וואו איזו שנה זו היתה 2020, שנה שהתחילה במלוא המרץ עם המון תוכניות וכוונות ומהר מאוד התהפכה עלינו בעוצמה של צונאמי ותיחקק בזכרון הקולקטיבי שלנו כשנת הקורונה. השנה בה סגרו אותנו בבית והראו לנו שבמלחמה ביננו לבין נגיף סיני אכזרי, אנחנו צריכים לעבוד קשה כדי לנצח.
״לעולם אל תבזבז משבר טוב״ אמר וינסטון צ'רצ'יל שידע לא מעט משברים בחייו והוביל את בריטניה במלחמת העולם השנייה מכמעט כניעה לניצחון. נראה לי שהוא ידע מה הוא אומר, אז עצרתי לבדוק מה למדתי בשנה המשברית הזו.
1#
למדתי שחוסר וודאות הוא הדבר הכי וודאי בחיים
חוסר וודאות הוא אחד הגורמים הכי משמעותיים ללחץ בחיינו. זו אחת הסיבות שהליך גירושין הוא הליך משברי כל כך – הוא מייצר חוסר וודאות גדול לגבי העתיד ומוציא אותנו מאזור הנוחות. כמעט כל מי שהביע בפני חשש מגירושין, הודה שאם היתה לו וודאות שמצבו הכלכלי יהיה תקין ושהוא עתיד לפגוש את אהבת חייו ולחיות באושר ובעושר – עקומת הלחץ והחרדה היתה יורדת בתלילות.
חוסר וודאות מערער אותנו ומוציא אותנו משליטה, הוא גורם לנו ללחץ ולחרדה במיוחד וביתר שאת כשאנו פוגשים בו לעת משבר. השנה הזו הוכיחה שחוסר וודאות הוא הדבר הוודאי היחיד בחיים.
חוסר הוודאות מלווה אותנו כמו ברבור שחור בכל מהלך חיינו, וזה המקום לדבר על תאוריית הברבור השחור.
עד המאה ה-17 היו ידועים לארופאיים חמישה סוגי ברבורים לבנים. האמונה הרווחת היתה שכל הברבורים הם לבנים והמדענים נתנו הוכחות מדעיות לכך שלא קיימים ברבורים שחורים. ואז התגלה באוסטרליה הברבור השחור. הגילוי הזה היכה בתדהמה את האירופאים שהאמינו בכל ליבם שברבורים שחורים אינם קיימים.
בספר "הברבור השחור – השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים", עושה המחבר נאסים טאלב, שימוש במושג "ברבור שחור" כדוגמא לאירועים שסיכוייהם להתרחש נמוכים מאוד אך השפעתם קארדינאלית.
הוא מביא את משל תרנגול ההודו כדוגמא לתיאוריית הברבור השחור. תרנגול ההודו, שזוכה מיום בקיעתו כאפרוח לטיפוח והאכלה מהלולן, מאמין שהלולן אוהב אותו וידאג תמיד לכל מחסורו. תכלס אין לו סיבה לחשוב אחרת. כך הוא חי שנה שלמה עד שלפתע מגיע חג ההודיה והוא מוצא את עצמו מוגש אפוי לארוחת החג.
כך גם נטייתנו האנושית להסיק מסקנות והיקשים עלולה למצוא עצמה אל מול ברבור שחור שנכנס בנו בעוצמה ומשנה לנו את המציאות.
לפי תאוריית הברבור השחור תופעות כמו פיגועי 11 בספטמבר, מלחמת העולם הראשונה, פירוקה של ברית המועצות, תחילת השימוש באינטרנט והתמוטטויות בורסה שונות ואסונות טבע הם כולם דוגמאות לברבורים שחורים. כך גם הצונאמי שמתרחש רק לאחר רעידת אדמה משמעותית הוא אירוע נדיר כל כך, שנוטים להתעלם מאפשרות התרחשותו. אלא שהשפעותיו עשויות להיות כה כבדות, עד שהתעלמות שכזו תוביל בהכרח ובוודאות של מאה אחוזים לאסון רב נפגעים ביום שבו תתרחש רעידת האדמה. טאלב ממליץ, לפיכך, להתייחס לאפשרות של התמוטטות הרת-אסון בתחום מסוים כאל ודאות, ולהיות מוכן להתמודד איתה.
הקורונה היא ברבור שחור ענק – ויש אומרים שהיא בכלל עטלף שחור – שהתנגשה בנו בעוצמה ובאופן בלתי צפוי לכאורה.
כתבתי לכאורה שכן כאמור קיימת וודאות שבשלב כלשהו בחיינו נפגוש ברבור שחור בלתי צפוי ולא וודאי, זכרו זאת תמיד איפשהו בראש.
ואיך מתמודדים עם חוסר הוודאות?
אני לא בטוחה שיש תשובה לשאלה הזו מעבר לעובדה שאם נזכור שיש ברבורים שחורים ששטים לידינו ויכולים להתנגש בנו, נהיה מוכנים להם ונעבוד מצד אחד על החוסן האישי שלנו ומצד שני נדע למצות את ההווה וליהנות ממנו, ״קארפה דיאם״ – כאן ועכשיו.
2#
הבנתי את אשליית השליטה
לצד הברבורים השחורים שאנו מודעים לקיומם אך משתדלים להתעלם מהם, כדי להתנהל בשפיות אנחנו חייבים להאמין שיש לנו שליטה על חיינו, לפחות על מרביתם.
השנה הזו הדגימה לנו עד כמה השליטה אינה אלא אשליה. על חלק גדול מחיינו אין לנו שליטה. אנו חווים את זה כשנוחתת על ראשנו בשורת איוב, אבל לא רק. השנה הזו לימדה אותנו שהחיים שלנו יכולים לסטות בפתאומיות מנתיבם מבלי שתהיה לנו שליטה על ההגה.
אם עד תחילת השנה היינו בטוחים שמגפות חלפו מהעולם במאה ה – 19, הקורונה לימדה אותנו שאין לנו שום שליטה על עטלפים ועל זנים חדשים של וירוסים וחיידקים שיכולים לנהל לנו את החיים, ולהוציא אותנו משליטה.
אלא שעל דבר אחד יש לנו שליטה מוחלטת – על עצמנו – על מה שהולך אצלנו בראש, על הדרך שבה אנו מגיבים ומתנהגים. בכלל שליטה עצמית היא אחד הגורמים הכי משמעותיים בעיני להצלחה בכל תחום.
ויקטור פרנקל בספרו האדם מחפש משמעות סיפר איך גם כשהיה במחנה ריכוז בימים הכי שחורים כשהנאצים לקחו ממנו הכל, הם לא יכלו לשלוט בנפשו, ובעיני רוחו הוא ראה עצמו נותן הרצאה באולם מעל במה בפני קהל רב, וכך הצליח לשרוד את התופת.
בתוך כל השנה הזו שעשתה בנו כרצונה, למדתי שאני יכולה לשלוט על הדרך בה אני תופסת את המשבר, על הלך הרוח שאני בוחרת, על דרכי ההתמודדות האישיים שלי ועל התגובות שלי למציאות.
וכמו שוויו דייר אמר –
How people treat you is their karma, how you react – is yours.
3#
הבנתי את חשיבות הגמישות
אחרי שהבנתי שאין לנו שליטה על מה שקורה, הבנתי שכדי לשרוד חייבים להסתגל. גמישות מחשבתית מאפשרת לנו לזהות הזדמנויות במצב החדש ולהתאים את עצמנו למציאות המשתנה והבלתי צפויה.
ככל שאדם מגלה גמישות מחשבתית רבה יותר ויכולת סתגלנות מהירה יותר, כך הוא יגדיל את הסיכוי להתגבר על המשבר ולצאת ממנו מחוזק יותר.
אלו שגילו גמישות וסתגלנות מיהרו לייבא מסיכות מסין, להתאים את העסק שלהם לעבודה מרחוק, למצוא מקור הכנסה חלופי או להבין שמערכת היחסים שלהם לא תשרוד את הסגר ולכן מוטב שיטפלו בה בטרם קריסה.
אני הבנתי שאפשר להעניק ללקוחות יעוץ גם בזום, שאפשר לעשות אימוני כוח בלי חדר כושר, שאפשר לרוץ 10 קילומטר גם כשמגבלת היציאה מהבית היא עד 1000 מטר, שאפשר להמציא מוצרים חדשים גם בתחום המשפטי ולנצל את הזמן הפנוי להתפתחות ולמידה. הסתגלתי.
4#
בשבחי הזום
ואם בגמישות וסתגלנות עסקינן, הזום מתחרה על המקום השני כהמצאת השנה (נחשו מה במקום הראשון) והוא איפשר לנו להסתגל למגיפה והנגיש לנו את העולם מרחוק.
אלו שהבינו מהר את יתרונותיו ולמדו לנצלו איפשרו לעצמם מרחב התמודדות נוח יותר. הזום איפשר לתלמידים ולסטודנטים ללמוד, איפשר לנו לפגוש פנים אל פנים אנשים מכל העולם, לערוך פגישות עיסקיות, הרצאות, להשתתף בקורסים ומפגשים, ולמעשה החליף את המפגשים האנושיים במפגשים מהסוג השלישי.
״מפגשים מהסוג השלישי״ על שם הסרט שנקרא כך ועסק במפגש חיובי בין בני אנוש לחייזרים שהוצגו לראשונה בקולנוע כיצורים שאפשר לתקשר עימם. הזום הזה, שהיה שייך לפני שני עשורים לטכנולוגיות המדע הבדיוני, הפך את המפגשים מרחוק לאפשריים גם כשהעולם סגור בפנינו.
הזום עשה לכולנו מהפך תפיסתי ואיפשר לי להמשיך כרגיל גם בעיתות סגר ומכל מקום בו שהיתי. הוא איפשר לי להמשיך לתת ערך גם מרחוק, לשמור על אחדות המשרד גם כשלא התראינו מעל חודש, ומהר מאד הבנתי שכדאי לדעת לתפעל אותו ולהסתגל אליו. בכל פעם ששמעתי על קולגה שסגר את המשרד והוציא את כולם לחל״ת כי הוא או היא ״לא אוהבים זום״, הבנתי עד כמה אני ברת מזל שאימצתי את הזום לחיי.
5#
הבנתי שוב עד כמה שום דבר לא מובן מאליו
סיימנו את 2020 בריאים ושלמים, מחוסנים כבר או בקרוב, בואו נגיד תודה. השנה הזו לימדה אותי עד כמה שום דבר אינו מובן מאליו ועד כמה חשוב להעריך ולומר תודה על הדברים הגדולים והקטנים בחיינו.
את הרגל הכרת התודה אימצתי לחיי כבר לפני שנים אך השנה הוא קיבל משמעות מיוחדת. ראיתי משפחות מתפרקות מחמת הצפיפות והסגר וחוסר היכולת לסבול אחד את השני והכרתי תודה על האהבה בחיי ועל היכולת להינות מהשהיה הכפויה בבית, בשקט עם בני ביתי בלי לחץ לצאת לאיפשהו, לפגוש מישהו ובלי שזה נתפס אצלי כ״בזבוז זמן״.
הכרתי תודה על ההאטה הזו שהגיעה לתוך חיי שהתנהלו תמידית ב-120 קמ״ש, ואפילו התגעגעתי לשקט הזה כשחזרנו לטירוף. אלא שגם הטירוף הזה אינו מובן מאליו ואני מכירה תודה על היכולת לשאת אותו בבריאות ובעוצמה. וכל פעם שאני מתלוננת על אינטנסיביות הדיונים והלחץ במשרד אני עוצרת רגע לומר תודה ומזכירה לעצמי – שרק אהיה בריאה ויהיה לי כוח להמשיך הלאה במלוא המרץ, גם זה לא מובן מאליו.
השבוע בארוחת צהריים שוחחתי עם כמה נשים צעירות, יפות, חכמות ורווקות במשרדי על איך למצוא אהבה ועשיתי להן שיעור קצר באיך מזמנים אותה לחיים. על הדרך דיברנו גם על הכניסה לאפליקציות הכרויות, על כך שצריך לומר תודה על האפשרות הזו שנראית להן מובנת מאליה, אבל לא היתה קיימת כשהייתי בגילן (אפילו טלפונים סלולריים לא היו לנו ובכל זאת יצאנו לדייטים וקיבלנו שיחות למספר הטלפון בבית ההורים אותו שרבטנו על פתק ומסרנו לבחור שביקש).
וביקשתי מהן שלפני שהן נכנסות לאפליקציה שיכנסו באנרגיה טובה ומתוך כוונה להכיר אדם מדהים ושיאמרו על כך תודה עוד לפני שהתחילו. הכוונה הזו והכרת התודה יכולה לעשות את ההבדל כולו ולהביא להן הרבה קארמה טובה. והרמנו כוסית ואיחלנו לכולם שנה מלאת אהבה, כי בסוף, ואת זה למדתי כבר מזמן, אהבה היא הכוח הכי חשוב בעולם והכי לא מובן מאליו.
שתהא לנו שנה מדהימה.
רוצים לדעת עוד על קארמה טובה, על מה לשחרר מחייכם כדי לקבל זוגיות טובה ומאילו מפלצות זוגיות הכי כדאי להזהר? מוזמנים להרצאה שלי הערב ב – 20:00.
