1. החלום ושברו

מה הסיכויים שהתחתנת עם גבר החלומות שלך ואז גילית שהוא מכור לסמים ?

אפרת וארי הכירו בקפיטריה של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב היא היתה סטודנטית שנה ב׳ לעבודה סוציאלית שלקחה קורס במשפטים והוא היה לקראת סוף התואר במשפטים.

ארי היה גבוה וכהה, ונדמה בעיניה לאל יווני. הוא היה חזק וחכם תמיד ידע מה לומר, ונתן לה כתף להישען עליה, והיא הרגישה שאלת המזל האירה לה פנים. הם נישאו כשהיא סיימה את התואר ואילו ארי כבר היה עו״ד פלילי עצמאי שהחל אט אט לאסוף לקוחות ולייצגם.

ארי אהב את החיים הטובים וכמו שהוא אהב לפנק את אפרת, הוא אהב לפנק את עצמו. אפרת חשבה שכשיש לך 50,000 שקלים למכונית אתה קונה טויוטה משומשת או משהו דומה, אבל ארי רצה מרצדס. את המרצדס השחורה שלו הוא רכש בהלוואה לחמש שנים.

מדי פעם הוא נזקק להלוואות כדי לתחזק את רמת החיים שלו, ומדי פעם אפרת נדרשה לגדת לבנק לחתום על קבלת ההלוואות. היא חתמה היכן שהראו לה ולא התעניינה לא בתנאי ההלוואה, לא בגובהה ולא בשאלה למה נועדה.

ארי נהג לצאת לארוחות ערב עם לקוחותיו, ארוחות שכללו הרבה מנות מזטים והרבה מאוד וויסקי וודקה. אפרת לא ידעה שבארוחות האלו נחשף ארי להסנפות קוקאין, ולא ידעה שהוא התמכר. עד שהיא קיבלה שיחה מחדר מיון. בלי להכנס לכל הפרטים, ארי הגיע לבית החולים במצב גופני לא טוב, ושם גם נאלץ להודות שהוא מכור לסמים. אפרת ההמומה שלא ידעה את נפשה, הבטיחה לתמוך בו ולעזור לו להגמל וכבר החלה בחיפושי מסגרת גמילה מתאימה, אבל ארי סרב. ״אני יכול להפסיק בעצמי, אני מספיק חזק״ הוא הבטיח, והצליח להסתיר טוב יותר את התמכרותו.

זה קרה שוב כעבור חודשיים. ארי החל לאבד לקוחות, יכולת התפקוד שלו ירדה משמעותית והטלפונים מהבנק התחילו להגיע. לאפרת. היא הבינה שמשהו לא תקין אבל ארי הכחיש והיא בחרה להאמין שיש בעיה בתזרים כי לקוח ביטל לו צ’ק, והוא תכף פותר את זה והכל מסתדר. כשהוא הגיע שוב למיון הסתבר שמצבו רע יותר ושהתמכרותו לסמים החמירה.

אפרת החליטה להתגרש. המשבר היה עצום. אהבת חייה, גבר חלומותיה, אבי ילדיה, עורך הדין המעונב עם המרצדס – נרקומן. הוא ניסה להתחנן והבטיח שוב שיכול להפסיק בכל עת, אך סירב לפנות למרכז גמילה, והיא הבינה שהוא חסר תקנה ושהגיעה העת לפקוח עיניים.

כשארי הבין שהחלטתה של אפרת להתגרש סופית, הוא עבר לקו התקפי קשוח. ביקש למכור את כל הנכסים כדי לכסות את כל החובות, ובישיבת הגישור אליה פנו הוא טען שגובה החובות קרוב מאוד לשווי כל הנכסים ושהיא עומדת להשאר בלי כלום.

כשהגישור התפוצץ ארי הגיש תביעה לפירוק שיתוף בנכסים ובחובות וטען שהכל, מן הסתם, משותף.

לכתב ההגנה שהגשנו השבוע מטעם אפרת צורף דו״ח של חוקר פרטי. החוקר הצליח לדובב את הלקוח של ארי, זה שחשף אותו לסמים וסיפק לו אותם. הוא סיפר לחוקר שארי הוציא עשרות אלפי שקלים בחודש על סמים, שלפעמים קנה לכולם, ושאף פעם לא חסר לו כסף לזה. הראינו בכתב ההגנה איך ההלוואות התכופות שנלקחו בחשבון המשותף והועברו לחשבונו של ארי, נמשכו באופן עקבי במזומן, מדי יום ביומו. להשלמת התמונה צירפנו את מכתבי השחרור מבית החולים מהם עולה באופן חד משמעי שארי מכור לסמים. לסיכום עתרנו לחלוקה לא שיוויונית של הרכוש וכן עתרנו להורות שההלוואות יוחזרו לבנק מתוך חלקו של ארי ברכוש.

כשארי קרא את כתב ההגנה הוא התקשר לאפרת והתחנן לשוב לשולחן הגישור.

עכשיו אולי נצליח להגיע להסכם.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

2. השותף והמזכירה

כבר לפני 15 שנה היו סימני בגידה. אבל עופר הכחיש ושרי היתה אם לשני תינוקות, ובחרה להאמין להכחשותיו. חלפו השנים, במהלכם נולדו להם עוד שני ילדים ונצברו לא מעט נכסים.

גם עופר, כמו ארי מהסיפור הקודם, הוא עו״ד. אלא שהוא חי ונושם נדל״ן, ובכל פעם שהתאפשר רכש עוד נכס נדל״ן מסחרי או פרטי. במיוחד אהב עופר לרכוש נכסים ״על הנייר״ בשלב מוקדם מאוד, ולמכור אותם ברווח שנוצר באופן טבעי בין המחיר ״על הנייר״ למחיר הנכס החדש לאחר בנייתו. בחברה שהקים לצורך עסקי הנדל״ן נצברו עשרות מליוני שקלים ולא מעט נכסי נדל״ן.

ואת כל זה הוא עשה באופן צמוד עם גבי שותפו למשרד, עו״ד עימו למד משפטים באנגליה לפני שנים ארוכות ומאז לא נפרדה דרכם.

לפני כחצי שנה גבי השותף החל הליך גירושין. היה לו קשה לחלוק עם אשתו את הרכוש הרב, וההליך ביניהם התדרדר לקרבות משפטיים עכורים. איכשהו מתוך צווי גילוי המסמכים הסתבר לאשתו של גבי השותף שחלק מהרכוש הופקד בנאמנות אצל מירי, המזכירה הנאמנה שלהם, זו שמלווה אותם כבר שנים.

לפני שבועיים אשת השותף יצרה קשר עם שרי וביקשה להיפגש. שרי סיפרה לעופר על השיחה והוא התריע בפניה שלא תעז להפגש עימה ולהתערב בהליך הגירושין של גבי, עוד הוא ציין כי כל רצונה הוא לסכסך ביניהם ולעשות נזקים.

כששרי סירבה להיפגש עם אשת השותף היא קיבלה במייל דו״ח חוקר. מהדו״ח עלה שחוקרת פרטית שבמשך חצי שנה חברה למירי המזכירה, רכשה את אמונה והפכה לשותפתה לריצות הבוקר, דובבה אותה והגישה הקלטות של שעות שיחה עימה. מההקלטות עלה שמירי מחזיקה עבור שני השותפים רכוש בנאמנות, ושכבר 15 שנה היא בת זוגו הסודית של אחד מהם.

בשלב הזה חשה שרי שכל הדם אוזל מגופה. עוד לפני שהמשיכה לקרוא היא ידעה. סימני הבגידה שגילתה לפני 15 שנה היו עם מירי המזכירה. באותם ימים היא בחרה להאמין להכחשות של עופר שאף הדגיש כי היא ממש לא לטעמו, והוא ״נגעל״ מנשים ״שטוחות״ ורזות מדי, ומת על אשתו ועל גופה המלא והסקסי.

שרי לא אמרה מילה לעופר למרות שקראה את הדו״ח עד תומו, וסימסה לאשתו של גבי שהיא מבקשת להפגש עימה. היא ביקשה לקבל לידיה את ההקלטות עצמן ולשמוע במו אוזניה את וידויה של מירי על החיים הכפולים שהיא מנהלת עם עופר בעלה.

עוד באותו יום היא קיבלה לידיה דיסק או קיי עם כל ההקלטות. במשך שעות היא ישבה והאזינה להן ובסוף בחרה קטע של 3 דקות. היא התקשרה לעופר וכשהוא ענה הוא שמע את קולה של מירי המזכירה : ״אנחנו כבר 15 שנים ביחד, אני יודעת שהוא לעולם לא יתגרש, אבל מבחינתי אנחנו כמו זוג נשוי, הוא נמצא איתי יותר מאשר עם אשתו.״.

עופר ניתק את השיחה והכניס את הטלפון הנייד שלו למצב טיסה. הוא לא חזר הביתה באותו יום, וכשחזר למחרת התחנן לשרי שתסלח לו. טען שכבר שנים אין ביניהם שום דבר מיני, ושהוא אוהב אותה ואת המשפחה ומתחנן שלא תהרוס.

כשהיא באה אלי השבוע היא לא היתה בטוחה. ״15 שנה זו לא סתם בגידה״ אמרה שרי, ״אלו חיים כפולים.

אני רוצה שפעם אחת ולתמיד הוא יאמר לי את האמת. אם הוא ממשיך לשקר, אני לא נותנת לו עוד הזדמנות״.

״את יודעת את האמת״ אמרתי לה. ״עכשיו את צריכה להחליט – או שאת חיה עם זה וממשיכה הלאה, או שאת בוחרת להתגרש ממנו״.

הסברתי לשרי שאם היא מחליטה להמשיך לחיות עימו למרות הודאה שלו בכך שהוא חי חיים כפולים כבר 15 שנים, היא בעצם נותנת לכך לגיטימציה סמויה. החוזה הסמוי ביניהם משתנה, וכעת בגידה היא חלק ממערכת היחסים ביניהם, ומאחר שהיא ברת סליחה, היא כנראה תחזור במוקדם או במאוחר.

ולכן, אם היא מחליטה להמשיך הלאה היא צריכה להשאיר את הבגידה מאחור ולא להמשיך לדון בה, אלא לחיות עם הידיעה שנאמנות שלו אינה חלק מעסקת החבילה. ואם היא אינה יכולה לקבל את הבגידה – ההודאה שלו לא תשנה את התמונה, ולכן, ועם כל הקושי, היא צריכה להתגרש.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

3. המשרד החדש

עברנו למשרד חדש השבוע. גדול יותר וקצת יפה יותר מהמשרד הקודם אליו עברנו רק לפני שנה וחצי. הסיבה העיקרית למעבר משרד היתה אחת. רציתי שיהיה לי לאן לגדול.

כשרכשתי את המשרד הקודם ב – 2014 הוא נראה לי ענק. 4 שנים שעבדתי קשה כדי לקנות את המשרד הזה. 4 שנים שחלמתי את הרגע הזה של המעבר מהמשרד הקטן ברמת גן למשרד החדש במגדל בתל אביב.

כשנכנסנו אליו לפני שנתיים הבנתי שבזמן שחלף מאז הרכישה גדלתי לתוך החלום, ושעכשיו אין לאן לגדול.

כשנה לאחר מכן עמד למכירה משרד באותה קומה. לא חיפשתי משרד חדש ולא העליתי על דעתי לרכוש משרד חדש, אבל כשההזדמנות הגיעה, על אף החשש, החלטתי לא לפספס אותה וקפצתי למים.

קפיצות למים תמיד היו עבורי מפחידות ומאתגרות, אבל מאז ששברתי מחסום פחד בלתי עביר וקפצתי מהקומה השניה של היאכטה במלדיביים ישירות על כריש לויתן, אני כבר יודעת שבסוף הקפיצה למים עמוקים, גם אם היא מפחידה, ממתינה תוצאה שווה.

המעבר עצמו היה מורכב, מורט עצבים ומדיר שינה עבורי, אבל הוא מאחורי.

צריך אומץ לחלום, צריך אומץ להגשים. חלומות נועדו לא רק שנגשימם אלא גם שנגדל לתוכם, ועכשיו יש לנו מקום חדש לגדול לתוכו.