1#. נסיכה
לפעמים הילדים שמים להורים מראה מול העיניים. בדרך כלל זה קורה כשהילדים גדלים, מפתחים אישיות משלהם, ומתחילים להבין את מה שעיניהם רואות ואוזניהם שומעות. ולפעמים הם אומרים להוריהם את מה שהם לא רוצים לשמוע.
אבל אדל, הבת של דורין רק בת 6. מדי פעם תוקפים אותה כאבי בטן קשים והיא נשכבת על הרצפה ומתפתלת, ורק יד מרגיעה שעושה לה מסאז מעגלי בבטן עוצרת את ההתקף הזה, שהרופאים לא מצאו לו מקור בריאותי.
כמה ימים לפני תחילת הלימודים הם חזרו מחופשה בחו״ל, שהפכה לגיהינום. לדורין ואלכס יש שלושה ילדים והרבה מאוד כסף שהגיע ממשפחתה של דורין.
כשסבא שלה עלה לארץ מעירק הציעו לו אדמה באזור רמת אביב, שהיתה אז סוג של שממה שכוחת-אל או אדמה באשקלון. סבא שלה בחר את רמת אביב ואחיו בחר את אשקלון ואף לעג לסבה על הבחירה בשממה הרחוקה על פני הכרך הגדול אשקלון. ביג מיסטייק. כעבור כמעט 50 שנה נבנו ארבעה בניינים יוקרתיים על האדמה הזו ששכבה שנים כאבן שאין לה הופכין והפכו את סבא שלה, שגם ככה הצליח מאוד בעסקיו, לאיש עשיר עוד יותר. הכסף זלג לדור ההמשך שידע להפכו לזהב, וכך גדלה דורין – ״נסיכה עם כפית זהב בפה״, אמר לי אביה.
2#. תתאפקי
נחזור לאותה חופשה עם הילדים. לאלכס גם ככה אין סבלנות אליהם. ובחופשה, כשהילדים אתם 24/7 הוא איבד את זה לחלוטין ולא הפסיק לצרוח ולהשליט טרור. הילדים למדו לשתוק בנסיעות הארוכות, קבורים איש איש באייפד שלו ולא מעיזים להוציא מילה.
באחת הנסיעות אלכס היה עצבני במיוחד כי הילדים העירו אותם מוקדם ואדל שוב חטפה התקף של כאבי בטן, והיה צריך לפנות את החדר במלון כדי להמשיך ליעד הבא, והכל היה לחוץ ומתוח. הלחץ הזה שהורגש ביתר שאת ברכב הסגור, השפיע על הילדים שחששו להוציא הגה מפיהם וישבו בדממה.
את עצביו הוציא אלכס על דורין. תחילה בהערות מקטינות ואז בטענות והשפלות – ״למה לקח לך כל כך הרבה זמן לארגן אותם, את איטית כמו נמלה, וגם השכל שלך באותו גודל, חבל שרק התחת גדול. ובכלל אי אפשר לסמוך עליך בכלום, לא מבין מה את כן מסוגלת לעשות טוב, לא מבין מה אני עושה איתך״ ירה אלכס את חיצי מילותיו המורעלות וכל חץ כזה כיווץ לה את הערך העצמי והחלישו.
כעשר דקות אחרי שהם עצרו בתחנת דלק, דורין היתה צריכה לשירותים. ״יכולת לעשות לפני 10 דקות. סתומה. עכשיו תתאפקי עד שנעצור שוב״, נבח עליה אלכס והיא שתקה והתאפקה. כעבור שעה היא ביקשה שוב שיעצור ואף הצביעה על שלט של תחנת דלק בעוד 2 קמ. ״בסדר״ ענה אלכס אבל המשיך לנסוע גם כשהגיעו לתחנה, והיא צעקה ״נו אלכס תכנס אני חייבת פיפי לא יכולה להתאפק״ והוא פשוט המשיך לנסוע בלי להגיב כאילו רובוט נוהג במכונית.
״אלכס תעצור״ התחננה דורין. ״בבקשה תעצור כואב לי״, והוא לא הגיב, ואז אדל בת ה-5 קיבלה התקף והתחילה לבכות ולצעוק שכואבת לה הבטן. גם ממנה אלכס התעלם למרות שדורין התחננה ואדל הגבירה את בכיה שכרגיל מרט את עצביו של אלכס עד תום, והוא התחיל לצרוח. ״סתמו כבר את הפה שלכן או שאני זורק אתכן עכשיו מהאוטו״. ואז גם שני הבנים הגדולים יותר, תום ושון בני ה-7 ו-10 התחילו לבכות ולהתחנן אליו שיעצור כבר ויפסיק.
בסוף הוא עצר את הרכב באיזו נקודת עצירה בצד הכביש ודורין שלא יכלה להתאפק עשתה פיפי ליד האוטו למרות שהיתה שם עוד מכונית. היא גם ככה הייתה מושפלת כל כך שלא היה אכפת לה שיראו אותה ככה. כשסיימה היא עיסתה לאדל, שלא הפסיקה להתפתל, את הבטן עד שהיא נרגעה. ובכל אותו זמן הדמעות זלגו לדורין בלי שליטה.
אלכס לא ידע, אבל עם כל דקה שהשלפוחית של דורין התמלאה, התמלא גם מֵיכָל הסבל שלה.
3#. בואו נדבר רגע על מֵיכָלִים.
לכל אחד מאיתנו יש כמה מֵיכָלִים וירטואליים כאלו, שמשנים את גודלם מעת לעת במהלך חיינו. יש לנו מֵיכָל כסף, ומֵיכָל סבל, ומֵיכָל הערכה עצמית, ומֵיכָל אהבה ובטח יש עוד כמה מֵיכָלִים שנשכחו ממני כרגע, ואתם מוזמנים להזכיר. מֵיכָל הסבל ומֵיכָל ההערכה העצמית מחוברים ביניהם ביחס ישיר. ככל שמֵיכָל ההערכה העצמית יתכווץ לנו, מֵיכָל הסבל יגדל ונוכל לשאת בתוכנו עוד ועוד התעמרויות. ככל שמֵיכָל ההערכה העצמית ילך ויגדל ויתמלא בהערכה עצמית, מֵיכָל הסבל יקטן וקיבולת הסבל שלנו תלך ותצטמצם.
זה עובד גם עם כסף, שהוא בסך הכל אנרגיה שזורמת ממכם ואליכם. ככל שמֵיכָל הכסף שלכם ישאר באותו גודל, גם אם תרוויחו יותר – הכסף ינזל לכם מהידיים כמו אותם זוכים בלוטו שאחרי תקופה קצרה מאבדים הכל כי המֵיכָל שלהם היה קטן מלהכיל את הזכיה. אז על הדרך ולכבוד השנה החדשה תזכרו לעבוד על המֵיכָלִים שתרצו להגדיל ועל אילו שתרצו להקטין. אם תהיו מודעים למֵיכָלִים שלכם ותאמינו שגודל המֵיכָל בשליטתכם, זה יעבוד לכם.
תודו לי אחר כך.
4#. גם את לא עומדת על שלך
נחזור לדורין ואלכס ושלושת ילדיהם שהגיעו סופסוף ליעד הבא, וכולם שם הרגישו כמו בלונים מרוקנים מאוויר ורק רצו לישון, עד הטיסה ארצה למחרת היום. דורין השתדלה לא לדבר עם אלכס וענתה לו בדרך עניינית ומנומסת כשפנה אליה והוא הבין שהוא כנראה הרחיק לכת והתחיל להתחנף. אלא שהחנופה לא ממש עזרה לו. דורין לא יכלה להסתכל עליו יותר ובטח לא לגעת בו, וכשהוא ניסה לגעת בה היא קפצה כאילו נשך אותה נחש והרגישה שמֵיכָל הסבל שלה כבר כבד מדי ומקשה עליה את התנועה.
כמה ימים לפני תחילת הלימודים ישבה דורין עם אדל והן הכינו את הציוד לקראת עלייתה לכיתה א. אדל היא ילדה מרצה ורגישה ודורין קצת חששה לה במעבר הזה מהגן לשלום כיתה א. ״את ילדה מדהימה אדל, את צריכה לעמוד על שלך״ חיבקה אותה דורין. ״אל תחששי לומר מה שאת חושבת, והכי חשוב תזכרי שאני תמיד כאן בשבילך״.
אדל הביטה בדורין במבט זקן וחכם, ואמרה לה באוזן בקול מתוק משפט אחד ששינה הכל –
״אבל אמא. אמא. גם את לא עומדת על שלך ומפחדת לומר מה את מרגישה״.
בום. המשפט הזה מילא לדורין את מֵיכָל הסבל עד שפתו, והוא גלש לה בדמעות חמות דרך העיניים. היא ניגבה את הדמעות, ואמרה לאדל, ״את צודקת נסיכה שלי, יש לאמא דרך לעבור״.
וזהו.
היא נסעה להוריה וסיפרה להם על הנסיעה, ועל ההשפלה, ועל השלפוחית שכמעט התפוצצה, והבטן של אדל, והבכי החרישי של הבנים, ועל המשפט ההוא של אדל שהיה המחט שפוצצה את המֵיכָל שלה. ״אם ילדה בת שש מבינה שאני מפחדת ממנו, משהו מאוד חולה אצלנו בבית, ואני צריכה לסיים את זה״.
5#. בוא נעשה את זה יפה
היא חזרה הביתה ואמרה לאלכס, שכבר הרגיש שמשהו בה השתנה, שהיא רוצה להיפרד. ״אני חושב שאת עושה טעות״ אמר הנרקסיסט, ״אבל לא רק שאני לא אעמוד בדרכך, את לא שווה שאני אתחנן אליך״.
״בוא נעשה את זה יפה אלכס״ ביקשה דורין, ״אני לא אריב איתך על כלום. לא על הילדים ולא על הכסף״ והוא הנהן אבל בפועל סירב לשתף פעולה עם הליך גישור או ניהול משא ומתן. הוא האמין שהזמן יעשה את שלו ודורין תבין שעשתה את טעות חייה, כפי שדאג לומר לה לא אחת.
חלפו שנתיים סוערות במהלכן הם הפרידו מגורים, וניהלו הליך משפטי, והבינו שזה עוד ימשך שנים, והתעשתו. וחתמו על הסכם גירושין ששניהם חשבו שהוא לא מספיק טוב. וקלו המים.
6#. לביאה
השבוע פגשתי את דורין שבאה להביא שוקולד ולהרים כוסית לסיום התיק, והביאה איתה את אדל, שכבר מלאו לה 8, שכבר שנתיים שלא כואבת לה הבטן, שלמדה לעמוד על שלה. וכשהיא הלכה היא השאירה ברכת תודה ורשמה שמאז שנפרדו היא נוהגת להקריא לאדל את השיר ״בתי״ של המשוררת עידית ברק
בבית הספר
מלמדים אותך לכתוב ולקרוא
לא בין השורות
את זה תלמדי לבד
מלמדים חשבון
אותו תעשי אחר כך
עם עצמך, כשתגדלי.
תלמדי גם היסטוריה
אומרים שכדאי ללמוד מן הנסיון
גם טבע תלמדי
זה חשוב מאד
תראי אותי
איך למדתי להיות לביאה.
