1#. הרומן

לקח למשה שלוש שנים להתגרש מאשתו. הם רבו על הרכוש ועל המזונות של שלושת ילדיהם, אבל זה נמשך בעיקר כי הם לא היו בשלים עדיין. היא לא היתה בשלה לשחרר אותו לידי המאהבת והוא לא היה בשל לשחרר לידיה רכוש שהוא חשב שלא מגיע לה. משה היה שנים קצין בצבא, מלחמות היו לחם חוקו וכשהוא לא נלחם הוא נערך למלחמה. מעל שלושה עשורים חלפו מאז, ולפני כמה חודשים משה הלך לעולמו, כשהוא כבר בן 88, אך בל נקדים את המאוחר.

2#. החיים המשותפים

נחזור למאהבת. אורנה שמה. תחילה זה היה סטוץ מהסוג שקציני צה״ל באותה עת אפילו לא החשיבו כבגידה. היא היתה חיילת אצלו, צעירה ממנו בכמה שנים. משה התלהב מגופה החתולי ואורנה התלהבה מהדרגות והכוח והתעלמה מהטבעת שעל אצבעו. לימים היא השתחררה ונישאה ונולדה לה ילדים, הוא נותר בצבא ולא נשאר נאמן, אבל לאורנה תמיד היתה מגירה משלה בליבו. גם לאחר שחרורה של אורנה הם נהגו לשמור על קשר סודי, לעיתים פעם בחודש ולעיתים פעם בשנה. ברבות הימים התפתח רומן ושניהם עברו הליך גירושין לא פשוט. אולי מוטב שאומר קשה וכואב, בין היתר כי התגלה הרומן, שאמנם היה קצה הקרחון של יחסים אסורים במשך שנים ארוכות אבל הספיק קצה של קרחון שהתרסק עליהם כדי להרים צונאמי בחיים של שניהם.

הם עברו לחיות יחד עוד לפני שמשה השלים את הליך גירושיו, וגילו שהדברים לא פשוטים בכלל. משה מאוד אהב את שלושת ילדיו ופחות הסתדר עם ילדיה של אורנה שהיו בעיניו ״לא מחונכים״ מספיק. מעבר לכך הוא היה חרד אחרי הגירושין הקשים שלו לכספו ודרש שיחתמו על הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית מוחלטת, ואורנה נאלצה להסכים, מבינה שעם משה ״אסור ללכת ראש בראש״ כי הוא תמיד יהיה חזק יותר.

ברבות השנים הלכו יחסיהם והתערערו, גם כי הזמן עשה שמות במערכת היחסים וגם על רקע הסבל של אורנה. במשך שנים סבלה אורנה מסלידתו של משה מילדיה, סלידה שהלכה והחריפה עם השנים משום שגם ילדיה סלדו ממנו, על אף שתחילה ניסו להתחבב עליו. עוד סבלה אורנה מאותו הסכם שקבע הפרדה רכושית ביניהם ומירמר אותה כל השנים. מירמור גורם סבל. אורנה אמנם חסכה כמעט את כל משכורתה, ומשה מימן את חייהם המשותפים ביד רחבה, אבל נתן גם כספים רבים לשלושת ילדיו, ולאלו שלה לא נתן דבר מעולם, והיא סבלה בשקט.

כשמלאו למשה 65 הוא ערך צוואה מפורטת בה חילק את רכושו בין שלושת ילדיו וקבע מפורשות שלאורנה ולילדיה אינו מוריש דבר. אורנה מעולם לא ראתה את הצוואה הזו, אך ידעה על תוכנה שהסב לה אף הוא סבל רב. אתם ודאי שואלים את עצמכם כעת מדוע אורנה נשארה עם משה, למרות שהיא סובלת?

ובכן, אורנה נתנה את כל כספה ורכושה לילדיה. לעצמה היא סיפרה שחשוב לה לעזור להם בעודה בחיים, אבל האמת היתה שפעם בה הצורך לפצותם גם על גירושיה מאביהם וגם על כך שבחרה לעצמה בן זוג שסולד מהם. ומשנתנה הכל לילדיה נותרה אורנה תלויה במשה, שבביתו התגוררה.

3#. אחרית ימיו

חלפו השנים ומשה חלה, הזדקן ונחלש. אורנה התקשתה לשאת את חולשתו וזקנתו. הוא תמיד היה הגבר החזק והבוגר שהיא נשענה עליו, ועתה הוא נזקק לה. וכאן, כאן היא ״החזירה״ לו על הסבל שלה. אורנה ערכה מחירון לטיפול במשה. לכל דבר, החל מהכנת קפה, עבור דרך סידור התרופות, עזרה בהלבשה, ליווי לרופא, קריאה לרופא, ולכל דבר הוצמד תג מחיר. משה ניסה התנגד, אבל העדיף שאורנה תטפל בו ולא עובד זר, ושילם. עשרות אלפי שקלים זרמו מחשבונו של משה לחשבונה של אורנה, כדמי טיפול בו. תחילה לא סיפר משה לילדיו על אותו הסדר כספי שנכפה עליו, אך בהמשך כן. משה נותר צלול והיה לו ברור שאורנה מנצלת את מצוקתו, ובכל זאת הוא הסכים לשלם.

אלא שמשה, חייל ותיק שכמותו, הבין שהולך להיות כאן קרב והתכונן. הוא מילא עמודים רבים בכתב ידו מגולל את מה שאורנה עושה לו מנקודת מבטו שלו, של מי שזקוק לבת זוגו אחרי שנים רבות שתמך בה ועשה הכל בשבילה, וכעת היא משיבה לו רעה תחת טובה. את מכתביו הרבים הוא הקפיד לכתוב רק בימים בהם ילדיו ביקרו אותו והקפיד לתת להם אותם, ״תשמרו לאחר כך״ נהג לומר להם, והם שמרו.

בשלב כלשהו אורנה התחילה לאיים על משה שאם לא יחתום על צוואה לטובתה, היא עוזבת ועוברת לגור ביחידת דיור אצל בנה וכלתה כדי לעזור להם לטפל בנכדים. משה לא הסכים בשום אופן לחתום על צוואה אך הלך ונחלש. ילדיו של משה נותרו חסרי אונים מול מה שקורה בבית כי משה סירב בכל תוקף להביא עובד זר או לעבור לדיור מוגן, ולמרות שידע שאורנה מנצלת אותו, הוא העדיף לשלם לה ולא להישאר לבד.

בשלב כלשהו כשאורנה הגבירה את לחצה על משה הוא הפקיד בידי ילדיו מכתב בכתב ידו לפיו אם יוחתם על מסמך כלשהו בתאריך מאוחר לתאריך המכתב, שידעו שהוא חתם בכפיה ותחת לחץ ומצוקה. מכתב זה, שהיה מבחינת משה, אמצעי להגנת ילדיו, נותר בידיהם ואורנה לא ידעה עליו דבר.

לאחר פטירתו של משה, מיד לאחר השבעה, הזדרזה אורנה להגיש בקשה לצו קיום צוואה. צוואתו האחרונה של משה, שנערכה שבועיים לפני פטירתו, חילקה את כל רכושו בינה לבין ילדיו בחלקים שווים. הצוואה נערכה בבית ועורכת הדין שערכה אותה היא אחת החברות הכי טובות של כלתה של אורנה.

את ההתנגדות לצוואה הגשנו השבוע. היא נבנתה כמעט כולה על מכתביו של משה לילדיו, מכתבים שהוא האמין שיום אחד יגנו עליהם מפני אורנה. כעת תצטרך השופטת להחליט האם צוואתו של משה היא צוואה לגיטימית שנערכה כהבעת תודה לאורנה בגין טיפולה במשה כפי שהיא טוענת, או שיש לפסול אותה ולתת תוקף לצוואתו הקודמת, זו שנחתמה כשהוא היה בן 65, כפי שטוענים ילדיו.

***

בפרק השבועי של הפודקאסט אני עוסקת בעשרה סוגים של שודדי ירושות. שווה להאזין, כאן.