1. ההפלה

הם נשואים 4 שנים והספיקו להביא לעולם שני ילדים אלא שהיחסים ביניהם הלכו ונפרמו עם הזמן והילדים ועומס החיים. מאז ומתמיד הוא היה טיפוס עצבני ומפעם לפעם לקה בהתקפות זעם, ונע בקיצוניות מאדם חם ואוהב לאדם קר ואכזרי. היא אהבה אותו והכילה אותו בכל המצבים אך אט אט התקשתה לשאת את הרגעים הקשים.

בכלל, הידעתם שאחד מגורמי הסטרס בחיים נובע מהצורך ״להכיל״ ו״לשאת״? הכלה משמעותה קבלת רגשות וקשיים של האחר כפי שהם, מבלי להדוף או להכחיש אותם. כשאנחנו צריכים ״להכיל״ מצבים, אנשים והתנהגויות לאורך תקופה, בשלב מסויים הם הופכים לנטל אותו עלינו ״לשאת״. ונטל שאנו נושאים לאורך זמן – מפעיל עלינו לחץ ועלול לשבור אותנו.

כשהיא הרתה בשלישית הוא התעקש שההריון לא רצוי ושתעשה הפלה. בהתחלה היא התנגדה וניסתה לשכנע אותו שילד שלישי זו ברכה, אך הוא חטף התקף זעם ואחריו נעשה קר ואכזרי והודיע לה שהיא יכולה ללדת אבל תצטרך לגדל אותו לבדה כי מבחינתו יש לו רק שני ילדים, ועמד מולה כחומה בצורה עד שהיא נשברה וקבעה תור לרופאה לצורך הפסקת הריון. ״אני לא אביא ילד לעולם בניגוד לרצון אביו״, הסבירה לי.

היא אמנם היתה רק בראשית הריונה אך הסתבר לה שהפסקת הריון היא פעולה שכפופה לחוק במדינת ישראל ולא ניתן להפסיק הריון תקין רק מהטעם שהקשר הזוגי אינו יכול להכיל ילד שלישי. הרופאה הסבירה לה שהיות שהיא רק בת 35 וההריון תקין – היא תצטרך לעבור ועדה להפסקת הריון, ולטעון שהילד לא מבעלה כדי שהוועדה תאשר לה הפלה, וכך היא עשתה. הוא נשם לרווחה כשהארוע הסתיים וחיבק אותה והיא נשמה עמוק, נשכה את שפתיה, בלעה דמעותיה ועשתה את הצעד הראשון לקראת גירושיה –

פנתה לרב גוגל ושאלה ״איך מתחילים הליך גירושין?״.

2. על גופתי המתה את תקבלי גט

למרות הזוגיות הפרומה וההפלה שהוא דרש, הוא לא התכוון להתגרש ולא חשב שאופציית הגירושין, שהיתה בעיניו הגיהינום עצמו, עומדת ביניהם. היא הרי הכילה הכל וקיבלה אותו כמו שהוא, עד שמלאה סאתה, או במילים אחרות – נשבר לה ממנו לגמרי.

איכשהו באותו ערב בו היא בדקה בגוגל איך מתגרשים הוא התיישב אחריה על המחשב וראה מה היא חיפשה. הדם עלה לו לראש והוא העיר אותה משנתה ועשה לה סצינה מהגיהינום. היא לא נבהלה וגם לא הכילה הפעם רק ענתה בפשטות שכן, היא רוצה להתגרש והסבירה שההפלה היתה המסמר האחרון בארון הקבורה של הנישואין האלו. היא הציעה שיתחילו גישור ויעשו את זה יפה, אבל לא היה מי שיקשיב לה. ״על גופתי המתה את תקבלי גט״ הוא אמר לה והלך לישון בסלון, טורק אחריו את דלת חדר השינה בעוצמה.

החיים לצידו הקנו לה חוסן נפשי וההפלה היתה ארוע מכונן שחיזק את החלטתה. הצורך להכיל אותו ולשאת את התקפות הזעם במשך שנים לימד אותה להתמודד עם האיומים שלו וממילא היא לא רצתה ממנו כלום. ״אני רוצה למכור את הדירה ולהתחלק״ ענתה לשאלתי איך היא רואה את הסכם הגירושין. ״הוא כבר אמר לי שידרוש משמורת משותפת ואני ממילא לא אתנגד. אני מרוויחה קצת יותר ממנו אז למרות שהילדים קטנים אני מוותרת על מזונות, רק שיתחלק איתי חצי חצי בהוצאות שלהם. הדבר היחיד שאני רוצה הוא הגט כי אני לא מתכוונת לוותר על עוד ילדים״.

המלצתי לה להמתין קצת, להציע לו שוב לפנות לגישור ולא ליזום הליך משפטי מטעמה, הסברתי לה שאם הוא יסכים לגישור אולי הם יצליחו להגיע להסכם, ואם יסרב ויזום הליך בעצמו, גם ברבני, צעד כזה דווקא ישרת את האינטרסים שלה.

בינתיים בבית הוא נרגע וחזר לישון בחדר השינה, ואחרי יומיים בהם הנושא לא עלה הוא חשב שהיא נרגעה ו״עבר לה״ הרצון להתגרש. אלא שאז היא ביקשה שידברו והציעה שוב שיפנו לגישור. התגובה שלו היתה מהירה וזועמת. הוא צרח והשתולל ואמר לה שהיא בחיים לא תקבל גט והוא יקח לה את הילדים ויעשה לה את המוות עשר שנים בבתי משפט, ״בדיוק כמו שרמי עשה להילה״ הזכיר את הליך הגירושין הקשה של אחיו שהתנהל במשך שנים ובכל ערכאה אפשרית.

כצפוי הוא פתח הליך של בקשה לישוב סכסוך בבית הדין הרבני וסירב לנהל משא ומתן, למרות הנסיונות להבהיר לו שהיא לא רוצה ממנו כלום. הוא היה אטום וחדור נקמה ועורכת הדין שהוא שכר היתה צעירה יחסית ונתנה לו לנהל את העניינים. היא לא יכלה להמשיך לשאת אותו עוד יום אחד ועזבה את הדירה, שכרה לעצמה ולילדים דירה קטנה בסמוך לדירתם וקיוותה שהוא יתעשת.

העזיבה שלה רק הטריפה אותו יותר ועד מהרה הוא הגיש תביעת גירושין אליה כרך את ענייני המשמורת, המזונות וחלוקת הרכוש. הוא טען בתביעה שהיא אשה מורדת שבגדה בו והרתה מגבר זר ולראיה צירף את מסמכי הוועדה להפסקת הריון וטען שהיא עצמה מודה בכך בחתימת ידה. לכן, כך טען בתביעתו, יש לקחת ממנה את הילדים ולקבוע את משמורתם אצלו. למרות שהכנתי אותה לטענות האלו, היא לא הפסיקה לבכות כשקראה את כתב התביעה ואמרה שלא האמינה שהוא יעשה שימוש במסמך מהוועדה כשהוא יודע טוב מאד מי יזם את ההפלה ולמה חתמה על מה שחתמה. אני דווקא הייתי רגועה ואפילו חייכתי בלב, ביודעי שקארמה איז א ביץ׳ ובהכירי את תגובת הדיינים לטיעון הזה.

3. קארמה איז א ביץ׳

הגיע יום הדיון. היא הקיאה את נשמתה מרוב לחץ ולא ישנה שבוע והגיעה לדיון כשהיא חיוורת לחלוטין ועיגולים שחורים סביב עיניה. דיון בבית הדין הרבני מתחיל בדרך כלל בשאלות של הדיינים והיא היתה מוכנה היטב.

הוא אמר שהיא בוגדת ומורדת ושהוא רוצה להתגרש. הם עצרו אותו ושאלו אותה אם היא מסכימה להתגרש והיא הנהנה בראשה ואמרה שכן, היא *מסכימה* להתגרש. הוא ביקש להדגיש שהיא מורדת ובוגדת אך הרבנים השתיקו אותו ואמרו שהם חייבים לסדר גט.

הוא התנגד ואמר שהוא רוצה להתגרש אחרי שיסכימו על הכל, אך הם סירבו לשמוע ואמרו שלאור טענתו שהיא הרתה ממישהו אחר חייבים לסדר את הגט מיד. עוד לפני שהוא הבין מה קורה הם נתנו פסק דין לגירושין קראו לסופרים ולעדים, אחיו ואמה שהגיעו עימם לדיון וחיכו בחוץ היו העדים בחקירת השמות וכעבור שעתיים וחצי הם היו גרושים. ״בכל יתר העניינים והטענות בית הדין ידון לאחר הגט״ הם קבעו וסיימו את הדיון.

עכשיו כשהיא גרושה ממנו וחיה בנפרד יכולנו לנהל בנחת את ההליך כולו.

השבוע הגיע פסק הדין של בית הדין הרבני – הדירה הועמדה למכירה מיידית, המשמורת משותפת אך נקבע שהוא ישהה עם הילדים פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני עד מוצאי שבת, והוא חוייב לשלם לה מזונות ילדים בסך 3,000 שקלים.

עוד באותו ערב הוא התקשר אליה – לראשונה אחרי חודשים רבים – וביקש לדבר. ״אני מתנצל על הכל, עשיתי הרבה טעויות, את אמא של הילדים שלי ואנחנו צריכים להיות ביחסים טובים״ הוא אמר ואחרי עוד כמה משפטים ביקש שתוותר לו על המזונות. היא הבטיחה להחזיר תשובה.

מה דעתכם, שתוותר? תעזרו לה להחליט היא כאן ביננו.

מוסר השכל

1. תעשו חשבון נפש עם עצמכם ותבדקו האם אתם דורשים מהסובבים אתכם כל או רוב הזמן ״הכלה״, האם צריך כל או רוב הזמן להתחשב בכם או ״לשאת״ אתכם – אם כן, קחו בחשבון שיום אחד אתם עלולים להגדיש את הסאה ולמצוא את עצמכם בתוך הליך גירושין בלי שבכלל התכוונתם.

2. בית הדין הרבני הוא כלי אסטרטגי בהליך גירושין צריך לדעת לעשות בו שימוש נכון, אחרת זה עלול לעלות ביוקר, וטעויות במקרה זה עלולות להיות בלתי הפיכות.

3. ולכן – אל ״תרוצו״ לבית הדין הרבני גם אם אתם בטוחים שיש לכם קלף מנצח ביד, אתם עלולים לגלות שמה שיש לכם ביד הוא לא קלף מנצח אלא בומרנג.

4. כי ככה זה עם קארמה ובמיוחד בגירושין – הרע שתעשו יחזור אליכם. אל תחצו קווים אדומים ואל תעשו שימוש לרעה בדברים שעשיתם ביחד. בטח לא במסמכי וועדה להפסקת הריון שאתם יזמתם.

5. לנהל הליך משפטי רק כדי לנקום זו טעות גדולה. קודם כל תקשיבו טוב טוב למה שאומרים לכם, אתם עשויים לגלות שמוצע לכם הסכם טוב.