1#. מיכל הקטנה

מכירים את הילדות האלו שבגיל 9 קוראות ׳לאשה׳ ויודעות הכל ומקשיבות לשיחות בין מבוגרים? מיכל היא ילדה כזאת. תמיד היתה ילדה רצינית ובוגרת ונהגה לשבת עם אמה וחברותיה ולהקשיב לשיחותיהן. כשהיתה בת 7 היא אמרה לאביה שהיא לעולם לא תלד ילדים אחרי ששמעה שבלידה חותכים את הפושפוש ואחר כך תופרים והוא כעס על אשתו שמדברת על כאלו דברים ליד הילדה והיא גיחכה והודתה שלא שמה לב שהיא מקשיבה.

כשאביה של מיכל עזב את הבית האמא התפרקה. ידוע שההחלטה להתגרש ממך היא אחת הפגיעות הכי קשות לאגו, ואגו חלש יכול להישבר, יחד עם הלב, לרסיסים. אז אמא של מיכל דיממה מהלב ומהאגו השבורים ומי שהיה שם כדי לאסוף את השברים היתה מיכל, שכבר היתה בת 11. היא שמעה את כל השיחות, ספגה את כל הכעס וגם את כל הכאב, קראה את כל המכתבים והתביעות גם אם אמא שלה לא הגישה לה אותם מפורשות, אלא רק השאירה את כל החומר המשפטי על שולחן האוכל הגדול.

למרות שמיכל היתה ילדה חכמה ובוגרת היא היתה משענת קנה רצוץ וגם היא נשברה מהעומס. בבית הספר היא כמעט הפסיקה לתפקד, החברות בכיתה שיעממו אותה, הן התעסקו בטיקטוק ויוטיוב, והיא קראה כתבי תביעה, ופרקה על כולם את זעמה. ימים שלמים היא נעדרה מבית הספר, כי לאימה לא היו כוחות לכפות עליה, ומאביה כל העניין הזה הוסתר.

בשלב כלשהו מיכל חששה להשאיר את אימה לבד וסירבה ללון אצל אביה, תוך שהיא מקבלת תמיכת פאסיב-אגרסיב מאימה שאמרה לה ״את לא חייבת אם את לא רוצה״. כשהיא נפגשה עם אביה היא ציטטה פרקים שלמים מתוך כתב ההגנה וניסתה להתווכח וכשהוא סירב לדון איתה במסמכים משפטיים היא אמרה לו שהיא תבקש מאימא שלה שתסדר לה לדבר עם השופטת.

כבר באותו שבוע הגישה האם בקשה לשמיעת הקטינה. בתי המשפט נוהגים לשמוע קטינים, וקשה מאוד להתווכח עם בקשה כזו, אך כדי להקדים תרופה למכה תיארנו את התנהלות האם הנשענת על הילדה ואת ציטוטיה המלומדים מכתבי הטענות, והשאלה ששאלה את אביה אם גם הוא ״מרשתי״ או שיש מילה אחרת לבנים. כצפוי, השופטת קיבלה את הבקשה ופגשה בקטינה, פגישה שאת פרטיה לא נדע לעולם.

עוד באותו יום קבעה השופטת דיון. עורכת הדין של האם ביקשה לבטל את הסדרי הלינה אצל האב בטענה שהילדה בוגרת ואינה מעוניינת. השופטת לא איפשרה לה לסיים את המשפט וביקשה מהאם לעמוד. ״את מוזהרת לומר את האמת ואם לא תעשי כן את צפויה לעונשים הקבועים בחוק״ היא הזהירה אותה, אזהרה שמפחידה דוברי אמת ומעולם לא מנעה מאף שקרן לשקר.

״את נתת למיכל לקרוא את המסמכים המשפטיים מהתיק?״ שאלה אותה בחדות. האם לא שיקרה. ״הכל נמצא בבית והיא קראה כי זה עניין אותה. אין לי סודות מהילדה שלי״.
השופטת המשיכה ושאלה אותה אם היא מודעת לנזקים שנגרמים למיכל, והאם הכחישה. ״הילדה חכמה ובוגרת״ טענה בקול נמוך. ״אני אתן עכשיו החלטה״ אמרה השופטת לאם, ו״אם היא לא תקויים, מיכל תעבור לגור אצל אבא שלה״. היא הכתיבה החלטה שכוללת זמני שהות מדוייקים של הילדה עם כל אחד מההורים, נתנה צו מניעה האוסר
על שני ההורים לחשוף את הילדה למסמכים משפטיים או לדון איתה בהליך המשפטי וקבעה שהפרת הצו תהווה ראיה לבעיה במסוגלותו ההורית של ההורה שיפר את הצו.

השבוע שבה מיכל ללון אצל אביה ואמרה לו שהיא לא רוצה אבל השופטת קובעת עליה אז היא חייבת.

2#. ״טעות״ של 2 מליון שקלים

כבר שלוש שנים אנחנו מנהלים מו״מ במטרה להגיע להסכם גירושין. האשה חולת סרטן והבעל עשה כל מה שהוא יכול כדי לדחות את הקץ, עד שיבוא קיצה. לאשה שמחליטה להתגרש לאחר שגילו אצלה סרטן, ויצגתי במהלך השנים כמה וכמה כאלו, תמיד יש סיבה טובה וברוב המקרים גם בעל עם נשמה שחורה, שאי אפשר לשאת יחד עם המחלה.

ההסכם נחתם על ידי הלקוחה ונשלח לעורך הדין של הבעל, עו״ד ותיק מאוד בעל שם טוב ונועם הליכות. עורך הדין החתים את הבעל ושלח אלינו בחזרה העתק חתום אך העותק ששלח יצא שחור לחלוטין ובלתי קריא. זה קורה הרבה, אף אחד לא מתרגש.

בשעה 22:00 בערב לפני הדיון שנקבע לאישור ההסכם, שלח עורך הדין הותיק והמכובד, עותק נקי בפורמט PDF (שאינו מאפשר לנו להשוות ביו מסמכים כמו ב-word), וכתב מייל תמים – ״ההסכם החתום יצא שחור, למען הסדר הטוב אני אביא 5 עותקים נקיים שהצדדים יחתמו עליהם לפני הדיון.״

90% מעורכי הדין לא היו עוברים על המסמך הזה. אחרי הכל ההסכם כבר נחתם, יש אמון מלא בעורך הדין הוותיק והמכובד, ואת המו״מ הזה אנחנו מנהלים כבר שנים. כתבתי 90% כי עו״ד שלי יהב ממשרדי נמצאת ב -10% המצויינים, והיא ישבה בביתה, ועברה שורה שורה על ההסכם שנשלח אליה ״רק למען הסדר הטוב״ ומה שהיא מצאה שם היכה את כולנו בתדהמה.

בכל הסכם גירושין יש סעיף סטנדרטי שמשמעותו שהמלחמה הסתיימה ואפשר לנוח כי אין יותר תביעות לאף אחד. הנוסח הוא כזה ״הבעל, בכפוף לביצוע הסכם זה, מוותר על כל תביעה וטענה נגד האשה״ ויש גם סעיף זהה לפיו האשה מוותרת על כל טענה בכפוף לביצוע ההסכם. בעותק האחרון שנשלח ״למען הסדר הטוב״ הסעיף של האשה עבר שינוי קל אך מהותי, שימו לב –

״האשה, בכפוף לביצוע התשלום הראשון, מוותרת על כל תביעה וטענה כנגד הבעל״. לא צריך להיות עו״ד דגול כדי להבין שמשמעות הסעיף היא ויתור של האשה על התשלום השני, העיקרי, של 2 מליון שקלים.

שלי נדהמה אך לא הנידה עפעף. היא הדפיסה בבית חמישה העתקים של ההסכם עליו חתמו הצדדים והגישה אותו לעוה״ד המכובד. ״אני חושבת שהמזכירה שלך העבירה בטעות טיוטה קודמת, זה ההסכם עליו חתמו הצדדים״ אמרה לו באלגנטיות נחושה, והוא החוויר.

הבעל, זה עם הנשמה השחורה, נראה זועם וישב והשווה כל מילה בהסכם שהוגש לו עם העותק השחור והחתום, רק כשווידא שהעותקים זהים – וכבר קראו להכנס לאולם בית המשפט, נאלץ לחתום. הוא נכנס לאולם הדיונים עצבני ונראה כמו אדם שזה עתה תפסו אותו בתרגיל עוקץ על שני מליון שקלים.

מוסר השכל –

1#. לכולם – אף פעם אל תחתמו על מסמך שמחייב אתכם בלי לקרוא על מה חתמתם, גם אם זה רק ״עותק נקי״.

2#. לעורכי הדין שקוראים – כל הסיפור הזה אמיתי לחלוטין, אל תוותרו על קריאה של ההסכם בפעם המאה, שלא יכניסו לכם תרגילי עוקץ. אצלנו במשרד התרגיל הזה נכנס לסיפורי מורשת קרב.

3#. ולבעל עם הנשמה השחורה – אל תשכח שקארמה איז א ביץ, גם אם היא תגיע בשוטף פלוס שלוש שנים.