1. ידעת שיש זכוכיות בחרת ללכת יחפה
בגיל 54 היא חשבה שהם כבר אחרי המשברים. כבר לפני 15 שנים היא תפסה אותו בוגד והוא עזב ואחרי חודש ביקש לחזור ואמר שזה משבר גיל 40 והיא סלחה ולאחר כמה טלטלות החיים שבו למסלולם.
הוא לא הפסיק לבגוד מאז רק היה הרבה יותר זהיר. השנים שחלפו הקהו בו את הצורך בזהירות והוא העמיד בכל פעם מחדש במבחן את אמונה בו.
לפני חודש היא נכנסה במקרה לחשבון המשותף שלהם וראתה שמישהו מושך כבר חצי שנה עשרות אלפי שקלים בכל חודש מהחשבון. כסף לא חסר להם. בחשבון העו״ש שלהם שוכבים 450,000 שקלים והיה צריך לבחון היטב את התנועות כדי לשים לב לכספים שנמשכו מהחשבון.
היא פתחה לו את התיק ומצאה מעטפה עם 50,000 שקלים במזומן. כשהיא שאלה אותו הוא כעס שהיא מחטטת לו ואמר שהוא צריך להסתובב עם כסף מזומן כי זה נותן לו תחושת בטחון.
המעטפה הזו הצטרפה לחבילת קנדומים שהיא מצאה בתא המטען ברכב שלו והוא טען שזה של חבר, לסיסמאות בטלפון הנייד ובמחשב, ולעובדה שהוא מקפיד בכל חצי שנה לעשות בדיקות מקיפות לגילוי מחלות מין. את צריכה להיות עיוורת כדי לא לקרוא את המפה והיא אינה עיוורת וגם לא טיפשה.
היא ידעה שמשהו קורה אך בגלל הכחשותיו העזות ניקר בה הספק, והיא רצתה לבדוק מה קורה. במקרה אחר הייתי ממליצה לה לחסוך בעלויות החוקר הפרטי, אך במקרה הזה הוטרדתי מכספי המזומן שנמשכו מהחשבון יותר מאשר מסימני הבגידה המסורתיים. על כן, למרות שלשאלת הבגידה אין לכאורה השפעה מכרעת על אופן חלוקת הרכוש במקרה הזה, הצעתי שנבדוק את זה לעומק.
החוקר הפרטי שהבין שהוא שכיר בכיר מאד במפעל בטחוני ולא פשוט לעקוב אחריו הציע להפעיל את שיטת הדיבוב. לאחר תחקיר קצר החוקר התחבר עם החבר הכי טוב שלו שעוסק בתיווך דירות, הציג עצמו כמי שמעוניין בדירת יוקרה בשכונה היקרה בה הם מתגוררים בצפון תל אביב וביקש שיעזור לו להכיר אנשים מהשכונה.
לא חלף זמן רב והם נפגשו לבירה במרפסת אצל החוקר וישבו ערב שלם לשיחת גברים. הבירה זרמה ועימה גם המידע. בשיחה הוא סיפר על שתי נשים בשנות השלושים לחייהם עימן הוא מקיים מערכת יחסים אינטימית. אף אחת מהן לא יודעת על השניה אך יש להן הרבה במשותף. את שתיהן הוא הכיר באתר מסוג ״שוגר-דדי״ בו נשים מציעות ״מערכת יחסים״ מבוססת תמיכה, וכל אחת מהן עולה לו 10,000 שקלים בחודש ושכר דירה. ״זה טעם החיים אחי״ הוא אמר לחוקר והוקלט.
בערב בבית כשההקלטה אצלה היא בחרה להתעמת איתו בטרם תתחיל בהליך גירושין. הוא הכחיש וטען שאלו סתם דיבורים ושיחות ריקות בין גברים וזעם על שהעזה לשלוח אחריו חוקר ושאל למה היא ״מחפשת אותו בכוח״ ושאם היא רוצה להתגרש הדלת פתוחה והיא מוזמנת ללכת. עיניה נמלאו דמעות. היא לא רצתה להתגרש אבל גם לא יכלה לחיות עם מה שהיא כעת יודעת.
״ידעת שיש זכוכיות בחרת ללכת יחפה״ ציטטתי לה מהספר ״מנער המחשבות״ של שאול נפתלי, כששוחחנו. ידעת שהוא בוגד ובחרת לבדוק זאת לעומק, ועכשיו את צריכה להתמודד עם שברי האמון שהתנפץ ופוצע את רגלייך ועם שרידי נישואיך השבורים ועם ההבנה שאם את נשארת את נהיית חולה.
השבוע הוא קיבל ממני הזמנה לניהול משא ומתן אליו צורפה בקשה לישוב סכסוך, וצו עיקול על כספיו ונכסיו.
2. דלתות מסתובבות
בגיל 40 לימור גילתה את עצמה. היא עברה סדנאות של העצמה אישית, התחברה למנטורים, התחילה להתאמן בטירוף, נסעה לסדנאות מדיטציה, ניקוי רעלים, למחנות אימונים של טריאתלטים, לתחרויות בכל העולם, לסדנאות בחו״ל, עד שבשלב כלשהו עמרי בעלה לא הכיר עוד את האשה שישנה לצידו במיטה. הוא פירגן מאוד לגירסה המשודרגת שלה ותמך בכל חלום שהיא חלמה והגשימה.
וגדי היה שם תמיד, בתוך כל סערת ההגשמה העצמית הזו. הם הכירו בסדנה הראשונה והלכו לחברי נפש. הוא היה שותף לדרך מראשיתה, שותף לאימונים ושותף לחלומות. כשעמרי המתין לה על קו הסיום, גדי ליווה אותה כתף אל כתף לאורך כל הדרך. עמרי הכיר את גדי וגם את דנה אשתו, שפירגנה גם היא לחברות ההדוקה שלו עם לימור. עמרי לא ידע וגם דנה לא ידעה שכבר בתחילת הדרך גדי ולימור הפכו לזוג.
בשלב כלשהו לימור הודיעה לעמרי שהיא מאוהבת בגדי ורוצה להתגרש. הוא ביקש שלפני שמפרקים ילכו לטיפול זוגי והיא הסכימה. המטפל הזוגי הסביר שאי אפשר לנהל טיפול עם צלע שלישית נוכחת נפקדת והציע שלתקופת הטיפול היא תתנתק מגדי והיא הסכימה. או לפחות אמרה שהיא מסכימה אבל לא יכלה להתנתק מגדי אפילו לחצי יום. כשעמרי גילה שהקשר ממשיך הוא הפסיק את הטיפול. ״לכי לגדי הדלת פתוחה״ אמר לה והיא ארזה מזוודה והלכה.
התוכנית המקורית היתה שגם גדי יעזוב אבל לגדי היה יותר קשה לעזוב והוא חשש שאם יפרק את המשפחה יאבד את ילדיו. וכך לימור מצאה עצמה גרה בדירה שכורה קטנה בפאתי רמת גן בלי עמרי בעלה ובלי גדי, שאמנם נשאר בתמונה אך על תקן מאהב. והיא רצתה אותו כולו לעצמה.
עד מהרה היא הבינה שהיא חיה בסרט שלא היא כתבה את התסריט שלו והחליטה לחזור הביתה, מבקשת לעצמה את חייה הקודמים. לימור טעתה לחשוב שעמרי ישמח לקבל אותה בחזרה אך להפתעתה הוא סירב. את התפנית הזו בעלילה לימור לא צפתה.
התיסכול הלך ונערם בתוכה מוציא ממנה כעסים ואגרסיות כלפי עמרי וכלפי הילדים. באחת השבתות היא הגיעה בשעות הבוקר הביתה בטענה שהילד זקוק לפיג׳מה. מאחר שלא עלה בדעתו של עמרי להחליף מנעול בדירה, לימור נכנסה בטבעיות עם המפתח שלה ומצאה אותו במיטה. הוא לא היה לבד. היא הביטה בהם בתדהמה והם הביטו בה המומים ולכמה שניות האוויר סביבם קפא עד שעמרי התעשת וביקש ממנה בנימוס לצאת מהבית. בלי לומר מילה לימור הסתובבה והלכה.
עוד באותו יום עמרי הזעיק מנעולן והחליף את המנעול בדירה, אך זה לא עזר לו. בערב לימור סימסה לו שהיא שבה לגור בבית שלה. ״אבל את עזבת״ הוא השיב מנסה למנוע ממנה לחזור, ולא קיבל תשובה.
לימור הגיעה למחרת בבוקר עם שתי מזוודות, הזמינה פורץ והחליפה מנעול בחזרה. עמרי הזעיק משטרה ואמר שהיא כבר עזבה אבל במשטרה אמרו לו שאם הדירה גם שלה הם לא מתערבים, והיא חזרה.
הגבר שחיכה בבית לא היה הגבר שהיא עזבה. עמרי הפך לאויב ונתן ללימור להבין שהיא ׳תשלם׳ על מה שעשתה. היא אמרה לו שזה גם הבית שלה והיא תישן בחדר של הבת החיילת עד שהוא יבין שהיא עשתה את טעות חייה ויקבל אותה חזרה, מסבירה שהקשר עם גדי נגמר והיא הבינה ׳שהוא ורק הוא האהבה האמיתית שלה, המשפחה שלה ומקור הכוח שלה, ואף זונה לא תיקח אותו ממנה׳. הוא ענה לה ׳שהזונה היחידה שהוא מכיר זו היא ושמחר הוא הולך לרבנות ומגיש תביעה וידאג שהיא תישאר בלי כלום, ושהיא צריכה לשלם על מה שעשתה והוא בחיים לא יחזור אליה ולא יגע בה׳, ״גם עם מקל ארוך״.
הסיפור הזה יכול היה להסתיים במלחמת עולם. יש בו את כל המרכיבים, בגידה ואישיות לא בשלה, ועלבון, ונקמה, כל אחד מהם היה מוביל אותם ביקום מקביל להקזת דם משפטית שיכולה להימשך שנים. כשעמרי שוחח עימי הזהרתי אותו מהאופציה הזו. לא היה על מה להילחם, אך מלחמות גירושין, מטבען, מתודלקות מרגשות. ואכן, הם תפסו את עצמם בזמן והתחילו לנהל משא ומתן. השבוע הם חתמו על הסכם גירושין והוא קנה ממנה את חלקה בדירת המריבה.
3. הוואבי-סובי של הזוגיות
מי שמכיר אותי יודע כמה אני אוהבת לרוץ. אני תמיד מתחילה את הריצה עם פודקאסט או הרצאה או ספר וכשהמוח מאותת לי שובע אני עוברת לפלייליסט שלי שכולל גם שירי שנות ה – 80 וגם שלמה ארצי וגם עומר אדם, ועל אף היותו תערובת חסרת קשר, הוא עושה לי טוב בנשמה.
נחזור לפודקאסט. השבוע הקשבתי למישהי בשם אריאל פורד שבגיל 40 פלוס גילתה שהיא שכחה להינשא. עד אז היא פיתחה עצמה כגורו עסקים ואז כשהחליטה שהגיע הזמן להתחתן היא עשתה כל מה שהיא יודעת על עסקים כדי לזמן לעצמה אהבה, ותוך שנה היא כבר היתה נשואה באושר ועל הדרך כתבה כמה ספרים על זוגיות והפכה לגורו גם של זוגיות.
בפודקאסט לו הקשבתי בריצת הבוקר היא דיברה על וואבי-סובי, אותה תורת אסתטיקה יפנית שמעלה על נס דווקא את חוסר השלמות, הפגום והלא סימטרי ורואה בו יופי. לפי הוואבי-סאבי דווקא הפגם הופך את החפץ למושלם.
ובכן אריאל פורד ייבאה את הוואבי-סאבי לזוגיות וטוענת שאם במקום להתלונן על תכונות מעצבנות של בני הזוג שלנו, נבחר להתאהב בחוסר השלמות שלהם, נשיג לעצמנו זוגיות מושלמת.
היא סיפרה על ליז וג׳ו זוג חברים שלה. ג׳ו הגרגרן חובב עוגות פרג וכל יום כשהוא אוכל את עוגת הפרג שלו הוא מותיר אחריו מליוני פירורי פרג קטנים ובלתי נסבלים שליז אשתו חובבת הניקיון עסוקה בלנקות. יום אחד בעודה אוספת פירורי פרג מהשיש במטבח חשבה לעצמה ליז ׳עד מתי אמשיך לנקות פירורי פרג׳, ואז פרצה בבכי תמרורים כשהבינה שאם לא יהיו פירורי פרג, גם ג׳ו בעלה לא יהיה.
מאז, כך מספרת אריאל, היא מעולם לא התלוננה על פירורי הפרג שהוא פיזר, והם חיו באושר ועושר. קוראים לזה הוואבי סאבי של הזוגיות. אז אם טרם הצלחתם ״לתקן״ את פגמיהם של בני הזוג שלכם (או לחנך אותם לנקות את פירורי הפרג), אולי כדאי שתתאהבו בהם, וואבי-סאבי סטייל.
