1#. יום רביעי

ביום רביעי בערב הגיע פסק הדין. אחרי שנים של הליכים משפטיים הסתיימה מלחמת ירושה עצובה של בן נגד הוריו ואחיותיו. איך מנהלים מלחמת ירושה כשההורים עוד בחיים ? שמעו סיפור.

שלושה ילדים נולדו לחיים וליליאן בן בכור ושתי בנות. כבר מגיל צעיר ניכרה באבי, הבן הבכור, דואליות של השגיות ורצון לטרוף את החיים לצד תחושות קיפוח וחוסר אמון שניטעו בו עת נאבק על מקומו החברתי ועל תשומת הלב של הוריו. 

קצת אחרי שהשתחרר מהצבא החליט אבי לטוס לניו יורק ושם התחיל לעבוד בהובלות עם צעירים ישראלים רבים, בהמשך עבד כסוכן נדל״ן ועשה חיל בעבודתו. היה ברור שאבי עומד להישאר בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלת, ולעשות את זה בגדול. הוא היה גאוות המשפחה גם בהצלחתו הכלכלית וגם במשפחה היפה שבנה עם אשתו האמריקאית והבנות שהגיעו כל קיץ לבקר בארץ, דיברו היבריש ונדמו לבנות הדודות, שהעריצו אותן והמתינו לבואן, ככוכבות שיצאו הישר מסדרת טלוויזיה אמריקאית. 

לאחיותיו של אבי החיים חייכו פחות. הן נותרו כאן ונאבקו. שתיהן התגרשו, שתיהן עבדו קשה למחייתן, שתיהן טיפלו במסירות בהורים שהלכו והזדקנו, ושתיהן היו גאות מאוד באבי אחיהן הבכור, שעשה את זה בגדול. 

את הכספים הראשונים שאבי הרוויח באמריקה לפני למעלה משני עשורים הוא הפקיד בידי אימו, שרכשה שתי דירות לא לפני שערך עימה הסכמי הלוואה לפיהם הכספים יושבו לו עם ריבית ואם לא, הוא יהיה זכאי לקבלם מתוך הדירות. בחלוף השנים נערכו עוד הסכמים והועברו כספים רבים מההורים לאבי ומאבי להוריו. 

לפני למעלה מעשור הלך לעולמו דוד אלברט אחיה של ליליאן שהתגורר בארה״ב והוריש את כל כספו לליליאן ומשה ולשלושת ילדיהם. אבי ששימש כמנהל עיזבונו של דוד אלברט, נטל לידיו, בהסכמה, את מלוא חלקם של ההורים בעיזבון, ערך התחשבנויות שונות עם אחיותיו, וחילק את הכספים לעצמו ולשתי אחיותיו. בכך, בכתב ידו וחתימתו של אבי, באה לסיומה ההתחשבנות הכספית ארוכת השנים.

באחד הקייצים לפני כמה שנים הגיע אבי ארצה  עם משפחתו ושהה בבית הוריו. על אף הערצת משפחתו, נותרה באבי תחושת הקיפוח וחוסר האמון, ותחושה זו הביאה אותו בוקר אחד כשנותר לבדו בבית הוריו להתחיל לחטט במגירות בסלון שם שמרו הוריו את כל המסמכים. לתדהמתו מצא אבי צוואה הדדית שערכו הוריו לפיה הורישו זה לזו את כל רכושם ולאחר פטירת שניהם הורישו הכל בחלקים שווים לשתי הבנות. אבי לא ידע את נפשו. הוריו מנשלים אותו מהירושה ?! 

הוא ארז את המזוודות, הזמין כרטיסי טיסה לו ולבנות וטס בחצות של אותו יום, בלי להיפרד מהוריו ומאחיותיו, שלא הבינו מה קרה. כעבור שבוע הוא שוחח עם אימו ואמר לה שמצא את הצוואה, והיא הסבירה לו שהחליטו להוריש לבנות כי הוא כבר מסודר ועשיר והן זקוקות לכך הרבה יותר ממנו. 

ההסבר ההגיוני לא ריפא את הפגיעה הרגשית הקשה שישבה חזק על תחושת הקיפוח וחוסר האמון שהיתה נטועה ממילא באבי. אבי ניתק קשר עם משפחתו והגיש תביעה נגד הוריו ואחיותיו בטענה שהדירות שנרשמו בינתיים על שם האחיות שייכות לו. אבי צירף לכתב התביעה את הסכמי ההלוואה עם אימו אך לא צירף את יתר המסמכים המעידים שקיבל בחזרה הכל. 

אבי התעקש לנהל את התיק עד תומו ולא עזר כלום. לאור קלישות הטענות והעובדה שהוא מתגורר בחו״ל דרשנו שיפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשפט. לא בקלות נעתר בית המשפט לבקשה כזו, אך במקרה זה חוייב אבי להפקיד בקופת בית המשפט סך של 50,000 ש״ח כתנאי להמשך ההליך. סברנו שהסכום ירתיע אותו אך טעינו. הוא הפקיד את הכסף והמשיך קדימה. גם העובדה שאימו של אבי לקתה בדמנציה תוך כדי ההליך לא עצרה אותו. להפך. 

כששלפתי בחקירתו הנגדית את המסמך שכתב בכתה ידו ובו ערך כמנהל עזבונו של דוד אלברט את ההתחשבנות, הוא נרתע לרגע ואז הניף את ידו בתנועת עצור וצעק באנגלית ״דיס איז אאוט אוף ג׳וריסדיקשן״, הסצינה הזו גרמה לי לעצור לרגע את החקירה לחייך ולומר לשופטת גבירתי אני מרגישה כמו אלי מקביל. אבל גם המסמך המאד ברור הזה לא הרתיע את אבי. הוא התעקש לנהל את ההליך עד תומו. 

ברביעי בערב הגיע פסק הדין – אני דוחה את התביעה על כל חלקיה, כתבה השופטת. בשים לב לתוצאות ההליך, המסקנות להן הגעתי בדבר מהימנותו של התובע, פרק הזמן הניכר בו ההליך התנהל, המספר הרב של הדיונים שהתקיימו, וכן האסמכתאות שצורפו אודות שכר הטרחה ששילמו הנתבעים בגין ההליך, אני מורה כי התובע ישא בהוצאות הנתבעים בסך 150,000 שקלים. 

ובלילה כששלחתי את פסק הדין לבנות הן אמרו שזו שמחה מהולה בעצב והן לא ישלחו להורים כדי שלא ישארו ערים כל הלילה. 

יום חמישי התחיל בבית הדין הרבני הגדול בירושלים בסיפורם של רחל ושלמה, שניהם בעשור השמיני לחייהם. שלמה עזב את הבית כבר לפני 13 שנים לטובת המאהבת הצעירה ממנו בכמה עשורים. עזב את הבית אמנם אבל את המשפחה שלמה לא עזב. 

2#. יום חמישי

הוא נהג להגיע כל יום שישי לארוחות ערב בביתם המפואר עם כל הבנות והנכדים, נהג לממן את כל הוצאות הבית ולתת בידי רחל, שנשארה אשתו, כספים ביד רחבה למחייתה. עוד נהג שלמה לעשות שימוש ברכוש המשותף כבשלו. למנף אותו, ליטול משכנתאות לרכישת נכסים נוספים, ולהמשיך כרגיל בעסקיו, ורחל הסכימה וחתמה כל אימת שנדרשה חתימתה, ועולם כמנהגו נהג. 

כך הם חיו שנים ארוכות אמנם לא באושר רב אך בעושר רב, עד שנולדה למאהבת בת. לא ברור אם הבת היא בתו של שלמה או לא, אבל ברור היה שהולדת הבת שינתה לא רק את עולמה של אימה, אלא גם את עולמם של שלמה ושל רחל ושל בנותיהם ונכדיהם, כמו שמשק כנפי הפרפר בצד אחד של העולם יכול לגרום לסופת טורנדו בצידו האחר. 

תשאלו איך ? כשנולדה הילדה היה לרחל יסוד להאמין ששלמה ידאג לה על חשבון ירושת בנותיהם, ועל כן היא ביקשה לחלק את הרכוש המשותף ולקבל את חלקה במליונים הרבים שנצברו לבני הזוג במהלך השנים. 

דרישתה זו של רחל נתקלה בתגובה נזעמת במיוחד. לא רק ששלמה סירב לחלוק את הרכוש הוא גם עצר באופן מיידי את כל הכספים שנהג להעביר לה מדי חודש. רחל, שהיתה תלויה בו כלכלית לחלוטין, נזקקה לקבל כספים למחייתה מבנותיה, ולהגיש תביעות נגד שלמה גם לחלוקת הרכוש וגם למזונות אשה. 

הארוחות המשפחתיות נפסקו מיידית, ושלמה ורחל התראו מכאן ואילך רק באולמות – אולמות של ארועים משפחתיים ואולמות בית משפט ובית הדין. הבנות והנכדים לא ראו יותר את סבא וסבתא יחדיו בארוחות משפחתיות, וענן המאבק המשפטי ריחף מעל המשפחה כולה. 

בבית המשפט לענייני משפחה טען שלמה שיש לחשב את חלקה של רחל ברכוש לפי שוויו במועד עזיבת הבית לפני מעל עשור, ואילו רחל טענה ששלמה עשה שימוש בחלקה ברכוש כדי למנף את הונם ולכן הרכוש שנצבר בינתיים הוא רכוש משותף והיא זכאית למחצית שוויו במועד הגשת התביעה. בית המשפט לענייני משפחה מינה מומחה להעריך את שווי הרכוש בשתי נקודות הזמן זו שלפני למעלה מעשור וזו שבעת הגשת התביעה וחייב את שלמה לשלם מזונות אשה לרחל. 

שלמה הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, ולאחר שני דיונים בהם נשאל שלמה מדוע עד כה לא הגיש תביעת גירושין, תביעתו נדחתה בטענה שכל מטרתו להפעיל על רחל לחץ פסול. רחל הסכימה להתגרש רק לאחר שיוסדרו כל העניינים ביניהם שכן בינתיים, וכל עוד הם נשואים והיא לא קיבלה את חלקה ברכוש – זכאית היא למזונות אשה. 

שלמה ערער על החלטת בית הדין הרבני שדחתה לו את התביעה והדיון בערעור התקיים ביום חמישי בבית הדין הרבני הגדול בירושלים. 

הדיינים ניסו ארוכות להביא את הצדדים להסכם תוך שהם מבהירים לשלמה שאין לו עילת גירושין נגד רחל. הם הציעו שבני הזוג יתגרשו וששלמה ימשיך לשלם לרחל מזונות לאחר הגט עד לפסק דין חלוט לחלוקת הרכוש, שרחל תמשיך להתגורר בבית ללא תשלום דמי שימוש ובכך הם ניטרלו בחוכמתם הרבה את הגט כרכיב מהותי בהליכים שבין שלמה לרחל. ההסכם נחתם ואושר ושניהם יצאו שמחים מבית הדין. 

רחל, שגם בגיל 71 היא אשה יפה מאד, תתגרש בקרוב ותוכל להתחיל חיים חדשים מעל עשור אחרי ששלמה בעלה עשה זאת. וכל הדרך חזרה מירושלים התנגן לי השיר של שלמה שאמר שהביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם. 

3#. יום שישי

היה זה יום היסטורי לחובבי הז׳אנר, תחרות חצי איש ברזל תחת המותג המקורי Ironman שהתקיימה לראשונה בישראל. דן בן זוגי, אירונמן בנשמתו, שלא התאמן יותר מדי, סירב לוותר על הארוע ההיסטורי. עד הרגע האחרון קיוויתי שהוא יתעשת ויוותר על הרעיון והוא סירב ואמר שהוא מבין שאני דואגת לו אך זו רק החרדה שמדברת מגרוני והוא יתאמן ויתחרה באיזי והכל יהיה בסדר. 

למי שלא מכיר  מדובר בטריאתלון למתקדמים שמורכב מ – 1.9 ק״מ שחיה, מיד לאחריהם 90 ק״מ רכיבה על אופניים ולאחר מכן ריצת חצי מרתון, 21.1 ק״מ. 

ב- 6:15 בבוקר התחרות החלה. התרגשתי מאוד מהשילוב של הכנרת היפה, הזריחה שהפציעה מעל ההרים שמקיפים אותה, הכרוז באנגלית שהכריז על מותו של אחד מאנשי הברזל שהתאמן לתחרות ונהרג בתאונה תוך כדי אימונים ומיד לאחר מכן הדגיש שחייבים לחגוג את החיים והימנון התקווה שלאחריו נשמע האות ואלפי שחיינים זינקו למים. 

תוך כדי שהמתנתי חיפשתי בעיניים את ניב ורציתי לסמס לו שאני כאן ומה קורה ואיפה הוא, וכשהכרוז הכריז על ניב אחר שזה עתה סיים את השחיה עצרתי לרגע כדי לנגב את הדמעות שירדו לי מהעיניים בלי שליטה וחשבתי על איך החיים יותר חזקים מהמוות שהוא עדיין בלתי נתפס, וכמה הוא חסר לי ואיך הכאב יכול לתפוס אותי ברגעים כאלו ולפרום לי את התפרים של הלב. 

כעבור 6 ומשהו שעות המתנתי לדן בשער הסיום, ושמחתי שסיים את התחרות ברגליים קלות וחיבקתי אותו ונישקתי אותו, ואמרתי תודה. וכל הדרך חזרה למלון רק אני שמתי לב לפרפר לבן שליווה אותנו במשק כנפיו.

***

הצוואה היא המסמך המשפטי הכי דרמטי שנחתום עליו בחיינו, כך סבורה פרופסור דפנה הקר שהתארחה בפרק 14 של הפודקאסט, בשיחה מרתקת על צוואות, ירושות וסכסוכי ירושה שמפרקים משפחות. להאזנה לחצו כאן.