
1#. השקעה בלי תשואה
הוא רואה חשבון שעובד במשרד רואי החשבון של הוריו. מגיל צעיר הוא הורגל לנתח את החיים כמו מאזן ולבדוק את העלות, התועלת והרווח השולי. כשהם נישאו היא נראתה כמו השקעה בטוחה – מהנדסת תוכנה, בת להורים אמידים, שאהבו אותו והרעיפו על הזוג הצעיר בלי חשבון. שנתיים לאחר החתונה היא הרתה, ובד בבד עם הריונה נודע לה שהיא חולה בלופוס. בנוסף לבשורה הזו, ההריון התגלה כהריון בסיכון גבוה והיא נאלצה לבלות את חלקו הארי בשמירת הריון במיטה.
אחרי הלידה הוריה רצו לתת לה דירה במתנה וביקשו מהם לחתום על הסכם ממון. בקשה לגיטימית סך הכל, שנועדה להבטיח שבמקרה של גירושין הדירה תישאר של בתם. הם לא לקחו בחשבון שיש להם עסק עם רואה חשבון. ונרקסיסט. הוא חווה את בקשתם להסכם ממון כפגיעה קשה באגו, והתחיל לנהל משא ומתן של נרקסיסט.
תחילה דרש שבמסגרת הסכם הממון היא תחתום על ויתור על כתובה. כשהיא הסכימה לכך הוא דרש שתחתום גם על הפרדת חשבונות, למרות שידע שהיא בחופשת לידה ושהחברה בה עבדה לפני כן נסגרה. כשהיא הסכימה להפרדת החשבונות הוא דרש שהסכם הממון יהיה תקף ל-5 שנים בלבד, וכשהיא סירבה הוא הודיע לה שהוא רוצה להתגרש.
בשלב הזה היא עוד ניסתה להתחנן אליו שלא יתגרש ממנה. בכל זאת היא חודש אחרי לידה, וכל מה שהוריה ביקשו מהם זה הסכם ממון ולא היתה שום סיבה נראית לעין לגירושין. עד הסכם הממון הם היו זוג אוהב. ואז הוא התחיל להצליף בה במילותיו ״את אשה חולה, את לא עובדת, את לא מניבה לי שום תשואה״ הוא אמר וכשראה שהיא מביטה בו בתדהמה הסביר ״חשבתי שאני מתחתן עם מהנדסת תוכנה שתכניס משכורת של היי טק ואופציות ומניות. קיבלתי מובטלת וחולה, שלא מביאה כסף הביתה ועוד דורשת הסכם ממון״.
היא ניסתה לערב את הוריו אבל אימו הסבירה לה שהיא חזרה למשרד חודש אחרי הלידה ואין סיבה שגם היא לא תתחיל כבר לעבוד, וכשהיא העיזה לומר שהיא מתכוונת לגדל את התינוק בעצמה בשנתו הראשונה, אמא שלו התעלמה ממנה, הביטה בו, הנידה בראשה ואמרה לו שהיא ״מקרה אבוד״.
לא חלף שבוע והוא ארז מזוודה ועבר לגור אצל הוריו, נתן הוראה להגביל את החשבון המשותף לשתי חתימות והגיש בקשה לישוב סכסוך בבית הדין הרבני. היא הגיעה אלי נסערת כולה, מבכה את אהוב נעוריה שעוזב אותה עם תינוק, ליבה שותת דם ממילותיו הקשות ומההבנה שהוא רואה בנישואיו עסקה כושלת שאינה מניבה לו את התשואה הצפויה.
ולא רק שהוא דיבר ככה, הוא גם לא איפשר לנהל איתו משא ומתן רציני. ראשית הוא הכניס למשא ומתן ״עז״ וטען שיש לו זכויות בדירה שהוריה מתעתדים לתת לה במתנה, לאחר מכן הוא טען שהוריו פיטרו אותו והוא כעת מובטל ומחפש עבודה ולכן אינו יכול לשלם מזונות, ולבסוף טען שהיא זו שרצתה להתגרש ולכן אין שום סיכוי שהיא תקבל כתובה.
אבל קארמה, כידוע לכם, איז א ביג ביץ׳. כשהבנו שלא ניתן לנהל איתו משא ומתן הגשנו בקשה לעקל את חשבון הבנק שלו, בו דאג לחסוך כספים רבים להבטחת הכתובה, וזאת בשל עזיבתו את הבית, העובדה שהוא עצמו הגיש בקשה לישוב סכסוך בבית הדין הרבני והודעות הנאצה ששלח לה עם האמירות שהיא מובטלת, חולה ולא מניבה תשואה. השבוע התקבל צו העיקול מבית הדין הרבני.
הוא היה בטוח שהיא חלשה וחולה ולא יהיה לה אומץ לנקוט נגדו בהליכים, ולכן כשקיבל את צו העיקול הוא נלחץ מאוד. בכל זאת רואה חשבון שיודע לערוך תחשיבים ולעשות שיקולי עלות תועלת והוא הבין שבעוד שהטענות שלו על דירה שטרם התקבלה חסרות כל סיכוי, הכתובה שהוא חתום עליה היא שטר שיש לפרוע, ולכן צריך לצמצם נזקים ולסיים יפה.
אבל נרקסיסט לא באמת מסוגל לנהל משא ומתן והוא אמר לה שהוא רוצה לשוב להסכם ההוא של הפרדת חשבונות וויתור על כתובה וכשהיא שלחה אותו לנהל משא ומתן מולנו, הוא שלח עורך דין מטעמו ששמע מה היא בסך הכל מבקשת ואמר לי, פשוט תשלחי טיוטת הסכם ואני אדאג שהוא יחתום. בשבוע הבא נראה אם הוא יצליח לשלוט בלקוח הנרקסיסט שלו.
2#. הסיפור שאי אפשר לספר
יש סיפורים שפשוט אי אפשר לספר, והיו השבוע לא מעט כאלו. יש סיפורים שאי אפשר לספר כי הם כל כך הזויים ומופרכים שקשה להאמין שהם חיים של אנשים אמיתיים.
והיתה הגר שנכנסה לי ללב ואני לא יכולה לספר את כל הסיפור שלה רק לומר שהלב שלי לא הצליח להכיל את כל הצער שהיא חוותה ב-30 שנותיה. את הפגיעות ואת האובדנים ואת היתמות, והפציעות והאישפוזים והגירושים שהותירו בליבה ואקום ואחריהם נשאב אליו הנרקסיסט שהכניס לה לראש שבלעדיו היא כלום ושום דבר ומכאן ניהל אותה כמו בובה על חוט ועכשיו החליט לקחת לה את הילדה בטענה שהיא לא כשירה.
ואני ראיתי איך למרות כל מה שהגר עברה אין לה מנטליות קורבנית וישר ידעתי שצריך להושיט לה יד וידעתי שאני אדאג להחזיר לה את הילדה אבל לא אמרתי עדיין רק אמרתי לה שאני רואה עליה שיום אחד היא תעמוד על במה ותספר את הסיפור שלה, והיא חייכה בחוסר אמון וניגבה את הדמעות ואמרה ״ממש״, אבל ראיתי לה בעיניים שהיא תוהה אם זה אפשרי.
ואז אמרתי לה שאחד הדברים הכי חשובים שהיא יכולה לעשות הוא למצוא מישהו שצריך עזרה ולעזור לו. וסיפרתי לה על הספר שלי בית הספר לקארמה שם הדגמתי איך כדי לקבל משהו אנחנו צריכים קודם לתת אותו. ואז הגר אמרה שזה בדיוק מה שהיא עשתה אתמול וסיפרה על ידיד שעבר תאונת דרכים קשה והליך שיקום בן כמה שנים ועכשיו הוא חוזר לשוק הבשר התל אביבי ואין לו מושג איך מדברים עם נשים ומה הקודים החברתיים והיא ישבה איתו שעות והסבירה לו והוא אמר שהיא ממש עזרה לו ומה הוא היה עושה בלעדיה.
ואז היא שאלה כמה יעלה היצוג המשפטי ואמרה שבן דוד שלה, זה ששילם על הפגישה, מוכן לעזור לה עם התשלום ואני ישר אמרתי לה שאני אעזור לה איתו או בלעדיו, כי יש תיקים שחייבים לקחת בשביל הנשמה. ואמרתי לה שתראה איך הקארמה עובדת, ואיך היא אתמול עזרה למישהו בלי לרצות כלום בתמורה, והיום היא כאן אצלי, ואני אדאג להחזיר לה את הילדה. והיא, שהחיים לא העניקו לה כלום בנדיבות, כל כך נדהמה ולא הפסיקה לבכות, ואני לא בכיתי רק נכנסה לי לעין ההתרגשות שלה.
ובארוחת צהריים סיפרתי לבנות במשרד את הסיפור המלא, זה שאי אפשר לספר לכם, והסכמנו שיש כל כך הרבה צער בעולם שאנחנו צריכים להיות כל יום אסירי תודה על מה שיש, והלוואי שתמיד נזכה להיות בצד שיכול להושיט יד.
3#. ילד זה בלתי הפיך
״הבנתי שאם הוא יהפוך לאבא של הילד שלי, מעכשיו אהיה תלויה בו, אפילו לצורך תיאום יציאה שלי מישראל. ועדיין, גם כשהיה לי ברור שזה לא הבן-אדם הנכון ושאנחנו לא מתאימים, חלף לי בראש הפחד שאני מונעת מהילד שלי דמות אבהית״, אמרה מורן אטיאס בראיון לרז שכניק בידיעות אחרונות אתמול, ובא לי לחבק אותה ולומר לה שהיא כל כך כל כך צודקת ושעשתה את ההחלטה הנכונה כשהחליטה להביא לעולם ילד לבדה.
אורית היתה אצלי השבוע בראשית הריונה, אחרי מערכת יחסים קצרה עם גבר מתעלל, וסיפרה שהיא מתלבטת אם להשאיר את ההריון. שגיא היה אצלי בטרם חתימה על הסכם להורות משותפת עם ישראלית שמתגוררת במיאמי, והיו לו הרבה ספקות גם לגביה וגם לגבי הורות בשלט רחוק ולשניהם אמרתי שכשהם מקבלים את ההחלטה הם צריכים לזכור שילד זה בלתי הפיך.
כשאנחנו מביאים לעולם ילד עם הורה שמראש ברור שיהיה בעייתי אנחנו בעצם שמים את הלב שלנו ואת האושר שלנו בידיים של אדם אחר, ודנים את עצמנו להורות שיכולה להביא הרבה אושר לחיינו אבל גם יכולה לשאת עימה כל כך הרבה כאב.
הורות משמעותה שזכותו המלאה של ההורה השני ליטול חלק שווה בהחלטות לגבי הילד, אבל הוא גם יכול להרעיל לילד שלנו את הנפש נגדנו, ויכול להתעלל בו רגשית ולאיש לא יהיה מזור. הורות משמעותה שלא נוכל להוציא לילד דרכון, לתת לילד טיפול פסיכולוגי, או אבחון, או טיפול רפואי או ריטלין או לטוס איתו לסופשבוע ביוון, או לעבור דירה לעיר קרובה גם אם נכיר את אהבת חיינו בהמשך, בלי אישורו או בלי שננהל בענין הליך משפטי שבטוח יעלה לנו כסף אבל לא בטוח שנזכה בתוצאה לה קיווינו.
כן, זה יכול להצליח ולהיות נפלא, וכן, זה גם יכול להפוך את החיים לגיהינום בלי תחנת יציאה. אלא שאם יש תמרורי אזהרה מראש, כדאי לקרוא את המפה ולנסות להבין לאן תוביל הדרך כשהילד יבוא לעולם, לזכור שילד זה לעולם בלתי הפיך, ולבחור היטב.
***
האם אב יכול לבקש לעשות בדיקת אבהות אם הוא חושד שהילד לא שלו? האם משלמים מזונות במשמורת משותפת? ומה יקרה לזכויות שלכם בדירה אם תעזבו אותה? בפרק השבועי בפודקאסט אני מארחת את עו״ד איימי בכור בוני ויחד אנחנו מנפצות מיתוסים בדיני משפחה.