1#. ההתמוטטות
כוכבת הפופ בריטני ספירס, שכבשה במות כבר כשהיתה בת 12 והוציאה בגיל 16 את הלהיט הראשון שלה, עברה התמוטטות נפשית בשנת 2007, בעת שהיתה בת 26, נשואה ואמא לשני בנים, האחד בן פחות משנתיים והשני בן פחות משנה.
קוקטייל של הצלחה מטאורית, יחד עם יחסים משפחתיים לא לגמרי תקינים, אימהות מהירה מדי, פפראצי שיושבים לה על הזנב 24/7 , סמים אלכוהול, והליך גירושין שכלל מאבק משמורת – היה חזק מדי עבורה והיא התמוטטה. פיטרה את מנהליה ואת שומרי ראשה, ביצעה עבירות תנועה כולל נהיגה עם בנה הפעוט על ברכיה, ובעיצומו של המשבר נכנסה למספרה וגילחה את כל שיערה, לעיניהם המשתאות של מליוני מעריציה וההפארצ׳י שהיו שם כדי לתעד את הדרמה, ונסגרה בחדר האמבטיה עם ילדיה תוך שהיא מסרבת תעביר אותם לאביהם. המשבר הזה נגמר לא טוב. היא אושפזה בכפיה, המשמורת על ילדיה הקטנטנים עברה לבעלה, ובית המשפט מינה את אביה כאפוטרופוס עליה, תחילת באופן זמני ולאחר מכן כאפוטרופוס קבוע. נשמע כמו תוצאה מתבקשת של משבר כזה.
לא ברור מדוע האפוטרופסות עליה ניתנה רק לאביה ולא לשני הוריה, אך הוריה של בריטני התגרשו כמה שנים קודם לכן. והיא היתה מנותקת מאימה במשך 15 שנים. כשהוריה התגרשו התייחסה בריטני לגירושין וטענה שזה ״הדבר הטוב ביותר שקרה למשפחתה״, אמירה שמעידה שגירושי הוריה סיימו מערכת יחסים עכורה רבת שנים. אז אם למישהו יש ספק, גם בריטני היא תוצר של יחסים משפחתיים עכורים.
לאחר ההתמוטטות, בשנת 2008, אימה התראיינה וסיפרה על יסורי המצפון שיש לה בשל מצבה של בתה הכוכבת. ״לא גידלתי ילדים להיות כוכבים בהוליווד״ היא אמרה והוסיפה ״חלומות גדולים הופכים לכאבי ראש גדולים״, רומזת אולי לכך שאביה עודד אותה להיות כוכבת, וזה לא נגמר טוב, אם כי היתה זו דווקא אימה ששיגרה אותה לבמות כבר כשהיתה ילדה קטנה.
במשך שנים ארוכות היתה ספירס נתונה תחת אפוטרופסות אביה, אך הורשתה להופיע, לנהל מערכות יחסים, לצאת לחופשות ולנהל חיים כמעט רגילים. כמעט, שכן בריטני אינה אדם חופשי בכלל.
נטייתי הטבעית כעורכת דין היא להאמין שמערכת המשפט בקליפורניה לא היתה מאפשרת את קיום האפוטרופסות אם בריטני ספירס היתה כשירה לנהל את ענייניה. אבל, וכאן יש אבל גדול, בריטני ספירס היא סופרסטאר בינלאומית. רשימת ההישגים שלה עצומה בקנה מידה בינלאומי.
לספירס פרס גראמי, עשרה פרסי בילבורד, 24 סינגלים במקום הראשון במצעדי הבילבורד השונים, תשעה פרסי בחירת הנוער, 7 שיאי גינס, פרס המילניום בטקסי פרסי הבילבורד, שמונה פרסי EMA ושישה פרסי VMA, כשאחד מהם הוא פרס מפעל חיים על שם מייקל ג'קסון שקיבלה בשנת 2011.
מאז שמונה לה אפוטרופוס היא הוציאה עשרות להיטים ואלבומים שזכו להצלחה בינלאומית, יצאה במופעים ברחבי העולם שגרפו מאות מליוני דולרים, הוציאה מותג בשמים, היתה שופטת מנטורית ומדריכה בתוכנית הריאליטי האמריקאית "אקס פקטור", הוציאה ליין בגדי הלבשה תחתונה בעיצובה, השתתפה בסרט דוקומנטרי ותוך כדי המשיכה להוציא עוד ועוד אלבומים, כולם הפכו מיד ללהיטים בינלאומיים.
הפער בין ההצלחה הבינלאומית המטאורית והעובדה שהיא אינה כשירה משפטית לקבל החלטות על גופה ועל רכושה אינו סביר. כדי להגיע להישגים כאלו נדרשת רמה גבוהה של משמעת, תפקוד, כשרון ויכולות לא מבוטלות. מליוני צעירות בעולם רוצות להיות בריטני ספירס, אבל בריטני ספירס יש רק אחת, והיא אינה אדם חופשי.
יחסיה עם ילדיה נתונים תחת שליטת אביה, וכן כספה המנוהל על ידי נאמן. היא רשאית לקיים מערכת יחסים רומנטית, אך אינה רשאית להביא ילדים לעולם והיה גם עניין שלם סביב אייפון. בריטני רצתה אייפון ואבא לא הסכים מחשש שהיא תנוצל על ידי גורמים זרים. אלא שבריטני כוכבת בת כמעט 40 ולא ילדה בת 5, ומעריציה התחילו לאבד את סבלנותם והקימו תנועה הולכת וגדלה שנקראת #freebritney.
2#. סיפורה של שפחה
משנת 2014 החלה בריטני להתנגד לאפוטרופסות עליה, ובשנת 2019 היא יצאה לקרב משפטי. בדיון שהתקיים היא טענה שאביה אישפז אותה בקליניקה בניגוד לרצונה ואילץ אותה לקחת תרופות ודרשה לבטל את אפוטרופסותו או לשחרר את תנאיה.
באותו שלב חזרה אימה של בריטני לתמונה, ולאחר נתק של 15 שנים עברה להתגורר עימה. הקשר בין ההורים שחזרו לחיות יחד אך נפרדו שוב, היה כנראה רע מאוד, שכן אימה הגישה תביעה לקבלת מידע מהתיק הרפואי של ספירס בטענה שהאב כופה עליה ליטול תרופות שהיא לא זקוקה להן. בסופו של דבר הקרב של 2019 נחל כישלון. בית המשפט מינה אפוטרופוס נוסף על רכושה, אולם לא שחרר אותה מעול האפוטרופסות.
במשך שנתיים היא ניסתה להציג דמות מאושרת, וסברה שאם תזייף אושר הוא אולי יגיע. השבוע האמת יצאה החוצה והיא קשה וכואבת ונשמעת כאילו נלקחה מסדרה דיסטופית. סיפורה של שפחה כבר אמרתי ? (רוצו לצפות בעונה 4). השבוע העלתה בריטני פוסט באינסטגרם ובישרה ל-30 מליון עוקביה שהיא העמידה פנים בשנתיים האחרונות שהכל בסדר. אבל שום דבר לא באמת בסדר עם בריטני ספירס, והתנועה לשחרורה הלכה והתרחבה.
השבוע היא העידה ארוכות במשך 23 דקות רצופות בבית המשפט ספק דורשת ספק מתחננת שיסירו את האפוטרופוסות עליה ללא צורך בבדיקה נוספת, תוך שהיא מגוללת סיפור אישי קשה מאוד ומתארת כיצד הוכרחה לעבוד, כיצד אין לה גישה לכספים שהיא מרוויחה, כיצד החדירו לגופה התקן תוך רחמי ולא מאפשרים לה להביא עוד ילדים לעולם, כיצד שינו את התרופות הפסיכיאטריות שהיא נוטלת וכפו עליה ליטול ליתיום, וכיצד היא מאויימת ונשלטת. היא השוותה את מצבה לסחר בנשים לצרכי מין (sex trafficking), לשמוע ולא להאמין.
מינוי אפוטרופוס לאדם הוא צעד קיצוני, פוגעני, שולל חירות וזכויות אדם, והעובדה שהוא מתנהל תחת צו שיפוטי אינה משנה זאת. בריטני ספירס התחננה לשופטת שתשחרר אותה. במילים קשות היא קרעה את מסך הערפל מעל מוסד האפוטרופסות והושיטה אצבע מאשימה כלפי אפוטרופסיה. ״הם צריכים לשבת בכלא״ היא אמרה, ״לא יכול להיות שהם יצאו מכך בקלות״.
מעדותה עולה שהיא שימשה כמכונה ליצור כסף, וכשהיא ביקשה הפסקה האחראים עליה הפכו את חייה לגיהינום עלי אדמות, בתקווה שהיא תישבר ותחזור לעבוד ולייצר מיליונים.
בריטני סיפרה בעדותה איך אחרי 20 שנות עבודת פרך בהופעות היא נזקקה להפוגה וסירבה לערוך את מופע לאס וגאס בפעם הרביעית. תחילה הם איפשרו לה והיו נחמדים אבל היא חששה שהם יענישו אותה או יהיו אכזריים כלפיה, וצדקה.
הנחמדות נמשכה שלושה ימים וכשהם הבינו שהיא לא מתכוונת להמשיך במופע הם טענו שהיא הפסיקה ליטול תרופות והעלו אותה על ליתיום. ליתיום היא תרופה לא פשוטה שמיועדת לטפל במקרים קשים של מאניה דיפרסיה, והשפעתו עליה היתה קשה. היא מתארת כיצד חשה שתויה, כיצד טיפל בה צוות של שש אחיות שניטרו את מצבה כדי להתאים לה את מינון התרופה, שהיא מראש לא רצתה לקחת, ואיך היא איבדה את עצמה בתוך הליתיום, לא מתפקדת, בקושי מצליחה לדבר ובתוך המצב הטראומטי הזה נאסר עליה לצאת מהבית במשך חודש שלם. ״אבי אישר את כל זה״, העידה בכאב ״והמשפחה שלי לא עשתה כלום כדי לעזור לי״.
עוד היא מתארת כיצד נכלאה במכון שיקום, נאלצה לשבת על כסא במשך 10 שעות כל יום ברצף, מנעו ממנה לפגוש את ילדיה ואת בן זוגה, לא איפשרו לה להתלבש בפרטיות, נטלו ממנה את כרטיס האשראי, הכסף, הדרכון וכלאו אותה בבית עם אנשי הצוות, תוך שהם מבהירים לה שהיא לא תיחלץ מהגיהינום הזה אלא אם תשתף פעולה באופן מלא.
״הגוף היקר שלי״, אומרת בריטני, ״עבד עבור אבי במשך 13 שנים. עשיתי הכל כדי להיות טובה, יפה ומושלמת ולעבוד קשה כמו שציפו ממני. מדינת קליפורניה איפשרה לאבי להעביד אותי״, שולחת ספירס אצבע מאשימה גם כלפי מערכת המשפט. אביה וכל מי שמעורב במוסד האפוטרופסות רצו להמשיך לשלוט במכונה הזו שמייצרת מליונים, אבל לבריטני נמאס להיות השפחה שלהם.
״אני לא חושבת שאני חייבת לעבור בדיקות והערכות יותר״, זועקת בריטני, ״עברתי מספיק ואני לא חייבת להוכיח לאף אחד שאני כשירה. אני לא חייבת כלום לאף אחד, בטח לא לאלו שהתפרנסו על גבי במשך שנים. לא יעלה על הדעת שמדינת קליפורניה תצפה בי מפרנסת כל כך הרבה משפחות ותטען שאינני כשירה לנהל את כספי. היו אלו 13 שנים ארוכות, ארוכות מדי, וזכותי לקבל את חיי בחזרה״.
״עשיתי מחקר מעמיק״, אומרת בריטני לשופטת, ״ולמדתי שבית המשפט יכול לבטל את האפוטרופוסות עלי גם ללא צורך במבדקים נוספים, אלא אם בני משפחתי יתנגדו. הם חיו על חשבון האפוטרופסות הזו במשך 13 שנים, ולא אתפלא אם מי מהם יאמר שצריך להמשיך אותה, במיוחד כשהם יבינו שבכוונתי לבוא עימם חשבון על כל מה שעשו לי.״
״לא יעלה על הדעת שאדם שמתפרנס ומפרנס אחרים יהיה נתון תחת אפוטרופוס״, זועקת בריטני, ״החוק הזה חייב להשתנות. איזו מדינה מאפשרת לאפוטרופוס לשלוט בכסף של מישהו אחר ובחשבונות הבנק שלו, לאיים עליו ולומר לו ״לא תקבל גישה לכספך אלא אם תעשה מה שאני אומר לך״?!״
בשלב הזה היא עברה להאשים את אימה שלא איפשרה לה במהלך שנת הקורונה גישה לטיפוח אישי כלשהו – לא ספר, לא ציפורניים, לא דיקור, ממש סגרה אותה בבית ואמרה לה שאין שירותים זמינים. ״היא ואבא שלי בדיוק אותו דבר״ האשימה ספירס את שני הוריה, ״רק הדינמיקה שונה״.
״אני רוצה חיים נורמליים״ זעקה בריטני, ״אני רוצה להינשא, ואני רוצה ילדים, ואני רוצה לצאת לחופשה עם החבר שלי ולנסוע יחד במכונית. רציתי ללכת לרופא ולהוציא את ההתקן התוך הרחמי שלי, אבל ״הצוות שלי״ אינו מאפשר לי״, היא מתארת את השליטה המוחלטת לא רק בכספה, לא רק בלוח הזמנים שלה, אלא גם ברחמה.
״מגיע לי לחיות את חיי. עבדתי כל חיי וזכותי לעשות הפסקה של שנתיים שלוש ופשוט לעשות מה שבא לי. אני לא רוצה להיות בודדה יותר. זכותי לחיות חיים נורמליים כמו כולם, זכותי להיות אמא, בעלת משפחה והרבה יותר מזה״, סיימה בריטני ספירס את עדותה וזעזעה אומה שלמה.
3#. איך זה יכול לקרות ?
העדות הזו, ששודרה בכל אמצעי התקשורת, יצרה צונאמי של תגובות תומכות לא רק מצד מליוני מעריצה של ספירס אלא גם מצד ידוענים רבים, שמיהרו לצייץ בטוויטר את תמיכתם בבריטני. תנועת ״freebritney” צברה בוודאי מליוני תומכים ולאחר שהתקשורת תעבד ותנתח את עדותה הקשה של בריטני, אין ספק שהלחץ הציבורי יגדל, וישפיע גם על המערכת המשפטית.
אין סיבה למנות אפוטרופוס לאדם עובד ומתפקד גם אם הוא חולה במאניה דיפרסיה, וגם אם אינו יודע לנהל את ענייניו הכספיים. יש לבריטני מספיק כסף כדי לשכור יועצים אסטרטגיים ופיננסיים, עורכי דין, מנהלים אישיים ומנהלי כספים שיעזרו לה לנהל את כספה והכנסותיה, היא אינה זקוקה לאפוטרופוס שיהיה ממונה עליה.
כדי להבין איך זה יכול לקרות אני מזמינה אתכם לצפות בסרט ״אכפת לי״ בנטפליקס שמדגים איך מקבלים אפוטרופוסות על אנשים כשירים לחלוטין בחסות מערכת המשפט, העובדים הסוציאלים ועורכי דין, ומשתלטים על כספם. כשראיתי את הסרט חשבתי שהוא מוגזם, אחרי שנחשפתי לסיפור של בריטני אני מאמינה שהוא מציאותי לחלוטין.
רק כדי להבין את האינטרס הכספי אציין שבית המשפט מינה עבור בריטני עו״ד בשם סם אינגהאם. היא לא שכרה את שירותיו ולא ביקשה שייצג אותה, ועדיין הוא יצג אותה וקיבל שכר של 10,000$ לכל שבוע, 13 שנים, 6.7 מליון דולר. בקטנה.
אביה השתכר מליוני דולרים כתוצאה מהאפוטרופוסות. הוא קיבל שכר של 16,000$ בחודש וכן נתח מהכנסותיה מהופעות (כל מופע גלגל מעל 100 מליון דולר), ובנוסף מאות אלפי דולרים עבור יצוג משפטי ועבור השכרת משרד והוצאות נוספות.
הבעיה של בריטני אינה רק הנשרים שעטים על הכסף. הבעיה שלה שתחת אפוטרופסות אין לה זכות לבחור לעצמה ייצוג, ואין מי שיזעק את זעקתה.
וכן, זה יכול לקרות גם אצלנו, בקלות. ואם אין מי שיזעק את זעקתכם, וישמיע את קולכם, וילחם עבורכם אתם עלולים למצוא את עצמכם מככבים בסרט רע שהוא החיים שלכם, מנסיון. המערכת המשפטית עושה כמיטב יכולתה, אך לפעמים חודרים אליה שיקולים זרים, וצריך הרבה כוח כדי לחשוף אותם, ולהתנגד להם, ולהילחם עד שהצדק יעשה.
שחררו את בריטני. זכותה להיות אדם חופשי.
