1. הנישואין כסרט אימה

כל הכותרות זעקו השבוע את סיפורה של שירה משה, שכמעט נרצחה בערב ראש השנה. אני שמעתי את הסיפור כולו ממנה עצמה. ואכן – כל הסימנים היו שם – אלימות נפשית, ומילולית ופיזית. כמעט הכל כבר נכתב על דפי העיתון. ובכל זאת, הרצח הזה שכמעט התרחש, היה מזעזע ולא צפוי.

לא צפוי כי את המעבר החד בין המילים האלימות והזעם לבין רצח בדם קר – שבסוג של השגחה פרטית – לא הצליח, לא ניתן היה לנבא. היו מקרים בקריירה שלי שחששתי לשלומה של לקוחה וכפיתי עליה לפנות למשטרה גם כשהיא פחדה. אני לא חושבת שבמקרה הזה, ועל אף שהיתה שם אלימות בעבר, לא ניתן היה לצפות שמריבה שגרתית על קניות בערב החג, תתפתח לטרגדיה כזו; שהמערוך ששימש לאפיית חלות לערב החג יהפוך לכלי נשק מבעית ושהסכין שלפני רגע חתכה סלט, תחורר לה את הריאות ותחתוך פיסות מהפנים היפות שלה.

נתקלתי השבוע גם באלימות מילולית קשה, וגם באלימות כלכלית ובאלימות מינית – כולם נמצאים שם בתוך סיפורי הגירושין שפוקדים את משרדי. בחלקם האקט האלים מוצנע ומוזכר כבדרך אגב, ובחלקם ארועי האלימות משמשים כשחקנים ראשיים בנישואין שהופכים לסרט אימה.

50 גוונים יש לה לאלימות ולפעמים הם מתערבבים זה בזה – לעיתים נמהלת האלימות המילולית בכלכלית, לעיתים היא רק מינית ולעיתים היא מגיעה כמו גל ששוטף אותם בסערה, וכשהכל נרגע נדמה שהחיים יכולים לחזור לקדמותם, ושזה לא יקרה יותר. ״בחיים זה לא יקרה יותר, הוא הבטיח״ היא אמרה וחזרה עימו לשלום בית ״בשביל הילד כדי שיגדל עם אבא בבית״, בלי לדעת שהיא עדיין שם האלימות. מקננת כמו מחלת הסרטן, וכשהיא מתפרצת שוב – היא יכולה להיות קטלנית – לגוף ולנפש.

לא כל אלימות מובילה לרצח, אבל היא צריכה להיות קו אדום. אבל איך מזהים קווים אדומים שאף אחד לא צייר עבורכם על הקיר?

2. 50 גוונים של אלימות במשפחה – המדריך המורחב לסוגי אלימות במשפחה

אלימות פיזית – היא הקלה ביותר לזיהוי. מכות, דחיפות, דקירות, חבלות מכל סוג. גם נשים וגם גברים סובלים מאלימות פיזית, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שמדי שנה נרצחות בישראל 20 נשים, ושאף גבר עוד לא הגיע לטיפול נמרץ בגלל אלימות של אשתו.

אלימות להפחדה – יריקות, זריקת חפצים על הרצפה, שבירת דלתות וחלונות, שבירת הטלפון בחמת זעם, שימוש בתנועות גוף מאיימות – ״חכי חכי״, העברת היד על הצוואר תוך מבט מאיים, איומים בהשפלות, התקפי זעם, צרחות אימים. כשהפחד גר איתכם כמו מפלצת ואתם הולכים על קצות האצבעות וחוששים להעירה.

אלימות מילולית – כשצועקים עליך, מאיימים עליך, מקללים אותך, ומכנים אותך בכינויים פוגעניים ומשפילים. ממגוון הכינויים ששמעתי השבוע – ״שרמוטה״, ״כלבה״, ״חתיכת ערס״, ״חרא״, אבל גם ״אני אכניס אותך לאיכילוב״, ״את תהיי בשקית שחורה״, ״תמשיכי ככה ואני אפרק לך את הצורה״.

אלימות מינית – לא רק אונס, אלא גם כשכופים אותך בדרך אחרת לקיים יחסי מין. איך הוא אמר לי השבוע? ״היו לי דרכים משלי לעשות לה סנקציות אם היא לא רצתה לשכב איתי״. לא שאלתי אילו סנקציות, הבנתי לבד שמוטב היה לה לשכב איתו מלסבול אחר כך כמה ימים. או כשאת נאלצת לעשות משהו כאשר את לא מעוניינת או בדרך שאת לא מעוניינת או שאת לא מעוניינת בכלל. במשך שנים הוא אילץ אותה לקיים איתו יחסים פעמיים ביום, כל יום, בכל תנוחה שהוא רצה, גם אם היא במחזור וגם אם היא גמורה מעייפות וגם כשכאב לה, היא נשכה חזק את השפתיים והסכימה. ״ואם לא?״ שאלתי אותה, ״אז היתה אווירת טרור בבית והילדים היו מסכנים״, וככה שנים עד שהיא אזרה אומץ, קמה והלכה.

אלימות כלכלית – כשאתה מולטי מיליונר ששווה מאות מליוני דולרים והחלטת לסגור את החשבון המשותף לשתי חתימות כי אשתך הגישה בקשה לישוב סכסוך, ואתה מנסה לכפות עליה לשלם את שכר הדירה מהסכום העלוב שמופקד בחשבון שלכם אליו הפסקת להפקיד כספים למרות שהיא לא עובדת – אתה אלים כלכלית. אבל לא רק אתה. גם ההוא שהודיע לחברת האשראי שהכרטיס שלו נגנב, וכשבת זוגו עשתה קניות בסופר וכשהגיעה לשלם בקופה קראו למנהל שאמר לה ״גברתי את מנסה לשלם בכרטיס גנוב״ וכולם הסתכלו עליה – גם הוא אלים כלכלית. וגם אתה שמנעת מאשתך לצאת לעבוד כי יש לכם מספיק כסף אבל לא מאפשר לה חשבון בנק משלה – אתה אלים כלכלית. וגם את שלקחת מהכספת את כל הכסף המזומן שהיה לכם והכחשת – גם את אלימה כלכלית.

אלימות נפשית – כשמנסים להקטין אותך, להשפיל אותך, לגרום לך להרגיש נחיתות ולפגוע בבטחון העצמי שלך. לכנות את בת או בן בזוג – ״אפס״, ״מטומטם.ת״ ״פח אשפה״; לומר ״מי יקח אותך״; להתייחס לנתונים גופניים במטרה לפגוע – ״פרה שמנה״, ״את מקומטת כמו זקנה״, ״מכוערת״, ״תראי איזה תחת גידלת״ אבל גם ״אימפוטנט״ ו-״ז*ן קטן״ – זו אלימות נפשית.

אלימות מכניעה – להתנהל בדפוס של אדון ושפחה או גברת ועבד – לקבל את כל ההחלטות, לשלוט בכל ההתנהלויות ולהכתיב בכוחניות את כל הדפוסים בבית, בדרך כלל תחת מעטה ה״לעשות כבוד״ – זה גם סוג של אלימות. לאסור עליה להתלבש איך שהיא רוצה, או לעבוד במה שהיא רוצה או למנוע ממנה ללכת לקניון רמת אביב בבוקר יום שישי כי זה ״בית זונות״, או לא לאפשר לה ללכת לארוע מהעבודה, או למנוע ממנה לשמוע את השירים שהיא אוהבת כי היא יצאה בעבר עם הזמר, או להכריח אותה לאכול בשר כשעושים על האש גם אם היא צמחונית כי זה ״חוסר כבוד״ – זו אלימות מכניעה.

אלימות חברתית – לא לאפשר קשר עם בני משפחה, לא לאפשר קשר עם חברות או חברים, לבודד ולהסית כנגד בני המשפחה. וכן כשאת שונאת את אמא שלו ומסרבת ללכת להוריו כבר שנים וכשאת אומרת לו או היא או אני, ולא מאפשרת להם לראות את הילדים – זו אלימות חברתית, וגם כשיש לך מה לומר על החברה הגרושה שלה ואתה לא מאפשר לה לפגוש אותה, ומסית אותה נגד אחותה ומאלץ אותה לנתק קשר עם המשפחה – אתה פועל באלימות.

3: אז מה עושים אם הבנתם שנחצה קו אדום –

אם אתם אלו שחוצים קו אדום – עצרו מיד. גם אם לא קרה כלום ועולם כמנהגו נוהג. אם לא תעצרו מיד ותטפלו בבעיה – המצב יתדרדר ויכול להיות שבלי להתכוון ואפילו מתוך אהבה – תמצאו את עצמכם מורחקים מהבית. ראיתי את זה קורה השבוע ולא הצלחתי לעצור את ההרחקה.

זיהיתם קווי אלימות בבית – אם היא לא פיזית – ואתם לא רוצים לפרק את המשפחה – תתחילו מיד טיפול זוגי במטרה למגר את התופעה. אם אין הסכמה לטיפול זוגי או שאין לו תוצאות – תברחו.

אלימות פיזית צריך לעצור כבר בפעם הראשונה. כן גם אם זו רק דחיפה בלהט המריבה ולא קרה כלום. אם לא עוצרים אלימות קלה, היא תחמיר ואז תחמיר שוב ואין לדעת איך זה יסתיים.

איך עוצרים אלימות ? מזמינים משטרה ובורחים. לא נשארים במקום אלים בשום תנאי. גם אם אין לך לאן ללכת, תמיד יש דרך. עדיף לרדת ברמת החיים, או להתחיל מחדש מלחיות בתוך סרט אימה.

אם החלטת לחזור אליו למרות האלימות, ובלי שעברתם טיפול אמיתי וממושך – קחי בחשבון שבפעם הבאה אולי לא תוכלי לברוח.

🖐🏼 די לאלימות 🖐🏼.