1#. רצועה על הצוואר
כשהם הכירו היא היתה האשה הכי מהממת בעולם. עדינה, מקסימה, יפה וטובת לב ומזג. הוא קרא לה “נסיכה שלי” והיא קראה לו “חיים שלי”. ההורים השקיעו הון עצום בחתונת הענק של הנסיכה והחיים, שהרי חתונה היא ״ארוע של פעם בחיים״ והם רצו שכל העולם יחגוג עימם את אהבתם. חודשיים אחרי החתונה היא כבר היתה בהריון. לא היה מאושר ממנו והוא הודיע לה שהוא רוצה ממנה חמישה ילדים.
פחות משנתיים חלפו מאז. נולד להם בן זכר וכבר בשלבים המתקדמים של ההריון התחילה הטרנספורמציה שלה. היא
הפכה בהדרגה מנסיכה ענוגה למפלצת רעה. לא במראה, היא נשארה יפה ועדינה אבל רשת של רוע הלכה ועטפה את נשמתה ושלחה לעברו את זרועותיה. לאחר הלידה המצב הלך והחמיר. החופש נשלל ממנו ורצועת עור וירטואלית נכרכה לצווארו והיא משכה אותה בחוזקה בכל פעם שמשהו לא נשא חן בעיניה.
הוא קיבל הכל כי מאד אהב אותה וחשב שאולי היא בדיכאון אחרי לידה ואולי הוא לא עוזר מספיק, אבל היחס שלה אליו הלך והחמיר וכך גם התסכול שלו. ״אני קובעת את החוקים בבית הזה״ היא הודיעה כשקצבה לו 35 דקות בדיוק לשהות עם התינוק אצל הוריו שגרים בסמוך תוך שהיא דורשת שאיש לא יגע בתינוק ולא ירים אותו. כשהוא ניסה להתמרד הנסיכה שלו הודיעה לו באלגנטיות מלכותית – ״אל תלך איתי ראש בראש למה אני אגמור לך על החיים״.
המשפט הזה גמר להם על הנישואין והשבוע היא קיבלה ממני הזמנה למו״מ יחד עם בקשה לישוב סכסוך שהוגשה בבית המשפט. כשהיא ראתה את המעטפה היא פרצה בבכי והתחננה אליו שיפנו לטיפול זוגי והוא סירב. ״אני לא מסוגל לחיות איתה אחרי שראיתי מי היא באמת וכמה רוע היא מסוגלת להפיק״ הסביר לי בעצב.
התופעה הזו, שלאחר הלידה הראשונה, האשה טועה לחשוב שמכאן ואילך הגבר עבר לבעלותה וכעת הוא עומד לרשותה כמו עבד נרצע עם קולר על צווארו היא תופעה מוכרת וידועה שנתקלתי בה פעמים רבות במהלך שנות עבודתי. שורשיה נעוצים בשילוב של מבנה אישיותי ושל מודל התנהגות זוגי שנלמד כנראה במשפחת המוצא.
על כל פנים בני הזוג הללו, הנסיכה והחיים, הם קורבן קלאסי של התופעה. אם הנסיכה היתה מעלה על דעתה שהחיים שלה יקום וילך ושהיא תמחק במו ידיה את אהבתו הגדולה אליה, רק כי היא חשבה שהכל מותר, היא כנראה היתה מתנהגת אחרת. אבל היא היתה צעירה מאד וטועה מאד.
ולכן אם מישהו לקראת עונת החתונות בקיץ הזה ישאל אתכם מה הטיפ הכי חשוב לזוגות שרק נישאים תמליצו לו שלא ירשו לעצמם להתנהג אחד לשני כאילו הכל מותר. ושלא ישכחו אחרי שענדו טבעות שהנישואים אינם היתר לשעבד, להשפיל ולהתעלל רגשית, רק כי אתם חושבים שאתם יכולים.
יש סיכוי טוב שתגלו שאתם טועים.
2#. העולם לא שייך רק לצעירים
דן קנה לנו כרטיסים להופעה של שלמה ארצי לכבוד טו באב. מזמן לא היינו בהופעה והתגעגענו לשלמה ששר את פסקול חיינו כבר עשרות שנים. ההמלצה היתה לצאת מוקדם להופעה שמתחילה ב – 21:00 כי צפויים עומסי תנועה, אבל דן שמתווכח לא רק עם המלצות תנועה אלא גם עם הוויז, אמר שאין טעם ושיהיו פחות פקקים אם נצא בעוד חצי שעה. למרות שאמרתי לו שנאחר, לא היה לי כוח להתווכח יותר מדי כי הוא התעקש לחכות בבית. כמובן שאני צדקתי, אני בדרך כלל הצודקת, וככל שהתארכה הדרך היה ברור שבשעה 21:00 לא נגיע.
להיות גם צודקת וגם מאחרת להופעה זה יותר מדי בשבילי וכמובן שבדרך התפתחה לה מריבה כי נזכרנו בעוד כל מיני עניינים שהציקו בעת האחרונה ועד שהגענו וירדנו מהאוטו כמעט נזקקנו לטיפול זוגי. המזל היה שגם שלמה איחר, וכשהוא התחיל לשיר הכל נשכח ונמחק והמילים של שלמה עשו לנו שלום בית ונמזגו לתוכנו ועוררו בנו זכרונות אהבה מתוקים כמו שוקו חם של אנג׳לינה בפריז בסתיו ושרנו ורקדנו כי הביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם.
והבטתי בו בהערצה, כוכב רוק בן כמעט 72, שמחזיק אלפים בכל הגילאים וכולם שרו איתו מכירים כל מילה בשירים שלו שהם הפסקול הלאומי שלנו. ואפילו ששנותיו כבר ניכרות בו ואפילו שבגלל הקורונה הוא כבר לא יורד אל הקהל ואפילו שהוא החליף את הטריקו השחורה הצמודה בחולצת כפתורים שחורה, כשהוא שר רואים רק את המילים. מילים שפעם לפני שנים היו נראות לי מוזרות והיום הן כל כך ברורות וכל כך חכמות וכל כך מבינות את החיים, עד שברור לי שאם אתה כל כך טוב, אתה נשאר רלוונטי גם כשאתה בעשור השמיני לחייך.
״ואומרים, מה לא אומרים על חיינו
שהם קצרים וחסרי כל ביסוס
שאנחנו רק קרבים אל מותנו
איזה אבסורד
ומוזר איך בין שמש זורחת
לשמש שוקעת בים
לא מצאו תרופה לנשמה הפצועה
של בני האדם״.
3#. האוניברסיטה של החיים
ההופעה הזו סיימה את השבוע בו הסתיימה שנת המשפט והתחילה פגרת בתי המשפט. היתה זו שנה אינטנסיבית ודחוסה ב-258 דיונים משפטיים, לאחר שדיונים רבים נדחו מתקופת סגר הקורונה והתווספו לדיונים שממילא קיימים, אבל עזבו מי סופר.
אז מה היה לנו השנה שלא היה בשנים הקודמות ?
1#. למדתי לטעון עם מסכה ומשקפיים זה לא פשוט העניין הזה, ועוד יותר קשה לחקור ככה.
2#. רצתי למרחב המוגן כשאזעקת צבע אדום נשמעה תוך כדי דיון חקירות, וחזרתי לאולם והמשכתי לחקור כאילו לא ירו עלינו זה עתה טילים. מציאות הזויה שכמעט שכחנו.
3#. ביקשתי וקיבלתי הקפאת או ביטול מזונות כשבית המשפט השתכנע סוף סוף שיש אנשים שהקורונה גמרה להם על הפרנסה והם לא עושים הצגות רק כדי לא לשלם מזונות.
4#. הסברתי לשופטת למה הסיכוי שהילדים ידבקו מקורונה באילת גבוה מהסיכוי שהם ידבקו באוסטריה, כשהיא צריכה להכריע בשאלה האם לאפשר לאם לטוס עם הילדים לטיול משפחתי ברחבי אוסטריה בניגוד לעמדת האב המתנגד לטיסה בגלל הקורונה. ביום הדיון היו באוסטריה 250 נדבקים ובישראל 1100…
5#. הגשתי לראשונה בחיי תביעת אבהות מטעם אב, וקיבלתי פסק דין שהוא האב על אף התנגדותה הנחרצת של האם, וזאת לאחר שבית המשפט כפה עליה ביצוע בדיקת רקמות שהוכיחה זאת. התופעה הנדירה הזו היא למעשה סוג של חטיפת קטין ואני עומדת להגיש לראשונה בישראל תביעת נזיקין על כך.
ובנוסף, גם בשנת המשפט הזו…
6#. נתקלתי רק בשופט אחד בישראל שמתמודד באמת עם תופעת הניכור ההורי ויש לו את היכולת לנצח אותה – ארז שני בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. בכל יתר המקרים, הסיכוי לנצח ניכור הורי קלוש.
7#. נתקלתי בשופטים מדהימים שנותנים את הלב והנשמה בשביל לסייע לצדדים לסיים את התיק, שמגיעים מוכנים לדיונים ושמבינים היטב את כובד האחריות המוטלת עליהם לגזור גורלות של אנשים, אבל גם בשופטים שלא מסוגלים לתת החלטות, לא מסוגלים לנהל את הדיון, או בכאלו שליבם קהה והם לא רואים יותר בני אדם לנגד עיניהם. אלו גם אלו יכריעו את גורלכם אם לא תגיעו להסכם, ולא תוכלו לבחור שופט או להחליף וגם לא לפסול.
8#. נתקלתי בדיינים בבית הדין הרבני שעשו יותר מאמצים לעזור לצדדים להגיע להסכם ונקטו ביד קשה יותר מול שקרים והטעיות מאשר שופטים בבית המשפט לענייני משפחה מצד אחד, ומצד שני בהתנהלויות ובהחלטות של בית הדין הרבני שאין להן הסבר הגיוני,
9#. נוכחתי שוב ושוב לדעת שמערכת המשפט היא ג׳ונגל קשוח והמחיר שמשלמים על הליכים משפטיים הוא לא רק כלכלי. יש גם מחיר נפשי כבד. הליכים משפטיים מנהלים רק אם אין ברירה או אם מחיר הפשרה כבד ממחיר ההליכים.
10#. ראיתי איך הליך גירושין, במיוחד אם הוא קשה, יכול לרסק אתכם לרסיסים וזו בדיוק בדיוק ההזדמנות לאסוף את השברים ולבנות לעצמכם גרסה משודרגת. וכמו שאמרה לי השבוע לקוחה שהיא גם ד״ר ומרצה באוניברסיטה כשיצאנו מדיון ארוך וקשה – זה לא שכר טרחה מה ששילמתי עד עכשיו, זה שכר לימוד באוניברסיטה של החיים.
