1. חופשה בניו יורק

הכותרת של הסיפור כבר מעידה על מופרכותו, כי בשלב הזה של חיינו אנחנו רק יכולים לחלום על חופשה בניו יורק או לפנטז על עולם נטול קורונה בו נשוב לטוס לאן שחפצה נפשנו. אלא שחופשה בניו יורק עמדה השבוע במרכזה של דרמה משפטית מעניינת.

האמא, עיתונאית אמריקאית, עברה להתגורר בארץ לפני שנים ספורות עם שני ילדיה. האב, שנותר להתגורר בניו יורק, הוא דמות טלוויזיונית מוכרת מאוד, ועל אף שלא אהב את הרעיון, הוא הסכים בסופו של דבר למעבר, והסכם הגירושין שאושר בבית המשפט לענייני משפחה במנהטן, אישר את מעברם של הילדים עם האם לישראל וקבע הסדרי שהיה שלהם עם אביהם בניו יורק. ואכן, מאז עליית הילדים ארצה הם טסו לאביהם ובילו עימו בניו יורק פעמיים או שלוש בשנה, ואף האב הגיע לבקר אותם כאן בארץ.

והנה חופשת הקיץ כבר כאן, ועל אף פרוץ הקורונה, עמד האב על כך שהילדים יגיעו אליו לניו יורק. הוא אף היה מוכן לרכוש כרטיס טיסה עבורו, לטוס לכאן וליטול את הילדים ישירות משדה התעופה, והכל על מנת שיבלו עימו את חופשת הקיץ המתוכננת. אלא שהאם סירבה לשלוח את הילדים לניו יורק, ותלתה סירובה זה במגיפת הקורונה. היא פנתה אל משרדנו בבהילות וביקשה שנעשה הכל כדי לעצור את טיסת הילדים לניו יורק. לא חלפה יממה והגשנו בשמה בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בה עתרנו לצו מניעה שאוסר על האב לקחת את הקטינים לניו יורק.

הבקשה לצו מניעה הוגשה ביום ב׳ בשעות הצהריים. ביום ג׳ בבוקר התקשרה למשרדי מזכירתו של השופט והודיעה כי השופט קבע דיון בבקשה לשעה 15:00 אחר הצהריים. התייצבנו יחד עם האם המודאגת באולמו של השופט הקשוח בלי שמץ של מושג מה עמדתו.

במשך שעה שלמה הוא אמר שהצדדים כולם אמריקאים, ששיקול דעתה של האם אינו גובר על שיקול דעתו של האב, ושהוא בטוח ששניהם רוצים בטובת הילדים, על אף שהאב מצוי בכלל בניו יורק ואין לו מושג שעניינו נדון ברגעים אלו בבית המשפט בתל אביב.

במשך שעה שלמה נלחמתי כדי לשכנעו בצדקת עמדתה של מרשתי. ״שיקול דעתם של שני ההורים שקול תמיד, אולם הפניה לבית המשפט נעשית כאשר יש מחלוקת ועל בית המשפט להכריע בה בהתאם לטובת הילדים״, ניסיתי לשכנע את השופט חמור הסבר. ״אם מדיניות הטיסות תשתנה במהלך הקיץ ואם תדרש בדיקת קורונה כתנאי לעליה לטיסה, הילדים עוד עלולים למצוא עצמם בלי יכולת לחזור לישראל. ועוד לא דיברנו על הבידוד שיכפה עליהם ועל אימם עם חזרתם, ועל הצורך שלהם לעבור טיסה של 12 שעות עם מסכה על פניהם״, ניסיתי בכל כוחי לשכנע את השופט, אך הוא הניד בראשו ואמר ״עו״ד דיין אני מבין שאני לא מצליח לשכנע אותך, אני אכתיב פסק דין״. התיישבתי על מקומי, משוכנעת שהשופט עומד לדחות את בקשת מרשתי.

הוא התחיל להכתיב את פסק הדין. ״איש לא יכחיש כי מגפת הקורונה ״טרפה״ מערכות וחברות שונות, מבלי שאיש ידע זאת מראש. כלכלות שינו את פניהן, חברות אנושיות שינו התנהגותן, תוצאות המחלה עצמה עדיין אינן ידועות ובוודאי תוצאותיה הרחבות במובן של דרך המחיה החברתית בעולם הגלובלי. איש כנראה גם לא יכפור בכך שהעיר ניו יורק אליה מיועדים הקטינים לנסוע, נפגעה קשה מאד ממגפת הקורונה.״ בשלב הזה הבנתי שהוא כנראה השתכנע. ״לעת הזו, כאשר מושל מדינת ניו יורק מציע ריחוק חברתי, מיעוט טיסות ומגביל גם את השהיה בבתי עסק, ברור שגם מושל מדינת ניו יורק רואה סיכון בהעדר ריחוק חברתי, ריחוק שלא ניתן לשמור עליו בוודאי לא בגיל 8, בזמן טיסה״, המשיך כבודו והכתיב את החלטתו שבסיומה הוא עיכב את יציאתם של הילדים מהארץ ב – 30 יום, איפשר למסור את הבקשה וההחלטה לאב בניו יורק, וקבע שאם הוא מעוניין – יתכבד וימסור עמדתו שתובא אף היא בחשבון.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

2. המטפלת מנפאל

כבר 30 שנה הם נשואים, והיו לו מדי פעם ״התחלקויות״ כך הגדירה הודעות סמס שראתה מעת לעת והוא מצא להן תירוץ. בעשור האחרון הם דווקא התנהלו על מי מנוחות, ונראה היה שעם הגיעם לגיל 60, הדברים נרגעו, והם מצאו שלווה ובטחון בנישואיהם.

מתוך אותו בטחון שמצוי בחיי נישואין ארוכים, היא הצטרפה לקבוצת נשים לטיול בן 3 שבועות בהודו. היא ביקשה ממנו שבעת שהיא בחו״ל, יבקר בבית אביה הקשיש מעת לעת כדי לראות שהוא מטופל היטב על ידי המטפלת הנפאלית החדשה שהחלה לטפל בו זמן קצר לפני טיסתה.

כשחזרה מצאה אותו סמוק ונרגש. היא היתה משוכנעת שהוא מתרגש מחזרתה, אך עוד טרם פרקה את המזוודות, נעמד הוא לידה וביקש להתוודות. הוא מאוהב, כך הודיע לה בעיניים נוצצות, במטפלת מנפאל. העובדה שהיא בת 30, ודוברת אנגלית רצוצה, לא הפריעה להם להתאהב עד כלות, לקיים יחסים בבית אביה הקשיש של האשה, כשהוא ישן בחדר השני, ולהחליט שהם רוצים להתחתן.

משהו בהורמונים שהשתחררו במפגש ביניהם, גרם לו לאבד את שיקול הדעת ולסבור שהיא תפרגן לאהבתו החדשה ותתרגש יחד עימו.

אז זהו, שלא.

היא חשה כאילו הוא קיבל אותה הביתה עם דלי מי קרח שנשפכו על ראשה, וקפאה במקום.

״אתה מתחתן עם הנפאלית של אבא שלי?״ היא הגיבה בתדהמה. ״אתה קודם כל צריך להתגרש ממני״, אמרה וסימנה לו בידה את תנועת ה״חכה חכה״ המפורסמת שלה, תנועה שאותתה לו, כבר שנים ארוכות, שהוא בבעיה קשה.

היא פרקה את המזוודה שלה ודרשה ממנו לארוז בה את חפציו ו״לעוף״ מיידית מהבית. הוא הבין שזו האופציה היחידה וציית לה בהכנעה. אלא שהוא התייצב בבית אביה וביקש לשהות שם עם אהובתו. זה נודע לה למחרת כשהגיעה לבקר את אביה וראתה שם את המזוודה שלו. היא השליכה את המזוודה מהחלון והורתה לנפאלית להסתלק מהבית, מתקשרת לחברת ההשמה ודורשת שישלחו בו ביום מטפלת מחליפה, ומאיימת לתבוע אותם על כך שהמטפלת ששלחו הרסה לה את המשפחה.

מאז חלפה שנה של הליכים משפטיים בהם הוא ניסה לקבל את מחצית הרכוש, והיא עשתה כל מה שהיא יכולה כדי להישאר עם מרביתו.

השבוע הם הגיעו למשרדי לנסיון אחרון להגיע להסכמות לפני דיון ההוכחות שקבוע לחודש הבא. כבר בתחילת הפגישה הוא הישיר אליה מבט ואמר שהוא אוהב אותה, ואין דבר שהוא רוצה יותר מלשוב הביתה. עם דמעות בעיניים הבהיר שהוא מבין שעשה טעות איומה, שמשהו השתבש לו במוח, ושהוא מתחנן שתקבל אותו בחזרה הביתה. בשלב הזה היא האדימה והתחילה לרעוד והייתי בטוחה שהיא תתחיל לזרוק עליו חפצים ולהשתולל. הזזתי ממנה את כוסות הזכוכית המעודנות שעמדו על שולחן חדר הישיבות.

״אני אוהבת אותך עד היום ואני מוכנה אפילו לתרום לך כליה״ היא אמרה ופרצה בבכי. הלם. פרקליטתו של הבעל בהתה בי בתדהמה, וניכר היה ששתינו לא צפינו את התסריט הזה. הישיבה הזו נמשכה שלוש שעות. הם החליטו שהם מנסים לחזור, הוא הסכים לוותר על חלקו בבית לטובת הילדים ולאפשר לה לגור בו עד סוף חייה, נשבע שהנפאלית ״כישפה״ אותו, שהשנה הזאת מחוץ לבית גרמה לו להבין מה חשוב בחיים, ושהוא לעולם, לעולם לא יבגוד בה שוב, ומכאן ואילך הם מזדקנים ביחד.

ימים יגידו.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

7 תובנות לא משפטיות מהליך גירושין שהסתיים, או – מפת דרכים לקארמה טובה בגירושין

השבוע הגיע לסיומו הליך גירושין של לקוחה אותה ליוויתי במשך השנתיים האחרונות. בדמעות ובצחוק, בהחלטות טובות יותר ופחות, פסעתי עימה במשעול הגירושין. במו עיני ראיתי איך היא הפכה את הגירושין מאסון שנחת על ראשה, להזדמנות מופלאה לעשות ריסטארט לחיים שלה. השבוע היא שלחה לי כמה תובנות שצברה מהליך הגירושין שלה, ובעיני זו מפת דרכים לקארמה טובה.

1. זה לא מעניין את הילדים שלכם כמה אתם לא סובלים את ההורה האחר שלהם, תחסכו מהם את דעתכם, גם להם יש דרך לא פשוטה לעבור.

2. אתם הרבה יותר חזקים ממה שנדמה לכם. קבלו את זה כאקסיומה בלתי ניתנת לערעור. יש לכם את כל הכוחות שצריך כדי לנצח את התהליך.

3. אבל מותר לכם גם לבכות, ולשתות יין, ולקחת נוגדי דיכאון, כל דבר שיעזור לכם לעבור את זה יותר בקלות.

4. חברים אמיתיים מגלים את פניהם בעת משבר, והם בעיקר מקשיבים ונותנים כתף ונמצאים שם בשבילכם. זו הזדמנות מעולה להיפטר מכל השאר.

5. אמצו תודעת שפע, גם אם כרגע שפע הוא הדבר האחרון שיש לכם בחיים. זה עובד הפוך – קודם אמצו תודעת שפע, אחר כך הוא אמור להגיע.

6. אותו חוק חל גם על דייטים. יש שפע של גברים ונשים שווים, ואתם צריכים למצוא רק את הנשמה התאומה שלכם, היא בטוח ממתינה לכם בסוף הדרך.

7. אל תקשרו לחפצים, הם לא באמת חשובים והם אוגרים בתוכם אנרגיות ישנות. עדיף להיפטר מכל מה שאפשר ולהתחיל נקי מחדש.

בהצלחה 💞