
1#. הילדה הכי יפה
“לא סיפור פשוט” הכינה אותי מיכל מיד כשהתיישבה על הכסא מולי, והוסיפה ואמרה ״אני לא מאמינה שאני נמצאת כאן״ ודמעות מילאו את עיני האיילה החומות שלה, והחלו לזלוג בלי שליטה, חורצות פסי איפור שחורים על פניה והחלה לגולל את סיפורה.
״תמיד הייתי הילדה הכי יפה בכיתה, אבל גם הכי ענייה. אמי התעקשה לרשום אותי לבית ספר בשכונה הכי יקרה בעיר הסמוכה. היה לה חשוב שאתחבר עם הילדים הנכונים, מגיל צעיר היא לימדה אותי שההצלחה הכי גדולה שתהיה לי בחיים היא להתחתן “טוב” עם בן למשפחה עשירה מאוד, שמעניק לי חיים של מלכה נטולת דאגות כלכליות״, החלה מיכל את סיפורה.
בשל יופיה הרב היא הייתה נערה מחוזרת מאוד, ובעיקר התחרו על ליבה שניים – הראשון, בני, נער חכם מאוד בעל מבט שחור יוקד ומוטיבציה אינסופית להצטיין, והשני, דורון, נער גבוה וחתיך ועז מבט שהיה משוכנע שהעולם כולו מחכה לו בזרועות פתוחות ואין צורך להתאמץ. כמובן שדורון הגיע ממשפחה מאוד עשירה, כולם הכירו את אביו, איש עסקים ידוע, שרכש לבנו מכונית ספורט אדומה ביום שהוא ניגש לטסט.
הלב שלה היה נתון דווקא לבני, אבל דורון לא וויתר וחיזר אחריה לכל אורך תקופת הצבא. בעוד שבני היה לוחם קרבי וכששב הביתה פעם כמה שבועות בילה את כל הסופ”ש בהשלמת שעות שינה, דורון שירת בחיל האויר בקריה, וזמנו היה בידו. גם כספו של אביו, ובסופו של דבר היא נעתרה לחיזוריו והם הפכו לזוג.
2#. רכבת מגן עדן לגיהינום
מערכת היחסים איתו היתה סוערת מהתחלה ונעה ברכבת שדים בין גן עדן לגיהינום, ובסוף הם התחתנו. הצעת הנישואין הגיעה כשהרכבת עצרה לזמן מה בתחנת גן עדן, והיא היתה אופטימית מספיק כדי להאמין שהנישואין יעצרו את רכבת השדים הזו והיא תישאר בגן עדן.
את החתונה בגן הארועים הכי יוקרתי בארץ מימנו הוריו. היא עלתה הון, והיתה חלומית ומיכל הרגישה נסיכה מהאגדות. ההורים של דורון ידעו שהוריה לא יוכלו לממן את העלויות ולא דרשו דבר, חוץ מהסכם ממון. והיא היתה אסירת תודה על החתונה ואפילו לא קראה את הסכם הממון שקבע הפרדה רכושית מוחלטת, אלא אם יש ילדים ואז היא תקבל דירת שלושה חדרים לילד אחד ועל כל ילד נוסף – עוד חדר, אבל את כל זה מיכל לא ידעה כשחתמה.
הרכבת חנתה בגן עדן עם גיחות קצרות לגיהינום עד ההריון הראשון פחות או יותר, ואז דורון התחיל לבגוד בה. כשהיא תפסה אותו מתכתב הוא הכחיש, ואמר שזה כלום ושום דבר, והיא הורמונלית, והיא בחרה להאמין. שנה אחרי הלידה היא הרתה שוב וכך מצאה את עצמה עם שני תינוקות ובעל שלא נמצא בכלל בבית. היתה לה עזרה רבה מצד מנקה ואופר שגרה איתם בוילה שהוריו רכשו, והחיים שלה היו מושלמים מבחוץ אבל מבפנים היא דיממה.
3#. כרוניקה של טירוף
דורון השפיל את מיכל, והקטין אותה, והעליב אותה והתנהג אליה בגסות רוח ואז באהבה וחוזר חלילה. את שמנה, תראי איך את נראית, את סתומה, את אהבת חיי, אני מטורף עליך, חולה על הגוף שלך, לכי לכי יא עקומה, אי אפשר לסמוך עליך, את לא יודעת להיות אמא, את אפס מאופס, אין נשים כמוך, את מדהימה, את החיים שלי, את המזל שלי, את האור של העיניים שלי, אין ולא תהיה אף אחת אחרת, לכי לכי מי יקח אותך, את מוזנחת, את דהויה, את נראית משומשת, עופי לי מהעיניים, סתמי את הפה או שאני מוריד לך אחת.
ואז היתה הפעם ההיא שהוא באמת הוריד לה אחת.
והיא נסגרה בחדר שבת שלמה עם הילדים והוא התחנן ובכה וביקש סליחה ונשבע שבחיים זה לא יקרה יותר, ושהוא דפוק, וחולה בראש, והיא מלאכית ואין נשים כמוה, ובסוף היא יצאה מהחדר. הם חזרו לשיגרה וכדי לפצות אותה הוא הזמין להם טיסה לניו יורק בביזנס, והילדים נשארו אצל הוריו עם האופר.
4#. במטוס סילון
במטוס שעתיים לפני הנחיתה השירותים של הביזנס היו תפוסים והיא הלכה לשירותים של מחלקת תיירים וגם שם היה תור, אבל פתאום היא ראתה שם איש קירח עם עיניים שהיא מכירה מפעם. בני. בני? היא שאלה בשקט והוא הניח עליה את מבטו ואמר ״וואי וואי אני לא מאמין שזכרת אותי, עברו מלא שנים״, והם דיברו כמה משפטים הוא סיפר שנוסע לבקר את אחותו שעברה לחיות במנהטן ואחרי כמה דקות חזר למקום מושבו במחלקת תיירים והיא חזרה לדורון בביזנס אבל המבט שלו נשאר איתה כל השבוע בניו יורק והוא לא יצא לה מהראש.
היא חיפשה אותו בפייסבוק ושלחה לו חברות והוא לא הגיב ולא ממש היה פעיל בפייסבוק והיא התחילה לחפש אותו בכל הפלטפורמות ומצאה אותו רק בלינקדאין ולמדה שהוא חלק מהסגל של הפקולטה להנדסה, ומרצה בכיר וזהו. לא היתה עליו אינפורמציה כלשהי, והיא הניחה לזה. שבוע אחרי שהם חזרו לארץ הוא אישר את חברותה בפייסבוק אבל לא שלח כלום ולא תיקשר איתה, אבל העיניים שלו לא יצאו לה מהלב.
במקביל וקצת אחרי שחזרו מניו יורק בעלה העלה אותה שוב על רכבת השדים שהתחילה לדהור במהירות מגן עדן לגיהינום ובחזרה שוב ושוב והוא הגביר את המהירות ועשה תחנות ארוכות יותר ויותר בגיהינום.
5#. ביונסה זקנה
בסופשבוע אחד שדווקא היה טוב הם הלכו לים והוא נכנס לגלוש והשאיר את הטלפון שלו בתיק ומשהו גרם לה להוציא אותו ולחטט. את הסיסמא החדשה היא ניחשה בקלות יחסית, ועד מהרה היא הרגישה איך הדם אוזל לה מהגוף. הוא ניהל התכתבות מאסיבית עם אשה אחרת והיה לה ברור שיש שם רומן ושהוא מאוהב בה ומעביר לה כספים. היא עשתה לו סצינה כשהוא יצא מהים אבל הוא ממש לא התרגש. אז מה? אז ראית התכתבות איתה? בואי בואי נחזור הביתה חתיכת סמרטוט.
בבית הוא חטף התקף זעם מהגיהינום. מי את שתגעי לי בטלפון. כלבה. שרמוטה. אני אעשה מה שאני רוצה. אני אתכתב עם מי שאני רוצה. אני אדבר אליך איך שאני רוצה. יודעת למה? כי את לא תלכי. כי אין לך לאן ללכת. כי אין לך שקל על התחת. לאן תחזרי לאן? לדירה המסריחה של ההורים שלך? לחור שממנו הוצאתי אותך? לא. את לא תחזרי לשם. אין סיכוי. את התרגלת לחיים הטובים. את לא תלכי לשום מקום. את יודעת למה ביונסה לא התגרשה למרות שג׳יי-זי בגד בה? כי היא זקנה. ככה זה. את לא תתגרשי ממני ולא תגידי לי מה לעשות, וגם את כבר זקנה ודהויה.
התקף זעם, כמו כל סכנה שמאיימת עלינו, יכול לגרור כמה תגובות שכולן מוטמעות לנו איפשהו בדנ״א – fight, flight or freeze. היא לא החזירה לו ולא ברחה ממנו. היא קפאה על מקומה וניתקה את עצמה מהסיטואציה. זו לא היא שצועקים עליה ככה, לא אותה משפילים ככה, ולא לה מרסקים ככה את הנפש. זו לא היא שבעלה אומר לה בפעם הראשונה – אני אעשה מה שאני רוצה כמה שאני רוצה ואת לא תלכי כי את לא יכולה ללכת. זו לא היא שלא יכולה ללכת. זו מישהי אחרת. היא עצמה הלכה לאיבוד ואין לה מושג איך למצוא את עצמה ואיך להחזיר את עצמה לעצמה.
6#. בני
הילדים בכו ברקע בקומה התחתונה והיא ירדה לטפל בהם. הוא יצא בטריקת דלת ולא חזר כל הלילה. והיא היתה ערה וישבה בסלון קפואה ולא הזילה דמעה וטיפלה בילדים על אוטומט, ובחצות שלחה לבני הודעה במסנג’ר של הפייסבוק – היי. שלוש נקודות שקופות החלו לנוע כשהוא הקליד מיד את תשובתו והלב שלה בינתיים נע איתם. היי מה שלומך? הוא ענה אחרי שהקליד הרבה זמן והיא ענתה שהכל בסדר ושאלה בקלילות מתי הם שותים קפה ומשלימים חוויות והם קבעו ליום רביעי אחר הצהריים. ובלב שלה היא אמרה לעצמה שהוא צודק והיא באמת לא תתגרש ממנו כי אין לה לאן ללכת והיא לגמרי תלויה בו כלכלית אבל גם היא תעשה מה שהיא רוצה.
למחרת בעלה חזר הביתה, ושניהם התנהגו כאילו כלום לא קרה, אבל היא לא הסתכלה לעברו ועלתה לישון מוקדם והוא נשאר בסלון ופתח את הלפטופ שלה ו…בום. ההתכתבות עם בני השפריצה עליו מהמסך ישר לעיניים, וזה כאב. כמו חומצה שנוגעת לך בעין, כמו מכתזית שיורה עליך סילון בזרם מוגבר, כמו שכאב לביונסה שג׳יי זי בגד בה. למרות שהיא לא בגדה ולא עשתה כלום רק קבעה איתו לקפה בעוד כמה ימים. מבחינתו זה היה סוף העולם. הוא ידע טוב מאוד מי זה בני וזכר היטב שהלב שלה היה אצלו ושהוא עבד קשה כדי לגרום לה לשכוח את בני ולהתאהב בו.
הוא עלה למעלה בחמת זעם. הדליק את האור, וזרק על המיטה את הלפטופ בשאגות. יא זונה, יא שרמוטה, את הולכת להזדיין עם בני?! מחר בבוקר אני ברבנות, את עפה מפה בלי כלום, גם את הילדים אני אקח לך, את תגורי ברחוב יא זונה יא שרמוטה, יא כלבה, איך את לא מתביישת אחרי כל מה שעשיתי בשבילך זה מה שאני מקבל. תתביישי לך. אני אחסל אותך, אני אגמור אותך, את לא תראי אור יום, זה הסוף שלך. הוא צרח באמוק אבל לא התקרב אליה. ההתקף הזה נמשך כמעט חצי שעה וחזר על עצמו בווריאציות שונות והיא שוב קפאה וניתקה את עצמה מהסיטואציה וראתה הכל בהילוך איטי עד שהדלת בחדר השינה נפתחה ועמדו בפתח שוטר ושוטרת.
7#. הסוף
בדיעבד מסתבר שהאופר שמעה הכל וחששה שזה יגמר ברצח והזמינה משטרה והם הגיעו הביתה והיא הכניסה אותם וכיוונה אותם לחדר השינה והם שמעו אותו צורח ומקלל ומאיים על חייה ולמרות שהיא אמרה שהוא לא נגע בה השוטרים עצרו אותו במקום. את הלילה היא בילתה בחיפוש מסמכים בחדר העבודה שלו. היה לה ברור שהיא לא נשארת איתו יותר גם אם היא תגור ברחוב. החבית שלה התמלאה.
וכשהיא הגיעה אלי למחרת היא אפילו לא קראה את הסכם הממון ולא ידעה שהיא זכאית לדירת ארבעה חדרים ומזונות גבוהים. תוך כדי הפגישה איתי אמא שלו התקשרה אליה ואמרה לה שהוא שוחרר בערבות ויש לו צו הרחקה ממנה ושהיא מבקשת שתדאג שיסגרו לו את התיק במשטרה ושלא תתלונן ושהיא אישית תדאג לה להסכם גירושין מכובד ותדאג לנכדים ואמרה שהם יודעים מה היא עברה איתו, ושהם יעשו הכל כדי לסגור בטוב בלי משטרות ובלי עניינים, כי זה ממש לא מתאים במשפחה שלהם.
זה לא קרה מיד. אחרי משא ומתן לא קצר הם חתמו השבוע על הסכם מכובד והתגרשו, ועוד באותו ערב היא ניפגשה עם בני, שחיכה לה בסבלנות, על הבר של שילה, עם שתי כוסות שמפניה 🥂.
***
השבוע בפודקאסט הצצה לעתיד עם שי אגסי – חובת האזנה
2 Comments
אחד מהסימנים החשודים היו הרכבת הרים הפעם גהנום פעם גן עדן, לפי הסיפור הוא נראה נרקיסיסט. וגם על זה יש מאמרים של רות דיין
לא יודע אם הסיפור אמיתי, אבל הוא מטלטל את הנפש ומוערר שאלות… למה לא שיתפה משפחה, חברים, מישהו… למה קיבלה על עצמה להיעתר לחיזור… מה הם הסימנים המוקדמים למערכת יחסים אלימה?
הא בתקופת החיזור היא ראתה התנהלות אלימה מצידו כלפי אחרים אולי?
המחלקות שהקימה המדינה למניעת אלימות הן כישלון חרוץ בכל הפרמטרים.
עו”ס בקהילה לא מכיר ולא יודע שום דבר על אף אחד מחברי הקהילה… הוא לא מסתובב ברחוב, לא נכנס לבתי קפה, לא יושב בחוף הים או ברחוב, פשוט אין לאף אחד מושג וזו הבעיה.
במוסף – מערכת החינוך לא מדברת על מניעת אלימות כמעט בכלל – בקיצור נחוצה רפורמה עמוקה.
בהצלחה.