1. דוד ויהונתן
הם כבר בני 70 פלוס ועכשיו היא רוצה להתגרש. בפגישת הייעוץ שהתקיימה השבוע, היא סיפרה שכבר יותר מעשרים שנה אין ביניהם מגע פיזי וכבר נמאס לה. “זו סיבה לא שגרתית להתגרש בגיל 71” אמרתי, והיא שתקה. אני אף פעם לא מוותרת בפגישות ייעוץ ולכן ביקשתי מבנה שהתלווה אליה לחכות בפינת ההמתנה והפצרתי בה לספר לי את כל האמת.
היא סיפרה על זוג חברים קרוב שלהם. בעלה וה״בחור״ השני, כך כינתה אותו, לחמו שכם אל שכם בצבא ומאז, כבר יותר מ-50 שנה, הם חברים טובים. גם המשפחות קרובות מאד – שני הזוגות נוסעים יחד לחו״ל, נפגשים לארוחות משותפות ומנהלים יחסים כמעט משפחתיים, בכל זאת חברות כל כך ותיקה, ״זה לא הולך ברגל״ היא אמרה.
לפני כמה שנים שניהם יצאו לפנסיה. מאז, בעלה נוסע שלוש פעמים בשבוע באוטובוס מחולון לתל אביב לפגוש בחברו ומבלה עימו יחד שעות ארוכות. כבר שנים שהוא מספר לה שהם נפגשים בשוק הכרמל, מסתובבים באיזור ובסוף מקנחים בארוחת צהריים באחת המסעדות הסמוכות לשוק.
לפני כחודשיים, ולמרות שהוא עשה כל מה שהוא יכול כדי לנער אותה ממנו, היא התעקשה לנסוע יחד עימו לתל אביב. כשהם הגיעו לשוק הכרמל, ניכר עליו שהוא כלל אינו מתמצא בו, והוא לא הצליח למצוא את חברו שנוהג להסתובב נטול טלפון. הוא טען שהם נפגשים בכניסה לשוק, אלא שהחבר הגיע בכלל מהכניסה האחורית, וחוסר התיאום אחרי שנים שהם נפגשים בשוק הכרמל מספר פעמים בשבוע הדליק אצלה נורה אדומה.
לאחר מכן הם אירחו בשבת את זוג החברים לארוחת צהריים. בסיומה יצאו שתי הנשים לשוחח במרפסת ביתם והגברים היו אמונים, כרגיל, על פינוי השולחן והדחת הכלים. היא נכנסה במפתיע למטבח כדי לקחת כוס מים וראתה אותם עומדים צמודים בתנוחה שגרמה לה לעצור את נשמתה, אך כשנכנסה הם מיהרו לזוז זה מזה. היא נדהמה אך לא אמרה מילה. העמידה פנים שלא ראתה כלום והמשיכה הלאה.
״בגיל 70 כבר יודעים לקרוא סימנים״ היא אמרה, ״כבר חשבתי שאני מתחילה להשתגע, שאולי מתחילה לי דמנציה, והחלטתי לשכור חוקר פרטי שיעקוב אחריו כשהוא נוסע לתל אביב לפגוש את הבחור״. יום מעקב אחד הספיק. הוא אכן נסע לתל אביב אבל כלל לא הגיע לשוק הכרמל, אלא נסע ישירות לבית מלון המשכיר חדרים לפי שעה ונמצא לא רחוק מהשוק. הוא קיבל מפתח ועלה לחדר וניכר היה שמכירים אותו בקבלה. רבע שעה לאחר מכן הגיע חברו ועלה ישירות לחדר. שעתיים לאחר מכן נכנס לחדר עוד בחור צעיר לבוש בבגדים צמודים ויצא משם אחרי שעה וחצי. כשהם יצאו מהחדר בצהריים, זה אחר זה בהפרש של רבע שעה, ניכר על שניהם שזה עתה יצאו מהמקלחת. החוקר סיים עבודתו ושלח לה תמונות וסיכום קצר.
יכולים לתאר את התדהמה ?
כשהוא חזר היא אמרה לו שהיא רוצה להתגרש. הוא לא הבין מה קרה ונדהם לחלוטין מהשינוי בעלילה שהתרחש פתאום ביום בהיר אחד. “אני יודעת שלא היית בשוק הכרמל”, היא אמרה. “מה יש לך לחפש במלון סאן?!”
הוא החוויר. טיפות זיעה ניקוו על מצחו, ופרקי אצבעותיו, שאחזו בשולחן, הלבינו ורעדו. “לא הייתי במלון סאן” אמר חלושות והיא הראתה לו את התמונה ששלח לה החוקר. “כמה שנים אתם ככה?” היא שאלה. “מאז הצבא” ענה לה בקול חלוש, “אבל בשנים האחרונות לא יכולנו יותר לעצור את זה. אני אוהב אותך ואני לא רוצה להתגרש אבל אני אוהב גם אותו. זה חזק ממני”, הודה. “אם אני לא נפגש איתו אני מרגיש חנוק, אין לי אוויר”. היא חשה כאילו שפך עליה דלי עם קרח. “אז כל השנים, והילדים, והנכדים, הכל שקר?” היא מלמלה והוא ניסה בכל כוחו להסביר שהמשפחה הכי חשובה לו, אבל גם החבר נמצא שם בחיים מקבילים, סודיים, שהם רק שלו, ושהוא לא עשה את זה נגדה אלא בעדו.
חודשיים חלפו. הוא המשיך לנסוע לתל אביב, אך צמצם את המינון לפעם בעשרה ימים והיא לא אמרה כלום. הוא היה משוכנע שהיא מקבלת אותו כמו שהוא ולא הפסיק להרעיף עליה מתנות ואהבה, אבל היא היתה במצוקה. “אם אני נשארת איתו, אני אהיה חולה” היא אמרה לי. כשאמרה לו שהיא רוצה להתגרש הוא סירב לקבל את זה. “אם תתגרשי תצא ממני מפלצת”, הוא הבטיח לה בקול מקפיא.
השבוע הוא קיבל זימון לבית הדין הרבני.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
2. האובססיבי
הוא עובד בהיי טק והיא עורכת דין. בחיים מקבילים הוא היה מתקדם והופך לסמנכ״ל טכנולוגיות עם משכורת עתק וחבילת אופציות מפנקת, והיא היתה נשארת עורכת דין שכירה. אבל בחיים שלהם הוא קיבל כמה החלטות מקצועיות שגויות ובגיל 48 מצא את עצמו בתפקיד לא מזהיר עם משכורת של 20,000 ₪ ברוטו. היא, לעומתו, התקדמה כמטאור והפכה להיות שותפה באחד ממשרדי הענק בתל אביב, מקבלת משכורת של 50,000 ₪ ברוטו ובונוסים המבוססים על הצלחת המשרד מדי שנה. ככל שהיא הצליחה יותר כך התגברה תחושתו שהיא יכולה לעזוב אותו כל יום והוא הפך ליותר ויותר אובססיבי.
הוא ידע בכל רגע נתון איפה היא ועם מי היא מדברת ונהג לעשות לה ״בושות״ בלי להתבייש בכלל. לכל כנס או השתלמות הוא דרש להתלוות אליה, וכשהיא הסבירה לו שהוא לא יכול להכנס להשתלמות בלשכת עורכי הדין הוא המתין לה בחוץ שעות. יום אחד היא סיימה דיון במחוזי וישבה לצהריים עם בא כוח הצד שכנגד, עו״ד ותיק שהכירה עוד כשהיתה מתמחה צעירה במשרד בו הוא שותף. איכשהו בעלה ידע על כך. הוא התקשר לאותו עו״ד ותיק וביקש ממנו, בלשון מאיימת, שיתרחק מאשתו. עורך הדין, שנדהם מהשיחה, איים עליו שאם ישוב ויפנה אליו הוא יתלונן על הטרדה. כל זה לא היה נודע לה בכלל אילולא העבירה לו מזכירתו את השיחה ואילולא אמר למזכירתו לא להעביר אליו עוד שיחות ממשה, בעלה. במקרה או שלא במקרה המזכירה גרה בשכנות אליה והן מצויות ביחסי שכנות קרובה, וכבר בערבו של אותו יום היא סיפרה לה שבעלה התקשר אל הקולגה שלה.
זה היה הקש ששבר את גב הגמל. “אני לא יכולה לדמיין לכמה אנשים נוספים הוא התקשר” היא אמרה, והחלה לשחזר אט אט חברים למקצוע שהפנו לה עורף, שחסמו אותה בווטסאפ ושמחקו אותה מהפייסבוק והיא חשבה שזה מתוך קנאה. וזה אכן היה מקנאה, אבל לא שלהם – שלו.
גם הוא קיבל השבוע הזמנה לבית הדין הרבני.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
3. לזכרה של אסתי אהרונוביץ ז״ל
גם היא היתה בת מעל 70 וגם בעלה לא קיבל את החלטתה להתגרש, בדיוק כמו הלקוחה שלי מהסיפור הראשון.
היא החביאה את האקדח שלו וביקשה מחברתה להיות זמינה עבורה, אבל היא לא האמינה שהוא מסוגל לרצוח אותה. בכל זאת, רופא. מתנדב, עושה חסד.
אחד הפחדים שלי מהמקצוע הזה הוא שיקרה דבר כזה בתיק שאני מנהלת. היו מקרים מעטים במהלך השנים הרבות שאני עוסקת בתחום, שבאמת חששתי שמשהו כזה עלול לקרות. מקרים של התנהגות חולנית מאוד, שחששתי שתצא משליטה. ובאותם מקרים בודדים קיבלנו צו הגנה המרחיק את הבעל מביתו לתקופות כאלו או אחרות.
צו הגנה אינו מונע ממי שמחליט לרצוח להפר אותו. מי שמפר את הדיבר הראשון לא באמת עוצר בקו הדימיוני שמשרטט לו צו ההגנה. ראו מקרה מריה טל שנרצחה בדקירות סכין על ידי בעלה האלים שהורחק ממנה בצו הרחקה, וטוען כעת שהיא התאבדה…
אז איך מזהים מתי אדם חוצה את קו השפיות ועובר לצד האפל, הופך לרוצח שמעדיף לגמור לשניהם את החיים כי אינו יכול להתמודד עם החיים בלעדיה ?
אם אשה חיה שנים עם בעל נפלא ואז מגלה שהוא הומוסקסואל שמבטיח לה שאם תתגרש ממנו תצא ממנו מפלצת, איך היא יכולה לזהות אצלו דפוס רצחני ?
חשבתי כל השבוע על מה יכולתי אני לעשות כעורכת דין כדי להזהיר את אסתי אהרונוביץ שהוא מסוכן לה ?
אם הוא לא אלים או מאיים איומים ממשיים, הסיכוי שמשטרת ישראל תרחיק אותו ממך כי יש לך תחושות בטן קשות ואת מפחדת – אפסי. כך גם בבית המשפט לענייני משפחה.
אז מה נותר לך לעשות ? קודם כל להקשיב לעצמך. אם את מרגישה שהוא מסוכן לך, אם הוא איים בעבר, אם בעת מריבות הוא לא שלט בעצמו, אם איים להתאבד, אם יש לו עבר פסיכיאטרי כזה או אחר, אם הוא מפגין כלפייך קנאה, שתלטנות או אובססיביות, אם את מרגישה משהו בבטן אבל לא יכולה להצביע על סכנה מיידית –
תברחי.
שמרי נפשך.
קחי את הילדים ותתרחקי ממנו עד שתרגישי יותר בטוחה.
