לכבוד יום האשה ולכל הנשים הצעירות יותר ופחות, בגילן או ברוחן, שולחת את המכתב שהלוואי והיה מגיע אלי לפני 30 שנה
#
תלמדי לומר לא ולהציב גבולות
לא תמיד כולם יאהבו אותך. זה בסדר.
יותר חשוב שאת תאהבי את עצמך ותשמרי על עצמך. הדרך לשמור על עצמך היא ללמוד לומר לא ולהציב גבולות. גם במחיר של לא נעים, גם במחיר של עימות, תלמדי לומר לא.
קשוחה ככל שאני נראית היום, לא תמיד ידעתי להציב גבולות, לא תמיד ידעתי לומר לא, לא תמיד ידעתי להגן על עצמי מפני אנשים רעילים, מפני חציית גבולות, מפני נתינה ללא גבול.
היכולת להציב גבולות ללא חשש היא יכולת נרכשת, היא כמו שריר שניתן לחזק, גם אם תחילה נראה לך שנולדת בלי השריר הזה. ככל שתפתחי את הערך העצמי שלך תביני שאת ראויה להגנה. תלמדי להגן על עצמך באמצעות הצבת גבולות. תלמדי לומר לא בלי לחוש חוסר נעימות, וגם אם תחושי חוסר נעימות – תלמדי לחיות איתה ולא תתני לחוסר הנעימות לנהל אותך.
#
בכלל, היכולת לאהוב את עצמך ולהכיר בערכך היא אחת היכולות הכי חשובות שכדאי שתפתחי, וכמה שיותר מהר.
כשתאהבי את עצמך באמת, תמיד יהיו סביבך כאלו שיאהבו אותך וירצו את קרבתך.
כשאת תאהבי את עצמך את תגני עליך מפני מערכות יחסים הרסניות, מפני אנשים רעילים, מפני הרס עצמי.
#
לא כל מי שנמצא לידך כרגע יהיה שם תמיד.
החיים לימדו אותי שגם חברות בלב ובנפש אלו שהייתי בטוחה שיהיו שם לכל החיים, יהיו שם רק כל עוד זה יתאים.
כשאני מציצה באלבום החתונה הראשונה שלי, משנת 1993, אני רואה שרוב המוזמנים חוץ מבני המשפחה הגרעינית, כבר אינם חלק מחיי.
לקח לי שנים לקבל את העובדה שחברויות לא בהכרח נמשכות לנצח. רק כשהבנתי שמרבית התאים בגופי מתחלפים לחלוטין מדי כמה ימים או חודשים, והאדם שהייתי לפני עשור אינו אותו אדם שאני היום, הבנתי שגם אנשים בחיי מתחלפים, וזה בסדר.
לא כל מי שאוהב אותך היום יאהב אותך גם בעוד שנים וגם את לא תמיד תאהבי את כל מי שאת אוהבת אהבת נפש היום. הלב הוא שריר גמיש, הוא נשבר ומתאחה, זוכר ושוכח, כואב וסולח. שמרי עליו ככה, גמיש.
#
גנטיקה חשובה – אבל בואי נאמין דווקא באפיגנטיקה
עזבי אותך מההגדרות המדעיות של האפיגנטיקה שעוסקות בשינויי כרומוזומים שאינם תלויים בשינוי הד.נ.א. כשאני אומרת בואי נאמין דווקא באפיגנטיקה אני מתכוונת שאת יכולה לנצח את הגנים שלך.
כשתאמיני בזה תוכלי לנצח את עצמך, לפרוץ תקרות זכוכית ולחצות מחסומים לא נראים שהוטבעו בגנים שלך לאורך דורות.
הנערה הצעירה שהייתי לא העלתה על דעתה שהיא יכולה לרוץ. היא עשתה כל מה שהיא יכולה כדי להתחמק משיעורי ספורט, או ממסע בן 2 קילומטרים בתום הטירונות, והאמינה שהשמנה מגיעה יד ביד עם אימהות ואינה נמנעת.
את הנערה הצעירה ההיא חינכו על בסיס אמונות שמרניות, פחדים אינהרנטיים ומלא אמונות מגבילות שהוצגו כחוקים בלתי ניתנים לערעור – תמצאי משרה יציבה, תקבלי קביעות, תעבדי במשרת אם, כסף לא גדל על העצים, אצלנו במשפחה לא מתגרשים, אל תעשי שטויות, אל תסכני את עצמך, ובכלל, אם כולם יקפצו מהגג, תקפצי גם?
כשתביני שהמטען הגנטי והמורשתי שלך אינו גזירת גורל, תוכלי לשנות את חייך מן הקצה אל הקצה.
כשחציתי את קו הסיום של מרתון אמסטרדם בגיל 45 ידעתי שניצחתי את הגנים המשפחתיים, ומכאן נפתחה בפני האופציה לנצח את כל מה שחשבתי שהוא גזירת גורל.
את הגורל עצמו אי אפשר לנצח, אבל זה כבר נושא אחר, ובינתיים בדרך ליום בו נשמתך תעזוב את גופך, תנצחי את עצמך כל פעם מחדש.
#
נפש בריאה בגוף בריא
אמר הרמב״ם לפני שנות דור, וזה תקף גם היום. תשמרי על הגוף שלך כעל מקום קדוש.
אל תזיני את עצמך ברעלים, אל תעני את עצמך, ותזכרי שזה הגוף היחיד שאי פעם יהיה לך. תעשי יוגה, תעשי מדיטציה, תעשי ספורט, תתחברי לעצמך ותתמידי כך לאורך שנים.
#
יש דרך ליצור לעצמך מציאות טובה יותר, חשוב שתכירי את החוקים.
החוקים והמצוות עליהם גדלת הם לא אלו שמנהלים את היקום. למעשה הם לא יותר מאמונות מגבילות, וברגע שתשתחררי מכבליהם, תוכלי לשנות את חייך ואת יעודך מהקצה אל הקצה.
תלמדי, תתפתחי, תנקי מחייך ציניות וארסיות, ותזכרי שבסוף הכל עשוי מאנרגיה. תתחברי לתדר המתאים, וכל מה שאת רוצה יזרום לחייך בשפע.
#
אל תחששי להשמיע את קולך
גם אם לא כולם יאהבו את מה שיש לך לומר. תכתבי, תדברי, תייצגי – אל תחששי. ככל שתתרגלי להשמיע את קולך, כך תותירי יותר חותם בעולם.
התחלתי ללמוד באוניברסיטה בגיל 20. מוקדם מדי אבל לא נורא. במשך שבע שנים רצופות למדתי באוניברסיטה, תחילה תואר בקרימינולוגיה ולאחריו תואר במשפטים. קצת קשה להאמין אך במשך שבע שנים אקדמאיות לא העזתי מעולם להרים יד ולהשמיע את קולי.
אם היית שואלת את רותי בת ה – 20 שרצתה להיות עורכת דין האם יהיה לה אומץ לעמוד ולטעון בבית המשפט היא היתה מחווירה. עריכת דין אינה מחייבת לעמוד ולטעון, את יכולה לעסוק בפוליסות ביטוח ובהסכמים מורכבים ולא לדבר עם איש במשך שנים. ובכל זאת בחרתי במקצוע בו אני משמיעה את קולם של לקוחותי.
לפני הדיון הראשון שלי בבית המשפט שתיתי חצי בקבוק רסקיו, והעמדתי פנים שאני לא מתרגשת. בשנותי הראשונות היה לי ספק בקשר ליכולות הטיעון שלי, עד שיום אחד לקוחה שלי אמרה לי את צריכה לראות את עצמך בעיניים שלי ולהבין מה זה אומר שאת מייצגת אותי בבית המשפט. ופתאום ראיתי אותי בעיניים שלה, והבנתי.
ולך אני אומרת ממרחק כמה עשורים – אל תחששי להשמיע את קולך.
#
תני כבוד
במשך שנים התנהלתי בלי קשר לחשבון הבנק שלי. וכשאת מתעלמת ממישהו או משהו, הוא יעשה כל מה שהוא יכול כדי לא להיות בקרבתך. כשהבנתי שצריך להתייחס בכבוד לכסף, חיי השתנו לעד.
תני כבוד לגופך, לעובדים איתך, לבני משפחתך, לכסף שלך, לכל מה ומי שאת רוצה בקרבתך.
#
ואל תמכרי את עצמך בזול
אנשים מוכנים לשלם הרבה על איכות. תדאגי לתת ערך רב ותוכלו לגבות עליו מחיר ראוי. כשתפתחי ערך עצמי, תתייחסי לעצמך בכבוד ותתני לכל מי שפוגש בך ערך רב, תוכלי לגבות שכר ראוי עבור פועלך. אל תאמיני למיתוס שגברים מרוויחים יותר, הם פשוט מעיזים לדרוש יותר, כל אשה יכולה לקבל שכר ראוי לה, אם רק תדע לדרוש.
וזכרי – כל תקרת זכוכית ניתן לשבור, אם תהיי מספיק נחושה ולא תחששי ליפול על רצפת בטון ולקום שוב ושוב.
