1. העב״מ

תחילתו של הסיפור היתה בעסק צדדי שהוא הקים לפני כשנתיים וחצי והתחיל לטוס בלי סוף לסין ולתאילנד. הטיסות האלו פעמים רבות התארכו. נסיעה שתוכננה לשבוע נמשכה שבועיים ולפעמים שלושה שבועות. ובכל הזמן הזה כשהוא בחו״ל היא מג׳נגלת בין 3 ילדים, עבודה תובענית במשרד עורכי דין ובית גדול שתמיד מתוקתק כהגדרתה.

״כשהוא חוזר הוא עב״מ״, תיארה, יושב שעות ובוהה, לא מלתקשר, מסביר שקשה לו עם הטיסות האלו, שהוא עובד כמו חמור בשביל הבית, שהוא בדיכאון, שלא טוב לו. בהתחלה היא נלחצה ומצאה פתרונות – שילך לטיפול, שיקח משהו נגד דיכאון, שיסגור את העסק ויפסיק עם הנסיעות, שיכניס שותף. כל ההצעות נדחו על ידו והוא המשיך להיות מרוחק וכבוי עד הנסיעה הבאה.

שבוע לפני הטיסה האחרונה נדלק אצלו ניצוץ של אנרגיה סמויה, והוא התחיל להיות נחמד יותר ואנרגטי יותר ולא מדוכא ואפילו נישק אותה בבוקר כשיצא. הנשיקה הזו כל כך שמחה אותה ונתנה לה תקווה שהנה הדברים מסתדרים והוא יוצא מהדיכאון והכל יחזור להיות כמו פעם.

אבל הוא דחה את שובו בשבוע, ואז בעוד שבוע, מסביר שהספקים עושים בעיות ושהסחורה לא מוכנה, תירוצים שנשמעו לה אמינים. אחרי חודש הוא חזר. עב״מ. לא מתקשר איתה, בוהה, מדוכא. כשהיא ניסתה להוציא אותו מהבועה הוא אמר לה שהאהבה נגמרה. כלומר האהבה הרומנטית נגמרה ועכשיו הוא אוהב אותה כמו אחות ורוצה להתגרש ממנה. כמה שיותר מהר.

למרות שכל הסימנים היו שם, היא סירבה להבחין בהם ולכן נדהמה. הרצון שלו להתגרש נחת עליה כמו טיל בלי אזעקה, וריסק אותה לחלוטין. מזל שיש לה אח תומך, שראה את התמונה הרחבה ושלח אחריו חוקר פרטי.

כעבור עשרה ימים, במהלכם הוא הפעיל עליה לחצים קשים לבוא עימו לעורך הדין שלו ולחתום על הסכם, הגיע אליה דו״ח החוקר.

מסתבר שהוא יבא לארץ בנסיעה האחרונה לא רק סחורה אלא גם תאילנדית צעירה ויפה, ושכר לה דירה קטנה בלב רמת גן. מהדו״ח עלה שהם בקשר כבר כמעט שנתיים, ושהוא הבטיח לה שהם מתחתנים והיא מקבלת אזרחות והופכת לשותפה בעסק. הצעירה המסכנה לא העלתה בדעתה שהוא עדיין נשוי ושיש לו כמה מכשולים לעבור עד שיוכל להינשא לה.

היא לא אמרה לו כלום וביקשה לקבל טיוטת הסכם. לזכותה יאמר שלמרות הפגיעה הקשה היא התאוששה ולא רצתה לנקום בו אלא רק לסיים בהסכם הוגן. אלא שלו היו הגדרות משלו למונח הסכם הוגן. הוא סירב לשלם לה את שווי העסק, הציע לתת לה מניות בחברה, ועמד על מכירת הבית וחלוקתו בחלקים שווים, למרות שהעסק שווה פי שלוש מהבית. מאליו מובן שהוא סירב להתחשב בעלויות הרומן התאילנדי ובהוצאות שיצאו מהקופה המשפחתית לצורך מימונו, וסירב לקחת אחריות. הוא גם הזדרז והגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני.

היא נלחצה ואני הבטחתי לה שהכל יהיה בסדר ושתזכור שקארמה איז א ביץ׳ גם בבית הדין הרבני.

השבוע התקיים דיון בבית הדין הרבני בפתח תקוה. הוא עמד וטען שהוא רוצה להתגרש כי היא לא מתפקדת בבית, שלא שכבה איתו כבר שנתיים ושאין סיכוי להחזיר את הגלגל אחורה. שלפתי את דו״ח החוקר והצגתי את היבוא התאילנדי שלו. האשה סיפרה על הנסיעות, על החזרה שלו כעב״מ, על נסיונותיה להוציאו מהדיכאון ואיך גילתה שמאחורי כל הסיפור הזה מסתתרת תאילנדית צעירה בדירה ברמת גן, ואיך הוא מסרב לקחת אחריות ולהגיע להסכם הוגן.

״תגיע איתה להסכם תוך שלושה חודשים או שהתיק יסגר״, חתמו הדיינים את הדיון. עכשיו הוא הבין שהגט עוד רחוק, שהתאילנדית תכף תהפוך לשוהה בלתי חוקית, ושכדאי, מאד כדאי, לקחת אחריות ולהגיע עם אשתו להסכם.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

2. ניכור הורי

״עורכת דין דיין מה שלומך ?״ שאל אותי כבוד השופט ארז שני בפניו התייצבנו לדיון בוקר מוקדם. ״מעולה אדוני״ השבתי ממתינה לשאלה הבאה שבטח לא תהיה קלה. ״למה הדרמה הגדולה בבקשה מספר 1?״. הבנתי שכבודו התרשם מטיעוני עורך הדין של האם שאין כאן ניכור הורי ושהיא עושה ה-כ-ל כדי לתמוך ביחסי בנה בן הארבע ואביו, הלקוח שלי.

״אני אתאר לאדוני את העובדות ואדוני יחליט אם יש כאן דרמה או לא. מרשי לא לקח את בנו להסדרי שהיה כבר חודש וחצי. בכל שבוע הוא מתייצב במועד כמו שעון, האם אכן מורידה את הילד, ואז הילד לא רוצה ללכת עם אביו, והיא חוזרת איתו הביתה. מאחר שהיא מקליטה הכל היא נוהגת לומר בשביל הרקורד ׳ניסינו 11 דקות והוא לא רוצה אז אנחנו עולים׳. וכשילד בן 4 ״לא רוצה״ ללכת לאביו, כבר חודש וחצי, זה גם דרמה וגם ניכור הורי״.

התחיל דין ודברים בין השופט לבין האם ועורך הדין שלה. השופט אמר שילד בן 4 לא מחליט אם לפגוש את אביו או לא, והאם התנגדה וטענה שהילד הוא ״לא שק תפוחי אדמה״. בסופו של דיון הכתיב השופט החלטה בה הורה לאם להעביר את הילד לאב, להסביר לו שהשופט לא מרשה לו לחזור הביתה יחד עימה, ולעלות. עוד הוסיף השופט וקבע שאם ההתנהלות הזו תמשיך תבדק מסוגלותה ההורית של האם, ואף מינה פקידת סעד להרחיב את ההסדרים.

עוד באותו יום קיבלנו תמונות מהלקוח המאושר מחבק באושר את בנו החייכן.

כל פעם מחדש שאני נתקלת בתיקי ניכור הורי אני לא מבינה איך הורה יכול לעודד את ילדו ״לבחור״ לא להיות בקשר עם ההורה השני. הורה לא בוחרים. ואם הילד שלך מקבל ממך את המסר שיש לו את הכוח לבחור הורה ולהחליט לנתק קשר עם ההורה השני, בשלב כזה או אחר הוא יכול לבחור להתנתק גם ממך, כי קארמה – מה לעשות – איז א ביץ.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

3. ואהבת לך

הייתי ביום חמישי בבית הדין הרבני בירושלים. בכל פעם שאני מגיעה לשם אני חשה חוסר נוחות מהפער בין העולם ממנו אני באה לעולם אליו אני נכנסת. למרות שאני מורגלת בבתי דין רבניים, ולמרות שהמרחק בין הבית שלי בתל אביב לרחוב עם ועולמו בירושלים היה 57 דקות לפי הוויז של חמישי בבוקר, המקום עצמו נדמה היה לי כמרוחק אלפי שנות אור, או בעצם חושך.

ואז בתא השירותים מישהי כתבה בטוש שחור את השיר ׳ואהבת לך׳ של חלי ראובן. ועמדתי וקראתי אותו עד סופו וחשבתי על מי שטרחה וכתבה את השיר כולו על הקיר של תא, ועל מי שקוראת את המילים, וזקוקה להן ונאחזת בהן לפני או אחרי עוד דיון בפני 3 דיינים ארוכי זקן וחמורי סבר, ופתאום המילים האלו האירו את התא כמו קרן אור מבעד לעננים, וחייכתי לעצמי וחשבתי שמי שטרחה וכתבה אותן – מלכה.

ואהבת לך/ חלי ראובן

ואהבת לך

והודית עלייך יום יום

ושמחת בחלקך בחלקייך

בחול ימייך,

וידעת לעשות לך מלכויות קטנות

של אשה שבונה לה בית

ועשית לך חדר משלך

ומחשבה משלך

ואותך – עשית לך יותר מכל,

ואהבת לך

כל בוקר מחדש

גם אם את באה מלילה שבור

מכוכבי חושך נופלים,

מבטן ריקה

מיד פושטת רגל,

ודברת עלייך

מילים גדולות של חסד,

גם אם אף פעם לא מסרו לך מילים כאלו

גם אם דרסו אותך בשקרים עלייך כל

השנים,

גם אז –

וזכרת לך

את יופייך היחיד

ושמרת עלייך כמו שאת

ונהגת בך ברכות

ורקמת לך כנפיים לקום מעפרך

ונתת לך הרבה אור והרבה מים

ושמת עלייך שלט: “פרח מוגן,”

ואהבת לך

מבוקר עד בוקר

וידעת מי את

ומי אלוהייך

וחתמת על שלום עם נפשך,

למענך ולמען בנותייך,

ואהבת לך כמוך

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

השיר הזה על דלת התא הוא בעיני דוגמא לקארמה טובה. רוצים לדעת איך ליצור קארמה טובה בחיים שלכם ? אתם מוזמנים להרצאה שלי ב 19.3.20 בתל אביב. לרכישת כרטיסים הקליקו כאן