1#. גיל מחשב את קיצו לאחור

גיל תמיד היה חסר בטחון ומשוכנע שיום אחד מירב תעזוב אותו, ולכן הוא דרש עוד בטרם נישאו שיחתמו על הסכם ממון לפיו כל אחד נשאר עם החסכונות שצבר עד אז ועם המכונית שלו והוא אף הכניס סעיף שקובע שאוסף השעונים שלו ישאר בבעלותו. מגיל צעיר גיל אהב שעונים, והיה לו אוסף מפואר של שעונים עתיקים, וחדשים, נדירים ויקרים והוא טיפח אותו בהתלהבות וככל שנקפו השנים הפך לאובססיבי יותר לשעונים שלו.

כשגיל קיבל ירושה מסבתו והם עמדו לרכוש דירה חדשה ולעבור סופסוף לדירה גדולה יותר, הוא התנה את המעבר בחתימה על הסכם ממון נוסף הפעם בקשר לדירה. הם היו נשואים כבר 6 שנים והורים לשני ילדים ומירב הופתעה מהדרישה לחתום שוב על הסכם ממון, אך בלית ברירה הסכימה כי מאוד רצתה לעבור וידעה שאם תתנגד הוא יעשה לה סרטים, וכבר לא היה לה כוח לריב. היא ניגשה איתו לעורך הדין של אביו וחתמה אפילו בלי לקרוא. מסתבר שהוא החתים אותה על הסכם שמחלק מחדש את הדירה החדשה כך שהיא תקבל רבע מהדירה וגיל יקבל שלושת רבעי דירה.

השנים חלפו, הם הביאו עוד בת לעולם, עבדו קשה וניהלו אורח חיים בורגני ונראו מבחוץ כמו משפחה מאושרת. אלא שכל הזמן גיל היה חסר בטחון והיה בטוח שמירב תעזוב אותו לטובת גבר אחר, שווה יותר ממנו. מירב אכן היתה יפיפיה עוצרת נשימה והוא פחות, אבל אמא שלה חינכה אותה מילדותה שגבר צריך להיות קצת יותר יפה מקוף, והיא אהבה אותו כמו שהוא ולא העלתה על דעתה לעזוב אותו.

בשנתיים האחרונות החמירה האובססיביות של גיל, הן כלפי השעונים והן כלפיה. הוא לא הפסיק לרכוש שעונים חדשים ולא הפסיק לבדוק אותה, לעקוב אחריה ולחשוד בכל מילה שאמרה עד שמירב לא יכלה לשאת אותו יותר ועזבה את הבית לכמה ימים לאחותה.

ידעתי. הוא סימס לה. ידעתי שבסוף תתגרשי ממני. תמיד ידעתי. סימס גיל באובססיביות, לא מבין שהסיפור הפנימי שלו הכתיב את המציאות ושהוא ורק הוא הביא על עצמו את הפרידה הזו.

גיל התחנן למירב שתחזור והבטיח לטפל בעצמו אך הרכבת כבר עזבה את התחנה מבחינתה. הימים ששהתה אצל אחותה המחישו לה כמה רעש היה סביבה. האובססיה שלו תיקתקה לה בראש כמו אלפי שעונים וכשהיא עזבה השתרר שקט בנשמתה, והיא ידעה שלרעש הזה היא לא חוזרת.

עוד לפני שהיא הספיקה לפנות ליעוץ משפטי גיל הגיש בקשה לישוב סכסוך ומירב קיבלה מכתב מעורך הדין שמייצג אותו, זה שערך עבורם את הסכם הממון לפני כמה שנים. מירב הגיעה לפגישה איתו ואמרה לו שאפילו לא קראה את ההסכם והוא הסביר לה שלאחר שההסכם אושר בבית המשפט, אין סיכוי לטענה כזו. ואז הוא שלף מסמכי בנק ואמר שיש להם חובות והלוואות של מאות אלפי שקלים והיא נדהמה ולא הבינה איך זה יכול להיות. עורך הדין שלו הסביר לה שהחלק שלה בדירה בקושי מכסה את החובות והציע לה לקבל 150,000 ש״ח כנגד חלקה בדירה. גיל הציע לה לחזור הביתה, ולשכוח מכל הפרשה והסביר לה שאם היא מתגרשת ממנו היא בבעיה רצינית. מירב לא הסכימה לחזור ולא הסכימה ללכת איתו יותר לעורך הדין שלו ואמרה לו שהיא רק רוצה קצת שקט ובהמשך הם יראו מה לעשות.

אלא שגיל האובססיבי לא היה מוכן לתת לה קצת שקט והגיש תביעה לפירוק שיתוף בדירה ובחשבון הבנק, תוך שהוא עותר למכור את הדירה, לחלק את תמורתה לפי הסכם הממון כך שהיא תקבל רבע מהתמורה והוא את כל השאר ולהחזיר את החובות בחלקים שווים. את אוסף השעונים שמבוטח ב 1.5 מליון שקלים הוא לא הזכיר, שכן לפי הסכם הממון הראשון השעונים שייכים רק לו.

כשמירב הגיעה אלי הסברתי לה שאת הסכם הממון היא לא תוכל לבטל, וחבל שהיא לא קראה בטרם חתמה אבל החובות הכבדים נראו לי לא תואמים את הכנסותיהם ואת רמת החיים שניהלו וביקשתי ממנה לאתר מסמכים. מסתבר שגיל ניהל לבדו את חשבון הבנק המשותף שלהם ומירב מעולם לא בדקה מה קורה שם ורק ניגשה לבנק לחתום על מה שצריך כשהוא הודיע לה שצריך לגשת לסניף. עוד מסתבר שבכל פעם שגיל נטל הלוואה הוא קנה שעון חדש. את אוסף השעונים שלו הוא דאג לטפח באמצעות הלוואות עתק, אלא שמבחינתו ההלוואות משותפות והשעונים לא. ואת כל זה הוא עשה כי הוא חישב את קץ נישואיו לאחור, וידע שיום יבוא והם יתגרשו.

בכתב ההגנה שהכנו השבוע טענו שלא יעלה על הדעת שהשעונים נפרדים אך ההלוואות שניטלו כדי לרכוש אותם משותפות ושיש להצמיד את ההלוואות לשעונים שנרכשו מהן, ולחייב אותו בהחזרתם.

מוסר השכל –

1#. אל תחתמו על הסכם ממון בלי לקרוא, כי לא תוכלו לבטל אותו בטענה שלא קראתם ותצטרכו לקחת אחריות על המחדל הזה.

2#. אם אתם מנהלים את חייכם בידיעה שיום אחד תתגרשו, אתם כנראה צודקים.

3#. כשאתם חיים עם מישהו שמחשב את גירושיו לאחור מראשית הנישואין, תבדקו היטב אם הוא לא מכין את עצמו כלכלית לרגע הזה.

2#. הקארמה של דורון

גיל לא היה היחיד שחישב את גירושיו לאחור, גם דורון עשה זאת. שנה לאחר הנישואין התחיל דורון לבגוד בעדי וידע שהם לא ישארו נשואים לנצח. שלוש שנים לפני הגירושין הוא התחיל לתכנן את גירושיו במטרה לחלוק עם עדי כמה שפחות רכוש. הוא ידע שיום אחד היא תתפוס אותו וכשזה יקרה היא תתגרש ממנו.

משהו בתוכו בשל כנראה ביום בו דורון השאיר את הטלפון בבית ויצא לרוץ. עדי לא הופתעה כשראתה את התכתובות שלו עם מזכירתו. היא חשה כבר שנים שהוא לא נאמן ובדרך כלל נמנעה מלבדוק אותו, עד שהגיעה העת לאמת והיא קיבלה אותה בגדול. תמונות עירום, געגועים, מילות אהבה, טענות ומענות על אשתו המשעממת והשמנמנה ועל בעלה האידיוט, תמונות של הבנות שלו והבנות שלה, זרם דו כיווני של מלל ומדיה שהעיד על מערכת יחסים שלמה שברגע ששוגרה לחלל הידיעה של עדי, לא איפשרה את קיומם המקביל של נישואיהם.

עדי היתה רגועה לגמרי כשדורון נכנס הביתה מיוזע. היא זרקה לו את הטלפון על השולחן ואמרה שזה נגמר. הוא אפילו לא ניסה להכחיש, רק אמר שמצטער ורוצה לסיים יפה. הם פנו להליך גישור והוא הציג תמונה עגומה של חובות עתק שמוטלים על החברה ותביעות רבות שהוא מנהל ומתנהלות נגדו, ואמר שכדאי להגיע מהר להסכם אחרת. עדי הבינה שאין לה הרבה ברירות, וחתמה על הסכם הגירושין שערכה המגשרת.

שנתיים חלפו מאז. דורון, שעבר להתגורר עם מזכירתו שגם היא התגרשה, ניהל אורח חיים ראוותני למדי. למרות מגבלות הקורונה הוא הצליח לטוס לחו״ל, ולשהות שבועיים על יאכטה, ולא ניכר היה שהוא בחובות.

לפני כמה שבועות פגשה עדי בארוחת בוקר עם חברות את דלית, אשתו של אריק השותף לשעבר של דורון, זה שניהל נגדו תביעות. הן לא דיברו מאז הסכסוך העיסקי ועדי ניגשה אליה ושאלה אותו לשלומה ולשלום הילדים. דלית היתה בהתחלה מסוייגת אך בהמשך נפתחה. ״שמעתי שדורון עבר לחיות עם המזכירה הכלבה שפירקה לך את הבית״ פתחה ואמרה מצפה שעדי תנהל איתה שיחה נוטפת מרירות, ולא ממתינה לתשובה. ״אנחנו בחיים לא נסלח לו על איך שהוא גנב את אריק ועוד תבע ממנו מליונים, והצליח לעבוד על כולם גם על השופטת״.

בשלב זה עדי עברה להאזנה פעילה ושאלה שאלות על אריק ומה בכלל קרה שם. מסתבר שדורון פירק את השותפות עם אריק, לקח לו את רוב הלקוחות ואז תבע אותו בטענה שהוא חייב לו מליונים ששולמו לחברה בעבר על ידי הלקוחות שלקח והוא צריך להמשיך את העבודה שהשכר עליה שולם לחברה בעבר. הן נפרדו בנשיקה ולמחרת עדי התקשרה ושאלה את דלית אם תוכל לבקש מאריק את פסק הדין בו זכה דורון.

בהסכם בין עדי לדורון יש סעיף שעוסק בתביעות שנוהלו בתקופת הגירושין ומחייב את עדי להשתתף בסכומים בהם יחוייב דורון אך גם מעניק לה מחצית מהזכייה.

דלית שמחה לשלוח לעדי את פסק הדין ואמרה לה תמסרי לדורון שקארמה איז א ביץ, יש איזו עורכת דין שכתבה על זה ספר. ככה הגיעה השבוע עדי למשרדי, היא חיפשה את הספר וקראה אותו. עדי הביאה עימה את הסכם הגירושין ואת פסק הדין וביקשה לדעת מה מגיע לה. ההסכם היה ברור וכך גם פסק הדין – דורון זכה ב-7.5 מליון שקלים ולעדי הגיעה מחצית. הוא מעולם לא טרח לעדכן אותה בזכיה ולולא פגשה את דלית היא לא היתה יודעת על כך. שלחתי לו מכתב התראה והשבוע הוא הגיע לפגישת משא ומתן במשרדי.

באופן מפתיע דורון היה מוכן לשלם לעדי את מחצית מסכום התביעה בה זכה, רק דרש להפחית את שכר הטרחה ששילם למשרד עורכי הדין שייצג אותו. כששאלתי אותו על הפער בין הנכונות שלו לשלם לבין העובדה שהוא הסתיר מעדי את פסק הדין במשך שנה, הוא סיפר שדלית שלחה לו ווטסאפ בזו הלשון – ״שלחתי לעדי את פסק הדין נגד אריק, אני יודעת שמגיע לה חצי ואני אשמח שלפחות היא תוכיח לך שקארמה איז א ביץ״. עם דמעות בעיניו הוא סיפר שהבין שעדי היא הדבר הכי טהור שהיה לו אי פעם בחיים, שהוא מעריך אותה על זה שהבנות לא יודעות מה סיבת הגירושין, שהן לא שמעו ממנה מילה רעה על אביהן ועל האשה שאיתו, ושהוא מאמין שהוא חייב לפצות אותה על הכל, אחרת תבוא עליו קארמה רעה. טרו סטורי.

מוזמנים להאזין לפרק חדש בפודקאסט על 3 דרכים להביא קארמה טובה לשנה החדשה