1. מאחורי הקלעים של החדשות
בתקשורת פורסמה השבוע ידיעה שכותרתה ״באישור בית משפט: אם גרושה לא תוכל להפגיש ילדיה עם בת זוגה״. נשמע נורא, נכון? בואו נעשה זום פנימה כדי להבין שלעיתים אין קשר בין כותרת בעיתון לבין המציאות עצמה.
שבעה ילדים נולדו ליעקב ושרה והם גידלו אותם באושר ובעושר בשכונה חרדית בירושלים. החיים נראו קלים ונוחים בזכות העושר שהוזרם להם ממשפחתו של יעקב ואיפשר להם לגדל שבעה ילדים בלי להוריד את החיוך מהשפתיים.
עד ששרה הכירה את נעמי. חרדית מהשכונה, אם לחמישה ילדים.
הן חברו להן יחד ומשהו סמוי מהעין הופר באיזון המשפחתי. שרה החלה מתלוננת על יעקב באוזני הוריו, ממציאה קשיים ומאשימה אותו בחוסר תפקוד. יעקב, שלא קלט בכלל מה מתרחש מתחת לפני השטח, עשה הכל כדי לרצות את שרה, כולל טיפולים מכל הסוגים ורכישת תכשיטים עבורה בסכומי עתק, העיקר שתהיה מרוצה.
אלא ששום דבר לא סיפק את שרה ובשלב מסויים היא החליטה להתגרש. נעמי, חברתה הטובה, עמדה לצידה וחיזקה את ידיה. בעצה אחת הן סברו שהדרך הנכונה להתחיל את הליך הגירושין היא להכות בראשו של יעקב עם פטיש 10 ק״ג. או במילים אחרות – לקחת ביחד את הילדים לפסיכולוגית שהסבירה להם שאמא ואבא מתגרשים כי אבא אלים ומסוכן; להגיש נגדו תלונה במשטרה, כששרה המתלוננת ונעמי העדה שלה; לגרום למעצרו ללילה ולבקש צו הרחקה. ביג מיסטייק.
מאותו יום הם לא התגוררו תחת אותה קורת גג וככה התחילה מלחמת גירושין קשה. בכל ההליך עמדו שרה ונעמי חברתה כחומה בצורה נגד יעקב, אלא שהן לא הצליחו לפגוע באבהות שלו, למרות שהן הסיתו את הילדים וניסו בלי סוף.
יעקב היה תמיד אבא מדהים. ״אם צריך הוכחה לכך שיש אלוהים, זה האופן בו הלב מתרחב עם כל ילד שנולד. גם כשהייתי בטוח שאין לי יותר מקום בלב מרוב אהבה לילדים, כל פעם שנולד עוד ילד, הלב שלי גדל והיתה בו עוד אהבה״, ענה יעקב לשאלתי איך מגדלים שבעה ילדים. יש בו אינסוף אהבה וסבלנות לכל אחד מילדיו ולכל אחד מהם הוא לוחש מדי לילה מילות אהבה ותמיכה שגורמות להם לגלוש לשינה מחוייכת ולקום בידיעה שהם מוקפים באהבה ושהם מדהימים –
– Good night, sweet dreams, I love you ,you’re the best, there’s nothing better than you ,you’re my favorite.
בסופו של דבר וכששרה הבינה שבהליך משפטי היא תקבל מעט מאוד, הצלחנו להגיע להסכם. יעקב, למרות פגיעותו, היה מוכן לשלם מחיר גבוה מאד כדי לסיים את הקרב ולהעניק שקט לילדיו. הם הסכימו למשמורת משותפת – שבוע עם יעקב ושבוע עם שרה, תשלום מזונות חודשי של אלפי דולרים לשרה ועוד כמה מיליוני דולרים אקסטרה, כלומר לפנים משורת הדין. רק דבר אחד היה חשוב ליעקב – בשבוע שהילדים עם שרה שלא תפגיש אותם עם נעמי, שהרבתה להסית אותם. שרה הסכימה לתנאי ואף הסכימה לסנקציה של 20,000$ לכל הפרה.
2. בתוך הארון ומחוצה לו
בשלב הזה שרה ונעמי, שהתגרשה במקביל, כבר ניהלו רומן לוהט עמוק בארון, שהוכחש מכל וכל. כלפי חוץ הן המשיכו להציג מצג של נשים חרדיות חובשות פאה. נעמי עברה לעיר אחרת, ונראה היה שהן לא בקשר ועל כן אין לשרה בעיה לחתום על הסעיף שאוסר עליה להפגיש את הילדים עם נעמי.
לא חלף חודש מחתימת ההסכם והרומן בין שרה לנעמי פרץ החוצה בסערה. הן הורידו את הפאה, זרקו את השמלות הארוכות והגרביונים, ועברו לחיות יחד כזוג חילוניות בתל אביב.
והילדים מה איתם? איך מתווכים לשבעה ילדים חרדים את המציאות החדשה של אמא לסבית חילונית שאם השערוריה תפרוץ יעיפו אותם ממוסדות החינוך ?!
שרה בחרה לא להתמודד ופשוט נעלמה.
יעקב היה שם עבורם. הוא התמודד לבד עם הכל – תקופת הקורונה, סגר, בידוד, רופאים, חדרי מיון, לימודים בזום, דמיינו אתכם עם שבעה ילדים שאימם יום אחד נעלמה.
לשורות שלחש להם לפני השינה הוסיף יעקב הבטחה ברורה ליציבות-
I’ll always be here for you. I’ll never leave you. You have nothing to worry about.
קרוב לעשרה חודשים שרה לקחה אותם בקושי פעם בשבועיים, וגם אז לא את כולם ביחד, אלא רק שניים-שלושה. על סופי שבוע אין מה לדבר, בכל זאת, קשה למצוא תעסוקה לשבעה ילדים חרדים בדירה תל אביבית מגניבה. כמובן שנעמי היתה שם כשהיא הביאה את הילדים מפעם לפעם. כמובן שהילדים שהו כמעט 100% מהזמן עם יעקב אביהם ה״מסוכן והאלים״, וכמובן ששרה חשבה שהכל בסדר.
היא גם חשבה שזה בסדר לעשות שימוש בכל כלי משפטי שעמד לרשותה. למשל העמדת תנאים להסרת צו עיכוב היציאה מהארץ נגד הילדים כדי לאפשר להם לטוס לחתונת אחותו של יעקב, שחלתה בסרטן, למרות שהיא ידעה היטב שהם ישובו לארץ.
עוד טעתה שרה לחשוב שיעקב צריך להמשיך לשלם לה אלפי דולרים מזונות למרות שהיא נטשה את הילדים, וכך היא גם פתחה נגדו תיק הוצאה לפועל. שוב, ביג מיסטייק.
כשהיא הבינה שיעקב מתכוון לגבות ממנה את הקנס על כל הפעמים בהם הפגישה את נעמי עם הילדים, אז ורק אז, היא פנתה לבית המשפט בבקשה ״דחופה ובהולה״, הודיעה שנעמי היא בת זוגה, וביקשה מהשופט לאפשר לה, למרות ההסכם, ליטול את הילדים למשך שבוע לדירתה החדשה ולהפגישם עם נעמי, שהפעם הוכרזה כבת זוגה. בבקשתה העלתה שרה טענות שונות ומשונות כגון שחתמה עם הסעיף תחת כפיה ואילוץ, ושיעקב הוא זה שמכתיב את הסדרי השהיה ולא התמודדה עם השאלה היכן היתה במשך עשרה חודשים.
בבית משפט לענייני משפחה, אומץ הכלל one family one judge כך שהשופט מכיר את התיק עוד מראשיתו. מכיר את טענותיה של שרה נגד יעקב, זוכר את הבקשה לצו הרחקה, וכנראה שגם הוא נדהם – כמונו – מהתפנית הלא צפויה בעלילה ומנטישת הילדים לתקופה כה ארוכה. משמורת משותפת כבר אין כאן, קבע השופט בהחלטתו, ולא ניתן לבקש סעד של ביטול סעיף בהסכם במסגרת בקשה דחופה ובהולה, במיוחד כשהמתנת 10 חודשים תמימים.
הבקשה נדחתה ושרה חוייבה לא רק בהוצאות לטובת יעקב אלא גם לטובת אוצר המדינה.
המשך יבוא.
3. מוסר השכל
* אל תתחילו מלחמת גירושין עם תלונות שווא וטענות שמטרתן למחוק את ההורות של ההורה השני, כי בשלב כלשהו תאלצו לגלות שקארמה איז א ביץ.
* אל תחתמו על הסכם אם אתם חושבים שתוכלו לשנות אותו לאחר הגירושין, יתכן שתמצאו את עצמכם מטפסים על קיר חלק.
* קחו אחריות על הבחירות שלכם, על ההחלטות שלכם ועל ההשלכות של ההתנהלות שלכם. יש סיכוי טוב שתגלו שכך ההתמודדות קלה יותר.
