1#. שלושה בנים היו לז׳קלין ואלברט לוי

שלושתם נולדו בפרבר קטן של מרסיי בו התמקמו ז’קלין ואלברט כשהגיעו מאלג׳יר בתחילת שנות החמישים. כעבור כמה שנים עברה המשפחה כולה לפריז ואלברט התחיל לרכוש נכסים, לשפץ אותם ולמכור. את עבודות השיפוצים הוא למד כנער צעיר מאביו באלגיר ועם חוש לכסף הוא כנראה נולד. עד מהרה היו לו צוות של עובדים והרבה מאוד נכסי נדל״ן ששווים הלך והאמיר. מדי פעם מכר אלברט את אחד הנכסים ואת שוויו הפקיד בידי מנהל השקעות ותיק ושמרן שניהל את כספו בתבונה רבה.

שווי נכסיהם של אלברט וז׳קלין הלך וגדל וכשהם עלו לארץ בשנת 2005 היו לאלברט 40 מליון יורו בחשבונות הבנק השונים ונכסי נדל״ן בשווי 35 מליון יורו נוספים. סך הכל הון מכובד.

הילדים כבר היו גברים צעירים. שארל הבכור עבד עם אביו כל השנים, פיליפ האמצעי התרחק ככל יכולתו מעסקי הנדל״ן הארציים ולמד תארים במדעי הרוח ופילוסופיה, ודוד הצעיר גדל כנסיך מפונק שלא עבד ולא למד.

2#. הרבה מריבות ניטשו בין ז’קלין ואלברט בגלל דוד.

היא פינקה אותו וריחמה עליו ואלברט סלד מעצלותו וסבר שיש לנהוג בו ביד קשה, אבל לז׳קלין היתה מילה בבית, ובמריבות עימה איכשהו אלברט תמיד מצא את עצמו מבקש סליחה ורוכש לה תכשיט יהלומים כלשהו כדי לפייסה, אותו נהג להגיש לה בחדר השינה קצת לפני שחגגו את הפיוס.

שארל הבכור נישא בגיל 25 ונולדו לו שלוש בנות שגדלו כנסיכות. פיליפ חי כרווק כל השנים, מסתיר מהוריו השמרנים את משיכתו לגברים, ואילו דוד ניהל מערכות יחסים רבות וסוערות ומעולם לא הצליח להחזיק קשר זוגי לאורך זמן. שלושתם עלו לארץ יחד עם הוריהם, לאחר שחשו שהאנטישמיות בצרפת מרימה ראש ושכדאי לעשות עליה ולהתחיל מחדש בעיר השמש נתניה, אליה נהגו להגיע מדי שנה בחופשת הקיץ. חלק מבני משפחתם השתקעו בנתניה כבר לפני שנים והיה זה אך טבעי עבורם לעבור לשם לאחר העליה ארצה.

אלברט רכש לו ולז׳קלין דירת גג משקיפה לחוף היפה של העיר, ולכל אחד מילדיו רכש דירת 5 חדרים, באותו בנין. שארל המשיך לנהל את נכסי הנדל״ן והתנהל על קו פאריז תל אביב, פיליפ עבד על עבודת הפוסט דוקטורט והפך לבליין פעיל בקהילה התל אביב הגאה שקיבלה אותו בזרועות פתוחות, מקפיד לא להביא אף אחד הביתה לעולם. ואילו דוד הצעיר החליט לפתוח דף חדש ולעשות עסקים בישראל. הוא ביקש מאימו כספים והיא דאגה שאביו יעביר לו סכומים שהצטברו למליוני יורו.

דוד החליט לבנות תדמית של איש עסקים צעיר, רכש פורשה, והקפיד להסתובב עם מותגי-על ולטעון שהוא איש נדל״ן צרפתי שמחפש השקעות טובות בארץ. באופן לא מפתיע הוא הסתבך שוב ושוב בהשקעות כושלות, ופנה שוב ושוב לגיוס כספים מאימו. בשלב כלשהו שארל קלט שדוד הוריד לטימיון כבר מעל 3 מליון יורו, והתחיל להטיל וטו על העברת הכספים. ז’קלין לחצה על אלברט ובכתה המון מצד אחד ושארל, שבשלב זה ניהל את כל העסקים אך גם כיבד מאוד את אביו, הסביר לו מצד שני שבקצב הזה דוד ישרוף להם את כל הכסף שהושג בעבודה קשה במשך עשרות שנים.

3#. המתח בין הראש – שארל, ללב – ז’קלין היה מאוד קשה לאלברט,

והוא קיבל ארוע מוחי, אחריו כבר לא חזר לעצמו מעולם. עשר שנים הוא היה בכסא גלגלים עד שהלך לעולמו לפני כשנה וחצי, כשהוא בן 82. עורך הדין הצרפתי שטיפל לאלברט בכל ענייני רכישת הדירות בנתניה ערך גם צוואה הדדית לאלברט וז׳קלין, לפיה כל הרכוש עובר לבן הזוג שנותר בחיים ולאחר פטירת שניהם מתחלק בחלקים שווים בין שלושת ילדיהם.

ז’קלין כבר היתה בת 76, והעשור האחרון היה קשה במיוחד כי היא התעקשה לטפל לגמרי לבדה באלברט, ולא הסכימה להכניס אף עובד זר שיעזור לה, למרות שלקראת הסוף תש כוחה וגם מוחה החל לאבד את צלילותו.

היא הרגישה תחילה שמילים חומקות ממנה, אחר כך החליקו ממוחה שמות של חפצים והיא שכחה מדי פעם את הסיר על הגז ולא זכרה איך להפעיל את מכונת הכביסה.

לתוך הסדק הזה במוחה של ז’קלין זחל דוד מיד אחרי פטירתו של אלברט. דוד דאג לקחת אותה אל עורך הדין ולטפל בקבלת צו קיום צוואה לצוואתו של אלברט ומיד לאחר קבלתו הוא לקח אותה לבנק ודאג שכל החשבונות בארץ יעברו על שמה וגם הפנטהאוז.

קצת אחרי הוא טס איתה לצרפת כדי להעביר את כל החשבונות בצרפת על שמה, ואיכשהו טשטש את מצבה, כי ז’קלין יכלה עדיין לנהל שיחת חולין שאינה חושפת את העובדה שמוחה הולך וקורס לתוך עצמו. ז’קלין חתמה היכן שהראו לה גם בחשבונות של העסק בהם היתה לשארל זכות חתימה, וגם על טופס שינוי הרשאות שהוסיף את דוד כבעל זכות חתימה בחשבונות העיסקיים.

עוד לפני שהם נחתו בארץ שארל הבין מה קרה, אך מאחר שהוא איש נעים הליכות, הוא פנה לאחיו בנועם. כשדוד ענה לו ״ככה אמא החליטה עכשיו הכל שלה״ שניהם ידעו שהוא משקר.

דוד התחיל למשוך כספים מחשבונות העיסקיים לחשבונות הפרטיים של אימו, ומשם איש לא ידע מה קרה. הפורשה הישנה הוחלפה בחדשה ונוצצת, ודוד התחיל לטוס ברחבי העולם במטוסים פרטיים.

4#. באחת הטיסות של דוד לקח שארל את אימו לפסיכוגריאטר

שבדק אותה וקבע שהיא לוקה בדמנציה מתקדמת ומתמצאת באופן חלקי במקום ובזמן. שארל גם הלך עם אימו לבנק ובדק את מצב החשבונות, וכך גילה שתוך שנה הועברו לדוד 2.7 מליון יורו מהחשבונות של אימו. שארל ניסה לשתף את פיליפ במה שקורה, אבל פיליפ לא רצה להתערב. הוא איש עדין פיליפ והכסף אף פעם לא עניין אותו. הוא חי בצמצום יחסית לעושר המשפחתי ולא גילה כל ענין לא בכסף ולא בבלגן שדוד עושה.

כששארל פנה אלי הגשנו בקשה למינוי אפוטרופוס לז׳קלין תוך שאנחנו מצרפים את חוות הדעת של הפסיכוגריאטר ודפי חשבון מחשבונה המעידים על זליגת הכספים לדוד. כשדוד קיבל במייל את המסמכים הוא מיהר לשוב לארץ ושכר עורכת דין שתייצג אותו ואת אימו.

בדיון הוא ביקש שהשופט ישוחח עם אימו ויתרשם מצלילותה ומיכולתה להביע את רצונה שלא ימונה לה אפוטרופוס. השופט הפתיע ופנה לז׳קלין בצרפתית והתחיל לשוחח עימה שיחת חולין. ז’קלין ענתה לעניין וסיפרה כמה היא אוהבת את שלושת ילדיה ואת נכדותיה, בנותיו של שארל, אבל סיפרה שרק דוד מטפל בה, הוא היחיד שיש לו זמן אליה.

ביקשתי מהשופט לשאול את ז’קלין בדבר ההתנהלות בחשבון הבנק שלה. ז’קלין אמרה שהיא לא מבינה כל כך בדברים האלו, ושדוד עוזר לה אבל מבקש את רשותה לכל משיכה. השופט הראה לה את דף החשבון ושאל האם היא יודעת מה היה הסכום האחרון שהועבר ממנה לדוד. ״נתתי לו מתנה 1500 יורו״ הסבירה ז’קלין בצרפתית, אבל כשהשופט ביקש שתראה לו איפה היא לא יכלה וגם לא ידעה לומר למה הועברו 478,000 יורו מחשבונה לחשבונו של דוד.

״אני אמנה מומחה מטעם בית המשפט לבדוק כשירות״ הודיע השופט, ועורכת הדין של דוד התנגדה ואמרה שברור שז׳קלין צלולה לחלוטין, ושזו פגיעה בזכויות אדם. ״החלטה תשלח לצדדים״ חתם השופט את הדיון ויצא מהאולם.

אחרי הדיון ניסיתי לדבר עם עורכת הדין ולהסביר לה שאם ימצא שז’קלין לא כשירה בית המשפט ימנה אפוטרופוס זר לרכוש ולילדים לא תהיה שום גישה לכסף המשפחתי. עדיף להגיע להסכם ששלושת הילדים ימונו יחד כאפוטרופוסים לאימם הצעתי לה, והיא הלכה הצידה והתלחשה עם דוד ושבה עם תשובה שלילית ״היא צלולה לחלוטין ולא צריכה לא בדיקה ולא אפוטרופוס, השופט דיבר איתה וראה״.

עוד באותו היום הגיעה החלטה מנומקת בה מינה השופט מומחה מטעמו לבדוק את ז’קלין. ״התרשמתי שהיא אינה מתמצאת בחשבון הבנק שלה ממנו נמשכים כספים בסדרי גודל גדולים, ויש חשש כבד לניצולה״, קבע השופט ומינה פרופסור ידוע לפסיכוגריאטריה לתת חוות דעת בדבר כשרותה המשפטית של ז’קלין.

דוד עשה בעיות ולא שיתף פעולה ובית המשפט נדרש לתת צו לפיו שארל יביא אותה לבדיקה, ובסוף ז’קלין נבדקה והתוצאות היו חד משמעיות.

ז’קלין לוקה בדמנציה בדרגה בינונית-מתקדמת זקוקה לאפוטרופוס לניהול ענייניה הכספיים. גם בשלב זה דוד סירב לשתף פעולה וטען שאימו צלולה והוא מבקש לחקור את המומחה והתקיים דיון בו נחקר המומחה ובסופו של דבר מונה עו״ד כאפוטרופוס לז׳קלין.

5#. חלפה שנה מאז.

השבוע פגשתי את שארל כדי לשמוע מה קרה ומה שלום ז’קלין. ז’קלין בריאה גופנית אבל כבר לא לגמרי מזהה לא את עצמה ולא את ילדיה ונכדיה. האפוטרופוס מינה את שארל להמשיך ולנהל את הרכוש המשפחתי בשכר כפי שהיה קודם רק עם דיווח חודשי, והגיש תביעה נגד דוד להחזר הכספים שלקח מאימו.

אחרי שהשופט הסביר לו שלא כדאי שינתן נגדו פסק דין, הפעם דוד הסכים להגיע להסכמות ולהחזיר את רוב הכספים אבל חוץ מהפורשה שנמכרה לא היה לו מאיפה, וסוכם שהוא יחזיר לאחר אריכות ימיה של ז’קלין.

בהעדר מקורות כספיים נאלץ דוד לעבוד כמוכר בחנות בגדים בנתניה. ופיליפ? מחפש תשובות פילוסופיות לשאלות קיומיות, כמו האם כשאדם לא מזהה את עצמו, הוא נשאר הוא או הופך למישהו אחר.

מוסר השכל:

1#. מלחמות אפוטרופסות הן מלחמות קדם-ירושה שעשויות למנוע מלחמת ירושה קשה.

2#. תהיו קשובים להורים שלכם ושימו לב מה מצבם והאם מישהו מנסה להשתלט עליהם.

3#. כשילדים נלחמים ביניהם על מינוי אפוטרופוס בית המשפט ימנה אפוטרופוס חיצוני, שאינו מחוייב בחובת דיווח לילדים. קחו את זה בחשבון והימנעו מכך מראש.

4#. אם אחד מהוריכם מתדרדר קוגניטיבית זה הזמן לשמור פי מאה על צלם אנוש ולא לנצל את מצבו.

5#. כי כסף חשוב, אבל יותר חשוב להיות בני אדם. תשאלו את דוד, שמוכר עכשיו בגדים בנתניה, או שמא תבקשו מפיליפ שיסביר לנו האם קארמה איז א ביץ׳ גם מבחינה פילוסופית.

***

בפודקאסט השבוע אני מראיינת את קרן רווה גרפולוגית משפטית על זיופים שיכולים להופיע לנו בכל מיני שלבים בחיים, כולל זיופי צוואות ואיך מזהים אותם. להאזנה לחצו כאן