1#. נשמה חופשית

״היא הכניסה אותו להריון״ תיארה לי אימו את הדרך בה הגיעה נכדתה לעולם. חשבתי שהיא טעתה. ״את מתכוונת שהוא הכניס אותה להריון״ שאלתי בתמימותי, והיא התעקשה. ״לא. היא הכניסה אותו להריון״. נשמתי עמוק והתאפקתי מלהגיב ממתינה לשמוע את הסיפור כולו.

ובכן, הם מעולם לא היו במערכת יחסים כלשהי תיארה אימו את המצב. תחילה היא הכניסה אותו להריון ונולדה הבת הבכורה. הם לא התגוררו יחד והוא בא לבקר ונשאר והלך וחזר והלך וחזר ואיכשהו היא הכניסה אותו שוב להריון ונולדה הבת השניה. ועדיין – אין כאן מערכת יחסים כלשהי, רק הריונות לא מתוכננים ולא רצויים וילדות מתוקות מאד.

ביקשתי לשמוע קצת את הבן, בכל זאת הוא הלקוח. בחור גבוה ונאה, שקט, קצת ביישן שלא הצליח להסביר את הסיטואציה אך אישר את דברי אימו – אין ולא היתה כאן מערכת יחסים, רק מין ושתי בנות. בפעם הראשונה אני יכולה להבין, אמרתי, איך זה קורה בפעם השניה? והוא רק משך בכתפיו ולא ידע להסביר.

מי שמכיר אותי יודע שאני לא משאירה סימני שאלה לא פתורים ולכן חקרתי אותו קצת יותר לעומק והסתבר שזו היא שלא רצתה מערכת יחסים מחייבת. זו היא שלא הסכימה להתחייב או להישאר נאמנה או להקים משפחה בפורמט כלשהו. כזו היא. עכשיו הוא עומד להינשא לבת זוגו וחושש שהיא תתבע אותו ורוצה לדעת מה הוא חייב לה, אם בכלל, שהרי היא זו שהכניסה אותו להריון…

כששאלתי אם היא עובדת השתררה שתיקה בחדר. הוא לא יודע בדיוק מה היא עושה וממה היא מתפרנסת, אבל יש לה כסף והוא גם נותן לה 4,000 שקלים כל חודש וגם שוהה עם הבנות כמעט חצי מהזמן. הבאתם לעולם שתי בנות הגדולה בת 4 והקטנה בת שנתיים, ואתה לא יודע במה אמא שלהן עובדת?? שאלתי והתחלתי לחשוד כשהוא נע באי נוחות בכסאו.

בסוף ביקשתי מאימו לצאת מהחדר והאמת יצאה לאור.היא נשמה חופשית” הוא אמר. מנהלת מערכות יחסים עם כמה גברים שגם תומכים בה כלכלית, בסכומים משתנים אבל לא פחות מ-10,000 שקלים בחודש. ככה טוב לה, זה מה שהיא רוצה, לא רוצה להבטיח בלעדיות לאף אחד.

הוא ידע את זה כבר מהתחלה וקיווה לשכנע אותה אחרת, אבל היא סירבה בכל תוקף, והוא רצה אותה וקיבל את הכללים שהיא הכתיבה. ארוחת ערב במסעדה, סקס, לפעמים הוא נרדם אצלה והיא העירה אותו וביקשה שילך, קצת שיחות, כי היא לא אוהבת לדבר הרבה ולא מספרת כלום על עצמה, וזהו. היא מאוד חזקה, הוא אמר, ועצמאית.

היא הרתה כשהיא החליטה להרות, והיא בחרה בו להיות אבי ילדיה בשל גילו הצעיר יחסית, נתוניו הגנטיים המרשימים ויכולתו הכלכלית הניכרת. וכן, הוא אמר, ״אמא שלי צדקה, היא באמת הכניסה אותי להריון. היא החליטה, היא ביצעה. נשבע לך שהייתי עם קנדום לא יודע איך זה קרה. חברים שלי אומרים ׳מי שלא מוציא בזמן מוציא מהגן׳, אבל נשבע לך שאני נזהרתי״ הוא הסמיק ועיניו הירוקות חייכו.

בשנה וחצי האחרונות, כך הסביר, הם מקיימים רק יחסי הורות ולכן הסכום החודשי ירד ל-4,000 שקלים בחודש וכעת הוא עומד להינשא. בת זוגו, סטודנטית למשפטים שנה ב, חוששת שהיא תתבע ממנו זכויות כידועה בציבור…

״אני מניחה שלא סיפרת לה על סגנון היחסים והיא חושבת שהייתם זוג״ אמרתי והוא שוב הסמיק והנהן וסיפר שביקש מאמא שלו לא להגיד לידה את המשפט האהוב עליה ״היא הכניסה אותו להריון״ ואמר שתיאר לעצמו שאין כאן סיכון משפטי אבל בת הזוג רצתה להיות רגועה ודרשה שילך אלי ליעוץ, והוא רצה לקבל אישור שאין לו סיכון משפטי. ואכן, הסברתי לו שהם לא עונים להגדרת ידועים בציבור ולפיכך אם אין מחלוקות בעניין הבנות, אין סיכון משפטי, מה גם שנראה לי שמדובר באשה שלא רוצה ממנו כלום.

וכשהסתיימה הפגישה חשבתי עליה. על האשה העצמאית הזו שלא רוצה מערכות יחסים בלעדיות, שטוב לה ככה, שהכתיבה לגבר השווה הזה כללים והוא התיישר לפיהם, מי היא ומה הביא אותה בחייה למקום הזה, ומה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה.

2#. מה הייתי אם לא הייתי עורכת דין

אם היה פייסבוק ב-17 לנובמבר 1997 הוא בטח היה מעלה לי זיכרון מהיום הזה, של פוסט שהעליתי ומנציח חיוך שמח וסטורי באינסטגרם בלי פילטר כי האושר שבטח היה ניכר עלי לא נזקק למסננים. אבל לא היה פייסבוק ולא אייפון בשנת 1997 ואני התעוררתי ביום שני ה – 17 לנובמבר בתחושה שהכל יהיה בסדר היום. לא סיפרתי לאף אחד שהיום אני מקבלת הזדמנות שניה לעבור את מבחן הלשכה בעל פה שנכשלתי בו במועד א. כשלון ששנים אחר כך הבנתי שבעצם זרק אותי קדימה וסלל לי את הדרך לדיני המשפחה.

אופיר היתה תינוקת בת 10 חודשים שידעה בעל פה את תקנות סדר הדין האזרחי כי הדרך היחידה שלי ללמוד כשהיא מחוברת אלי לוריד היתה להקריא לה חוקים ותקנות. יש לי הרגשה שזה עוזר לה היום בפקולטה למשפטים.

את ארוחת הצהריים האכלתי אותה מול קלטת וידאו של בייבי מוצרט ופתאום נעצמו לה העיניים והיא נפלה לשנ״צ מתוקה על כיסא האוכל מאפשרת לי להתארגן לצלילי סימפוניה כלשהי של מוצרט לקראת המבחן שעתיד לקבוע את עתידי המקצועי. חייכתי לעצמי שהנה הכל מסתדר. גם בעניין הזה למדתי שנים אחרי, שאם אתה מאמין שהכל מסתדר או מאמין שהכל ידפק, בשני המקרים אתה צודק.

כשסיימתי להתארגן קראתי לפנינה השכנה שתשגיח על התינוקת, ירדתי 3 קומות ברגל לפיאט אונו שלי ושמתי פעמיי לירושלים. לא היה תור במבחנים והבוחנים האירו לי פנים ושאלו שאלות שידעתי לענות עליהם בקלות ובבטחון ואחרי חמש דקות יצאתי משם מאושרת. אני עורכת דין.

אם היה לי טלפון בטח הייתי מודיעה מיד לכולם ומעלה פוסט וסטורי, אבל בשנת 1997 זה לא היה בטווח האפשרויות הקיימות ולכן רק כששבתי מירושלים הביתה התקשרתי בטלפון הקווי להורי ושלחתי ביפר לניב שיתקשר אלי וסיפרתי להם שעברתי את המבחן ואוכל להתחיל לעבוד בעוד יומיים במשרה שכבר המתינה לי כעורכת דין לדיני משפחה עם חלב על השפתיים. וכולנו שמחנו מאד וזהו. לא היו מסיבות ולא דרמות גדולות, ונתתי חלבי לאופיר וקילחתי אותה והשכבתי אותה לישון והכל היה רגיל בערב ההוא, ורק הלב שלי התפוצץ משמחה.

ומאז בכל פעם שאני רואה 17 לנובמבר בלוח השנה מתגנבת אלי תחושת השמחה הזו שהיתה לי אז ונחרטה על לוח ליבי ומבשרת יומולדת לרשיון.

ביום רביעי השבוע לוח השנה סימן לי שוב 17 לנובמבר, ורגע לפני שנסעתי לדיון בירושלים, סיפרתי לבנות במשרד שיש היום יומולדת 24 לרשיון והתמונה היחידה שחרוטה לי בראש מהיום ההוא היא של אופיר נרדמת בעיתוי מושלם על הכסא עם בייבי מוצרט ברקע.

הדיון הירושלמי היה מתיש מאד. מלחמת אחים על עיזבון אביהם ודיון בבקשה לביזיון בית המשפט נגד האח שהשתלט על העיזבון ומסרב לשתף פעולה עם מנהלת העיזבון ועם החלטות בית המשפט. יש דיונים שאחריהם צריך לעשות מדיטציה כדי לנקות את הגוף והנפש מרעלים וכעסים, אבל לא רק שלא היה לי זמן למדיטציות אפילו לא היתה לי דקה להירגע רגע עם קפה אחרי הדיון.

כשהגעתי למשרד, מרוקנת לגמרי מאנרגיות, המתינה לי חגיגת הפתעה מושקעת עם בלונים וכיבוד ויין ואפילו ברכה שכתבה אלונה, מלכת הברכות והסטייל. הן הזהירו אותי שצפויות דמעות, וצדקו לגמרי.

אז מה היית אם לא היית עורכת דין? שאלה אלונה, את השאלה שכל תשובה עליה היא תאורטית לחלוטין, וכתבה לי כך –

אז מה היית?
בטוח היית לוחמת צדק,
ואולי איזו אמילי ברונטה
ומשאירה אחריך יצירה מפוארת
כמו "אנקת גבהים";
ואולי בכלל, היית מקדימה את זמנך
והיית טייסת קרב, עם סרבל טיסה,
זנב סוס מתנופף ודרגות על הכתף.
ומה עם לימודי הקרימינולוגיה?
אולי מרסל בן-דוד בפמת"א או שוגון
ומפצחת פשעים חמורים או לוכדת אנסים,
ומי יודע אולי את היית
תופסת את האופנובק….

ונגיד אם היית יזמית וממציאה איזה משהו
שלא ניתן לחיות בלעדיו…

אולי היית אחד מאלה אם לא היית עורכת דין.

אבל תראי מה קרה עם השנים,
פתאום את לא רק עורכת דין.
ביד רמה בחקירות את מפצחת שקרים
מגלה שקרנים וחושפת אמיתות.
באוזן קשובה עם מבט פעור בעיניים,
מקשיבה לאנשים ולסיפור חיים שהם מביאים
ואז בכתיבה מחוננת טווה את סיפור חייהם
למילים מרתקות שזר לא יאמין
שזו לא בדיה כי אם אמת.

ובין כל אלה את לוחמת צדק,
מתרגשת מכל ניצחון
נעצבת מכל הפסד,
בעד גישורים ואם אפשר
מעדיפה בלי מלחמות.
את משרה ביטחון
ואולי לא המצאת משהו שאי אפשר לחיות בלעדיו
אבל נטעת באלה שבחרו בך ללוות אותם ביטחון,
שגם זה משהו שלא קל לחיות בלעדיו.

ואת יזמית ומציבה יעדים
ויש לך חלומות גדולים וקטנים
ואת עורכת דין
אבל וואלה עוד כל כך הרבה דברים.

***

בפרק השבועי בפודקאסט אני מדברת על סיפורה הלא יאומן של בריטני ספירס שיצאה לחופשי לפני שבוע ואיך זה קרה בזכות יצוג משפטי נכון. להאזנה לחצו כאן.