1. שקיות זבל

הם התגרשו לפני שלוש שנים אבל נשארו ביחסים טובים עד כדי כך שהיה לו את המפתח לדירה שלה ולה את המפתח לדירה שלו. שני ילדיהם היו במשמורת משותפת ושהו מחצית מהזמן אצלו ומחצית אצלה, והחיים יכלו להיראות אידיאליים אילולא היא היתה חמת מזג. מי שמכיר אותה יודע שהיא ממהרת לכעוס וממהרת להירגע, מי שמכיר אותה יודע גם שהיא טיפוס קיצוני וכשהיא כועסת יורד לה מסך שחור מול העיניים והיא עושה ואומרת דברים קשים.

בתם בת ה – 14 גם היא טיפוס קשה כמו אמא שלה, וההתנגשויות ביניהן בלתי נמנעות וקשות מאוד. אלא שבדרך כלל העניינים נרגעים מהר יחסית והן ממשיכות הלאה כאילו לא קרה כלום.

בשיא הסגר הראשון היתה ביניהן מריבה מטורפת שכללה צרחות עד לב השמים, קללות, יריקות והשכנים אפילו הזמינו משטרה. כשהשוטרים הגיעה שתיהן פתחו את הדלת ואמרו שהכל בסדר וכשהם השתכנעו והלכו הן המשיכו לריב. משהו במריבה הזו חצה גבולות, ובסופו של דבר ארזה האמא את כל חפציה של הנערה בשקיות זבל שחורות והעיפה אותה מהבית, תוך שהיא מתקשרת לאב וקוראת לו לבוא לאסוף את הבת הבלתי נסבלת שלו.

הנערה עמדה ברחוב עם שקיות האשפה שלה ומיררה בבכי וגם כשאביה אסף אותה היא לא נרגעה. מאז היא לא מוכנה לראות את אמא שלה ולא מוכנה לדבר איתה, למרות נסיונות ספורים של האם לפגוש בה.

בינתיים הבן הצעיר יותר בן ה – 12 המשיך לחלוק את זמנו בין אביו לאימו אולם האב חש שהוא הולך ומתרחק ממנו, ממציא תירוצים מדוע אינו יכול לבוא עד שבשבועות האחרונים פסק לחלוטין מלהגיע בטענה שאינו מוכן להשאיר את אמא לבד.

הנסיונות שלו לדבר איתה ולשכנע אותה לפנות לטיפול משותף נתקלו בהתקפי זעם, והוא הרגיש שהוא מטפס על קיר חלק, ופנה לנתיב המשפטי.

כשהוא הגיע אלי היה לי ברור שהמשפחה השסועה הזו זקוקה לטיפול, והחלטנו לפנות אליה במכתב שמציע פניה לטיפול משותף שאחרת נאלץ לפתוח בהליך.

במקרה או שלא במקרה היא בחרה בעורך הדין הכי מתלהם בארץ שענה במכתב ״מרשך זקוק לטיפול, הוא אב מנכר שגרם לניתוק הקשר בין הבת לאימה. לפיכך, ועד שלא יגרום לכך שהבת תשוב לבית אימה, לא יתנהל עימו כל שיח״.

טוב עם כזה מכתב לא נותרה ברירה ונאלצנו להגיש בקשה לישוב סכסוך ולמתן סעד דחוף בענין ניכור הורי. לפני שבועיים התקיים דיון בבקשתנו. עורך הדין המתלהם נאם בפאתוס שהאב מנכר ולא האם ובאותה נשימה סירב בכל תוקף לטיפול משפחתי וטען שרק האב זקוק לטיפול. האמת היא שהאב כנראה הכי נורמלי במשפחה הזו, והשופטת ראתה את שניהם וביקשה לשמוע אותם וכנראה קלטה את התמונה. היא קבעה שהיא תפגוש את הקטינים ורק לאחר מכן תינתן החלטה.

השבוע היא נפגשה עם הילדים. לא ברור מה בדיוק נאמר שם אבל ההחלטה היתה ברורה מאד. השופטת מינתה מומחה לטיפול במשפחה ולבחינת שאלת המשמורת על רקע הנתקים במשפחה תוך שהיא מורה לו להגיש לה דו״ח מפורט על התקדמות הטיפול ותוצאתו, ומתרה בהורים שאי שיתוף פעולה עם הטיפול עשוי להביא להעברת משמורת מיידית לידי ההורה האחר.

מוסר השכל –

הגעתם לפרשת דרכים כלשהי ומציעים לכם טיפול, כמעט תמיד שווה להסכים, זה עשוי למנוע מכם ללכת בנתיב המשפטי.

2. הקיץ של אביה

״אני רוצה לשלול ממנו את האפוטרופסות״ היא גילתה לי את צפונות ליבה כבר בפתח פגישתנו הראשונה. כשהבטתי בה בשאלה היא הסבירה שרק היא רוצה להחליט על הילדה כי הוא מטורף. כשהבהרתי לה שכמעט בלתי אפשרי לשלול אפוטרופסות, היא התחילה לתאר את התנהגותו המופרעת כלפי בתם שהיתה אז בת ה-6.

קודם נאמר שהם התגרשו בהליך גישור והגיעו להסכמה על משמורת משותפת. לא שהוא לא היה מופרע קודם לכן, אבל היא חשבה שהוא ירגע והמגשרת הסבירה לה ובצדק, שככל הנראה ממילא ימליצו על משמורת משותפת. ובכן, לא רק שהגירושין לא הרגיעו אותו, הם החמירו את הטירוף כי הוא חש אובדן שליטה. אובדן שליטה כמו גם חוסר וודאות מערער אנשים שהמבנה הנפשי שלהם רעוע ממילא.

נחזור אליו. באחד מימי רביעי כשהוא לקח את הילדה מהגן הגננת הודיעה שיש מכת כינים בגן וכולם צריכים לבדוק את הראשים. הוא בדק לילדה את הראש המתולתל ומצא לא מעט כינים. במקום לעשות לה טיפול כינים הוא לקח את מכונת התספורת החשמלית שלו ועשה לילדה ׳הקיץ של אביה׳ על הראש. הילדה בכתה בהתחלה אבל הוא שכנע אותה שזה מהמם ושככה היא דומה לו מאוד. איכשהו הילדה שבה מבסוטית הביתה למחרת, אף על פי שאימה כמעט איבדה את ההכרה כשראתה אותה.

ואז הוא הודיע שהוא לא מוכן שהילדה תהיה בחוג בלט למרות שהוא יודע שהחוג הזה אהוב עליה במיוחד, שהוא לא מסכים שהיא תעשה איבחון למרות שהמורה והיועצת המליצו, ושהוא מתנגד לטיפול באומנות למרות שזו כבר השנה השניה שלה בטיפול.

אולם בכך לא די. בלי שום התראה מוקדמת הוא הודיע לבית הספר שהוא מתנגד למתן חיסון כלשהו לבת שלו או לביצוע בדיקה כלשהי, כולל בדיקת קורונה. כשהמורה ניסתה להבין מה הבסיס להודעה הגורפת היא זכתה לנאום חוצב לבבות שזכותו לקבל החלטות על הבת שלו, ואף אחד לא יחליט עליה חוץ ממנו, ולבסוף הוסיף שאם יהיה צורך במשהו ספציפי שיבקשו ממנו אישור בכתב.

כשהיא הגיעה אלי התלבטתי – מצד אחד ברור שיש כאן התנהלות לא נורמטיבית שפוגעת בטובת הקטינה ושאי אפשר לחיות ככה, מצד שני אין סיכוי שישללו לו את האפוטרופסות. אמנם ניתן לפנות לבית המשפט בכל מקרה של מחלוקת, אך בית המשפט אינו יכול לנהל להם את החיים לאורך זמן.

בסופו של דבר הגשנו תביעה להעברת הסמכות לקבל החלטות בענין הקטינה לידי האם. מראש לא חשבנו שלתביעה יש סיכוי להתקבל כמו שהיא, אולם האסטרטגיה היתה להגיש בקשה לבית המשפט למנות מומחה שיחווה דעה בעניין או יתן כללים ברורים, ובמקביל לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה על כל סירוב שלו, עד שהתמונה תהיה ברורה וניתן יהיה לקבוע חוקים ברורים לקבלת החלטות בקשר לילדה. התחלנו עם בקשה למתן אישור לקחת את הילדה לאיבחון, עם בקשה למתן אישור לחסן את הילדה לפי הוראות משרד הבריאות ובבקשה לאפשר לילדה להמשיך לקבל טיפול באומנויות.

המזל שלה היה שמשיקולים כספיים הוא חשש מאד מהליך משפטי. החשש הזה הביא אותו קודם לכן לחתום על הסכם גירושין ולתת לה גט, וניהל אותו גם בהליך הנוכחי. הוא שכר עורכת דין צעירה מאד (בוותק לא בגיל) שיצרה עימנו קשר והסכימה מראש לכל הבקשות למעט לבקשה למינוי מומחה, לה הוא התנגד בתוקף גם כי הוא ידע שיש בעיה קשה בהתנהלותו וגם ובעיקר – כי לא רצה לשלם את העלויות הכרוכות בכך.

השבוע התקיים דיון. עורכת הדין שלו התנגדה בכל תוקף למומחה, וטענה שאין צורך והנה הגענו להסכמות ביתר הבקשות שהוגשו. כשהגיע תורי לטעון הבנתי שאני צריכה לתת לה חבל כדי לרדת מהעץ. ״אני מוכנה לקבל את עמדת האב שאין צורך במינוי מומחה״ אמרתי לשופטת המופתעת, ״ובלבד שנגיע להסכמה שנהפוך את סדר הדברים. האב לא יוכל להתנגד לטיפולים או אבחונים או פעילויות חינוכיות או חברתיות של הקטינה, אלא אם יפנה לבית המשפט בבקשה לצו מניעה. אם האב מתנגד לדוגמא לטיפול, והאם סבורה שהילדה זקוקה לטיפול – הילדה תקבל טיפול אלא אם האב יפנה לבית המשפט בבקשה לצו מניעה שאוסר את הטיפול״. עורכת הדין שלו מיהרה להסכים והשופטת מיהרה להכתיב את ההסכמה לפרוטוקול ונתנה לה תוקף של פסק דין.

כשיצאנו שמעתי את עורכת הדין שלו אומרת לו ״ניצחנו, הם התקפלו וויתרו על מומחה״. הבטתי בה וחייכנו עם העיניים אחת לשניה מתחת למסיכות, מבינות שהגענו הכי קרוב שאפשר ליעד.

3. בין המוטציה למדיטציה

השבוע הזה התחיל עם ידיעה מפחידה על מוטציה בריטית של הקורונה שמכניסה את העולם כולו ללחץ, וסגרה את שערי אירופה לבריטים המסכנים. אחר כך התברר שהחיסון יעיל גם בפני מוטציות, אבל לא בפני סגר והנה מראשון כולאים אותנו שוב בבית. את בתי המשפט בינתיים לא סגרו וזה אומר שאני אמשיך לעבוד כרגיל ואהיה כל יום בדיון בעיר אחרת, וביתר הזמן נמשיך לעבוד בזום, שלימד אותנו שאפשר לעשות הכל גם מרחוק.

ביום שישי סיימתי את השבוע בסדנת יוגה ומדיטציה בנטף אליה רשמה אותנו אופיר בתי. האמת היא שרגע לפני הסגר היו המון דברים שרציתי לעשות אבל לא העזתי להבריז לנערה, וטוב שכך. לא זוכרת מתי ניתקתי את עצמי ככה ובמשך שעות עשיתי יוגה ותרגולי נשימות ומדיטציות וצללתי פנימה כאילו אין קורונה ומוטציה וסגר.

ובדרך הביתה עם שירים בעברית של שישי אחר הצהריים ונוף של הרים ויערות דיברנו על הדברים שעלו מהמדיטציות והשיחות שאחריהן והגענו לתובנה שאלו שלושת הדברים שחשוב לעבוד עליהם לקראת 2021 –

ערך עצמי – אם יש לכם בעיה של ערך עצמי תעבדו עליה ותוכלו לפתור הרבה בעיות אחרות. חוסר ערך עצמי הוא אבן היסוד לחלק גדול מהבעיות שלנו בחיים.

אהבה עצמית – גם אם אנחנו מעריכים את עצמנו לא תמיד קל לנו לאהוב את עצמנו ולעשות דברים שלא פוגעים בנו. לפני כמה שנים אופיר סיפרה לי שהיא חונה ברוורס כי היא עושה מחווה לאופיר שתצא מהחניה מחר בבוקר. בלי לשים לב היא נתנה לי כלי מדהים לתרגל אהבה עצמית – אם אתם עושים היום פעולה שפוגעת בעצמכם תחשבו על הדמות העתידית שלכם – זו שתפגע ממה שאתם עושים היום ותשלחו לה חמלה ופרגון.

משמעת עצמית – היא אבן היסוד להצלחה כמעט בכל תחום, והיא שריר שצריך לאמן אותו.

ומה הקשר בין כל אלו לקארמה טובה? או. ביום א 27.12.20 בשעה 20:00 אני מרצה בזום על שלוש ממפלצות הזוגיות מהן כדאי לכם להזהר, נותנת שלוש המלצות לשמירה על הזוגיות (שרלוונטיות גם לאלו שעדיין לא מצאו זוגיות אבל מזמנים לעצמם כזו ב – 2021) ושלוש דרכים להביא קארמה טובה לחיים (רמז – אפשר ״לזמן״ אותה לחייכם, אני אסביר לכם איך). להרשמה לחצו כאן