1. דפנה וחיים
כבר שנים שהיחסים האישיים בין חיים לדפנה גרועים, אך הם מתפקדים כתא משפחתי תקין. כלומר הם דואגים זה לזו, לילדים ולנכדים. חיים מתחזק לה רמת חיים גבוהה ודפנה מתחזקת ארוחות גורמה ואירוחים מדהימים לשלל חבריהם, שנראים כולם כאילו יוצרו באותו פס יצור. נשים בלונדיניות מנותחות למשעי וענודות יהלומים, וגברים מאפירים, שזופים, נטולי כרס עם חולצות כפתורים ורודות ומכנסיים לבנים.
וכשהחגיגה נגמרת הם חוזרים איש איש לחדרו. הוא לא נגע בה כבר עשור, ולמרות זאת היא מקנאה לו ועורכת סצינות קנאה בכל פעם שחומקת לידיה הודעת ווטסאפ לא זהירה שחושפת את המאהבת התורנית. כל סצנה קנאה כזו עוברת מהר מאד לאיומי גירושין מטעמה, נמשכת בתחנונים ובהבטחות מטעמו שזה לעולם לא יקרה שוב ושהיא ורק היא האישה של חייו, ומסתיימת בעגילי יהלומים או צמיד טניס שהיא בוחרת והוא דואג להזמין עבורה.
כשדפנה חגגה 60 הם טסו לחו״ל עם כל החבר’ה וחגגו בגדול, אלא שהיא חשה ארומה דקה של מרירות שהתיישבה לה על בלוטות הטעם וסירבה לעזוב במשך כל החגיגה וגם כששבו לארץ. תחושת המרירות הדקה הזו דבקה בה ועל אף שהיא ניסתה להתעלם ממנה ולחשוב חיובי ולפזר דבש על חייה, היא נשארה בתוכה וסימנה לה שמשהו רקוב בממלכה שלה.
כבר שנים שדפנה עושה מדיטציות לפני השינה, כאלו שמספקות לה ערוץ תקשורת ישיר עם הכוחות שמנהלים את היקום, ומאז שהמרירות הגיעה היא ביקשה סימן שיכוון אותה האם להמשיך את נישואיה המרקיבים או להביאם, אחת ולתמיד, לקיצם.
וכשאנחנו מבקשים סימנים, אנחנו בדרך כלל מקבלים אותם, רק צריך להקשיב.
כשחיים חגג יומולדת 63 אחותה של דפנה רצתה לשלוח פרחים לביתם. כמי שעובדת במשרד הפנים הדרך הקלה ביותר עבורה לתת לשליח את כתובתם היתה להיכנס לנתונים שלהם במחשבי משרד הפנים. שם חיכתה לה הפתעה שנטלה ממנה את יכולת הדיבור למשך דקות ארוכות.
מתחת לשלושת ילדיהם הבגירים של חיים ודפנה הופיעה ילדה נוספת, נתנאלה, כמעט בת 4 שנים, שנרשמה כבתו של חיים. כשיכולת הדיבור שבה אליה היא הדפיסה את הנתונים והזדרזה לקבוע עם דפנה להיפגש לקפה מאוחר יותר באותו יום.
״זה בטח טעות״ אמרה דפנה לאחותה שאחזה בידה ושלפה את התדפיס, ממאנת לתפוס את מה שרואות עיניה. ״לא זו לא טעות״ ענתה לה אחותה ברוך, ושלפה את פרטי האם. את האם דפנה הכירה היטב. היא היתה מנהלת משק הבית שלהם במשך שנים ולפני למעלה מחמש שנים עזבה במפתיע ונשכחה מליבה. מסתבר שחיים דווקא שמר עימה על קשר הדוק, הדוק מדי.
דפנה שבה הביתה עם התדפיס ממשרד הפנים וכשחיים ראה את פניה הוא מיד הבין שהיא יודעת. כהרגלו הוא ניסה לשכנעה לשכוח, לסלוח וניסה לברוח לחנות היהלומים הקרובה. דפנה כבר לא היתה שם.
תחושת המרירות נעלמה לה, הסימן שביקשה הגיע בדמות תדפיס ממשרד הפנים, העולם התבהר, והיא ידעה בדיוק מה היה צריכה לעשות.
השבוע היא ירתה את יריית הפתיחה הראשונה בהליך הגירושין שלהם, שהולך להיות כואב וסוער, ואני נזכרתי בהסכם שערכתי לפני 4 שנים.
2. נתנאלה
איריס היא רווקה בת 40, שגדלה בעיירת פיתוח בדרום, ומגיל צעיר חונכה לפלס את דרכה בעולם בשיניים ובציפורניים, למדה ששום דבר לא הולך בקלות, ושהחיים לא פשוטים. בגיל 20 היא עברה לתל אביב ומאז הרוויחה לחמה כמנהלת משק בית בבתים רחבי הידיים בשכונות הצפוניות של תל אביב. זריזותה, מאור פניה, וחריצותה הפכו אותה לעובדת מבוקשת והיא דאגה לעצמה לתנאים נוחים וניהלה ביד רמה את משק ביתם של מעסיקיה.
לפני כעשור היא התחילה לעבוד בביתם של חיים ודפנה. כבר מהתחלה גילה בה חיים עניין רב, ומהר מאוד החל להתייצב בדירת החדר הקטנה ששכרה בדרום תל אביב ולהביא עימו מתנות קטנות. הסידור הזה היה נוח ונעים לשניהם, ואיפשר להם להתעלם לחלוטין זה מזו בשעות הבוקר כשאיריס עמלה בביתם, ולהתעלס בתשוקה פעמיים בשבוע בשעות הערב המוקדמות בדירת החדר שלה. לאחר שנה כזו קיבלה איריס עגילי יהלום, וחיים גם דאג לשדרג את דירתה לדירת שני חדרים מפנקת ומשופצת בצפון דיזינגוף.
הוריה היו מודאגים מרווקותה המאוחרת ולחצו עליה לשוב לדרום, למצוא בחור טוב ולהינשא לו, אבל היא היתה מאוהבת בחיים והסתפקה גם בפירורים ממנו. לזכותו יאמר שהוא מעולם לא הבטיח לה שיתגרש למענה ולא מנע ממנה לצאת עם אחרים, מבהיר לה שלעולם לא יעמוד בדרכה.
ואז היא הרתה.
עד היום לא ברור האם הגלולה נשכחה בטעות או בכוונה, אבל כשהיא הרתה לא הייתה לה שום כוונה לעשות הפלה. להיפך. זו היתה ההזדמנות שלה.
היא התפטרה במפתיע מהעבודה בביתם, והודיעה לחיים שהילדה שתיוולד ראויה לרמת חיים כמו של ילדיו. חיים היה חסר אונים. תחושת מרירות התפשטה לו בחלל החזה, מרירותו של הסוד שידע שיצטרך לשאת עימו מעתה ואילך.
כשנולדה הילדה היא קראה לה נתנאלה ודרשה שירכוש לה דירה, וישלם לה 25,000 שקלים בכל חודש, גם בשביל הילדה וגם כדמי שתיקה. עוד היא דרשה מחיים שירשם כאביה של הילדה, מסבירה לו שרצוי שזה יקרה בטוב או שאבהותו תכפה עליו בתביעת אבהות. חיים, שהמרירות הכהתה את חושיו, היה מוכן לשלם כל סכום כדי לשמור על שקט תעשייתי ולהימנע מחשיפת הפרשה וכך נחתם לו ההסכם. התנאי היחיד של חיים היה שלא לאשר את ההסכם בבית המשפט, ולעשות הכל כדי שדפנה לא תגלה.
ואז היא גילתה.
5 סימנים שאסור להתעלם מהם
1. תחושה שמשהו לא בסדר אצלכם בגוף – אל תזלזלו בתחושה הזו, לכו להיבדק. לפעמים הנשמה מרגישה עוד לפני שהגוף מגיב.
2. תחושה שמשהו לא תקין בזוגיות שלכם – אל תדחיקו, תתעלמו או תקברו את התחושה הזו, שיכולה להופיע בכל מיני דרכים. תתמודדו איתה באומץ – תפתרו את הבעיה או תשתחררו ממנה.
3. תחושת סכנה – אל תתעלמו לעולם מתחושת סכנה, והרחיקו עצמכם מהגורם המסכן, כן גם אם הוא ישן במיטה לידכם.
4. כשאתם מרגישים שסוחטים אתכם – גם בלי לקרוא לילד בשמו. לעולם אל תיכנעו לסחיטה, זה בדרך כלל נגמר רע.
5. כשמרוקנים אתכם מאנרגיות – כשקשר כלשהו, אישי, רומנטי, מסחרי או חברי, מרוקן אתכם מאנרגיות במקום לטעון אתכם – תתרחקו.
