1#. אי אפשר להתפרנס מציור

ליעקב וחנה היו שלושה ילדים ומשרד של הנהלת חשבונות. הבת הבכורה, אורנה היתה מבוגרת מאחותה הדס ב-5 שנים, ומאחיהן גילי בעשור. אורנה והדס עבדו במשרד עם יעקב וחנה. הם סיפקו שירותים ללקוחות רבים והלכו ושגשגו משנה לשנה. עם השנים הבנות הפכו למנהלות ומשכו משכורות נאות, וההורים, שכל השנים ניהלו את העסק, החלו להעביר אט אט את המושכות לבנות.

הבן גילי היה שונה לחלוטין. אמן בנשמתו שחיפש את עצמו ולא ממש הצליח למצוא לא פרנסה ולא זוגיות. בעוד שהבנות היו נשואות שתיהן, ובעלות נכסים, גילי גר בשכירות ביפו, צייר לפרנסתו והיה חסר כל. יעקב וחנה עזרו לו מדי פעם ותמכו בו כלכלית כשביקש או כשניכר עליו שהוא במצוקה. אורנה והדס לא ראו בעין יפה את העברת הכספים אליו, אך מפאת כבודם של ההורים לא יצאו נגדו בגלוי, אם כי סיננו לעברו מדי פעם בארוחות משפחתיות ״גילי מתי תתחיל לעבוד כמו בן אדם?״, ״גילי מתי תבין שאי אפשר להתפרנס מציור?״.

2#. בגיל 80 נפטר יעקב בשנתו.

׳ארוע לב׳ העריכו הרופאים שהגיעו. אורנה הזעיקה אותם בצהריים כשיעקב לא ענה לטלפון וחנה אמרה שהוא עוד ישן. חנה סבלה כבר חמש שנים מדמנציה שהלכה והדרדרה ואורנה, שלא סמכה על הדיווח, הגיעה בעצמה לדירה ומצאה את אביה קר ונוקשה במיטה. שנתיים לאחר מכן, הלכה גם חנה לעולמה.

רק אחרי פטירת שני ההורים נגשו שלושת הילדים לעורכת הדין שטיפלה בענייניהם וקיבלו עותק מהצוואות שנערכו כבר לפני שנים. בצוואתם ביקשו חנה ויעקב לעזור לגילי בנם והורישו לו את עיקר עיזבונם. גילי ירש את דירת מגוריהם, דירת 5 חדרים עם מרפסת רחבת ידיים בתל אביב, ואת יתר הרכוש, כולל המשרד, הורישו יעקב וחנה שווה בשווה לשלושת הילדים.

נפתח סוגרים ונסביר שחנה ויעקב, כמו הורים רבים, רצו לעשות ״צדק חלוקתי״. הבנות מסודרות, ובעלות נכסים, והתפרנסו היטב כל החיים מהעסק המשפחתי, והבן גילי היה חסר כל, וגם כשקיבל את הדירה עדיין היה לו פחות מלאחיותיו. חנה ויעקב לא לקחו בחשבון את הפגיעה הרגשית הכרוכה ב״נישול״ הבנות מהבית בו הן גדלו, ואת המבנה הנפשי שלהן. חדי העין יכלו לזהות את הסכסוך הצפוי עוד בחייהם של יעקב וחנה, ולהבחין בזרעיו שנטמנו במשפטים הארסיים שנזרקו לעבר גילי בארוחות הערב.

למרות שהוסבר להן שהסיכוי להתנגד לצוואה נמוך מאוד, החליטו אורנה והדס לצאת למלחמה. הן טענו שאחיהן השפיע על ההורים השפעה בלתי הוגגת, בחר להיות ״קורבן״ ו״נזקק״, וסירב לעבוד בעבודה מכניסה. הקשר בין אורנה והדס לגילי אחיהן נותק, והוא נותר בודד לחלוטין בעולם.

מי שהובילה את המלחמה היתה אורנה. הדס היתה מבליגה על העלבון, אלא שאורנה הבהירה לה שאם היא לא מצטרפת אליה למלחמה ומנתקת קשר עם גילי, גם הקשר ביניהן ינותק, והשותפות במשרד תפורק. הדס העדיפה לחבור לאורנה ולא לפתוח נגדה חזית, למרות שהנתק מגילי הכאיב לה מאוד.

בסופו של דבר, ההתנגדות נדחתה, גילי זכה בדירה והסכים לוותר על חלקו במשרד, אך אחיותיו, בהובלת אורנה לא חזרו לקשר עימו, ואפילו לא הגיעו לחתונתו כשנישא כשהוא בן 43, והתעלמו גם מההזמנה לברית של בנו הבכור.

3#. ילד לא בוחר הורים

כשאורנה היתה בת 36 היא תפסה את בעלה בוגד בה. היא היתה מוכנה לסלוח ורצתה להימנע מפירוק התא המשפחתי, אבל הוא רצה להתגרש. על זה היא לא סלחה לו. מלחמת גירושין לא היתה ביניהם כי הוא חתם על הסכם שהיא הכתיבה, ובא לעולם בשל יסורי המצפון שלו על שהתאהב באחרת, לצד ההבנה שאורנה לא תהסס לנהל נגדו מלחמת עולם. הוא השאיר לה את הדירה, חלק עימה את זכויותיו הסוציאליות, ויתר על חלקה בעסק ושילם מזונות גבוהים לשירה בתם היחידה. ההסכם הנדיב הזה לא הפחית מאומה מעוצמת השנאה של אורנה כלפיו.

שירה שהיתה בת 12 בעת הגירושין, הזדהתה עם אורנה באופן מוחלט, ובערך חצי שנה אחרי הגט, הודיעה שהיא אינה מוכנה לפגוש יותר את אביה בגלל ש״הוא פירק את המשפחה והרס לנו את החיים״. אורנה עודדה את הנתק. ״את לא חייבת ללכת אליו אם את לא רוצה״ היא הבהירה לשירה, ולגרוש שלה הודיעה שהיא לא מתערבת. ״זה ביניכם״ היא סימסה לו, וכעבור עוד כמה חודשים הוא הבין שלא נותרה לו ברירה אלא לפתוח הליך משפטי.

ההליכים נמשכו, ללא הועיל, עד ששירה הגיעה לגיל 15. במהלכם המשיכה אורנה לטעון שהיא לא מתערבת שכן שירה נערה חכמה בעלת דעות משל עצמה, ומנעה מדי פעם חוגים או טיולים בצופים בטענה שהיא ב״לחץ כלכלי״ כי היא נאלצת ״לשלם הון תועפות לעורכי דין״.

שירה המשיכה לטעון ש״זכותה״ לא להיות בקשר עם אבא שלה, ושההליך המשפטי רק מוכיח שהיא צודקת כי לא מספיק שהוא בגד באמא שלה ופירק את המשפחה, עכשיו הוא גם גורר אותם למשפטים וגורם להן לשלם המון כסף לעורכי דין. הקביעות הנחרצות בתסקירים ובדוחות שהמצב לא בריא ושילדה אינה יכולה לבחור הורה, לא באמת שינו משהו. השופטת התעכבה עם מתן החלטות וקיימה דיונים אחת ל-9 חודשים, ובסופו של דבר האב הרים ידיים והודיע שהוא החליט לכבד את רצון בתו ולמשוך את תביעתו.

4#. 9 שנים חלפו.

שירה היתה כבר חיילת בת 19 כשהתחיל סכסוך הירושה בין אורנה והדס לגילי. שירה אהבה מאוד את גילי, שהיה הדוד המגניב שלה ובילדותה ישבה שעות בסטודיו שלו והביטה בו מצייר. כעת, דרשה ממנה אורנה לנתק כל קשר עם גילי, בשל סכסוך הירושה. שירה התקוממה ובלי ידיעת אימה נפגשה עם גילי מדי פעם בסתר, עד שזה נודע איכשהו לאורנה שחטפה התקף זעם קשה והודיעה לשירה שמבחינתה אם היא בקשר עם גילי, היא מוזמנת לעוף מהבית.

שירה התקשרה לגילי, והוא קבע איתה בבית קפה ואמר לה שהוא לא יכול להיות תחליף להורה, במיוחד עכשיו כשהמצב מורכב כל כך בינו לבין אמא שלה, אבל יש לה אבא שאוהב אותה.

השתררה דממה בת כמה דקות שבסופה שאלה שירה ״איך אתה יודע שהוא אוהב אותי?״ וגילי סיפר שהוא חבר שלו בפייסבוק ורואה שהוא מעלה פוסטים עצובים וכואבים על הנתק מבתו. שירה אמנם לא הגיבה, אבל לראשונה חיפשה את אביה בפייסבוק. היא לא מצאה. היא היתה נבונה מספיק לחפש אותו ברשימת החסומים ומצאה. היה לה ברור שאמה דאגה לחסום אותו בפייסבוק שלה.

״שירה לוין שלחה לך בקשת חברות״ קפצה התראה בטלפון הסלולארי של אביה תוך כדי ישיבה בעבודה. ״אני חייב לצאת״ הוא אמר, ידיו רועדות וליבו פועם בעוצמה, ובלי להמתין שניה יצא מהחדר התיישב בצד ובדק שזו אכן היא. הוא אישר את החברות ומיד כתב לה ״שירה שלי, כל כך חיכיתי. בואי ניפגש״.

כששירה חזרה הביתה ביום שישי מהצבא, היא אמרה לאימה כבדרך אגב, ״פגשתי אותו הבוקר״. אורנה נדרכה. ״את גילי? את פגשת שוב את גילי למרות שביקשתי שלא יהיה קשר עם הנוכל הזה?״.

״לא אמא״, ענתה שירה בשלווה. ״פגשתי את אבא שלי״. אורנה לא המתינה דקה. ״אני יודעת שגילי חיבר ביניכם. הוא תמיד היה בעדו הנוכל הזה. את ממילא עושה מה שאת רוצה, למה שלא תלכי קצת לאבא שלך שויתר עליך כבר לפני שנים?!״ֶ

״הוא לא ויתר עלי, את חסמת אותו בפייסבוק שלי״, העזה שירה וענתה לאורנה. התקף הזעם נחת על ראשה בעוצמה – ״תתביישי לך. חתיכת כפויות טובה. את החיים שלי נתתי לך. ככה את מדברת אלי״ שאגה אורנה ושירה לקחה את התיק הצבאי הגדול שעוד היה מונח ליד הדלת והלכה.

שירה ניתקה קשר עם אורנהֶ כי ככה היא בחרה, ולא עזרו נסיונותיו של אביה לשכנע אותה ליצור קשר עם אימה. ״היא הרסה לי את החיים״ התעקשה שירה לחזור אחרי המנטרות שלמדה בילדותה.

5#. טעויות שאסור להורים לעשות

1#. חלוקה לא שיוויונית של העיזבון גוררת פגיעה רגשית שיכולה להיות הרסנית ולגרור לסכסוך ירושה, גם אם כוונתכם היתה טובה וגם אם זו חלוקה הוגנת מאוד.

2#. אם חשוב לכם שהילדים שלכם לא ינהלו מלחמות ירושה ואתם מבקשים לערוך חלוקה לא שיוויונית, מומלץ לשוחח על כך עימם מראש ולוודא שהם מבינים ומקבלים.

3#. סכסוכי ירושה מפרקים משפחות ומועברים דורות קדימה. לא בטוח שהחלוקה הצודקת והלא שיוויונית שווה את הקרע שעלול להתרחש במשפחה. לפעמים עדיף להאמין שחינכתם אותם מספיק טוב כדי שיחלקן אחרת בעצמם ומרצונם.

4#. ילד לא יכול לבחור הורה. נקודה. היכולת לבחור הורה מקנה לילד ״פנטזיית כוח״ שאינה מותאמת למציאות וגורמת לו נזק עצום ובלתי הפיך.

5#. הידיעה שלגיטימי להתנתק מאחד ההורים, טומנת בחובה גם את האפשרות לנתק מההורה השני. אם תעודדו את זה, ולו רק באופן פאסיבי, תגלו שזה יכול לפגוע בכם בחזרהֶ כמו בומרנג, או בעצם קארמה.

***

השבוע בפודקאסט – כשכסף פוגש אמונות מגבילות. להאזנה לחצו כאן.