1#. לכסף אין משמעות
״הוא תמיד אהב להמר״ אמרה מיקי, ועיניה החומות הגדולות נמלאו דמעות שזלגו בלי שליטה. ערן אף פעם לא חשש להפסיד. ״לכסף אין משמעות בעיני״ נהג לומר כדי להצדיק את התנהלותו. כשהם היו בחו״ל הוא בילה שעות בבתי קזינו, בעיקר ליד הרולטה. לפעמים הרוויח ולרוב הפסיד בלי להניד עפעף. בתקופות הטובות אלפי יורו בערב נשרפו על גלגל הרולטה. והיא למדה לא לומר מילה, כי הוא עבר באופן מיידי ל״מוד הקורבן״ – למה כל מה שעושה לי טוב מפריע לך? למה כואב לך שאני נהנה? רק כסף את רואה מול העיניים?״.
העובדה שהם חיים כבר שנים על חשבון אביה העשיר היתה נושא כאוב שהס מלהזכיר. כלפי חוץ הציג ערן מצג של איש עסקים מצליח, מנכ״ל של חברה מצליחה. בפועל החברה היתה חברה של אביה, שקיווה שיוכל להעביר את המושכות לדור הצעיר אולם לא הצליח לפרוש. עד מהרה הבין אביה שלמרות שכלו החד של חתנו, נטייתו ליטול סיכונים עלולה להרוס את החברה, ולכן במשך שנים ניהל אביה את החברה בפועל כיו״ר ועסק בלצמצם נזקים ולחסום התנהלות פיננסית מסוכנת.
ערן שנא את אביה של מיקי בכל ליבו אולם תמיד דאג לתת לו את הכבוד הראוי לו ומעולם לא העיז להמרות את פיו, ביודעו שכל מופע של חוסר כבוד עלול להסתיים רע עם אביה, שהיה בעצמו איש קשה, עם קווי אישיות נרקסיסטים ברורים.
ממנה הוא לא הסתיר את שנאתו לאביה. בבית הוא היה קורבן אומלל של אביה, ונמנע מלקחת אחריות על העובדה שבמקום לצאת לפנסיה אבא שלה צריך לעמוד על המשמר ולמנוע ממנו להכניס את החברה לחובות.
שניהם קיבלו משכורות עתק מהחברה וחיו על חשבונה, במשך שנים אבל לא חסכו כלום. כל סכום שהגיע לחשבון הבנק שלהם שימש למימון אורח חיים מפנק במיוחד – טיסות לחו״ל כל חודשיים במחלקת עסקים, מסעדות יוקרה, מלונות יוקרה, מותגי על, עוזרות ומטפלות, כראוי לאלפיון העליון אליו שאף ערן להשתייך.
כשעמדה על הפרק הוצאה גדולה יותר כמו טיול מחוף לחוף בארה״ב של כל המשפחה, לא הייתה לו שום בעיה ליטול הלוואה מהבנק וכך הם הלכו וצברו הלוואות בחשבון הבנק המשותף שלהם. מיקי הייתה קצת מודאגת, אבל למדה לא לומר מילה כי ערן גרם לה להצטער על כל עיסוק בעניין הכסף.
2#. לפעמים סיוטים מתגשמים
ביום שאביה לא הגיע למשרד ולא ענה לטלפון היה ברור למיקי שמשהו רע קרה. ערן סירב להצטרף אליה בטענה שיש לו פגישה דחופה והיא הגיעה לדירתו של אביה חיוורת, רועדת ומקווה למצוא אותו ישן, או מעולף או כל סנריו אחר רק לא הנורא מכל.
״לפעמים סיוטים מתגשמים״. היא אמרה וסיפרה איך פתחה את הדלת ומצאה את אביה שוכב מת במיטתו עם ארשת פנים שלווה. דום לב. איכשהו היא הזעיקה את אחיה ואמבולנס וגם המשטרה הגיעה (כשאדם נפטר בבית יש חובה להזעיק גם את המשטרה), והיא פעלה כאוטומט מאותו רגע ועד שהסתיימה השבעה. היגון היה כבד. מאוד כבד. והחלל שאביה הותיר בעולמה היה עצום.
בצוואתו הוריש לה אביה את כל המניות בחברה ולאחיה את דירת הפנטהאוז במרכז תל אביב. ערן נעלב שאביה לא הוריש את המניות גם לו, ובבית עשה סצינה קשה מאוד. ״שנים אני נותן את החיים שלי לחברה הזו ובסוף הוא מוריש רק לך את המניות. החרא הזה. הדירה שווה הרבה יותר מהחברה. הוא תמיד דפק אותנו, ואפילו מהקבר הוא מתנכל לי. אני מקווה מאוד שהוא נשרף עכשיו בגיהינום״.
כל עוד אביה היה בחיים יכלה מיקי לשאת את הקורבנות של ערן ולמדה ללכת בין טיפות זעמו, אבל אובדנו של אביה שבר משהו בתוכה, והיא לא הייתה מוכנה לשאת את הדיבור הקשה שלו והרגישה שעצם שתיקתה מחללת את זכר אביה.
לראשונה מאז שנישאו היא הפסיקה לשתוק והתחילה לענות לו. ולא רק שהיא התחילה לענות לו, היא ניסתה להתערב בניהול החברה, כאילו במקום אביה.
את זה ערן לא איפשר. הוא אמנם הפסיק לדבר סרה באביה אך לא איפשר לה להתערב בניהול החברה, והיא ידעה שבמוקדם או במאוחר יתחילו הבעיות אבל לא הייתה מסוגלת להתעמת איתו, ולא ידעה להציב לו גבולות.
לאחר פטירת אביה הלכה מיקי והתקרבה לעולם הרוח. עשתה מדיטציות, קראה, התחילה להקשיב לעצמה.
אומרים שתפילה היא דרכו של האדם לבקש משהו מאלוהים, ומדיטציה היא דרכו של אלוהים לדבר עם האדם, אמרה המורה שלה ליוגה, ומיקי החלה לחוש שהאינטואיציה שלה מתחדדת, שהיא מרגישה דברים לפני שהם קורים או שהיא פשוט יודעת.
ובוקר אחד אחרי שעה של מדיטציה היא ידעה שערן בוגד בה. לא היה שום סימן חיצוני לכך אבל הידיעה הזו חלחלה לה לתודעה, התמקמה שם, והחלה לזחול לה בנשמה. היא התחילה לשים לב לסימנים קטנים אבל הם היו קטנים מדי ויום אחד כשהוא חזר מהעבודה וסיפר לה משהו היא גם ידעה עם מי הוא בוגד, אבל כששאלה הוא הכחיש, נעלב והפך שוב לקורבן שלא נותנים בו אמון.
3#. ההימור הלא נכון
בסוף היא לקחה חוקר פרטי וגילתה הכל. הכל. על הרומן הסודי שלו עם אחת העובדות שתמיד אמר עליה שהיא ״פרחה מטומטמת״, על ההתנהלות הכלכלית שלו בתוך החברה, על החשבון הסודי שלו שבמשך שנים הפקיד אליו כספים. הכל. היא אספה חומרים במשך חודשיים שלמים וכל ראיה שהגיעה אליה תוייקה בקלסר נפרד. החוקר הזהיר אותה שברוב הראיות היא לא תוכל לעשות שימוש, אבל היה לה חשוב מאוד לאסוף אותן כי היה להן תפקיד משמעותי.
כל ראיה כזו פרמה עוד תפר בליבה וניתקה אותה ממנו. זה היה תהליך ארוך וכואב שהיא עברה עם עצמה. במקביל בבית היה קשה מאד. ערן היה עויין ועצבני והתייחס אליה בזלזול, והיא הבינה שהוא לא מעלה על דעתו שהיא עלולה לעזוב אותו.
בוקר אחד החוקר הודיעה לה שהם במתחם חדרים לפי שעה בבנימינה. היא נסעה איתו לשם והמתינה להם ביציאה. ״שניכם מפוטרים״ היא הודיעה להם. נכנסה לרכב של החוקר שהסריט את כל הארוע ונסעה. מהדרך היא דאגה לנתק את הגישה שלו לענן של החברה, למיילים שלו, ואפילו ניתקה לו את קו הטלפון שלו. היא הורתה לשומר בכניסה לא לאפשר לו להכנס לחברה אבל הוא בכלל לא ניסה.
הוא נעלם לכמה ימים ואז הגיע עם זר פרחים והתחנן על נפשו. ״כבר 20 שנה שהיא אהבת חייו. ילדים. בית. משפחה. מפעל חיים. לא זורקים הכל לעזאזל בגלל איזה שטות. ולא היה כלום. הם רק דיברו. הוא לא נגע בפרחה הזו, פשוט היה צריך אוזן קשבת״. והיא בחרה להאמין ואפילו הסכימה להחזיר אותו לחברה. בכל זאת, 20 שנה.
עברו כמה חודשים. הוא חזר להיות עויין והיא חזרה והפעילה את החוקר הפרטי שדיווח לה שהם בקשר טלפוני אבל לא נפגשים. מיקי חזרה הביתה והודיעה לערן שהיא יודעת שהם בקשר טלפוני ושהיא לא מתכוונת להמשיך ככה ורוצה להיפרד. הוא שוב התחנן, הבטיח והפעיל את קסמיו והיא שוב נשאבה חזרה.
ערן, מהמר באופיו, הימר שמיקי כבר לא תעזוב אותו, והמשיך בשלו. למרות ההבטחות, הוא לא חשב שהוא שם הכל על הז׳יטון הלא נכון.
ביג מסטייק או במילים אחרות – ערן נפל על ההימור הלא נכון.
בפעם השלישית מיקי הגישה לו בקשה לישוב סכסוך והודיעה לו שאין דרך חזרה. ערן נדהם. הוא נפגע עד עמקי נשמתו על שהיא העיזה לפתוח בהליך גירושין ולזרוק לפח 20 שנה. בשלב הזה האהבה שלה אליו נפרמה לה לחלוטין מהלב והיא הפסיקה לסלוח והפסיקה להאמין לשקרים, וזהו. זה נגמר מבחינתה. אבל הליך הגירושים רק התחיל. אף פעם לא פשוט להתגרש מנרקסיסט פגוע, הסברתי למיקי, ועברנו לדבר על דפוסי התנהגות נרקסיסטים שערן ענה על כולם.
4#. אז מה קורה כשמאמתים נרקסיסטים עם שקריהם?
ראשית, אל תצפו להתנצלות. לכל היותר, וכשדוחפים אותם לקיר – הם יספקו התנצלות רעילה ״מצטער שנפגעת״. הם לא מצטערים על מה שהם עשו כי הם לא עשו כלום. הם מצטערים שאתם נפגעתם מהסרטים שרקמתם לעצמכם… קוראים לזה התנצלות רעילה.
בהמשך יגיעו התירוצים, ההצדקות והמניפולציות. בסופו של דבר הם ינסו לשכנע אתכם שהם פעלו בתגובה להתנהלות שלכם, יאשימו אתכם בשקרים ובהסתרות, ינסו להקטין את הארוע, יטענו שאתם דרמטיים, חולי נפש, או מנותקים מהמציאות. והם יצליחו לטעת ספק בליבכם שוב ושוב. קוראים לזה גזלייטינג.
אם זה לא עוזר הם יפנו להאשמת צד שלישי כלשהו. אין להם בעיה להעלות אדם אחר על המוקד, לערוך לו משפט שדה או להאשים אותו ברצח ארלוזורוב, הכל כדי לנקות את עצמם משקריהם.
בשלב כלשהו יגיע התקף זעם קשה שמטרתו להסיר מהם אחריות ולהמחיש עד כמה הם מתוסכלים מכך ששקריהם נחשפו או שהם כשלו בנסיון להסתירם. קוראים לזה זעם נרקסיסטי.
בשלב הבא הם יפנו לאנשים סביבכם וישכנעו אותם באותות ובמופתים להאמין לשקריהם ולשכנע אתכם שאתם טועים. הם אלופי המניפולציות ולכן מעולים בזה, ואותם אנשים, שיכולים להיות כאלו שאתם אוהבים ומעריכים, ינסו לשכנע אתכם לתת להם עוד צ׳אנס. קוראים להם קופים מעופפים.
אם כל זה לא יצליח ואתם תעמדו על שלכם ותזהו את המניפולציות, והגזלייטינג, וההשלכה, והזעם, וההתנצלויות הרעילות, והקופים המעופפים ולא תתרגשו מהם, ותאחזו באמת שברורה לכם מאוד – זה יגמר, ואתם תצאו לחופשי, כמו מיקי.
***
השבוע בפודקאסט ראיון חשוף וכנה עם ליבי נחימובסקי, אשה אמיצה שלא חוששת להשמיע את קולה. להאזנה לחצו כאן.
