1. תחושת בטן
הכרתי את אריק כשעבדתי כבודקת בטחונית בנתב״ג בתחילת שנות ה-90 של האלף הקודם. אז באותם ימים למדנו לזהות סימנים מחשידים אצל נוסע. שפת הגוף לחוצה היתה סימן מחשיד, חפץ לא תואם (פן במזוודה של אדם קרח היתה הדוגמא הקלאסית שלמדנו) וגם ״תחושת בטן״. תחושה שמשהו לא בסדר בלי יכולת להצביע על סימן ברור הספיקה כדי שנבדוק את אותו נוסע מהמסד לטפחות, נפשפש בכליו ובחפציו ואפילו נערוך לו בדיקה גופנית, עד ״לרמת נפץ״.
השבוע פגשתי את אריק שוב. עד גיל 40 הוא נשאר רווק תל אביבי הולל, בדיוק כמו שהיה בימי נתבג העליזים. ואז הוא הכיר את יעלי, גרושה פעמיים ללא ילדים, שהצליחה לגרום לו לרדת על ברכיו ולהציע לה נישואין בתום יומיים פרועים של מסיבת טבע.
באותה מסיבה יעלי סיפרה לאריק ששני גירושיה היו תוצאת בגידה, ושככה היא, כמו פרפר – כשלא טוב לה היא מתעופפת לפרח אחר. אבל איתו זה אחרת היא הוסיפה ואמרה, משיכה כמו שיש ביניהם יש רק בסרטים, וכל כך טוב להם ביחד שהיא מרגישה שזה חיבור מגלגולים קודמים.
הם נישאו, קנו דירה באיזור שינקין וחיו חיים תל אביבים מגניבים גם לאחר שנולדו שני ילדיהם. אריק כבר שנים כוכב היי טק ויעלי עבדה כמעצבת גראפית עצמאית, והם חיו את החיים בדיוק כמו שדמיינו אז באותה מסיבת טבע.
כעבור עשור של חיים טובים, אריק התחיל לחוש שיעלי בוגדת בו. ״תחושת בטן כזו, כמו שלימדו אותנו בנתב״ג, משהו בשפת גוף שלה ובריח שקצת השתנה, שום דבר שאפשר לשים עליו את האצבע״ כך הוא תיאר לי השבוע איך הכל התחיל.
הוא שיתף אותה בתחושותיו והיא הכחישה בתוקף. כשהוא התעקש שוב ושוב לאורך חודש תמים היא אמרה לו שיש לו בעיה נפשית ושלחה אותו לפסיכיאטר. הוא נטה להסכים איתה כי לא הצליח להעביר את התחושה אבל גם לא לבסס אותה, ולכן נפגש עם הפסיכיאטר עליו היא המליצה. אחרי רבע שעה הוא הזדרז לתת לו מרשם לכדורים נוגדי חרדה, ובכך תמה האפיזודה הפסיכיאטרית.
החרדות, ככל שהיו לו נטשו אותו, אך תחושת הבטן שמשהו לא תקין נותרה חזקה וברורה, כמו גם הכחשותיה של יעלי. בסופו של דבר אריק החליט להקשיב לבטן ולבדוק. ״למה לקח לך כל כך הרבה זמן?״ שאלתי והוא הסביר ששנים בעבודה אנליטית לימדו אותו לחפש הגיון ושיטה, ושהוא האמין להכחשות שלה וגם לפסיכיאטר שאמר שטיפול תרופתי קל יקל על המחשבות שרודפות אותו.
בדיקה פשוטה נתנה לאריק אינדיקציה לכך שיעלי מנהלת רומן עם רופא מפורסם. אחד כזה שכולם מכירים את שמו ושהוא ידע שהיא היתה אצלו פעם באיזו התייעצות. למרות שהוא אמר לה שהוא יודע הכל, יעלי המשיכה להכחיש בקור רוח ואמרה שגם אם פגשה אותו פעמיים שלוש לא היה ביניהם כלום.
אריק בחר להאמין לה.
גירושין נראו לו כמו אזור מלחמה שחור ומפחיד והוא פחד להכנס אליו והחליט להשתיק את הקולות שבבטן וגם את מה שגילה, ולבחור להאמין.
הם חזרו פחות או יותר לשגרה עד שיום אחד, חודשיים לאחר המשבר, אריק ענה לטלפון ממספר חסוי. בצד השני של הקו היה חוקר פרטי שהציע לאריק לרכוש ממנו דוח חקירה ותמונות של אשתו עם הרופא בתמורה ל – 5,000 שקלים. אריק שמר על קור רוח וקבע פגישה עם החוקר שסיפר לו שמישהו שלח אותו לעקוב אחרי הרופא הגרוש ממניעים עסקיים, ועל הדרך הוא גילה את הרומן שלו עם יעלי המתכחשת.
אריק שילם לחוקר את הסכום המבוקש וקיבל את המציאות כמו אגרוף לבטן. מהתמונות האלו הוא כבר לא הצליח להתעלם, והפעם החליט לא לומר כלום ליעלי.
השבוע היא קיבלה מעטפה עם הזמנה לבית הדין הרבני.
2. ההונאה
שניהם כמעט בני 60 ולאחר יותר משני עשורים יחד ושלושה ילדים הם הגיעו להחלטה משותפת שכדאי להפריד כוחות. כך הוא תיאר לי את החלטתם להיפרד. ״האמת שהיא יזמה״ הוא הודה אבל הוא הסכים איתה שהמצב ביניהם ממש לא טוב, וכך הם קיבלו החלטה משותפת להתחיל הליך גישור.
בהליך הגישור התברר שהיא רוצה להתגרש והוא רוצה לשקם ולא לוותר על המשפחה היפה שלהם. כשהיא הבינה שהוא לא בשל לגירושין היא עשתה פניית פרסה ואמרה שהיא מסכימה לנסות שלום בית.
אבל קודם לכך וכדי שזה יצליח, כך הסבירה במלוא כוח השכנוע שלה, עליהם להיפרד ולהתחיל יעוץ כשהם חיים בבתים נפרדים. כמובן שהיא תישאר עם הילדים בדירת הפנטהאוז שלהם והוא יעזוב לדירה קטנה ברחוב סמוך. וכמובן שעליהם לחתום על הסכם שיסדיר הכל גם למקרה שישארו יחד וגם למקרה שחס וחלילה יתגרשו.
בסופו של הליך גישור קצרצר הם אכן חתמו על הסכם נדיב מבחינתו.
היועצת הזוגית אליה הסכימו לפנות ניסתה בפגישה הראשונה לעזור להם אבל לאחר פגישה נפרדת שקיימה עימה, עברה לנסיונות לשכנע אותו שאין סיכוי לשקם את היחסים ביניהם. הוא הפסיק את הטיפול הזוגי אך שב וביקש ממנה למצוא טיפול זוגי שיאמין בהם ויעזור להם לשמור על המשפחה. היא התחמקה באלגנטיות ובתירוצים שונים, ובסופו של דבר נמנעה מטיפול.
הוא לא שיתף את הוריו המבוגרים אך אחותו ידעה מה קורה והוא חש שגם היא מנסה לשכנע אותו בעדינות לשחרר את אשתו ולהתקדם הלאה עם חייו. הוא קצת כעס על אחותו שהיא לא מבינה לליבו, וסירב לשמוע.
חצי שנה לאחר שחתמו על הסכם שלום בית ולחילופין גירושין הודיעה לו אשתו בנפרד שהיא רוצה להתגרש. ״כמה צפוי״ לא יכולתי להתאפק כשהוא סיפר לי את זה, והוא נתן בי מבט כעוס והשיב, ״חכי זה לא הכל״.
כשהוא סיפר לאחותו בארוחת שישי שאשתו הודיעה שהיא רוצה להתגרש היא ביקשה שיצאו לדבר בחצר. ״לא רציתי לומר כלום קודם, כי ראיתי כמה קשה לך, אבל אני לא יכולה לשמור את זה לעצמי״ אמרה לו אחותו והמשיכה וסיפרה שהגיעה עובדת חדשה למקום עבודתה והן התחברו והפכו לחברות נפש. אותה עובדת חדשה, כך הסתבר, עבדה בעבר בצמוד לאשתו. ״כולם יודעים שכבר עשר שנים יש לה מישהו מהצד״ אמרה לו אחותו והביטה בו. אשתו סיפרה לאותה חברה שהיא לא נישאה מאהבה. היא היתה כבר בת 38 ורצתה שלושה ילדים והוא היה חכם ואמיד ונראה לה טוב מספיק כדי להיות אבי ילדיה. אהבה או משיכה לא היתה שם מעולם, וגם כשהיא שכבה איתו פעם בכמה זמן, היא אילצה את עצמה.
הוא יצא מאחותו בסערת רגשות.
״היא הונתה אותי כל החיים, וגם עכשיו. הונתה אותי שהיא אוהבת אותי ונישאה לי משיקולי נוחות, הונתה אותי שננסה לתקן ובעצם הוציאה הסכם נדיב, אני רוצה לבטל את ההסכם״.
״הסיכוי לבטל את ההסכם נמוך מאוד״, הסברתי לו. ״היא תכחיש ותגיד שבאמת ניסתה לתקן ואין עונש בבית המשפט על עניינים שבלב או על נישואי נוחות נעדרי אהבה. לא תמצא מזור למצוקתך בהליך משפטי יקר וחסר סיכוי, אז בוא נשאיר את הענין לקארמה״.
3. מוסר השכל משני הסיפורים
אלברט אינשטיין כבר אמר שאינטואיציה היא הדבר היחיד בעל ערך. גם סטיב ג׳ובס דיבר בשבחי האינטואיציה ואמר ״אל תתנו לרעש הדעות של אחרים לגבור על הקול הפנימי שלכם, והכי חשוב היו אמיצים מספיק ללכת אחרי הלב והאינטואיציה שלכם, הם איכשהו כבר יודעים מה אתם רוצים להיות, כל השאר משני״.
כשיש לכם תחושת בטן שלא מרפה מכם – תקשיבו לה, אל תתעלמו ממנה, היא בדרך כלל יודעת לספר את הסיפור האמיתי.
אלא שלפעמים הלב שלכם נקרע בין האהבה שהוא חש לבין מציאות לא תואמת, ואז זה כואב.
מה עושים כשכואב לכם כי התעלמתם מתחושת הבטן שלכם, או כשנקרע לכם הלב כי לא הבנתם את מציאות חייכם?
בשני המקרים הדרך להתמודד היא לקחת אחריות. לקיחת אחריות אינה מתעלמת מהפגיעה שלכם, אך מאפשרת להקהות את הכאב. וכן, אפשר לקחת אחריות גם על מצב בו אתם חשים שהונו אתכם או שברו לכם את הלב.
קחו אחריות שלא שמתם לב לתרגיל, קחו אחריות שלא הייתם ערניים מספיק, קחו אחריות שלא קראתם נכון את המציאות או שלא נתתם מספיק מעצמכם, וקחו אחריות שאיפשרתם לשבור לכם את הלב.
חברה טובה שלי אמרה לי פעם ״אני לא יודעת לא לתת את הלב שלי כולו, גם אם הוא ישבר שוב ושוב״. אל תחששו לתת שוב את הלב, גם אם הוא נשבר פעם, שהרי כבר אמרו חכמינו ״אין דבר שלם יותר מלב שבור״.
