1#. איבד שליטה על הלב

היום יוכתר הנסיך צ׳ארלס למלך ואשתו קמילה תוכתר ל״מלכה קמילה״. הסיפור הזה שלהם הוא סיפור על אהבה בת עשרות שנים ששרדה הכל, גם כשהיא הפכה לאשה הכי שנואה בבריטניה לאחר מותה הטראגי של הנסיכה דיאנה, גם כשהנסיכים שלו התנגדו נחרצות לנישואים שלהם, גם כשפורסמה הקלטה של שיחת הטלפון הקרינג׳ית בה נשמע הנסיך הבריטי מייחל להיות הטמפון של אהובתו.

זו אהבה שהיתה שם עוד לפני שהוא נישא לדיאנה שעמדה בקריטריונים של אמו המלכה יותר מקמילה הנועזת ובעלת הנסיון המיני שהיתה מבוגרת ממנו בשנה. הטרגדיה הייתה של דיאנה שעוד בירח הדבש הבינה שליבו של בעלה שייך לאחרת ושהיא תצטרך לקבל את העובדה שיש לו פילגש. המשפט ״היינו שלושה בנישואים האלו אז היה קצת צפוף״ מתוך ראיון שהעניקה דיאנה ל-BBC בסמוך למותה הטראגי העצים את הטרגדיה ואת השינאה לקמילה שלקחה מדיאנה היפה והענוגה את הנסיך צ׳ארלס שאיבד שליטה על ליבו.

מבחוץ קשה להבין מה מצא צ’ארלס בקמילה המבוגרת ממנו וכנראה פחות יפת מראה מדיאנה הצעירה ממנה ב-15 שנים, דבר אחד ברור – יש שם אהבה שניצחה הכל.

וזה הזכיר לי סיפור מלפני כמה שנים של אשה צעירה ויפה עם עיניים מאוד עצובות שייצגתי בהליך גירושין לאחר שבעלה עזב אותה לטובת אחרת. אותה אחרת היתה מבוגרת ממנו בכמה שנים, והרבה הרבה פחות יפה מאשתו. אבל הוא הכיר אותה בעבודה והתאהב בה וניהל איתה רומן ארוך ואשתו תפסה כמה הודעות מוזרות אבל לא העלתה על דעתה.

היא לא העלתה על דעתה שבעלה יתאהב באחרת ובוודאי שלא ראתה בקולגה המבוגרת והדהויה שלו איום. היא חשבה שהיא והוא זה לנצח, שהם בחיים לא יתגרשו ובוודאי שלא העלתה על דעתה שבעלה מנהל רומן לוהט עם האשה הזו ״שנראית סבתא״ כך היא אמרה. בסופו של דבר דווקא הוא זה שביקש לפרק את הנישואין וכשהיא שאלה למה הוא אמר שהתאהב באחרת וכשהיא שאלה במי הוא סיפר לה והיא התרסקה.

היה לנו ויכוח באותה עת במשרד מה יותר קשה כשבעלך מנהל רומן עם צעירה יפת תואר או שהוא מעדיף על פנייך מישהי שנראית הרבה פחות טוב ממך, והדעות נחלקו לכאן ולכאן. על עניין אחד הסכמנו כולנו – זה תמיד קשה כשעוזבים אותך למען מישהי אחרת.

2#. בואו נדבר על אלימות

רצתי בחמישי בערב את מירוץ הנשים של סופר-פארם שהיה כולו בסימן הסלוגן ״אלימות במשפחה – זה לא נורמלי״, והיה מרגש מאד לרוץ עם מאות נשים מכל מין וסוג – הייתה קבוצה של דתיות עטויות בשביס, וקבוצה של ערביות עטויות בחיג׳אב, וקבוצה של מחלימות מסרטן השד עם חולצות ורודות וקשתות עם כתרים ורודים, והיו צעירות והיו מבוגרות וכאלו ששרו כל הדרך וכאלו שהלכו והיתה שם שירה איסקוב שהזניקה את מקצה ה – 8 ק״מ וכל הנשים רצו עם הסלוגן החשוב הזה –

אלימות במשפחה – זה לא נורמלי.

ובבוקרו של אותו יום הייתי בדיון מול גבר אלים. לא פיזית אבל לגמרי אלים. אלימות פנים רבות לה, והיא יכולה להיות מכאיבה ומצלקת גם כשהיא מילולית ונפשית ושקופה.

ולכן רציתי להזהיר אתכן – כשאתן פוגשות גבר, גם אם הוא נראה לכן מאוד מרשים, אפילו אם הוא מרצה באוניברסיטה, חלק לשון ורהוט, שימו לב אם פורצת ממנו אלימות כשמשהו יוצא משליטה, ותברחו בזמן.

כי כשכבר יש לכם ילדים, את עלולה למצוא את עצמך שק חבטות שנתון למילים ארסיות ואלימות. כשאת לא מצייתת לו או לא מתיישרת לכל גחמותיו, את הופכת להיות ״חור תחת ממורמר״ או ״פשוט זונה מטומטמת״ או שהוא מציע לך ״למצוא מישהו שיזיין אותך״ ולהתקדם. והמילים האלו הן אלימות. בדיוק כמו מכות, בדיוק כמו סטירות גם אם הן נכתבות בשעת כעס.

ויש גם אלימות מילולית פחות בוטה אך לא פחות כואבת כזו שכשאת מסרבת לחזור אליו הוא מאבד שליטה ומודיע לך כמה הוא מרחם על בן הזוג הבא שלך שיאלץ לסבול אותך, מזכיר לך כמה את לא ממש טובה במיטה וגם לא מאוד חכמה, מסביר לך שבמשקל שלך אף גבר לא יסתכל עליך ועוד ועוד תובנות שלכולן מטרה אחת – להקטין ולהשפיל ולנתץ לך את הערך העצמי, וגם זו אלימות.

בדיוק כמו שאלימות כלכלית היא אלימות. כשהוא לוקח לך את כרטיס האשראי כי לא ביקשת אישור לקנות שמלה או לא עשית איתו סקס, או כשהוא לוקח לך את המפתחות של האוטו או מגביל את החשבון המשותף לשתי חתימות בלי לתת לך זמן להתארגן על חשבון משלך, או כשהוא מדווח על כרטיס האשראי שהוא נתן לך ככרטיס גנוב, ואת מגיעה לקופה בסופר-פארם ולא יודעת איפה לקבור את עצמך מהבושה – זו אלימות.

ואלימות במשפחה זה לא נורמלי. תברחי.

3#. אשליית השליטה

היא מאוד רוצה להתגרש אבל לא מוכנה לשחרר את הילדים. ״הוא לא אחראי, הם לא יכולים לישון שם, אין סיכוי בעולם שאני אסכים למשמורת משותפת, אני נשארת רק כי אני דואגת לילדים.״ היא השמיעה באוזני משפטים שאני שומעת כמעט מדי יום. יש שמבינות שהסיכוי שלהן להתנגד ללינת ילדיהם המשותפים אצל אביהם נמוך מאוד ויש שמסרבות להפנים.

׳יצא לך לנסוע ולהשאיר איתו את הילדים?׳ שאלתי וידעתי את התשובה, שהרי שניהם אנשי הייטק שמרבים לטוס לחו״ל. ״כן, אבל כשהוא איתם בבית אין בעיה. אני יכולה להזעיק את אחותי אם משהו קורה. נכון שלא קרה כלום ושהוא מסתדר איתם, אבל אי אפשר לדעת מה יקרה״.

עוד קצת לתוך השיחה היא הסבירה שהיא לא יכולה לחשוב על כך שהוא יתגורר עם המאהבת שלו והיא תשהה עם ילדיה תחת קורת גג אחת. אותה מאהבת היא קולגה שלה לעבודה, שניהלה רומן עם בעלה. היא תפסה את הרומן והוא נבהל וניתק קשר והתחנן והם הלכו לטיפול, אבל היא יודעת שכבר שלושה חודשים הוא שוב בקשר איתה, ויודעת שהיא צריכה להתגרש, אבל הילדים…

״איך אני יכולה למנוע מצב שהילדים שלי יהיו איתה אחרי שגם היא תתגרש מבעלה. אני יודעת שהם מתכננים לגור ביחד.״

׳ואם הייתם מתגרשים והוא היה מכיר מישהי אחרת, היית יכולה למנוע ממנו להפגיש אותה עם הילדים׳? שאלתי, ושתינו ידענו את התשובה.

ואז קלטתי שזה בכלל לא הילדים שמלחיצים אותה, זה אובדן השליטה שמפחיד אותה.

אלא שכל תחושת שליטה שיש לנו היא אשלייה בלבד והאמת היא שיש לנו שליטה רק על עצמנו ולא על שום דבר אחר, גם לא על הילדים שלנו. בטח שאין לנו שליטה על בני הזוג שלנו, על ההחלטות שלהם ועל הלב שלהם ועל הנורמות שלהם. יש לנו שליטה רק על איך אנחנו בוחרים להגיב. הדאגות והחרדות שלנו מעניקות לנו אשליה שאנחנו שולטים במצב, אבל זו בסך הכל אשלייה.

והזכרתי לעצמי כמה דאגתי תמיד לאבא שלי שקיבל התקף לב בגיל צעיר ולא העליתי על דעתי שמשהו יכול לקרות לאמא שלי ואיך כאבי הבטן שהיו לה וממש לא הדאיגו אותי הפכו לדלקת קטלנית בלבלב ואיך היא נלקחה מאיתנו בת 62 בלי שיכולנו באמת להיפרד. ואיך ניב, שהיה הכי גיבור והכי חזק והכי שרירי מצא את מותו בבוקר שבת שגרתי כשכולנו רגועים ולא מעלים על דעתנו שמשהו יכול לקרות חודש לפני שהוא היה אמור להינשא לקטיה בפראג, בדיוק השבוע לפני 4 שנים. ואיך נולד להם תינוק מתוק 8 חודשים אחרי מותו, ואיך החלטנו שזו מתנה מדהימה והוא קיבל מקום גדול בלב של כולנו, ללמדנו שהחיים יכולים להיות הסרט הכי לא צפוי ושאין לנו שליטה על כלום רק על ההחלטות שלנו.

***

השבוע בפודקאסט על מיומנויות ניהול בקארמה טובה עם יעל רון – פרק חובה לכל מי שמנהל בני אדם. לינק להאזנה ולצפייה.