1. הצוואה
במהלך 25 שנות נישואיהם הם נפרדו פעמיים. בפעם הראשונה ערכו הסכם גירושין, התגרשו ואחרי שנתיים הבינו שהם לא יכולים בנפרד וחזרו. וכשהם חזרו הם חזרו עד הסוף, כולל נישואין בשנית. ״המחזיר גרושתו – הרי זו מצוה גדולה״, אמר הרב שהשיא אותם.
הפעם השניה היתה לפני כמה שנים. הרקע למריבות היה בעיקר סביב דרך הגידול של שני בניהם. הוא גידל אותם כבני עשירים מפונקים והיא, שגדלה במשפחה צנועה, סברה שהוא הורס להם כל סיכוי לנהל חיים תקינים והאשימה אותו שהם יתדרדרו לתהום. בסופו של דבר המסגרת המשפחתית לא הצליחה להחזיק את כובד המריבות, ונשברה. שוב ערכו הסכם גירושין, שוב הגיעו לבית הדין הרבני כדי להתגרש, וברגע האחרון – החליטו לנסות שוב וביטלו הכל. מי שקרא את הספר שלי יודע שאני מאמינה בללכת אחרי הלב.
ואז הוא חלה במחלה האיומה ובמשך כמעט שנתיים היא היתה איתו וסעדה אותו גם כשהוא היה קשה מנשוא אליה. כחודשיים לפני הסוף משהו התבהר בו. כשהגוף כבר היה אכול, הוא ראה עם הלב, והבין מדוע נלחמה עימו על הערכים והחינוך לבנים. הוא החזיק לה את היד והעביר לה, כמעט בלי מילים, כמה הוא אסיר תודה על דאגתה האימהית, וכמה הוא יודע ובטוח שהיא תדאג להם כל חייה.
הוא לא ידע כמה הוא צדק. כבר לפני שנים היא היתה אצלי וערכה צוואה לטובת שני בניה בחלקים שווים, דווקא בשיא המשבר, כששניהם התרחקו ממנה ואחד אף ניתק עימה קשר, ואמרה לי – ״הם הבנים שלי ואני אדאג להם כל החיים״. המשפט הזה שנאמר בכזו אצילות, נותר חקוק בי במשך שנים. בכל כך הרבה סכסוכי ירושה אני מטפלת, סכסוכי אחים בשל הורים שבמותם מתחשבנים עם ילדיהם מהקבר, והיא לא העלתה על דעתה להתחשבן עימם, והיתה נאמנה לאהבתה אליהם ולכך שרצתה רק טוב עבורם, גם אם הם לא הבינו זאת וכעסו עליה.
אבל את כל זה הוא לא ידע עד יום מותו.
השבוע היא היתה אצלי. בפנים עצובות ועם דמעות בעיניים סיפרה שהוא הלך לעולמו. תיארה איך בחודש האחרון הוא לא הפסיק להחזיק לה את היד ולהודות לה, ואז שלפה צוואה.
כשקראתי אותה – דמעתי. מהתרגשות.
הוא ביטל את כל ההתחשבנות ביניהם כפי שנקבעה בהסכם הגירושין, הוריש לה את כל רכושו, ואף הוסיף והסביר כי מעדיף שבניו לא יקבלו כספים ורכוש בשלב זה אלא יעבדו וילמדו, ויסמכו על אימם שתדאג להם.
דמעתי גם בגלל העיניים העצובות שלה וגם מהתרגשות שלא תצטרך למכור את דירתה כפי שהורתה צוואתו הקודמת, ועליו שאם היה מבין קודם את מה שהבין קצת לפני שהלך לעולמו, אולי היו לו שנים טובות יותר, ודמעתי מהתרגשות כשנוכחתי – שוב – איך שחוק הקארמה עובד, ואם עושים טוב – בסוף מקבלים טוב.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
2. פינוקיצ׳ן
זמינה? סימס לי ערן לפני כמה ימים. הייתי בטוחה שהוא צריך עוד יעוץ משפטי אבל מסתבר שהוא התקשר מסיבה אחרת לחלוטין…
תשמעי סיפור הוא אמר –
״לפני שנתיים הייתי ביעוץ אצל רות דיין כי רציתי להפחית מזונות״ הוא התחיל בטון שגרם לי לזוז בחוסר נוחות, חיכיתי לאיזו טענה. ״ורות דיין המליצה לי לא להגיש תביעה אלא להגדיל את ההכנסות״, המשיך באותו טון.
התחלתי להיזכר בפגישה. הוא סיפר על יחסים טובים עם גרושתו, ועל פרק ב בו נולדו לו עוד 2 ילדים והלין על סכום המזונות הגבוה יחסית, שלחץ לו על חשבון הבנק וישב כאבן ריחיים על צווארו. היא לא הסכימה להפחית, והוא רצה מאוד להגיש תביעה להפחתת מזונות. הסברתי שאשמח לייצג אותו בתמורה לשכר טרחה התחלתי של כמה עשרות אלפי שקלים, אבל, וזה אבל גדול, אני לא ממליצה.
[מי שקורא אותי יודע שאני תמיד אומרת את האמת בפגישות יעוץ, גם אם היא עומדת בניגוד לאינטרס הכלכלי שלי. ככה זה אצלי. כל האמת בפרצוף גם אם היא לא נעימה ללקוח (או לי) אבל היא תמיד תמיד לטובתו…]
הסברתי לערן שניהול הליך להפחתת מזונות משמעותו לחיות “באנרגיית מחסור” במשך שנתיים בהן אתה צריך להוכיח ״מסכנות״ בשביל הסיכוי שבית המשפט יעתר לבקשתך להפחית את המזונות, להרוס את יחסיך עם גרושתך לעד, ועדיין אין כל וודאות שסכום המזונות אכן יופחת. ועוד לא דיברנו על הנזק שהליך כזה עלול לגרום לילדים.
אז במקום להתמקד בהליך שמשמעותו מחסור ועוני ולשלם את עלויות ההליך המשפטי – תתמקד בלהגדיל את הכנסתך, המלצתי לערן.
״יצאתי מהפגישה וחשבתי איך אני מגדיל את הכנסותי״ הוא המשיך. הוא עבד כשכיר בחברה לציוד רפואי והיה ברור שמשם לא יבוא עזרו. אז הוא הלך להתנחם בדים-סם האהובים עליו אותם נהג לרכוש מסינית שהפליאה להכינם. עם הדים-סם הגיע הרעיון להתחיל לשווק אותם ודי מהר נוצרה לו הכנסה צדדית לא רעה בכלל. ואז נודע לו שאותה סינית מכינה גם דים-סם נטול גלוטן מדפי אורז. הוא התחיל לשווק גם אותם והם הפכו ללהיט. עד מהרה הוא קלט את הפוטנציאל והבין שיש צורך רב במוצרים ללא גלוטן. אם יש ילד עם צליאק במשפחה אז גם הסבא וסבתא רוצים מוצרים נטולי גלוטן, הוא הסביר – ואין מספיק מוצרים איכותיים בשוק.
מפה לשם הוא התפטר מעבודתו כשכיר, הקים את פינוקיצ׳ן – חברה לשיווק מוצרים איכותיים ללא גלוטן, פתח חנות בנס ציונה, עוד חנות בנמל תל אביב ובקנה יש עוד תוכניות התרחבות. הוא כבר מעסיק 10 עובדים ויועצים ותמיד מספר להם שכל העסק הזה התחיל בגללי. או בעצם – בזכותי.
״עוד לא שמעת את השוס״, הוא אמר, ״את החנות בנס ציונה מנהלת גרושתי שעכשיו עובדת עבורי״. ״את כאן בזכות רות דיין״ הוא אמר לה, וסיפר את סיפורו המיתולוגי של בניית העסק הזה.
חוקי הקארמה –
1. מי שנותן יעוץ אמיתי ובעל ערך ללקוח, גם אם באותו רגע הוא פועל בניגוד לאינטרס הכלכלי שלו, עושה טוב. התוצאה תהיה תיקים רבים ואיכותיים שבאמת זקוקים ליצוג משפטי. תאמינו לי שזה עובד.
2. עיסוק במזונות הוא מטבעו עיסוק במחסור ובנזקקות, גם מצד מי שנזקק למזונות וגם מצד מי שמעוניין לשלם כמה שפחות. אנרגיית מחסור מושכת מחסור, אנרגיית גדילה ושפע מושכת שפע.
3. ההחלטה של ערן לא לפתוח בהליך נגד גרושתו ולהגדיל את הכנסתו הביאה לחייו כל כך הרבה קארמה טובה ושפע.
תעשו טוב תקבלו טוב.
