או מה למדתי משלוש שנים של כתיבת הבלוג ?
1. הכל לטובה
בדיוק השבוע לפני שלוש שנים, בעיצומם של אימונים שנועדו להגשים עבורי את חלום מרתון ניו יורק, קרעתי את המיניסקוס בברך. קרע נרחב וכואב מאוד שבבת אחת גדע את היכולת שלי לרוץ. וללכת על עקבים. שניהם השתקמו מאז, למקרה שדאגתם.
מסתבר שגם כדי לקרוע את המיניסקוס צריך סטייל, ואני סובבתי את הברך תוך כדי טיפוס לתוך סל של כדור פורח בטירה מדהימה בצרפת. למרות התקלה המצערת, לא ויתרנו על הטיסה בכדור הפורח לאחר שזרועות חסונות משכו אותי לתוך הסל. ראינו דברים שרואים רק מלמעלה ושמנו מבטחנו בחוק הטבע שקובע שאויר חם מתרומם למעלה ובנער הבלונדיני שתפעל את הארוע, נצר למשפחת מפריחי בלונים מעמק הלואר. הוריו של הנער המתינו לנו בנחיתה עם כוסות שמפניה ומיץ תפוזים ואני שתיתי ובכיתי, מאושר מהול בכאב.
נחזור לחלום ושברו – אימונים למרתון גוזלים זמן רב ועוד יותר אנרגיה. שבתות ארוכות יצאתי לרוץ לפני 5 בבוקר לריצה שאורכת כמה שעות, ולאחריה ביליתי את רוב השבת במצב חצי מעולף במיטה, בלי אנרגיה לזוז או לחשוב. הפציעה הזו פינתה לי זמן לכתוב ולא פחות מכך – אנרגיה.
כשהתחלתי לכתוב מתוך הזמן שהתפנה לי לא ידעתי שאתמיד בכך במשך שנים, שההרגל הזה יהפוך לבלוג ולספר וישפיע על אנשים בכל העולם.
אז אמנם את מרתון ניו יורק עוד לא רצתי, אבל כ – 350,000 איש ביקרו בבלוג שלי מאז שהתחלתי לכתוב, ובכל פעם מחדש אני נדהמת מכמות הישראלים הפזורים ברחבי העולם. רק כדי שתתרשמו – כניסות לבלוג נרשמו לא רק מישראל, ארה״ב, קנדה, וכל אירופה אלא גם מהאי מאן (אין לי מושג איפה זה), מלזיה, גיברלטר, מינאמר, חוף השנהב, מונגוליה, ירדן, פקיסטן, אוקראינה ואפילו מאיראן.
ולחשוב שכל זה התחיל מקרע נרחב במיניסקוס.
אז אם יש משהו שאני מאחלת לכם לקחת לשנה הבאה זה את האמונה המוחלטת בכך שהכל לטובה, שדברים מסתדרים בסוף, גם אם כשהם קורים אנחנו בטוחים שקיבלנו מהיקום מכה קשה שהפילה אותנו על הברכיים.
2. הזוית של הקארמה
כמו שהטירה העצומה בה בילינו את הלילה שקדם לטיסה בכדור הפורח נראתה מלמעלה קטנטונת על רקע האגמים והשדות שהיו פזורים סביבה, כך גם שינוי נקודת המבט יכול לשנות את הסיפור כולו.
כתיבת הבלוג הביאה אותי להסתכל על כל מקרה לא רק מהזווית המשפטית והאנושית שלו, אלא גם ממעוף הציפור, או במילים אחרות מהזווית של הקארמה.
׳קארמה איז א ביץ׳ הוא לא רק שם הספר שלי שיצא בדיוק לפני שנה, אלא גם מסקנה שבאה לעולם לאחר אלפי תיקים שניהלתי.
הרעיון הכללי הוא לשנות את זווית הראיה שלכם ולצאת מהכאב או העלבון הפרטי שלכם, אלו שמייצרים רצון לפגוע בחזרה או לנקום, ולהתנהל מהזווית של הקארמה. כלומר לשאוף לעשות טוב, לא בגלל שאתם קדושים מעונים, אלא בשבילכם. כי רק טוב בסופו של דבר יביא לכם טוב, גם אם לפעמים הקארמה משלמת בשוטף פלוס עשר שנים.
יותר משני עשורים כפרקליטה בדיני משפחה לימדו אותי שמי שעושה רע, מקבל בדרך כלל רע בחזרה, או במילים אחרות, שקארמה איז א ביץ' וצריך להיזהר ממנה.
רוע לשם רוע, היעדר חמלה, פגיעה מכוונת בקרובים לך ביותר, ימצאו את דרכם חזרה ויופנו אליך בסופו של דבר, ולכן מראש יש להיזהר לא לעשות רע בכוונה, לא לפגוע במזיד, לא להפיק הנאה מסבלם של אחרים, לא לרמות בגדול, לגזול, לחמוד, לשחרר כל רצון לנקום ולשים לב תמיד לחטא היוהרה – הוא בדרך כלל פוגע בעוצמה דווקא במי שחוטא בו. אין סוף צורות יש לרוע האנושי. הוא ניכר גם במהלך הנישואין, ואף – וביתר שאת – בגירושין.
איך זה מסתדר למשל עם מוות פתאומי ו"בלתי צודק" של אנשים צעירים וטובים? אני מאמינה שיום המוות מוכתב לכל אחד על ידי גורלו, ואין דבר שהוא יכול לעשות כדי למנוע זאת. אלא שבמהלך חייו, מוטב לכל אחד מאיתנו להיזהר מפגיעתה של הקארמה ולהשתדל לנהל את חייו מהזווית של הקארמה – כלומר לעשות טוב.
3. בשבחי ההתמדה, הנחישות ומתן הערך
למרות שהתאהבתי בכתיבה, ולמרות שהכתיבה היא הדרך שלי לשחרר לחצים, אודה ולא אבוש, גם כשכתובים באהבה, לא קל לכתוב בכל שבוע תוכן חדש. לפעמים ממש לא בא לי, ובכל זאת אני כותבת. איך אני עושה את זה? משמעת עצמית ונחישות.
משמעת עצמית היא אחת התכונות הכי קריטיות להצלחה בחיים. היא נדרשת כאשר אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לעשות משהו ולא בא לנו. זה יכול להיות ספורט, דיאטה, לצלצל להורים, לכתוב מאמר, לקרוא חומר מקצועי, לרדת עם הכלב, ובטח יש עוד כמה דברים שמככבים ברשימה האישית של כל אחד מאיתנו. כאשר אנחנו חוזרים על פעולה שוב ושוב גם אם לא בא לנו – היא הופכת להרגל, והרגלים הופכים לחלק מהאישיות שלנו, ומכאן שאימוץ הרגלים מנצחים הוא מתכון בטוח לאישיות מצליחה.
ונחישות ? פרופ׳ אנג׳לה דוקוורת שכתבה את הספר ׳גריט׳ חקרה את הדרך לנבא הצלחה בקרב צוערי האקדמיה הצבאית ווסט פוינט שנדרשים לעבור את אחד המסלולים הקשים והמאתגרים ביותר. היא מצאה שאלו שהצליחו קיבלו ציון גבוה בנחישות. הם מעולם לא הרימו ידיים ולא שקלו לוותר. הם ידעו מה הם רוצים והיו מוכנים לעבוד מאוד קשה כדי להשיג את זה, והיה להם את החוסן הנפשי הדרוש כדי להתמודד עם המשימות הקשות. לתכונה הזו, שהיא שילוב של להט והתמדה היא קראה גריט.
אלא שמשמעת עצמית ונחישות חשובים, אך בלי לתת ערך, לא תתקדמו הרבה.
למדתי שכדי להצליח צריך לתת ערך בלי לצפות לתמורה. מהזווית של הקארמה ברור שאם תתנו ערך, תקבלו בחזרה, אבל צריך לזכור שלפעמים הקארמה משלמת בשוטף פלוס פלוס, ולא תמיד התגמול יהיה מיידי. ועדיין אם אתם רוצים לקבל הצלחה, תנו ערך. אל תחששו לחלוק מהידע שלכם, מהניסיון שלכם ומתפיסת העולם שלכם, גם אם יהיה מי שינסה להעתיק אתכם, גם אם לא כולם יאהבו את מה שיש לכם לומר, מספיק שנתתם ערך לאדם אחד, עשיתם טוב בעולם.
ולשנה החדשה בואו נבחר לעשות טוב ולתת ערך בהתמדה ובנחישות, להאמין שהכל לטובה, ולהסתכל על העולם מהזווית של הקארמה. בקיצור – שתהיה לנו שנה של קארמה טובה.
