון כי על כל עניין קיבל הוראות הפוכות מהוריו והוא כבר ידע שאם אבא אומר לנעול סנדלים אמא תתעקש שהיום נועלים נעלי ספורט וכך מצא עצמו עומד קפוא מול מגירת הנעליים.

ילדים נוספים לא נולדו להם כי הוא ראה בהורות שדה קרב ולא הסכים להכפיל אותו. נסיונותיו לפנות אל ליבה, להציע טיפול, יעוץ זוגי או כל פתרון לוגי אחר נתקלו בחומה אטומה של סירוב וחוסר הכרה במציאות. חוץ מהעניין הזה, והתקפי הקנאה שלה כלפיו, הכל היה לכאורה בסדר ביניהם והוא חש שהיא אוהבת אותו מאד. אלא שעניין הילד הלך ותפח והוא החל להתקשות להכיל את מידורו, מחיקתו ורמיסת הסמכות ההורית שלו.

כשהם לקחו באחת השבתות את הילד לגן החיות וטיילו בין הכלובים הוא הצביע על אחת החיות ואמר לילד הנה גמל דו דבשתי. לא זה לא גמל דו דבשתי היא אמרה מיד והילד הביט נדהם בחיה הדו דבשתית מבין מה הוא רואה ומאמין לאימו שעיניו מטעות אותי, נקרע אל מול הויכוח. זה שבר אצלו משהו בלב ושחרר ממנו זעם שנכלא במשך שנים, ויצא החוצה במין סצינה מטורפת בחום הכבד כשהילד והגמל מביטים בו ובה הלומים. חמש דקות אחר כך הוא תפס את עצמו, עזב אותם ליד הגמל ולא חזר.

לא באותו יום ולא בכלל.

היא התקשרה והתחננה שיחזור והוא אמר לה שהוא לא חוזר בינתיים, שהוא צריך לחשוב ושהוא רוצה להיות לבד עם הילד יומיים בשבוע. היא לא הסכימה ונסיונות להגיע איתה להסכמות זמניות או קבועות עלו בתוהו ונתקלו שוב בחומה אטומה.

השבוע היא קיבלה תביעה למשמורת משותפת על הילד.

מוסר השכל :

גם אם אתם בטוחים שהכל בסדר איתכם ועם הנישואין שלכם והבעיה היא של הצד השני, אם מציעים לכם יעוץ זוגי – אל תסרבו, הסירוב הזה עלול לעלות לכם ביוקר, או בחיי הנישואין שלכם.

תפרגנו להורות של ההורה האחר, זה לא מקטין אתכם, להיפך זה מעיד על בטחון עצמי וחוזק. קשה לכם עם זה ? תאמצו את המשפט הסיני הידוע fake it until you make it, זה יחסוך לילדים שלכם הרבה כסף על טיפולים פסיכולוגיים בעתיד.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

2. הגמל לא רואה את דבשתו

שניהם יפים, שניהם מוצלחים, שניהם באים ממשפחות טובות, כאלו שדאגו להם לדירה בלי משכנתא חודשיים אחרי הנישואין, ושניהם לא היו מאושרים בשלושת שנות נישואיהם. ילדים הם לא הביאו לעולם, בעיקר מהסיבה שכדי להביא ילדים לעולם צריך לעשות משהו שהם לא עשו בשנתיים וחצי האחרונות.

כשהיא הגיעה לפגישה עיניה מלאו דמעות כשסיפרה איך הרתה חצי שנה לאחר הנישואין ומאז הוא סירב להתקרב אליה וכשההריון הסתיים בתחילתו, הוא המשיך לא לגעת בה בכלל. נסיונות לדבר אל ליבו, להתקרב אליו או להציע טיפול מיני, נדחו על ידו בשתיקה זועפת והתעלמות. ואם בכך לא די אז כדי לחפות על בעיותיו הוא עסק בביקורת אינטנסיבית על התנהגותה, לבושה, מראה, הבושם שבו השתמשה ויזם מריבות תכופות שלאחריהן ביקש סליחה ואמר שאוהב.

בסוף היא יזמה שיחה והציבה אולטימטום – או שמתגרשים או שמתחילים טיפול. כשהוא נדחק אל הקיר הוא הסכים לטיפול זוגי אבל עשה שימוש בחמשת הפגישות הטיפוליות כדי לבקר אותה ולהסיר מעצמו כל אחריות למצב, בעודו מנסה בכל דרך להתחמק מהשאלה האמיתית שעמדה בחדר כמו פיל לבן. המטפלת היתה חסרת אונים נוכח התעלמותו מהבעיה עד שאמרה לו בפרץ של יאוש – הגמל אינו רואה את דבשתו. בפגישה השישית וכשהבינה שהוא חסר תקנה היא הודיעה שהחליטה להתגרש. להפתעתה הוא פרץ בבכי והתחנן שלא תעזוב אותו.

יומיים אחר כך כשהיא ביקשה שיסיימו יפה, הוא הבין שהיא איתנה בדעתה והחליט לסחוט אותה. קודם הודיע שאם היא רוצה להתגרש היא יכולה לעזוב את הדירה, ושבוע אחר כך הודיע שהוא גם לא מוכן למכור את הדירה ולא מוכן לתת לה גט.

הוא לא לקח בחשבון שהאיומים האלו עלולים לעלות לו ביוקר. כשהשליח מטעמנו מסר לו את החלטת בית הדין הרבני להטיל עיקול על חסכונותיו בבנק עד גובה של 555,000 ₪ להבטחת כתובתה, הוא נלחץ וביקש לסיים יפה.

מוסר השכל

אם אתה גמל שגר בבית זכוכית אל תיידה אבנים לפני שבדקת את דבשתך 🙂 ובעברית – אם הבעיה אצלך, קח אחריות, נסיונות להסתיר אותה באמצעות הטלת אשמה וביקורת יסתיימו רע, ובכלל תזכור שקראמה איז א ביץ.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

3. האם נאמנות היא אוברייטד ?

שתי נשים היו אצלי באותו יום. שתיהן חזקות, חכמות ועצמאיות. שתיהן בשנות ה- 40++ לחייהן, שתיהן אימהות לשלושה ילדים, ונשות קריירה מצליחות.

הראשונה יודעת שבעלה בוגד בה כבר שנתיים אלא שהוא מכחיש בכל תוקף, ודבר בהתנהגותו לא מעיד על כך. הוא אב מדהים, בעל נפלא, הם חברים טובים ומנהלים למופת משפחה כמעט מושלמת וחיי מותרות מעוררים קנאה. היא החליטה להתחיל הליך גירושין אחרי שבחופשה בתאילנד ראתה ווטסאפ שלא היתה צריכה לראות והעיד שהקשר שתפסה בעבר והוא הבטיח שנגמר לחלוטין, נמשך.

ראיתי עליה שהיא לא רוצה להתגרש אלא להרתיע אותו. ביקשתי שתיקח בחשבון שהוא יכול ״לזרום״ עם העניין ואז היא תמצא עצמה בתוך הליך גירושין אמיתי. היא אמרה שלוקחת את זה בחשבון ומוכנה לשלם את המחיר הכבד של פירוק המשפחה המופלאה הזו.

למה בעצם ? שאלתי. אם הכל נפלא ביניכם ויש לך חיים מעולים מדוע את לא יכולה להעלים עין מהחולשה הקטנה הזו שלו? מליוני זוגות חיים כך. אני לא מסוגלת כך אמרה. אני יודעת שהמחיר כבד מאוד אבל אני לא יכולה לחיות עם חוסר הנאמנות שלו.

שעתיים אחר כך פגשתי לקוחה שכבר שנתיים מנהלת הליך גירושין, לאחר שהוא תפס אותה מנהלת קשר עם אשה. היא סיפרה שאחרי 25 שנות נישואין היה ברור לה שהוא מבלה מדי פעם עם חברה לעבודה ועם נשים אחרות, אבל הוא הגיע הביתה במצב רוח טוב, תפקודו הזוגי והמשפחתי היה מעולה, והיא בחרה לא לומר מילה.

כשהיא החליטה להתנסות עם אשה היא עדכנה אותו והוא פרגן וביקש להצטרף, אבל מה שהביא לגירושין היו הודעות אהבה שנפלו לידיו והוציאו אותו מדעתו, למרות שהסבירה שהן חסרות משמעות. היא לא רצתה להתגרש ועשתה כל מה שהיא יכולה למנוע זאת, אך הוא היה נחוש וניהל הליך אגרסיבי במיוחד.

תוך כדי שיחה סיפרה שהיא מאמינה שחוסר נאמנות יכול לשמר על התא המשפחתי אחרי כל כך הרבה שנות נישואין ולדעתה הוא מהווה שסתום לשחרור לחצים, וסיפוק צורך בריגוש שלא ניתן לספק בחיי נישואין שנמשכים שנים ארוכות כל כך. הסבירה שאפשר לשחרר את הרגש האוכל את הנשמה אם מבינים שחיי הנישואין אינם מקנים בעלות על גופו ונשמתו של בן או בת הזוג, ושחוסר נאמנות יכול להגן על התא המשפחתי ולהשאירו יציב יותר. לטענתה חוסר נאמנות מספק אלמנט אלסטי לתא המשפחתי, סוג של גמישות שמאפשר לקירות התא להישאר על כנן גם בתקופות סוערות.

ומה עם מבחן התוצאה שאלתי? את כבר שנתיים בהליך קשה בגלל חוסר נאמנות, אז איך זה שומר על התא המשפחתי. שתקה.

ומה אתם חושבים ?