1. חלק א': הצד שלו

אחרי 22 שנה ביחד הוא ביקש להיפרד. רוצה להיות לבד, הוא הסביר, והפליג וסיפר שמפנטז על יחידת דיור קטנטונת שבה יוכל לעשות יוגה בשקט ולהתבודד. מטבע הדברים, היא התקשתה מאוד לקבל את רצונו להיפרד ממנה. אין פגיעה גדולה יותר לאגו מהחלטת בן או בת הזוג להתגרש ממך.

בעצם יש – אם ההחלטה להתגרש היא תולדת רומן, כלומר אם העדיפו מישהו אחר על פניך. והוא, כדי לרכך את הפגיעה, נשבע לה שאין אף אחת אחרת. הוא דיבר על פירוד תקופתי, לא על גירושין בשלב ראשון. והיא הבינה שלא תוכל להחזיק אותו בכוח, ושחררה, מאמינה שיתעשת ויחפוץ לשוב.

ערכתי עבורם הסכם פירוד. הם ישבו על כוס קפה בסלון ביתם – הסכימו על הכל, וביקשו שאעלה את ההסכמות על הכתב ואהפוך אותן למסמך משפטי תקף. הם החליטו לשוחח עם הבנות ולעדכן אותן בהחלטה להיפרד רק אחרי שההסכם נחתם וקיבל את אישורה של השופטת האמפטית שקראה אותו יחד עימם והבחינה בחברות ביניהם שבצבצה מבעד למילות ההסכם וניכרה בדרך בה ישבו שניהם יחד בבית המשפט כמו שני ילדים אבודים.

שלוש בנות בוגרות יש להם, יפות, חכמות ובעלות קול פנימי חזק שמנהל אותן ושהן חונכו להקשיב לו ולזהותו מיד. ״החלטנו להיפרד, אבל אנחנו נשארים חברים טובים וכמובן הורים שלכן״ הם דיקלמו באוזני הבנות. שתי הבנות הגדולות לא נראו מופתעות ולא הגיבו לבשורה. הבת הקטנה פרצה בבכי. ״אנחנו רוצות לדבר עם אמא לבד״ אמרה הבת הגדולה, והוא החוויר.

בגינת ביתם הן אמרו לה ״תתעוררי על החיים שלך, יש לו מישהי כבר שנתיים, אנחנו לא מבינות איך את לא קולטת, ובגללה הוא מפרק לנו את המשפחה״. היא נדהמה. מסתבר שהבת הגדולה שמעה אותו משוחח בטלפון עם אשה אחרת, ומאותו רגע הפכה אותו לפרויקט.

שירותה הצבאי ביחידה סודית בחיל המודיעין הקנה לה את היכולת לדעת עליו הכל, והיא אספה חומרים. במשך שנתיים לא אמרה מילה לאף אחד מהוריה ורק תיעדה את הרומן הזהיר שלו עם אשה נשואה שצעירה ממנו בכמעט 20 שנה. את סודה היא חלקה רק עם אחותה בת ה – 19.

״הרגשתי כאילו היכה בי ברק״ היא התקשרה לספר לי. היא ביקשה ממנו שיצטרף אליהן ושלושתן לא חסכו ממנו את סלידתן ממעשיו. ״אם אתה לא נפרד ממנה אנחנו מנתקות איתך כל קשר״ הודיעו לו הבנות, והיא שתקה. הוא יצא משם אבל וחפוי ראש לאחר שהבטיח לבנות שיסיים עִמה את הקשר.

אלא ששנתיים של רומן לימדו אותו לשקר היטב. לא היתה לו כל כוונה לסיים את הרומן הלוהט הזה דווקא כשיצא מהבית והגשים את חלומו לשכור לעצמו יחידת דיור בה יוכל ״לעשות יוגה ולהתבודד״, והוא החליט להיות יותר זהיר.

הוא לא לקח בחשבון את יכולותיה המבצעיות של בתו.

כשהוא רצה שיפגשו לארוחת שישי הודיעה לו בתו הבכורה שהיא יודעת שהוא נשאר בקשר עם ״המאהבת״ ולכן, ועד שהוא מנתק עִמה כל קשר, היא לא מוכנה לשמוע ממנו.

הוא התקשר לאשתו כדי להתלונן על מילותיה, מעשיה והחלטותיה של בתו, וביקש שתשוחח עִמה. אלא שהיא עברה משלב האבל על לכתו לשלב הזעם, תמכה בהחלטת בתו ואף הוסיפה ואיימה שהיא תתקשר לבעלה של אותה אשה ותחשוף את מעלליהם. הוא ביקש ממנה שלא תעשה זאת ולא תהרוס עוד משפחה.

היא לא באמת התכוונה לעשות זאת, אבל הפיקה הנאה מהלחץ אליו נכנס והודיעה לו שאם הוא נשאר עם ״הזונה שלו״ שיקח בחשבון שזה מה שיקרה, אמרה וטרקה את הטלפון.

מהפאניקה הוא יצר קשר עם המאהבת ועדכן אותה באיומי אשתו. ביג מיסטייק. Huge.

2. חלק ב': הצד שלה

כבר לפני חודשיים הוא זיהה שאשתו מתפקדת בבית על אוטומט, ובגלל שבעבר כבר ראה תכתובות שלה עם גבר אחר, ועל אף שהיא הכחישה רומן, הוא הבין שיש כנראה מישהו אחר ברקע.

החוקר ששכר צילם אותם שותים קפה ביום שמשי בנמל תל אביב וזה הספיק מבחינתו. בערב הוא שוחח עִמה והיא הכחישה רומן, טענה שהם לא שכבו והבטיחה לנתק עימו כל קשר, מתחננת לבעלה שיאמין לה ומבטיחה שליבה שייך רק לו ושממילא לא היה ביניהם כלום. בפועל היה לה ברור שהיא צריכה להיות יותר זהירה. כמו 90% מהגברים הוא מאוד רצה להאמין לה ולהעמיד פנים שכל האירוע הזה לא התרחש, וכך עשה.

חלפו שלושה חודשים. למרות שהוא בחר להאמין לה הוא שמר על עירנות. כשראה תכתובת ביניהם היא הסבירה שהם בהליך של פרידה, ואין כלום כי לא היה כלום, והוא שתק, ושוב, בחר להאמין.

השבוע היא התקשרה אליו וביקשה לשוחח בדחיפות, סיפרה לו שאשתו של המאהב ״לשעבר״ מאיימת ליצור עִמו קשר, ושידע שהיא בכלל נפרדה ממנו ולכן שלא ישתף עימה פעולה ולא יענה בכלל לשיחה. הוא הסכים.

״ניצלנו״ היא סימסה למאהב והיתה בטוחה שאפשר להמשיך הלאה, בזהירות מרבית.

היא לא לקחה בחשבון שהתכתובת ביניהם ממשיכה להיקלט אצל בתו הבכורה של המאהב שלה, ולא לקחה בחשבון שקארמה איז א ביץ.

בעלה, שאמנם מאוד רצה להאמין לה, רצה גם לדעת את האמת. אשתו של המאהב לא התקשרה והוא חיפש אותה ויצר עִמה קשר. היא לא הופתעה. כשהם נפגשו היא סיפרה לו כמעט הכל, מנפצת במילותיה את המציאות המדומה שבנו לו מילותיה של אשתו. כשהיא סיפרה לו שאשתו סימסה למאהב ״ניצלנו״ (כן כן היא קיבלה עדכונים בזמן אמת מביתה), הוא חש כאילו היכה בו ברק.

הפעם כבר הבין שאין טעם להמשיך לנהל עם אשתו דיאלוג בעניין. השבוע הגשנו עבורו בקשה ליישוב סכסוך לבית הדין הרבני.

היא התמכרה לריגוש, הסברתי לו את הכרוניקה של בגידה ארוכת שנים. אתה הבטחון שלה, היציבות, המשענת, אבל אחרי 7 שנות נישואין אתה לא יכול לספק לה את הריגוש האסור.

ככל שהרגל מספק לנו יותר דופמין וסרוטונין למוח, ככה נתמכר לו יותר מהר ונתקשה יותר להפסיקו, מסביר ד״ר אלכס קורב, חוקר מוח מאוניברסיטת UCLA בספרו ״The upward spiral.

ד״ר קורב מדגים בספרו את ההבדל בין עישון שמספק דופמין רב ולכן נדרש רק מעט מאוד ממנו כדי להתמכר אליו ולהפוך אותו להרגל, לבין שימוש בחוט דנטלי שמספק מעט מאוד דופמין ולכן נצטרך לעשותו שוב ושוב כדי להפוך אותו להרגל. ובגידה?? הריגוש האסור מספק כל כך הרבה דופמין וסרוטונין למוח, שקל מאוד להפוך אותה להרגל רע.

כמו עישון, הבוגד יודע שהוא מזיק לעצמו ולסביבתו, וכמו מעשן, הוא מתקשה להפסיק. מכירים את המעשנים שמקבלים אירוע לב ונשבעים שיפסיקו, ועוברים לעשן בסתר. אז ככה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

3. למה צמצמתי את המעגל החברתי שלי

השבוע שוחחתי עם חברה וסיפרתי לה על חברות עבר שהקשר עימן נותק, ניסיתי להסביר לה שאין לי סבלנות ועניין בחוסר פירגון ועין צרה, ואז הגעתי הביתה והפייסבוק הגיש לי את מילותיה של מריל סטריפ האגדית, ולמרות שזה ממוחזר, ככה בול אני מרגישה:

"אין לי סבלנות לדברים מסוימים,

לא בגלל שהפכתי יהירה,

אלא בגלל שהגעתי לנקודה בחיי בה

איני רוצה לבזבז יותר מזמני עם אנשים

או דברים מהם אינני מרוצה או פוגעים בי.

אין לי סבלנות לציניות, ביקורת מוגזמת

או תובענות מכל סוג.

איבדתי את הרצון לרצות מי שאינו מחבב אותי,

לאהוב את מי שאינו אוהב אותי,

ולחייך לאנשים אשר אינם רוצים לחייך אלי.

אני לא מבזבזת דקה נוספת על שקרנים,

או טיפוסים מניפולטיביים.

החלטתי לא לתת יד יותר לצביעות, חוסר יושר, ויומרה.

אינני סובלת רכילות זולה, שונאת קונפליקטים והשוואות.

אני מאמינה שיש כנראה יקום שונה ומקביל

לאותם אנשים ולכן נמנעת

מאנשים בעלי אישיות בעייתית.

בחברות אינני אוהבת חוסר נאמנות ובגידה,

אני לא מסתדרת עם אנשים

שלא יודעים להחמיא או לעודד.

הגזמות וטיפשות משעממות אותי!

ומעל לכל – אין לי סבלנות לאילו

שאינם ראויים לסבלנותי.״