1. לא רלוונטי
הוא בן 28, איש תוכנה שנשוי לבת גילו, עובדת סוציאלית במקצועה. הם נשואים ארבע שנים ועוד לא נולדו להם ילדים, כך סיפר. לשאלתי מה מביא אותו למשרדי בימי קורונה אלו, הוא השיב שהם נפרדו כבר לפני חודש ושהוא מרגיש שחייב לסיים איתה את הסיפור ושכל עוד הם נשואים הוא מרגיש כבול.
עוד שתיים וחצי שאלות והסתבר שיש לו מישהי אחרת באופק, אבל היא מסרבת לצאת איתו כל עוד הוא לא אוחז בידו גט כי היא ממשפחה מסורתית ולא יוצאת עם נשואים.
אשתו, מסתבר, לא מעוניינת להתגרש. ולא רק שהיא לא מעוניינת להתגרש, היא גם מאיימת. ״אתה רוצה להתגרש? תשאיר לי את הדירה״, היא אומרת לו בקול מקפיא בכל פעם שהוא מעלה את עניין הגירושין, ומנופפת בכתובתה בה התחייב להעניק לה, אם יסור חינה בעיניו, חצי מליון שקלים.
״הדירה היא סיפור בפני עצמו״ הוא מסביר לי ברוגע. ״סבתא שלי נפטרה קצת אחרי שהתחתנו. לפני מותה היא רצתה להעביר לי במתנה את הדירה שלה. שנינו באנו ממשפחות קשות יום, וידעתי שהדירה הזו היא הדבר היחיד שיהיה לנו. ביקשתי מסבתא שתעביר את הדירה על שם שנינו, כמתנת חתונה״.
ואת אותה דירה של הסבתא, דירת חדר בדרום תל אביב ששווה כמליון שקלים, היא רוצה עכשיו, כתנאי לגירושין. היא הלכה ליעוץ משפטי והסבירו לה שהיא יכולה לפנות לבית הדין הרבני ולעקל את חלקו בדירה, כדי ״להבטיח״ את כתובתה.
אם הבעל רוצה להתגרש ואין לו עילת גירושין, אשה יכולה לדרוש את כתובתה הסברתי לו את המצב המשפטי. ״מה עושים?״ הוא שאל ואני ביקשתי שיספר לי למה בעצם הם מתגרשים. ״ביקשתי ממנה הרבה פעמים שתשתנה ושתלך לטיפול אבל היא מבטיחה ולא מצליחה״. וכך סיפר על התקפי הזעם שלה, על מריבות שיוצאות מפרופורציה במהירות הבזק והופכות למהומת אלוהים שכוללות השלכת כל תכולת הארון על הרצפה ושבירת צלחות. הוא הראה לי סרטון וידאו שתיעד מתקפת טירוף, והסביר שאמר לה וחזר ואמר שככה הוא לא מוכן לחיות יותר.
״ולמה אין לכם ילדים?״ שאלתי. בפגישות יעוץ מותר לי לשאול את השאלות הכי אישיות, התשובות יכולות להיות רלוונטיות להליך. והתשובה שהוא ענה לי הדהימה אותי.
״אין לנו ילדים כי מעולם לא הצלחנו לקיים יחסים.״
הלם.
״מה זאת אומרת לא הצלחתם לקיים יחסים ? אתם נשואים ארבע שנים״, שאלתי בתדהמה.
״יש לה טראומה מהילדות״, הוא הסביר, ״היא שמעה את אבא שלה מקיים יחסים עם אמא שלה בכוח בחדר ליד. והיא ננעלת בכל פעם שאנחנו מנסים. היא כל כך מתביישת שהיא לא מוכנה לטפל בזה מצד אחד, וכל כך מתוסכלת מצד שני, שכל מריבה מביאה אותה להתקפי טירוף.״
״כתובה היא לא תקבל״, פסקתי בנחרצות. ״אבל מה איתך? איך שרדת ארבע שנים?״.
״עשינו דברים אחרים״ הוא ענה ועיניו לחות, ״ואהבתי אותה, והכלתי אותה, וקיוויתי שבסוף היא תטפל בעצמה ויהיה בסדר.״
״ואם לא הייתי שואלת למה אין לכם ילדים, לא היית מספר לי ?״ שאלתי.
״לא חשבתי שזה רלוונטי״, הוא ענה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
2. זוג בבידוד
הם היו בסקי עם עוד כמה זוגות, וכמו כל מי שנחת בארץ הם נכנסו לבידוד לשבועיים. הילדים, שגם ככה היו אצל אחיו כשהם היו בסקי, המשיכו לשבועיים נוספים אצל האח, וכך נותרו שניהם.
יום אחד הלפ טופ שלה לא היה טעון והיא עבדה על המחשב המשפחתי. מאחר שגם בשגרה היא מחוברת בוריד לווטסאפ שלה, ופי מאה יותר כשהיא בבידוד, היא התחברה לווטסאפ ווב כדי שלא תפספס אפילו הודעה אחת בזמן אמת.
בצהריים הם הזמינו המבורגרים וצ׳יפס והלכו לשנו״צ על בטן מלאה. ״אחרי שעה התעוררתי וחצי סהרורי הלכתי למחשב לפתוח ynet ולקרוא מה המצב״, הוא תיאר את הרגע המכונן. הווטסאפ ווב נותר פתוח על המסך והוא ראה תכתובת עם אבי, חברו הטוב שיחד עם אסתי אשתו היו עימם בסקי. הוא ידע שגם אבי ואסתי בבידוד ושאשתו בקשר צמוד עם אסתי, אבל לא ידע שהיא מתכתבת עם אבי.
הוא גלל לאחור וראה תכתובת עניפה, כולה מאותו יום. לא היתה תכתובת מהעבר, אבל מה שקרא הספיק לו כדי להבין שאבי ואשתו מנהלים רומן סוער, שהבידוד מחרפן אותם כי הם לא יכולים להתראות, שהם הצליחו לעשות סקס חטוף במקלחת בחדר שלו ושל אשתו בסקי כשהוא היה בחדר כושר, ושמי שחשב שהוא החבר הכי טוב שלו שוכב כבר שנתיים עם אשתו.
למרות התדהמה, הוא שלף את הסלולארי שלו וצילם את השיחה הזו, שאינה מותירה מקום לספק. הוא איש קר רוח ולכן שב למיטה והעמיד פנים שהוא ממשיך את שנת הצהריים שלהם. לאשתו הוא לא אמר דבר.
הוא קורא את הבלוג הזה מדי שבוע ולכן מיד חיפש את הטלפון הסלולארי שלי וסימס לי. מטבע הדברים לדבר הוא לא יכול אבל סיכמנו שהוא מתאפק ולא אומר לה מילה עד תום הבידוד, ואז נפגש ונתכנן אסטרטגיה.
לא ברור איך, אבל הוא גייס מנגנון הדחקה עוצמתי, ואת המשך השבוע שנותר העביר כאילו כלום לא קרה. הוא נשאר בקשר רגיל עם אבי ובבידוד בבית התנהג כאילו הכל כרגיל. כן, כולל הסקס. רק הראש עבד אצלו שעות נוספות משחזר את כל היציאות המשותפות, הנסיעות לחו״ל, הבילויים ומלקה את עצמו איך לא שם לב.
בתחילת השבוע נפגשנו. הוא גבר חזק מאוד ונאה, וכשהוא הראה לי לבקשתי תמונה של אבי חברו מילדות, לא הצלחתי להבין איך התרחשה הבגידה הזו. אבי היה הגירסה החיוורת שלו. ״אבי הוא גבר כריזמטי ואמן מילים״, הוא הסביר לי ״אני יכול להבין איך היא התאהבה בו, אני לא יכול להבין איך הם לא עצרו את עצמם ועשו את זה לי ולאסתי אשתו״.
השבוע היא קיבלה, משליח עטוי כפפות גומי ומסיכה, את יריית הפתיחה של הליך הגירושין שלה.
כשהיא פתחה את המעטפה היא נדהמה. שום דבר לא הכין אותה לזה. היא צילמה את המעטפה ושלחה לו לווטסאפ – מהההה זההההה????
לזה הוא חיכה.
היא קיבלה בתגובה 15 צילומי מסך של הצ’ט שלה עם אבי מאותו יום בבידוד והבינה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
3. קורונה איז א ביץ
זה הגיע בהדרגה.
כבר בפברואר הבנתי שבפסח לא נטוס לחו״ל. שבוע אחרי שהזמנתי חופשה משפחתית במאוריציוס החלטתי לבטל. נזמין מחדש לקראת סוף מרץ, אם עד אז הכל יהיה בסדר, הבטחתי לילדים ולא דימיינתי מה יהיה כאן בסוף מרץ.
ואז הגיעה התדרדרות מהירה. גזירות חדשות בכל יום
מאיסור על התקהלויות של עד 100 איש, התדרדרנו במהירות ללא לצאת מהבית ולא לארח.
וסגרו לנו את שדות התעופה ואת הקניונים, ואת המסעדות, ואת חדרי הכושר, והמספרות, ואפילו אלונה הנצחית סגרה את הלק-ג׳ל, ומיסביז סגרו את האפליקציה. מזל שיודה לא סגר את הסופר ואפשר לקפוץ לעשות קניות, כי כבר פעמיים בשבוע האחרון עשינו קניות לשבועיים.
וביטלו לנו השבוע את כל הדיונים, חוץ ממקרים דחופים. בסוף השבוע שעבר היינו בטוחים שיהיה כאן סגר כללי, כזה שלא יוצאים בו מהבית, והגענו למשרד ולקחנו הביתה כל מה שאפשר, והיתה תחושה של כוננות לקראת משהו. אבל התברר שאפשר להגיע למקום העבודה אז עבדנו במשרד וקיימנו פגישות, חלקן פרונטליות וחלקן בווטסאפ ובזום.
נאוה קנתה אלכוג׳ל וחיטאה את הטלפון והמקלדת והזהירה אותנו לא לאכול ביחד צהריים. ואני צחקתי ואמרתי לה שהיא הסטרית. ואז שמעתי את ביבי והבנתי שהיא צודקת, וביום שלישי בערב הודעתי לכולן שזהו עובדים מהבית.
ובבית קרה משהו מוזר. שני הילדים שלי, שהחדרים שלהם תמיד מבולגנים, חיים כבר שבוע בחדרים מסודרים למופת. הייתי בטוחה שעם הסגר הזה והעובדה ששניהם כל הזמן בבית, הבלגן ירקיע שחקים והכנתי את עצמי לנשום עמוק ולהכיל. להפתעתי החדר של אופיר מסודר כמו בית מרקחת, ובכל פעם שאני נכנסת אליו אני מתפעלת בלב ושואלת אותה מי היא ומה היא עשתה לילדה הבלגניסטית שלי, והיא אומרת שזה עושה לה סדר בראש. ואז הבנתי שהמציאות הזו שנחתה עלינו בכזאת עוצמה עשתה להם כזה בלגן בחיים, שהם צריכים קצת סדר בחדר הפרטי שלהם כמו אי של שפיות באמצע הטירוף.
וביום חמישי הגעתי למשרד עטוית כפפות וקיימתי שתי פגישות ושמרתי מרחק ונגיעה. בדרך הביתה ראיתי עיר רפאים סגורה וחשוכה ועצובה. כדי להעביר את המועקה שמתי עומר אדם בפול ווליום באוטו ושרתי בקול רם כמו איזה שני משוגעים וזה החזיר אותי לימים של שמחה וחוף וחופש. כשהגעתי הביתה דן מזג לנו שתי כוסות יין ועשינו לחיים והסתכלנו אחד לשני בעיניים ואמרנו – גם זה יעבור.
בתמונה – שמחה, וחוף וחופש בימים אחרים
