1. שנאת אחים

"אל תחברי אותנו", היא ביקשה מאימה לפני שכתבה צוואה, ואימה חייכה חיוך שקט ואפל ולא ענתה.

כן, אותה אם שידעה שבנה הבכור מתגנב מדי לילה למיטת אחותו ומתחכך בה עד שבא על סיפוקו, ואז שב למיטתו ומעמיד פני ישן. וכשבתה, שהיתה רק בת 10, ניסתה לשתף אותה, היא אמרה לה “את רק חולמת, הוא מאוד אוהב אותך”.

לאביה היא לא העזה לומר כלום, הוא דאג לומר לה תמיד שהיא מטומטמת וששום דבר לא יצא ממנה. את בנו הבכור, לעומת זאת, סימן האב מרגע לידתו כיורש האימפריה הכלכלית שבנה, וכללה שלושה מפעלים ולא מעט נכסי נדל״ן. וככה היא גדלה, עם אם מתכחשת ומתעללת, אב נרקסיסט וקשה ואח בכור שביצע בה מעשים מגונים כמעט מדי לילה במשך שנים.

בעוד ששתי אחיותיה הקטנות גידלו עצמן בעזרת שרלין המטפלת הפיליפינית שגרה עימם, והשתדלו לא להטריד את הוריהן יותר מהדרוש, היא הפכה, באופן לא מפתיע, לנערה מרדנית. צבעה את שיערה הבלונדיני לשחור כהה, הקיפה את עיניה הכחולות בקווי עיפרון שחור וחוררה את אוזניה, אפה, לשונה וטבורה, מתריסה כלפי העולם את נגעי ילדותה.

כשהיתה בת 15 קמה ממיטתה יום אחד ושלפה סכין לעבר אחיה המתחכך תוך שהיא לוחשת לאט וברור שבפעם הבאה שיתקרב אליה – או לאחיותיה הקטנות – היא תחתוך לו.

מאז הוא לא התקרב אליה והם לא החליפו מילה.

עשרות שנים.

הוריהם המטורפים העלימו עין מהנתק בין האחים ומעולם לא ניסו לפייס ביניהם.

עם בגרותה היא למדה פסיכולוגיה והפכה למטפלת מבוקשת. עם הוריה היא שמרה על קשר קורקטי ומעולם לא ביקשה מהם דבר. עם שתי אחיותיה הקטנות נותר קשר משפחתי סביר ועם האח הבכור – נתק מוחלט.

לאחר מות אביה, ירשה אימה את כל הרכוש. אחיה, שמראש יועד לכך על ידי האב, ניהל את הנכסים העיסקיים והמסחריים וניהל לאימו את החיים.

כשהיא הגיעה לבקר את אימה הקשישה, סיפרה לה האם שבכוונתה לערוך צוואה. "מעולם לא ביקשתי ממך דבר", היא השיבה, "אך יש לי בקשה אחת – אל תחברי ביננו, שלא אצטרך להתעסק איתו אחרי לכתך". האם שידעה היטב למי הכוונה, חייכה את אותו חיוך אפל, הנהנה ושתקה.

כשנה לאחר מכן הלכה האם לעולמה. עורכת הדין הביאה עימה לשבעה עותק מהצוואה. את כל הנכסים המסחריים הורישה האם לאח. נותרו 5 דירות. כל אחת מאחיותיה קיבלה דירה ואילו שלושת הדירות הנותרות הועברו בחלקים שווים לה ולאחיה. לאותו סעיף בצוואה הוסיפה האם הסבר וביקשה שיגשרו על הפערים ביניהם ויחזרו להיות בקשר. "תמיד הייתם אחים אוהבים", כתבה האם בצוואתה המצמררת.

היא לא התכוונה להתנגד לצוואה, ולא היתה לה שום כוונה לחזור לקשר עם אחיה, שהיה מבחינתה אדם זר. היא ביקשה שאתנהל מולו כדי לפרק את השיתוף ביניהם במינימום מגע עימה. הוא כמובן סירב והעלה טענות שונות ומשונות נגד פירוק השיתוף בדירות, על אף שהיה ברור לחלוטין שאין לו אפשרות משפטית להתנגד.

השבוע התקיים דיון בתביעה לפירוק השיתוף שהגשנו מטעמה. לאור טענות ההתנגדות המופרכות שהעלה האח, השופטת ביקשה לשלוח את האחים לגישור. האח הסכים מיד, שמח על ההזדמנות למשוך את הזמן ולהתעלל עוד קצת באחותו. כשעורכי דין מתנגדים לגישור השופטים מרימים גבה, צפינו זאת מראש ולכן נתתי לה לדבר.

השופטת, שראתה לפניה אשה מרשימה בחליפת חצאית לבנה וחולצת משי ורודה, נדהמה ממה ששמעה. "הוא עשה בי מעשים מגונים במשך חמש שנים ואיש לא עשה דבר. כשיכולתי להתנגד שלפתי סכין ואיימתי עליו. חלפו מאז 35 שנה, ולא החלפנו מילה. מאימי ביקשתי עזרה והיא הפנתה לי עורף ומאז לא ביקשתי ממנה דבר. באחרית ימיה ביקשתי שלא תחבר ביננו, והיא בחרה להורות בצוואתה הפוך. לא התנגדתי לצוואה שהפכה אותו למיליונר, אני רק מבקשת כעת מבית המשפט לאפשר לי להתנתק ממנו לעולם".

חמש דקות לאחר מכן ניתן פסק דין לפירוק שיתוף.

-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~

2. PMS = Premenstrual Syndrome

״תסמונת קְדַם-וִסתית ( PMS) היא אוסף תסמינים גופניים ופסיכולוגים הקשורים לווסת הנשית. אצל חלק מהנשים הסובלות מ-PMS התופעות הנלוות חזקות כל כך, עד שהן נחשבות כמגבילות את חיי היום-יום.״ (ההגדרה בויקיפדיה תספיק לנו).

הידעתם? תסמונת קדם וסתית יכולה להיות גורם לגירושים. כמובן שלא גורם בלעדי, וכשהנישואין מאושרים, קצת טירוף של האשה כמה ימים בחודש הוא לא עילה לגירושין, אבל לפעמים זה הקש ששובר את גב הגמל, או הבעל.

היא סבלה מדיכאונות וחרדות עוד לפני שהכירו. הוא היה צעיר מדי מכדי להבין את חשיבות הבריאות הנפשית והיה בטוח שהוא יוציא אותה מזה. באופן כללי היא היתה יפיפיה, שברירית, מסתורית ועצובה, ועוררה אצלו רגשות חמלה ואהבה ורצון להיות האביר שיציל אותה.

אחרי הלידה הראשונה הנטיה הטבעית שלה לדכאון ולחרדות עלתה מדרגה, והדיכאון אחרי לידה ממנו סבלה לקח אותה לתהומות אפלים. בלית ברירה היא התחילה טיפול תרופתי במינון נמוך יחסית, שאיפשר לה לתפקד עם התינוקת ובהמשך אף לשוב לעבודתה כגננת.

ועדיין, פעם בחודש, כמו שעון, היא נכנסה לטירוף שגרר אחריו מריבות קשות ורצון עז שלה לזרוק אותו מהבית ולא לשוב ולראותו לעולם. הוא כבר ידע שזה ענין של הורמונים וכימיה לא מאוזנת במוח, ועמד בגבורה במריבות, מרגיע אותה ונושם עמוק עד יעבור זעם. והזעם עבר וחלף יחד עם המחזור החודשי שלה שבישר שקט. אלא שאותו זעם חרץ אצלו בלב חריצים מהם ניגרה אט אט האהבה שלו אליה, עד שלא נותר דבר.

ואז הם עברו לשלב ניהול המפעל. הטיפול בשלושת הילדים שבינתיים נולדו להם, כמו גם ניהול הבית וחלוקת העבודה ביניהם, הצריכו שיתוף פעולה. משהו דומה לשיתוף הפעולה הנדרש בין מנכ״ל המפעל לסגנו. היא שמה לב שהוא נמנע מכל מגע פיזי ביניהם וביקשה שילכו לטיפול זוגי. בטיפול עלו המריבות העזות אחת לחודש, ועלתה העובדה שהיא סברה שהן חולפות ולא מותירות סימן, בעוד שהוא ידע שהן רוקנו לו את הלב, אבל לא אמר דבר. המטפלת, שקראה בין השורות, הפצירה בה להעלות את המינון של הטיפול התרופתי, אך היא סירבה. ״שיסבול בשקט" ענתה, "אני לא מתכוונת לסמם את עצמי בעוד תרופות". הוא שתק.

לא חלפו שבועיים וחצי מהפגישה האחרונה שלהם אצל המטפלת הזוגית, והתקופה ההיא בחודש הגיעה שוב. הפעם היא רבה איתו על החוג של הילדה, הוא לא ידע להסביר לי בדיוק על מה, רק אמר שהתגלגלה מריבה איומה שהסתיימה בשבירת כוס. כן כן, מרוב תסכול הוא זרק כוס זכוכית על הרצפה והיא התנפצה לאלפי רסיסים, משאירה את שניהם המומים מפרץ האלימות ומהרסיסים שהתפזרו במטבח ובסלון. היא נכנסה בבכי לחדר השינה והוא הביא מטאטא וטאטא את הרסיסים.

כשסיים לטאטא הוא ידע שזה נגמר. שהוא לא יכול לשאת עוד מריבה אחת, לא יכול לאהוב אותה יותר, ולא רוצה להמשיך לחיות עימה. הוא ארז כמה בגדים בתיק הספורט שלו ויצא. למחרת היא התקשרה וסימסה ובכתה והתחננה והבטיחה שתעלה את המינון, אך לשווא. הוא מעולם לא חזר.

השבוע היא קיבלה מכתב שמזמין אותה לנהל מו״מ לקראת הסכם גירושין.

-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~

3. שיטה מוכחת לפתרון בעיות

השבוע התעוררה בעיה שהדירה שינה מעיני. שילוב של בעיה משפטית ועובדתית שהייתי חייבת למצוא לה פיתרון לא שגרתי, ולהציגו בפני הלקוח. סיעור מוחות שערכנו במשרד הוביל לפתרון ברור, אך משהו בי לא היה שקט. התייעצתי גם עם דן שדגל אף הוא בפיתרון המשרדי, אבל אני עדיין לא הייתי שקטה. ידעתי שיש כאן עוד משהו שאני לא רואה. הערב ירד ואני המתנתי.

החלטתי ללכת לישון וקיוויתי שהתשובה תגיע בבוקר.

היה זה לילה טרוף. התעוררתי שוב ושוב מחלומות הזויים, ובכל פעם שהתעוררתי אמרתי לעצמי תחזרי לישון ותמצאי תשובה. ב 5 בבוקר התעוררתי סופית.

פתחתי את האייפד והתחלתי לכתוב. הפיתרון הגאוני והיצירתי נכתב בעצמו, כמעט ללא התערבותי, הוא פשוט היה שם והמתין לי שאתעורר מלילה טרוף שינה. במשך כמעט שעה כתבתי ואז יצאתי לריצת בוקר, לא לפני שסימסתי את הפיתרון הכתוב לעורכות הדין שהשתתפו בסיעור המוחות. תוך כדי ריצה הגיעו תגובות נלהבות שגרמו לי להגביר את הקצב.

בדרך למשרד התקשרתי ללקוח והצגתי בפניו את הפיתרון כפי שנכתב לפנות בוקר. הוא הבין מיד שמדובר בפתרון גאוני ויצירתי, וסיכמנו שאפשר לומר בשלב זה של התיק – שח מט.

אני מניחה שההחלטה ללכת לישון ולהמתין לפתרון שיגיע בבוקר הגיעה לאחר שקראתי על שיטתו של אלוף השח מט ג׳וש וויצקין, לפיתרון בעיות, שיטה בה הוא עושה שימוש כבר מעל 20 שנה :

א. כמה שעות לפני השינה חשבו לעומק על שאלה או בעיה עימה אתם מתמודדים. לא משנה אם מדובר בבעיה קטנה או גדולה, כמו שיחת שכר עם הבוס או שיחת יחסינו לאן או איך מתמודדים עם המינוס בבנק. הקדישו מספר דקות לחשוב עליה.

ב. לאחר מכן עברו למשהו אחר – אימון, הכנת ארוחת ערב, קיפול כביסה, צפיה בטלויזיה, לא משנה מה, וכך הניחו לבעיה לשקוע אל תוך התת מודע שלכם. נסו לשחרר אותה לחלוטין ולא לחשוב בשלב זה על פיתרון.

ג. כמה דקות לפני השינה הניחו מחברת (או אייפד או טלפון נייד) ליד המיטה וכתבו בה את הבעיה.

ד. מיד לאחר שתתעוררו לפני כל דבר אחר התחילו לכתוב את כל מה שעולה לכם לראש. בשלב הזה, לפני שדעתכם הוסחה מהפייסבוק, החדשות, המיילים או כל דבר אחר, זרם המחשבות שלכם יוכל למצוא פתרונות אותם עיבד המוח שלכם במהלך השינה, וכאלו שנשאבו ישירות מתוך תת המודע שלכם.

לא תמיד יגיע אליכם פתרון הזהב המושלם, אך יתכן שתמצאו כמה כיוונים יצירתיים שיעזרו לכם להחליט על הצעדים הבאים, נסו ותהנו.