היה זה שבוע עמוס מאוד, הרבה מאוד א.נשים אפשרו לי הצצה למה שקורה בחדרי החדרים של אנשים נורמטיביים, והלב שלי הכיל והכיל עד שכמעט עלה על גדותיו.

1#. נעמי

נעמי אשה כחולת עיניים ונאה, שיערה השחור אסוף בתסרוקת מוקפדת, התיק הממותג והיהלומים הענודים סביב צווארה מעידים על עושרה. בגיל 73 היא היתה בטוחה שכל מה שנותר להם זה להינות מהחיים. אלא שבעלה, שכבר מלאו לו 80, הסתכסך עם חתנו עימו עבד במשך שנים. הוא הפך לחשדן, סבר שחתנו מועל בכספים והחליט להוציאו מהעסק ולנתק עימו קשר.

נעמי ניסתה לדבר אל ליבו, יש להם רק שתי בנות וחמישה נכדים חבל לקרוע ככה את המשפחה. אלא שבעלה אטם אוזניו לתחנוניה והודיע לה שהוא מתכוון לפנות לעורך הדין שלו ולתקן את הצוואה שלהם כך שהבת שנשואה לאותו חתן תנושל, חלקה יועבר לילדיה וגם הם יקבלו את חלקם בעיזבון רק בגיל 40. ״אני לא מסכימה לנשל את הבת שלי מהירושה״ הביעה נעמי את התנגדותה לעריכת צוואה הדדית שמנשלת את ביתה ואז חטפה. ״מי את שתחליטי? הכל רשום על שמי. את יכולה לעשות צוואה על החלק שלך בבית, אבל כל השאר לא שייך לך״.

עיניה הכחולות של נעמי מלאו דמעות כשהיא תיארה לי את העלבון. ״אחרי 50 שנות נישואים הוא אומר לי ששום דבר לא שלי. אחרי שגידלתי את הבנות וטיפלתי בו ודאגתי לו ובישלתי לו וכיבסתי לו, והוא מתנהג כמו שייח׳ בבית ואז הוא אומר ששום דבר לא שלי?״ בכתב נעמי ופירטה את עשרות הנכסים שלהם וחשבונות הבנק הרשומים על שמו.

הסברתי לה שמחצית מהרכוש שייכת ושהיא יכולה לערוך צוואה בעצמה ולתקן את העוול שעושה בעלה. ולגבי הרכוש הסברתי לה שהיא יכולה להגיש תביעה לפסק דין הצהרתי שקובע שמחצית מהרכוש בבעלותה או להסתפק בעריכת צוואה, והיא אמרה שתחשוב וראיתי לה בעיניים את האימה.

אחרי יומיים נעמי התקשרה לומר לי שהיא מפחדת לריב איתו ותלך לעורך הדין שלו ותחתום על מה שהוא רוצה כי הוא עושה לה טרור בבית והיא לא יכולה לחיות ככה.

2#. יעל

אחרי נעמי הגיעה יעל עם שני הוריה. היא נשואה רק 3 שנים אבל כבר נולדו להם שני ילדים. הבכור בן שנתיים וקצת והתינוק בן חצי שנה, הוא נרקסיסט והיא חייבת לעזוב. מסתבר שהוא מקסים כלפי חוץ אבל בחדר השינה הוא הופך למפלצת. כששני הילדים מתעוררים יחדיו בלילה ובוכים והיא מבקשת עזרה הוא אומר לה ״תחשבי שאני מת״, כשהיא היתה אחרי לידה וגופה כאב מכדי לעשות סקס הוא כעס ואיים שילך עם אחרות, הוא דורש ממנה לתחזק גוף של דוגמנית כשכל מה שבא לה לעשות זה להתנחם בקוראסונים ומעיר לה על גופה בכל פעם שהיא מתלבשת או מתפשטת לידו, מתעלם מהעובדה שהגוף הזה נשא שני ילדים בתוכו בשלוש השנים האחרונות.

יעל חשה כל כך מותשת מהמלחמה שמתנהלת לה בחדר השינה שהיא רק רוצה לסיים את זה. אימה החזיקה לה את היד ואביה נראה זועם כל הפגישה אבל בסוף הוריה ביקשו ממני להסביר לה שגירושין זה לא פיקניק ושצריך לדעת להסתדר, ושיהיה לה קשה להיות גרושה עם שני ילדים קטנים, והיא פרצה בבכי וביקשה שיצאו מהחדר ושאלה איפה חותמים כדי להתחיל הליך לפני שהיא מאבדת שפיות.

3#. ענת

ואז הגיעה ענת עם מבט של עצב ואכזבה בעיני האיילה היפות שלה. הם נשואים כבר 23 שנים, ויש להם 4 ילדים מדהימים, ממש לתפארת מדינת ישראל. הוא חי על הקו בין תל אביב לניו יורק ויש רכוש כאן ורכוש שם והיא גילתה שיש לו מאהבת בניו יורק ונערת ליווי קבועה כאן. מסתבר שהחבר הכי טוב שלו, שידע הכל וגם שימש לא אחת כסיפור הכיסוי שלו – מתגרש. אשתו, שהיתה מיודדת עימה שכן הזוגות בילו יחד לא מעט, ידעה הכל אך מעולם לא סיפרה לה כלום. עכשיו כשהם מתגרשים היא גילתה שבעלה בוגד בה ואז החליטה לספר לענת הכל. כלומר להרוס גם את נישואיה.

ענת הגיבה באיפוק יחסי, שאלה אותה למה היא מספרת לה עכשיו ולא כבר לפני שנים כשהיא ידעה ולא קיבלה תשובה. ״האמת היא, שלא ממש אכפת לי וגם ידעתי בלב שהוא לא טיפוס נאמן״ אמרה לי ענת, ״אבל פתחתי את הסכם הממון עליו חתמנו יומיים לפני החתונה ובגלל זה באתי״.

היא היתה בת 23 כשהם נישאו והוא היה כבר בן 30 והיתה לו חברה קטנה שהועסקו בה שני אנשים וחצי דירה שקיבל בירושה והוא ביקש שתבוא איתו לעו״ד לחתום על הסכם ממון קצר שקובע שמה שהיה שלו נשאר שלו. והיא חתמה בלי לקרוא. עורכת הדין אמרה לה שזה הסכם לפי החוק שמה ששלו נשאר שלו וזהו. היא לא קראה ולא הבינה והיתה ילדה שרק רצתה כבר ללבוש את השמלה הלבנה ולרקוד בחתונה.

מסתבר שהחברה נשארה שלו וכל מה שיש להם, חוץ מהבית שמחצית מהזכויות בו רשומות על שמה, רשום על שם החברה. היא נתנה את חייה לפיתוח החברה, גידלה ארבעה ילדים וכמעט לא עבדה ואיפשרה לו לעשות עסקים בשקט והיום החברה שווה עשרות מליוני דולרים ויש הסכם של עמוד וחצי שקובע שלא מגיע לה כלום. תחושות של תדהמה, כעס ואכזבה הציפו אותה בגלים.

היא התקשרה אליו לניו יורק בלי להזכיר את מה שהיא יודעת ואמרה לו שעשתה סדר במסמכים ומצאה את הסכם הממון וקראה אותו והבינה שהחברה שייכת לו, והוא ענה לה באדישות “אני כבר לא זוכר אבל אם זה מה שכתוב אז זה נכון״. הוא עוד לא יודע כי היא יותר מתוחכמת ממה שהיא נראית אבל המשפט הזה, ולא מה שנודע לה מאותה חברה, סיים לו את הנישואין.

היא היתה בטוחה שאפשר לבטל את הסכם הממון, הסברתי לה שלבטל את הסכם הממון יהיה קשה אך מצאתי בו פירצה שתאפשר לטעון שהנכסים שנרכשו לאחר הנישואין נרשמו באופן פורמלי בלבד על שם החברה. ואמרתי לה שאסטרטגית עדיף ללכת עם ההסכם ולא נגדו.

4#. תמר

אחרי ענת הגיעה תמר. היא נשואה כמעט 11 שנים ומגדלת שלושה ילדים קטנים ובעלה אלוף בלהקים סטארטאפים ולפרק אותם ויש לו מליונים בבנק. גם היא חתמה על הסכם ממון וגם היא מצטערת מאוד על הרגע שעשתה זאת אבל היתה צעירה ותמימה ורצתה להוכיח שהיא לא איתו בשביל הכסף. ההסכם קובע שכל מה ששלו נשאר שלו ומה שלה נשאר שלה, ושהוא יממן את כל צרכי המשפחה.

והוא מימן את צרכי המשפחה רציתי לכתוב ביד רחבה, אבל האמת היא שביד מאוד קפוצה. בתם בת ה – 9 שסובלת מלקות שמיעה מקבלת אביזרים בתרומה כי אם אפשר לקבל תרומה חבל לרכוש. כשהבן סבל מבעיה רפואית והיה צורך להתייעץ עם רופא פרטי הוא דרש ממנה לבדוק אם ניתן יהיה לקבל החזר מהביטוח ואם לא שתקבע לרופא בקופת החולים. כשתמר החליטה ללכת בכל זאת לרופא פרטי שעולה 2,000 שקלים הוא עשה לה סצינה איומה והוא נרגע רק כשהיא אמרה לו שתבקש מאמא שלה לעזור עם המימון.

המקרר בדירתם התקלקל כבר חמש פעמים וגם מכונת הכביסה והוא סירב להחליף למרות שמדובר במכשירי חשמל יד שניה ישנים ורקובים שמשרתים משפחה שלמה. כשהרכב שלה כמעט התפרק הוא סירב להחליפו למרות ששלושת ילדיו הקטנים נוסעים בו מדי יום וטען שכל עוד הוא נוסע חבל להחליף. מכונת קפה הוא סירב לרכוש וכשהיא קיבלה במתנה מאחותה מכונת קפה ישנה הוא לא איפשר לה לקבל אותה כי הקפסולות יקרות ואפשר לשתות בכיף קפה שחור של עלית.

ומי שקופץ ידו ככה גם ליבו קפוץ, והוא נמנע מלתת לה אהבה, או חיבה או מילה טובה והעסיק עצמו בלגעור בה על איך שהבית נראה ואיך שהיא נראית. יום אחד היא חיטטה לו בתיק ומצאה דף חשבון וכשהיא ראתה שיתרת החשבון שלו עומדת על 17,500,000 שקלים (כן כן 17.5 מליון שקלים) היא צילמה את דף החשבון בנייד כדי לא לשכוח, הבינה בבת אחת שהיא קורבן של אלימות כלכלית והחליטה להתגרש. ״אני מעדיפה לעבוד קשה ולחיות נורמלי מאשר לחיות עם האיש הרע הזה עוד יום אחד״ הודיעה תמר וביקשה להתחיל מיד הליך.

5#. מוסר השכל

# אל תחתמו על הסכם ממון בלי להבין לעומק את המשמעות המשפטית שלו ואל תוותרו על זכויות רק כדי להוכיח אהבה. זו אולי מחווה רומנטית בגיל 20 ומשהו, שתעלה לכם ביוקר בעוד עשור או שניים.

# לא משנה בת כמה את. אף פעם לא מאוחר להחליט לצאת ממקום של תלות כלכלית.

# כשהבית הופך לאזור מלחמה לפעמים עדיף להימלט מאשר להשאר ולמחוק את עצמך.

# קמצנות יכולה להגיע לכדי התעללות כלכלית.

ונסיים במילותיה החדות של מיה טבת דיין בעיתון הארץ אתמול: ״מסתבר שנשים צריכות כסף כדי שיוכלו להתגרש מבלי להסתכן בעוני, וכדי שלא יצטרכו להישאר בנישואים ללא אהבה. אולי נשים צריכות כסף כדי שמראש לא ייגררו להתחתן משיקולי כסף, אלא רק משיקולי אהבה. וכך, הכסף, שאנחנו מחשיבות פעמים רבות כמלוכלך וטמא, קשור בקשר הדוק ביותר לאהבה, שאנחנו מחשיבות נעלה. האחד מאפשר את השנייה. כסף בבעלותך מאפשר אהבה. וכשאין לך די כסף בבעלותך, תתמודדי עם שרשרת של אילוצים שכל קשר בינם ובין אהבה הוא מקרי בלבד. כל עוד נשים מרוויחות 68 אחוזים מגברים, וכל עוד עבודת האימהות אינה מוערכת כעבודה שצוברת שכר ופנסיה, נשים רבות ימשיכו להיות גולות – לא רק משוק הכסף, אלא גם גולות מעצמן, מלבן.״

***

בפרק השבועי בפודקאסט אני מדברת על אסטרטגיות גירושין – שווה להאזין