1#. חוכמת זלדה
היתה אצלי השבוע אשה בת 50 שפתחה עסק לפני כמה חודשים, עם המון פוטנציאל אבל חוסר יכולת אמיתית להרים אותו כשבעלה הנרקסיסט דואג לומר לה כל הזמן כמה היא חסרת יכולת, חסרת מעוף ונידונה לכישלון. אני דווקא ראיתי לה בעיניים חוכמה ויצירתיות, ועבורה ועבור כל מי שצריך להמציא את עצמו מחדש, ולא משנה באיזה גיל, קבלו את סיפורה הלא יאומן של קרול גרדנר מאורגון, ארה״ב.
בגיל 52 קרול עברה גירושים חסרי רחמים, שהותירו אותה שבורת לב וחסרת כל. היא מצאה את עצמה ללא עבודה, ללא הכנסה ועם חובות עתק. עורך הדין שלה, שהבין שהלקוחה שלו במשבר קולוסאלי, המליץ לה ללכת לטיפול או לאמץ כלב. לקרול לא היה גרוש על התחת כדי לממן טיפול, ולכן היא בחרה באופציה השניה ואימצה כלבת בולדוג אנגלי בת ארבעה חודשים שזכתה לשם זלדה.
שתיהן היו אנדרדוג ושתיהן נזקקו לכמויות של אהבה שאינה תלויה בדבר, ואין כמו כלב כדי לספק את הצורך הזה ולמלא סדקים בלב.
זלדה אכן שיפרה מאוד את מצב רוחה של קרול אך בשל תיאבונה הבריא היא הפכה לנטל כלכלי לא פשוט על קרול הגרושה המרוששת. חברה שהכירה את המצוקה הכלכלית של קרול סיפרה לה שחנות בעלי החיים השכונתית מארגנת תחרות גלויות לכריסטמס, שהזוכה בה יקבל אספקת אוכל למשך שנה שלמה.
קרול ניגשה לתחרות מצויידת בנסיון עבר כמנהלת קריאייטיב במשרד פרסום, בנחישות, ביצירתיות ובאהבת אמת לזלדה כלבתה.
היא השאילה ממישהו כובע של סנטה קלאוס, חבשה אותו לזלדה, וצילמה אותה בתוך אמבטיית קצף. לגלויה היא צירפה את המשפט (בתרגום חופשי) ״לכבוד כריסמס החלפתי את בעלי בכלב, עסקה טובה אה?״ כמובן שבאנגלית זה נשמע יותר טוב
“For Christmas I got a dog for my husband..good trade, huh?”
השילוב בין המתיקות של זלדה והמרירות השנונה של קרול היה שילוב מנצח והן זכו במקום הראשון. קרול קיבלה אספקת אוכל עבור זלדה למשך שנה שלמה, אבל זו הייתה רק ההתחלה. נרגשת מהזכיה, שלחה קרול את כרטיס הברכה המוצלח לכל חבריה ובני משפחתה וזכתה לתגובות נלהבות.
בואו נסתכל למציאות בעיניים – הנקודה הזו, שבה בגיל 52 את מוצאת את עצמך בתחתית הבור, גרושה שבורת לב וחסרת כל שצריכה להתחיל מחדש, היא נקודת מוצא לא פשוטה. השאיפה של רוב הנשים בגילה ובמצבה היא למצוא משרה כלשהי שתשלם להן את ההוצאות ולשרוד איכשהו, בתקווה למצוא בשלב כלשהו בן זוג שיאפשר להן לנשום קצת אויר.
לא קרול.
קרול קלטה שיש כאן פוטנציאל ושזלדה מביאה לה קארמה טובה, והחליטה להקים עסק קטן של כרטיסי ברכה בפורמט הזה – תמונה של זלדה עם אביזר כלשהו ומשפט שנון של קרול לצידה. זה היה בסוף שנות ה-90׳ של המאה הקודמת לפני ששלחו מדבקות בווטסאפ.
בין השלב של הרעיון לשלב ההקמה היא עשתה חקר שוק וגילתה ששוק כרטיסי הברכה נשלט ברובו על ידי חברות גדולות, ורק 15% ממנו שייך לעסקים קטנים רובם כושלים, כנראה בשל העדר יצירתיות. הרעיון שלה היה מקורי לחלוטין כי אף אחד לפניה בתעשיה הזו לא חשב למתג כלב אמיתי ולהפיק כרטיסי ברכה שפשוט יעשו טוב על הלב ויעלו חיוך על השפתיים ולאו דווקא כאלו שמיועדים לחגים וארועים.
וכך היא הקימה את המותג חוכמת זלדה “Zelda’s wisdom” שהתחיל עם כרטיסי ברכה שנונים שעושים טוב ומעוררים מוטיבציה כמו ״זמנים קשים אף פעם לא נשארים, אנשים קשים כן״, או ״עשו אהבה לא מלחמה, או תתחתנו ותעשו את שניהם״ כמובן שהכל נשמע הרבה יותר טוב באנגלית ומלווה בתמונות של זלדה בכל מיני תלבושות ופוזות מתוקות, והפך ללהיט היסטרי.
אלא שקרול הבינה שכדי לקחת את העסק קדימה בלי הון עצמי להשקעה, היא צריכה שותפים טובים וכך היא גייסה את הצלם הכי טוב שהכירה ואת איש יחסי הציבור הכי טוב שהכירה מתקופת עבודתה במשרדי פרסום, נתנה להם חלק מהחברה והשלושה נותרו שותפים עד היום.
החברה, שהתחילה מכלבה שנועדה למלא סדקים בלב ואיש לא נותר אדיש לקסמיה, הגיעה למחזור מכירות שנתי של 50 מליון דולר ולשווי של מאות מליוני דולרים, עם המותג חוכמת זלדה שהפך לספרים, לוחות שנה, כרטיסי ברכה ועסקאות עם חברות ענק כמו hallmark והופעות בכל התוכניות השוות ביותר כולל אצל אופרה וינפרי.
עכשיו לכל אלו מכם שיצקצקו בלשונם ויאמרו שקרול עשתה שימוש ציני בכלבה שלה אספר עוד שזלדה לא רק דיגמנה אלא שימשה גם ככלבה טיפולית ואפילו מונתה להיות ה״דוברת״ של ארגון כלבי הטיפול. ועוד אנקדוטה שסופרה לא מעט היא שזלדה הצילה את קרול לא רק מגורלה כגרושה חסרת גרוש והפכה אותה למולטי מיליונרית, אלא גם הצילה את חייה ממש כאשר קרול, שחולה בסכרת, נפלה מהמיטה ואיבדה את הכרתה, וזלדה לא הניחה לה עד שהעירה אותה מעילפונה והצליחה להזעיק עזרה.
לרוע המזל, בולדוגים אנגליים אינם מאריכים חיים, ואת הזלדה המקורית כבר החליפו פעמיים, כך שבתמונות היום מצולמת z-3 או אולי אפילו כבר z-4, כי זלדה היא כבר ממש לא שם של כלבה, היא כבר תואר, בדיוק כמו לאסי.
מוסר השכל –
1#. אף פעם לא מאוחר מדי להמציא את עצמך מחדש.
2#. לפעמים קארמה היא ליטראלי a bitch 😉 (הייתי חייבת).
והסיפור היפה הזה על זלדה, יחד עם הודעה ששלחו לי השבוע באינסטגרם, הזכירו לי את סיפורה של הכלבה שיינה שהתרחש בדיוק לפני 20 שנה.
2#. שיינה וג׳יין אייר
לפני 20 שנה הייתי עורכת דין צעירה, ולמשרדי הקטנטן נכנסה גברת עם כלבה לבנה ויפה שעונה לשם שיינה. אנה (שם בדוי) נפרדה מבן זוגה בפרק ב׳ שיזכה כאן לכינוי דרור. הם חיו ביחד מספר שנים ולא היו להם ילדים משותפים.
אנה שאהבה מאוד בעלי חיים, לא יכלה להישאר אדישה לכלבה לבנת פרווה ומלוכלכת שנראתה משוטטת אבודה בליל חורף גשום בכביש 1 מירושלים לתל אביב. אנה עצרה בצד הכביש, הכניסה את הכלבה לרכבה ומאז השתיים לא נפרדו. הכלבה, שלאור יופייה זכתה לכינוי שיינה, נזקקה לטיפולים רפואיים שונים ובין היתר לכריתת רחם. אל הכלבה שיינה הצטרפה חתולת רחוב קטנטנה ועזובה שעיניה מודלקות, שזכתה לשם ג׳יין-אייר. גם היא נזקקה לטיפולים רפואיים שונים אך לבסוף איבדה את מאור עיניה.
כשאנה החליטה לעזוב, שיינה הפכה לנפש הכי קרובה אליה והיא הייתה לה למשענת במיוחד כשדרור פתח נגדה במלחמת עולם. השניים ניהלו הליכים משפטיים מפרכים שנמשכו שנים וכללו תלונות במשטרה על הטרדות, צווי הרחקה, תביעות כספיות ורכושיות שונות וגולת הכותרת – תביעה שהגיש דרור להסדרי ראיה עם הכלבה חסרת הרחם שיינה והחתולה העיוורת ג׳יין אייר.
גם אני, גם עורך הדין של דרור וגם כבוד השופט שוחט, היינו צעירים יחסית בתפקידנו, והתייחסנו לתביעה ברצינות תהומית.
הדין הישראלי התייחס באותה עת לבעלי חיים כ״מטלטלין״ כלומר חפצים, ועורך הדין של דרור טען ששיינה וג׳יין-אייר הן חלק מהחפצים המשותפים שאנה לקחה עימה כשעזבה ולכן יש לאפשר לו להיות עימן חלק מהזמן או לחילופין לחלקן כך שהוא יקבל אחת מהן ואנה את השניה… אני העליתי בשם אנה טענה ״יצירתית״ לפיה שיינה וג׳יין אייר שייכים לה, היא זו טיפלה בהן ומימנה את הטיפולים בהן, ולכן על דרור להוכיח ״כוונת שיתוף ספציפי״ בטרם ניתן יהיה להידרש לתביעתו.
לכבוד השופט שוחט היו כוונות אחרות לחלוטין. הוא החליט להכריע בתביעה לפי טובתן של שיינה וג׳יין אייר ומינה לצורך כך מומחה – זואולוג מאוניברסיטת תל אביב שהתבקש ליתן חוות דעתו בשאלה עם מי טובתן של הכלבה והחתולה לשהות. את המתח בו שרתה אנה עד לקבלת חוות הדעת של המומחה ניתן להשוות רק למתח בו מצויה אם בשלב שבין עריכת בדיקת מסוגלות הורית לבין קבלת התוצאות המכריעות את גורל ילדיה.
מסקנות המומחה, שהתייחס בכובד ראש לתפקידו, ערך תצפיות וציין אף את נקיון כלי האוכל המצוחצחים של שיינה וג׳יין אייר, היו כי אין להפריד בין החתולה לכלבה שנוהגות לשחק יחדיו, אין להוציא את החתולה ממקומה הנוכחי (משום עיוורונה), ויש להשאיר את החתולה והכלבה במקום המגורים בו הם שוהים בשנים האחרונות שם הם מקבלים ויקבלו את מירב תשומת הלב, הטיפול והיחס הנדרשים למילוי כל צרכיהם, כלומר אצל אנה. עוד המליץ המומחה לאפשר הסדרי ביקור בין דרור לכלבה שיינה פעם בשבוע למספר שעות.
בפסק דין מכונן בן 20 עמודים שעסק בזכויות בעלי חיים קבע כבוד השופט שוחט שיש להתייחס לזכויותיהן של שיינה וג׳יין אייר ולבדוק את טובתן ולא להתייחס אליהן כאל חפצים או לבחון מה טובת בעליהן. השופט קבע ששיינה וג׳יין אייר ישארו עם אנה ודחה גם את ההמלצה להסדרי ראיה של דרור עם הכלבה, בקובעו שהם אינם נדרשים לשיינה אלא לדרור.
כבודו אף הוסיף את המשפט שמוכיח עד כמה הוא זיהה את הנרקסיזם של דרור בלי לתת לו שם ״אוסיף ואומר כי מהיכרותי את הנפשות הפועלות התרשמותי היא שהתעקשותו של התובע לקבל לרשותו את הכלבה שיינה לא באה לשמה. הכלבה שיינה מהווה מבחינתו של התובע כלי, אמצעי, דרכו ישמר לו קשר מסוים עם הנתבעת. בין בני הזוג מערכת יחסים עכורה. מתנהלות ביניהם תביעות רכושיות שונות. כל הנסיונות להביא להסדר ביניהם כשלו. מערכת היחסים ביניהם הביאה להגשת תובענות מטעם הנתבעת בנושא אלימות והטרדה מאיימת שלא נידונו לגופו אמנם, אך עצם הגשתם מלמד על טיבה של מערכת יחסים זו. אני סבור שהתרת מפגשים כאמור תיצור כר נוח לחיכוכים ולמריבות מצב שיש למנוע גם במחיר של אי התרת המפגשים בפרט במצב בו לא הוכח בפני שהמפגשים הללו נחוצים לשלמותם הנפשית של בעלי החיים שבפני.״
את האושר של אנה כשהתקבל פסק הדין, קשה לתאר במילים, אומר רק שהיא תגמלה אותי בבונוס ענק ביחס לאותן שנים, ומאז כינתה אותי בגאווה ״עורכת הדין של שיינה״, עימה נהגה להגיע למשרדנו עוד שנים ארוכות לאחר מכן.
גם אנה וגם שיינה וגם ג׳יין אייר כבר מזמן לא עימנו, אבל הן נותרו חיות בין דפי פסק הדין שנלמד מאז באוניברסיטאות, וזכה לאזכורים בפסק דין רבים שניתנו בשני העשורים שחלפו על בסיס התקדים הזה. יהי זכרן ברוך.
***
השבוע בפודקאסט התארחה דקלה גולדשטיין מלמוד מהחברים של דיקלה להאזנה לחצו כאן.
