1#. הוא היה רגיל לשלוט בה ללא עוררין.

דוד היה בעל המאה ולגמרי בעל הדעה במשך כמעט 25 שנות נישואין, והיא התרגלה לעשות כרצונו. מרצונה, כמובן, ככל שהיה לה רצון חופשי. הקטע הוא שבשלב הזה היא היתה בטוחה שזה מה שהיא רוצה. ככה זה כשבמשך שנים את גרה ברכבת הרים בפארק של דיסני. מצד אחד חיי עושר מוגזמים, נסיעות בכל העולם, שמפניה במחלקה ראשונה, מסעות קניות בככר המדינה, צוות של משרתים, שנקראים ״הצוות״ כי הם ״לא תומכים בניצול״ ומשלמים שכר נאה לאלו שמקבלים את ״הזכות״ לעבוד אצלם.

נחזור לרכבת ההרים. אז כשהכל טוב היא היתה נסיכה מהאגדות, לפעמים היא אפילו הרגישה מלכה, לא תמיד. דבר אחד היה בטוח. דוד היה המלך ששלט ללא עוררין בממלכה שלו. וכולם, כולם, היו נתיניו, גם הילדים, גם היא, גם העובדים באשכול החברות שלו, גם המנהלים, כולם בסופו של דבר היו נתינים שצריכים לעמוד לרשותו, 24/7.

מי שלא הצליח לעמוד בדרישות, שוחרר באופן מיידי. רובם ברחו עוד קודם כשהבינו שדוד אמנם נדיב מאוד, אבל בתמורה לשכר שהוא משלם הם נדרשים למעשה למכור את נשמתם לשטן. לכל אדם שהיה סביבו היה תפקיד בחייו, והיה עליו למלאו מתי שצריך. ואם הוא התעורר ב – 2 בלילה וצריך אותך, אתה תתעורר ותעמוד לרשותו, או שתקום בבוקר לסטאטוס מובטל.

כמובן שגם היא התרגלה לספק את כל רצונותיו וצרכיו, ללא עוררין. בתחילת הדרך עוד היתה לה דעה משלה, אבל מהר מאוד היא הבינה שדעתה לא רלוונטית, שהיא ממילא מטומטמת, ושכדאי מאוד לעשות מה שנדרש, או שאש זעמו של דוד תכלה אותה, ואז היא בנפילה חופשית במהירות 200 קמ״ש וזה מפחיד. ממש מפחיד.

אחרי עשור איתו היא כבר היתה מאולפת וחשבה שהיא יודעת איך להאריך ככל האפשר את התקופות הטובות ולקצר את הזעם, אבל ידעה גם שלא משנה מה היא תעשה מתישהו יגיע הזעם, ועימו השתיקות וההתעלמויות.

והיו גם הבגידות שלו. בהתחלה היא חיפשה סימנים וניסתה לעשות סצינות, אבל אחרי כמה שנים היא הבינה שיותר טוב להעלים עין, ולהוריד את הראש, וחוץ מזה עם השנים זה פחות הפריע לה. לפעמים היא אפילו ידעה לזהות מתי יש לו מישהי חדשה, כי היה לו מן ניצוץ כזה של כיבוש, כמו במהלך עוד עיסקה טובה. ובכמה שנים האחרונות הוא בכלל לא ניסה להסתיר ופשוט יצא וחזר מתי שבא לו, יודע שהיא כבר כנועה מספיק.

לעיתים רחוקות כשהם רבו והיא אמרה שזהו היא רוצה להתגרש, דוד נהג לומר לה ״מי יקח אותך עם 4 ילדים? תראי איך את נראית. את תמותי לבד זקנה, ממורמרת ובודדה״. המשפט הזה שהוא נהג לחזור עליו שוב ושוב ושוב בנה לה בראש עתיד שחור ובודד והיה כמו כבל שאחז אותה למקומה.

בשלב הזה דוד כבר גר לה בראש והיא היתה משוכנעת שאף אחד לא ירצה לנהל זוגיות עם אמא לארבעה, וסופה למות לבד, זקנה, ממורמרת ובודדה. דוד גם נהג לרמוז שהילדים יהיו איתו, והיא ידעה שהם כרוכים אחריו ותמיד חשבה שנכשלה בחינוך כי הוא קונה אותם בכסף והיתה משוכנעת שאם הם ידרשו לבחור בינו לבינה הם יעדיפו אותו.

2#. האשה הזו היא נוגה.

אשה בת 47, סגנית מנהלת סניף בנק, עם משכורת נאה, משפחה אמידה, גוף חטוב שמתוחזק בחדר כושר ובדיאטות רצחניות, ופנים חלקות ויפות. נוגה, שמשוכנעת שאם היא נפרדת מדוד היא נשארת לבד בעולם, והופכת לזקנה ממורמרת ובודדה. נוגה שמתנהלת בעולם עם הקול שלו בראש שמכתיב לה חיים נטולי אהבה, נטולי רצון חופשי ונטולי תקוה.

ואז אביה חלה. נוגה לקחה חופשה וסעדה אותו יום וליל, ידעה שחייו לא יאריכו ורצתה להיות שם בשבילו ככל האפשר. כשהיא הגיעה הביתה היא רצתה שיהיה שם מישהו לשים עליו את הראש, אבל דוד היה במקום אחר לחלוטין, עסוק עד הראש בעבודה וברומן שלו עם המאהבת התורנית.

בלילה האחרון של אביה כששניהם ידעו שהוא כבר לא יראה אור יום, הוא אחז בידה ואמר לה בקול חלש חלש ״נוגה׳לה תדאגי לעצמך״. היא אחזה בידו ודמעות זלגו מעיניה. הרבה משפטים נאמרו לה בחייה על ידי אביה, אבל המשפט אחרון קיבל משמעות מיוחדת, כמו צוואה. והמשפט הזה שגם הוא התנגן לה בראש בלופים התחיל לחצוב בקירות הבטון שנבנו כחומת הגנה על נשמתה, וכמה חודשים אחרי שאביה הלך לעולמו היא החליטה ללכת מעולמה, ולהתגרש מדוד.

כשהיא הגיעה אלי לפגישה לפני חצי שנה ידעתי שזה לא יהיה פשוט. נוגה אמנם הגיעה להחלטה להתגרש אבל כשאת מתגרשת מנרקסיסט, הוא לא ישחרר אותך בקלות ואת צפויה לעבור ״שאיבה״ רצינית.

3#. טכניקת השאיבה

שנקראת באנגלית hoovering ע״ש מותג שואבי האבק הידוע הובר, היא נסיון מניפולטיבי להחזיר בני זוג שמבקשים להיפרד מנרקסיסטים לתוך מערכת היחסים עימם, והיא מאופיינת באידיאליזציה של הקשר, במבול של הבטחות לטיפול, לשינוי משמעותי, לעתיד קסום, יחד עם התנהגות קורבנית, תחנונים, בכי, הצגתם כמי שנפגעו פגיעה רגשית קשה ביותר, ועוד מניפולציות רגשיות שמטרתן לגרום לכם לחזור אליהם בכל מחיר.

קשה מאוד שלא להישאב מחדש ולתת הזדמנות נוספת לתא המשפחתי, במיוחד שכדי לנהל מערכת יחסים ארוכה עם נרקסיסט אתם צריכים ממילא להיות אנשים אמפתיים ומכילים, ואתם מתמלאים רגשות אשמה שפגעתם בהם, וחמלה, ואהבה ואתם מחליטים לתת עוד צ’אנס, ממילא לפרק תמיד אפשר. ואכן, לעיתים החשש מפרידה מביא עימו נכונות לטיפול אמיתי ולשינוי, ולעיתים הקשר נמשך או בגלל שהוא השתקם או בגלל שבפעם הבאה כבר לא יהיו לכם את הכוחות לעזוב שוב, כי אצל רוב הנרקסיסטים, בסוף יגיע העונש.

נחזור לנוגה. השבוע היא הגיעה אלי שוב. הפעם הרבה יותר חלשה. ״את צדקת היא אמרה, ״הוא הפעיל עלי כל כך הרבה לחץ ואמר לי שהוא אוהב אותי, ושאני אהבת חייו, ובכה והתחנן, וביקש והבטיח עולם ומלואו, והסכים – לראשונה – ללכת לטיפול, ואני נשאבתי חזרה״.

״אחרי 3 מפגשים דוד החליט שהוא מיצה את הטיפול ואני המשכתי ללכת לבד״. היא המשיכה וסיפרה, ״חודש וחצי היה מדהים ואז הוא חזר לעצמו ביג טיים. והתחיל להתעלל בי ולהעניש אותי על מה שעשיתי, כלומר שהעזתי לומר שאני רוצה להתגרש. אני המשכתי ללכת לטיפול, ובטיפול המטפלת אמרה לי את המשפט הזה שאבא שלי אמר לי, ׳נוגה תדאגי לעצמך׳. אבל הפעם הייתי הרבה יותר חלשה.״

4#. אז למה באת עכשיו? שאלתי.

״כי אני לא יכולה יותר״ היא אמרה. היא סיפרה שהיה כנס של מנהלים בבנק בו היא עובדת. אחד מהמנהלים שהכירה עוד בצעירותה הציע לה לשתות איתו קפה. הם הכירו כבר לפני שנים ארוכות כשעבדו יחד בתפקיד זוטר באותו סניף ובינתיים שניהם קודמו ניהולית. הם ישבו לשתות קפה אחרי הכנס והוא סיפר לה שהתגרש ואמר לה שתמיד היתה לה פינה חמה אצלו בלב ושהוא חושב שהיא מדהימה ויש בה שילוב מדוייק של חוכמה ויופי, והיא הרגישה שהיא נמסה מבפנים, אבל אמרה לו ״אתה יודע שאני אשה נשואה״, והוא הזיז את הכסא אחורה וכמעט נחנק מהקפה מהפתעה.

״סליחה, אני הייתי בטוח שהתגרשת״ הוא אמר לה. ״אני ממש מתנצל, אני מקווה שלא עברתי את הגבול ושלא פגעתי בך״. והיא סיפרה לו איך כמעט התגרשה אחרי שאביה נפטר ובסוף חזרה, ושאלה למה הוא כל כך מופתע. והוא השביע אותה שלא תספר לאף אחד ושזה לגמרי ביניהם והיא יודעת מה המשמעות ועוד אלף אזהרות חמורות ובסוף אמר שיש אצלו בסניף חשבון של אשה צעירה שבעלה מעביר לה עשרות אלפי שקלים בחודש כבר מעל שנה. הוא מזהה את השם בהעברה, והיא חיה ברמת חיים גבוהה והוא היה משוכנע שהם זוג שחי יחדיו.

הסיפור הזה שלא היה ממש מפתיע בעיני, אך בא מפיו של אדם זר, היה עבור נוגה כמו סטירת לחי מצלצלת שניתכה בה בלי הכנה. היא קבעה פגישה אצל המטפלת שלה ואמרה לה שזהו, היא החליטה לדאוג לעצמה. והמטפלת אמרה לה שהיא נמצאת ב״שלב הבארדו״ שמוגדר בבודהיזם הטיבטי כשלב שלאחר המוות ועד שהנשמה נולדת מחדש. ושיש בארדו כזה גם בשלב שבין מות הזוגיות ועד שאת נולדת מחדש חזקה יותר ומוכנה לגלגול החדש של חייך, בלעדיו.

״בשלב הבארדו הנשמה אמורה להילחם בכל מיני שדים״, הסבירה לה המטפלת, ״וזה בדיוק השלב שלך, תחזרי לרות שתלווה אותך עד שתיוולדי מחדש״.