1#. ככה נוצר יהלום

יהלומים נוצרים בליבת כדור הארץ כתוצאה מלחץ אדיר שמופעל על פחמן, בדרך כלל הם מגיעים לפני השטח בהתפרצויות געשיות אדירות, והם נחשבים לחומר המינרלי הכי קשה בטבע. נזכרתי בתיאור הזה מבית ספר תיכון כשפגשתי את נטלי.

היא רק בת 30 וכבר אמא לשלושה ילדים וגם רואת חשבון שעובדת בפירמת ‏רואי חשבון בינלאומית ומג׳נגלת עשרה כדורים באויר בכל רגע נתון. לכך תוסיפו שהיא נשואה לנרקסיסט בן למשפחת נרקסיסטים שמעבירה אותה התעללות שקטה, שהפעילה ומפעילה עליה לחצים לא אנושיים. אבל היא הפכה ליהלום בדיוק לפני שנה בגרמניה.

הם נסעו לגרמניה מטעם מקום עבודתו. היא היתה בראשית הריונה והיו להם עוד שתי בנות קטנטנות. הוא הקדיש עצמו לעבודה והיא טיפלה בבנות ועבדה בזום וניהלה את הבית וטיפלה בכל מה שצריך ביד רמה כמו שהיא יודעת.

בשבוע 40 להריונה התחילו צירים. היא העירה אותו שיקח אותה לבית חולים. אני הרוג מעייפות הוא אמר והיא צעדה לבד עם צירים בחמש בבוקר לבית החולים שהיה במרחק של 20 דקות הליכה בקור של סוף דצמבר. בשלב הזה התקשיתי להאמין לסיפור. חיפשתי הצדקות. ׳מישהו היה צריך להישאר עם הילדות׳ הזכרתי לה. ״אחותו היתה אצלנו. היא הגיעה לעזור איתן לקראת הלידה״ היא מוטטה לי את ההגנה עליו.

הצעידה הזו לבית החולים בחושך ובקור הגרמני הקשיחה אותה כמו שלחץ מקשיח פחמן והופך אותי ליהלום. היא הפכה לחומר הכי קשוח בטבע. כשהיא הגיעה לבית החולים היא הובהלה ישר לחדר לידה. בשש היא התקשרה אליו ואמרה שהלידה מתקדמת וכדאי שיגיע. הוא הגיע רק בשבע בבוקר, כי אחותו לא הצליחה להתעורר. כאב לה הראש.

חצי שעה אחרי הלידה התינוק נלקח לפגיה בגלל בעיה רפואית. הוא חזר הביתה. היה לו לילה קשה, למסכן. בכל זאת לא פשוט לעבור לידה… היא נשארה בבית החולים שבוע עם התינוק. הוא הגיע פעם ביום עם סנדוויץ והתלונן שהעבודה נדפקת לו וקשה עם הבנות. היא תיפעלה את הבית מרחוק וניהלה מלחמה על בריאותו של התינוק שזה עתה נולד ובקושי הצליח לינוק, והכל בארשת פנים קשוחה של מי שהחיים בנו לה עמוד שדרה מיהלומים ואילצו אותה להתמודד עם הכל.

כמה חודשים אחרי הלידה הם חזרו לארץ והמצב הסלים. היא חזרה לעבוד במשרה מלאה. לא במקרה הקריירה שלה נסקה. ככה זה כשאת חוזרת עם קשיחות של יהלום וגישה של שחקנית נשמה עם סכין בין השיניים. הוא התקשה להכיל את הצלחתה. העדיף אותה בבית עם שלושה ילדים קטנים ושיחות זום.

בכל הזדמנות הוא המטיר עליה קנאה, ועימה הגיעו רעמי הזעם, ואחריהם טיפולי השתיקה, ואז כשהיא אמרה שהיא לא יכולה יותר הוא נבהל ועשה מאמצים להתנהג כמו אדם נורמלי, והיא חשבה שזהו מכאן ואילך הכל יהיה בסדר. אבל השקט החזיק שבועיים ואז נמצאה סיבה טובה לקנאה וזעם וחרון אף שלאחריהם כיסו את הבית ענניה הקודרים של השתיקה, ואז שוב. ושוב.

החיים שלהם נראו כמו רכבת הרים שנוסעת במעגלים בלי לעצור לרגע. רק מי שמתנהל במערכת יחסים רעילה יכול להבין כמה קשה להיחלץ מהמעגל הזה ולרדת מהרכבת.

ובסוף באחת המריבות הוא אמר לה ״זהו אני רוצה להתגרש. מחר בבוקר אני ברבנות״. הוא לא באמת התכוון אבל האמירה הזו פגעה בה כמו ברק והעירה אותה.

״אין בעיה״. היא אמרה לו. ״אני באה איתך. נגיש גירושים בהסכמה״. לזה הוא לא ציפה. למחרת בבוקר היא שאלה אם הולכים לרבנות והוא אמר שהם צריכים לדבר קודם והציע שיפנו לטיפול זוגי ואמר שהוא לא מבין איך לא אכפת לה לפרק משפחה. כשהיא ענתה שזה רעיון שלו הוא אמר ״אני רק רציתי לזעזע אותך ואת קפצת על המציאה, בטח יש לך מישהו״. בסופו של דבר הם לא ״הלכו לרבנות״. זה המקום לתקן טעות נפוצה ולומר שברבנות מתחתנים ובבית הדין הרבני מתגרשים, אבל הכוונה היתה אותה כוונה.

השבוע, אחרי מריבה היא הגיעה ליעוץ. עדיין לא בשלה לגמרי להתגרש גם כי יש שלושה ילדים קטנטנים וגם כי הוא ״אדם טוב״. ׳אדם טוב לא שולח את אשתו ללכת ברגל לחדר לידה בחושך ובקור של גרמניה׳ לא התאפקתי מלומר את דעתי, אבל היא הרימה ידיה בהבעה קשוחה ואמרה ״מה אני יכולה לעשות״ והוסיפה וסיפרה שהיא שמה לה יעד עד סוף השנה להיות גרושה.

וזה התחבר לי לפודקאסט של מל רובינס ששמעתי השבוע על הצבת מטרות.

2#. מה המטרה?

תמיד בתחילת שנה מציבים מטרות לשנה הבאה, אבל מחקרים מראים שרוב האנשים נוטשים את המטרות שלהם עד סוף ינואר, גם כי הם לא יודעים להציב מטרות וגם כי הם לא יודעים להגשים אותן. אבל למה בכלל חשוב להציב מטרות? כי הן המנוע שלנו לצאת מתקיעות בחיים, כי הן הקביים שלוקחים אותנו מהמקום בו אנחנו נמצאים, ויודעים מה מחקרים מראים? שהסיפוק מהשגת המטרה עצמה נמוך וקצר בהרבה מהסיפוק המופק מהדרך שעשינו לקראתה, וליתר דיוק מההתקדמות. כי החיים מורכבים מהדרכים שאנחנו עושים לקראת המטרות שלנו, ואם ככה, כדאי מאוד גם להנות מהדרך,

חשוב לדעת שמטרות מכילות בתוכן קושי והתנגדות. אם אתם לא צריכים לעשות מאמץ מיוחד כדי להשיג את המטרה, זו לא מטרה. למשל להמשיך לכתוב את הבלוג הזה, זו לא מטרה, כי זו שגרת סוף השבוע שלי כבר שנים. לכתוב סופסוף את הספר השלישי שלי, זו לגמרי מטרה, כי אני צריכה לעשות מאמץ מיוחד כדי שזה יקרה.

אבל עוד קודם להצבת מטרות צריך לזכור שיש מחזוריות בחיים. לא כל שנה אנחנו בפריחה. יש שנים שאנחנו עובדים קשה ומתאמצים, יש שנים שאנחנו לומדים בהן, יש שנים שאנחנו גדלים בהן ויש שנים שאנחנו פורחים. וזה בסדר לא כל שנה לפרוח ולשגשג זה בסדר להגדיר שנת למידה, וזה בסדר גם לנוח קצת, וזו הסיבה שהספר השלישי הוא לא מטרה שהצבתי השנה. יש כאלו שעוברים את כל שלבי המחזוריות הזו בשנה אחת, וגם זה בסדר. העיקר שלא תהיו קשוחים מדי עם עצמכם ותגלו חמלה אליכם, גם בשנים של למידה וגם בשנים של עבודה קשה. שנת הפריחה תגיע, בהמשך.

ואם אתם לא יודעים מה המטרות שלכם תחשבו על מה אתם באמת רוצים. תיזהרו ממטרות של אנשים אחרים, מה באמת אתם רוצים ולא פחות מזה מוכנים לעשות מאמץ אמיתי עבורו.

מל רובינס אומרת שהיא אמנם היתה רוצה ריבועים בבטן אבל היא לא באמת מוכנה לעשות את המאמץ בשביל זה, ולכן זו לא יכולה להיות מטרה עבורה. ברור שהיא תשמח שהריבועים יופיעו לה על בטן שטוחה, אבל היא (וגם אני) יודעת שזה לא יקרה בגיל 55 אם היא לא מוכנה לעשות שינוי אמיתי בהתנהגות שלה.

ואם אתם לא בטוחים שמצאתם את המטרות שלכם תבדקו עם עצמכם למה? נטלי רוצה להתגרש כדי שיהיו לה חיים טובים יותר, וברור לה שזה ידרוש מאמץ והקרבה ושינוי באורחות חייה, אבל ברור לה שה׳למה׳ כאן מספיק חזק.

ואם הגדרתם לעצמכם מטרה תבחנו איזו שינוי התנהגותי נדרש מכם. מחקרים מראים שכדי להשיג באמת מטרה צריך לא רק למה אלא גם תוכנית ׳איך׳ להשיג אותה. כלומר מה השינוי ההתנהגותי שנדרש מכם לעשות כדי להשיג אותה, כי אם לא נדרש שינוי – זו לא באמת מטרה.

5 טעויות שאנשים עושים בדרך להשגת מטרות –

1#. להתרכז באיך ולהזניח את הלמה. כשאתם בלחץ להשיג מטרה אתם לעיתים מתעלמים מהלמה, וכשאתם מתעלמים מהלמה או שאין לכם באמת למה, יש סיכוי שלא תצליחו להשיג את המטרה .

2#. להציב יותר מדי מטרות – כולנו נופלים בזה. יש לנו המון מטרות ומרוב עצים לא רואים את היער וקופצים ממטרה למטרה ועד סוף ינואר נטשנו הכל. אם הצבתם לכם גם להצליח בעסק, וגם לרדת 7 ק״ג, וגם לעשות קורס צלילה, וגם לכתוב ספר, וגם לטוס לטיול הגדול – תפסיקו עם זה. ההמלצה היא להתרכז בעד שלוש מטרות שהכי חשובות לכם. גם אחת גדולה זה בסדר.

3#. פספסתם את נקודת האיזון שלכם כי הצבתם מטרות גדולות מדי. החלומות שלכם יכולים להיות עצומים. את המטרות שלכם אתם צריכים לדעת שאתם יכולים להשיג. אמנם עם מאמץ, אבל הן עדיין צריכות להיות ברות השגה. מחקרים מעידים שבהעדר יכולת להשיג מטרה אנחנו חווים תיסכול ונטיה לנטוש את המטרה, ולא זו המטרה. לכן המטרות יכולות להיות קטנות יותר, ולא לשכוח שכאשר משיגים אותן אפשר להציב מטרות חדשות, גדולות יותר.

4#. המטרות שלכם כלליות מדי. חלומות יכולים להיות כללים, מטרות צריכות להיות ספציפיות וזה אומר עם יעד להשגה ותוצאה שכאשר תגיעו אליה תדעו שהמטרה הושגה. מחקרים מראים שמטרות שנעות בתוך טווח מסויים קל יותר להשיג. קל יותר לרדת בין 2 ל-4 קילו מאשר 3 קילו. נשמע מופרך אבל הוכח מחקרית.

5#. לא עשיתם תוכנית עם צעדים ברורים וישימים לקראת השגת המטרה – גם צעדים קטנים מאוד עוזרים להשיג את המטרה, כי הסיפוק האמיתי שלנו הוא דווקא בהתקדמות.

מחקרים מראים שאם עשינו אפילו צעד למטרה וסימנו ✅ העלנו את סיכויינו להשיג את המטרה. באחד המחקרים נתנו לקבוצה אחת כרטיסיה שיש למלא ואחרי 10 כוסות קפה מקבלים כוס קפה אחת בחינם. לקבוצה השניה נתנו כרטיסיה שיש למלא עם 12 כוסות קפה שאחריהן מקבלים כוס אחת בחינם, אולם שנים מתוכם סומנו כאילו כבר נרכשו. שתי הקבוצות היו צריכות לרכוש 10 כוסות קפה כדי לקבל אחת בחינם אולם הקבוצה שקיבלה את הכרטיסיה עם שני הסימונים השיגה מהר יותר את המטרה, משום שהחברים בה הרגישו חווית התקדמות. תתחילו עכשיו. צעד אחד.

אז זהו המטרות הן לא היעד אלא הדרך להשיגן היא האושר עצמו, היא זו שנותנת משמעות לחיים. אם משעמם לכם, אם אתם תקועים, אם אתם רוצים לזוז לאנשהו, תציבו מטרות.

שתהיה שנה מלאת בשורות ומטרות משמחות.

***

השבוע בפודקאסט שיעור בקבלת החלטות עם ד״ר קרן אור חן. להאזנה לחצו כאן.