1#. מה את מבינה
עופר ודנה נשואים כבר 17 שנים ויש להם ארבע בנות. הבכורה בת 16, תאומות בנות 14 והצעירה בת 12, בית פרטי רחב ידיים ומפעל קטן ומצליח. כסף לא חסר להם, שניהם באו ממשפחות אמידות וכבר אחרי החתונה נרכש עבורם בית פרטי במימון שווה של הוריהם.
העבודה במפעל היתה אינטנסיבית מצד אחד ומצד שני איפשרה להם חופש יחסי להיות שם עבור הבנות. למרות שעופר היה ״בעלים ומנכ״ל״ בפועל דנה ניהלה את המפעל ועופר היה יותר איש חזון שניהל את האסטרטגיה השיווקית וקיבל את ההחלטות הגדולות.
והוא גם היה אבא מאוד פעיל ונרקסיסט-על.
השילוב הזה הוביל לכך שבמפעל אף אחד לא סבל אותו וכל העובדים העדיפו להתנהל מול דנה, ובבית הוא הפך את הבנות ללהקת מעריצות שלו. ״אבוש״ הן קראו לו וסגדו לאדמה שהוא דורך עליה. הוא הרעיף עליהן כסף בלי הגבלה, אמר לכל אחת מהן כמה היא הכי יפה, הכי חכמה והכי מדהימה בעולם, הסביר להן שהן נסיכות בנות מלך, והן התנהלו בעולם בתחושה שהן נסיכות שהכל מגיע להן. עופר האמין שהבטחון העצמי שלהן הוא הדבר הכי חשוב שיש, ושאם לאדם יש בטחון עצמי הכל פתוח בפניו בחיים.
כמובן שהיה מחיר לכל העניין הזה, ומי ששילמה אותו היתה דנה, שנדחקה לשולי התא המשפחתי, והפכה אט-אט ללא רלוונטית. דנה חשבה שבטחון עצמי זה לא הכל בחיים וצריך גם להיות בני אדם ערכיים, וללמד אותן נתינה, וחמלה, והתנדבות, ואמפתיה, וצניעות.
לא היה לה סיכוי.
עופר נהג להקטין אותה ולהשפיל אותה ליד הבנות עד שמחק אותה כמעט לגמרי. היא הרגישה שקופה.
כמעט בכל פעם שהיא הביעה דעה, אפילו על המשתתפים בחתונמי, עת ישבו כולם לצפות בתוכנית יחד, התגובה שלו הייתה ״מה את מבינה״, והמשפט הזה שנאמר כל כך הרבה פעמים כבר ניהל אותה כך שהיא האמינה לו.
שיקול הדעת שלה נדפק כמעט בכל תחום והיא פיתחה תלות בעופר שינחה אותה ויסביר לה את החיים. ככל שהוא הרים לבנות את הביטחון העצמי, כך הוא הוריד את שלה והלך ומחק את דמותה כאם משמעותית.
דנה עברה תהליך מתמשך של דהיית ערך. מצד אחד היה לה מאוד קשה עם ההתנהלות שלו כלפיה, עם ההערצה לבנות שהלכו והפכו לה מול העיניים למפלצות קטנות שמשוכנעות שהכל מגיע להן, מצד שני עופר היה הכל גם עבורה והיא חששה להתנהל בעולם בלי שהוא יסביר לה מה נכון ומה לא, האמינה שהיא לא אמא מספיק טובה, דחקה את דעותיה ורצונותיה לקרן זוית והתנהלה בעולם לפי הנחיותיו של עופר.
ואיך זה הסתדר עם ניהול המפעל בפועל? כאן לא רק שעופר נתן לה יד חופשית וסמך עליה שתעשה את העבודה השחורה והקשה הזו בנאמנות וביסודיות, הוא גם העמיס עליה עוד ועוד אחריות. מדי פעם הוא שבר לה את המילה ונתן הוראות סותרות אבל רוב הזמן הוא איפשר לה לעשות את העבודה וידע שאפשר לסמוך עליה.
זה גם היה לו מאוד נוח כי בעוד שהיא השקיעה שעות רבות בעבודה הוא היה הרבה יותר פנוי ממנה גם לבנות וגם לעיסוקיו האחרים. לבנות הוא דאג לומר שאלו סדרי העדיפויות שלה שהיא מעדיפה את העבודה והוא מעדיף אותן, לחברים הוא אמר שיש לו אשה תותחית שכל המפעל על כתפיה, ולה הוא אמר בבית ״מה את מבינה״.
2#. דוד
בשנתיים האחרונות עופר מנהל רומן. לפני שדנה חשדה שיש לו מישהי היא הרגישה בשינוי ביחס. הכל החמיר – הביקורת, ההקטנות, הזלזול שזלג לעיתים יותר קרובות גם למפעל וגם מול עובדים, ובעיקר חוסר ההתחשבות בה או ברצונות שלה. היא היתה שקופה. אם היא קיבלה שיחה מהעבודה והוא ראה טלוויזיה, במקום להנמיך את הווליום הוא הגביר, גורם לה לחפש מקום אחר לדבר, ואז מאשים אותה מצד אחד ש״הראש שלה רק בעבודה״ ומצד שני שהיא לא יודעת לנהל כי ״מטריפים אותה בערב״.
יום אחד דנה נשארה אחרונה במשרדים שלהם. גם כי היתה לה עבודה וגם כי היא משכה את הזמן כי נהיה לה יותר ויותר קשה בבית. מסך המחשב בחדר של עופר זהר באור לבן על רקע חשיכת החדר ומשך אותה אליו כמו מגנט. היא התיישבה על הכסא נגעה בעכבר והווטסאפ שלו נפתח מולה במלוא הדרו והיא ראתה שהוא בדיוק מסתמס עם דוד.
לא היה לה מושג מי זה דוד אבל כשהיא התחילה לקרוא היא הבינה שדוד הוא בעצם שם קוד לאשה שהוא אוהב. כמות הרגש שזרמה מעופר לאותה אשה המכונה דוד הדהימה את דנה והיכתה בה כמו אגרוף לבטן. היא גללה לתוך השיחה עוד ועוד אחורה. חלק מההודעות היו מחוקות אבל מאלו שלא היא הבינה שזה קשר שנמשך כבר שנתיים, שהם מתכננים עתיד משותף ושהוא לא מפסיק לשלוח לה תמונות של הבנות ולשתף אותה בפעילויות שלהן ממש כאילו היא חלק מחייהן. התמונות של הבנות שברו אותה סופית כי היא לא קיבלה ממנו אפילו תמונה אחת. אחת.
אבל דנה היתה חלשה. לא היה לה אומץ לומר משהו לעופר ובטח לא להסגיר את העובדה שהיא העזה לחטט לו בווטסאפ.
ואז היא התמכרה לחיטוט בווטסאפ והפכה להיות הצל של עופר. היא הגיעה מוקדם למשרדים או סיימה מאוחר אחרי כולם בעיקר כדי להתיישב ליד המסך של עופר ולצלול לו לתוך הווטסאפ. לחפור בשיחות שלו עם המאהבת המכונה ״דוד״, לצפות בתמונות שהם שולחים אחד לשני, ובעיקר להבין שיש לו איתה חיים מקבילים.
עד שיום אחד הוא קלט. הוא רצה להראות לבנות משהו באפליקציית המצלמות של המשרד. זו שהוא לעולם לא נכנס אליה, וקלט את דנה יושבת לו ליד המסך מחשב.
הוא הבין מיד שהיא יודעת ומחק ברגע את כל הצ׳ט עם המאהבת וכתב לה ״דנה קוראת מה שאני שולח. יש לנו שותפה לשיחה תגידי שלום״.
דנה חשה שהדם זורם לה מהגוף. היא חזרה הביתה כמעט בזחילה ולא אמרה מילה. גם עופר שתק והתנהג כאילו לא קרה כלום. זה לא היה צפוי והיא הייתה במתח נוראי כי היה ברור לה שתבוא תגובה מצידו. כבר מזמן היא הבינה מההתכתבויות שעופר מתכנן להתגרש ממנה והיא חיה בחשש מתמיד מהרגע שהבשורה תנחת עליה. היא היתה כל כך חלשה שלא ראתה את עצמה מתנהלת בעולם בלעדיו, וחששה לאבד גם את הבנות. היה לה ברור שהן ירצו להישאר איתו.
3#. תג מחיר
אבל עופר עשה את החשבון שלו. הוא היה משוכנע שהוא מצא את שביל הזהב שנע בין משפחה ועסק שקשה לפרק לבין התשוקה והריגוש וההתאהבות. ואם צריך להבטיח ל״דוד״ שהוא יתגרש כדי להחזיק אותה בציפיה, לא היתה לו שום בעיה לעשות זאת. מחיר הגירושין היה גבוה מאד וכל עוד הוא יכול להינות מכל העולמות, עופר לא היה מוכן לשלם אותו.
גם דנה לא היתה מוכנה לשלם את מחיר הגירושין, גם במחיר של לעצום עיניים, להוריד את הראש ולחיות תחת סטרס נוראי בנישואים המאמללים שלה.
עד שהגוף צעק.
במקלחת היא חשה גוש והתעלמה. באמצע הלילה היא התעוררה שטופת זיעה והבינה שאי אפשר להתעלם מהגוש הזה. שהנישואים האלו עולים לה בבריאות, ושאם היא תישאר איתו זה אולי יעלה לה בחייה.
היא הלכה למחרת לבדיקות אבל עוד לפני שהגיעו התוצאות היא הגיעה אלי. בוכה בלי סוף אך נחושה להגיש בקשה לישוב סכסוך ולהתגרש. לעופר היא לא סיפרה כלום. לא על הגוש ולא שהוא עומד לקבל ממני מכתב הזמנה למשא ומתן.
הוא נדהם אבל הגיב כמו נרקסיסט קלאסי בקשת תגובות שנעה מ״מי יקח אותך״ ל״חבל להרוס לבנות את החיים זה יהיה על המצפון שלך״, ״העורכת דין הזו תיקח לך את כל הכסף״, ״את תישארי בלי כלום״,״נמכור הכל ונסגור את המפעל״ וכשהיא לא הגיבה הוא עבר ל״עשיתי הרבה טעויות בואי נלך לטיפול״.
אבל דנה הייתה מוכנה לכל התגובות האלו, שהסברתי לה שיגיעו וימשכו די הרבה זמן, וכמה שהיא הייתה חלשה כל הקשר, היא קיבלה פתאום חוזק פנימי לא מוסבר והיתה נחושה להתגרש, ולשלם את המחיר שכרוך בכך. האופציה האחרת היתה מפחידה יותר.
השבוע הגיעו תוצאות הבדיקות והיא התקשרה אלי בוכה. ״הכל בסדר. זו היתה אזעקת שווא, אבל היה לה תפקיד. היא העירה אותי וגרמה לי להבין איזה מחיר אני משלמת, ברור לי שאם אני נשארת איתו – בפעם הבאה תהיה אזעקת אמת״.
ואני עצרתי רגע לחשוב על כך שתכל׳ס כמעט לכל מערכת יחסים מוצמד תג מחיר והוא משתנה לאורך הזמן. במקרה הטוב לא מרגישים את המחיר, במקרה הפחות טוב מוכנים לשלם עוד ועוד למרות שמבינים שהמערכת כבר גובה מחירים יקרים. עד שהמחיר יקר מדי. עד שזה עולה בבריאות. עד שמבינים שהילדים נפגעים ולפעמים גם את המחיר הזה מוכנים לשלם בטענה שמחיר הגירושים גבוה יותר עבורם, ולפעמים לא נותרים אמצעי תשלום, וזה נגמר.
***
השבוע בפודקאסט – פרק מדהים על אשה שהחליטה להתגרש כשגיסו בראש מאיים על ראייתה. להאזנה לחצו כאן.
