1. אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת.
היה קשה מאוד להסתיר את ההתאהבות שלהם. החבר הכי טוב שלו, הרווק הנצחי, שהיה אצלו בן בית ניהל רומן סוער עם אשתו, שהחליטה להתגרש ממנו ולעבור לחיות עם מאהבה הרווק. כבר שנה שהם מתכננים את המבצע לפרטי פרטים. הטקטיקה היתה להטיל בו דופי. אני רוצה להתגרש כי אתה אלים, מסומם, אלכוהוליסט, מתעלל, ועוד האשמות חסרות שחר שנורו לחלל האוויר כדי ליצור ערפל סביב הסיבה האמיתית לגירושין – הרומן שלה עם החבר הכי טוב של בעלה.
בשלב כלשהו היא לא יכלה יותר לסבול את נוכחותו בבית. האמת שזה קורה הרבה. ההחלטה להתגרש לא תמיד מגיעה יחד עם הפרדת מגורים. נשים רבות שיוזמות גירושין משוכנעות משום מה שהבעל יארוז מזוודה וילך. אלא שהמציאות שונה. רוב הבעלים לא ממהרים לעזוב את הבית, גם כי הם חוששים (ולא בצדק) מאובדן זכויות בו, וגם כי הם משוכנעים כי אם יעזבו את הבית האשה ״תתנחל״ בו ולא תמהר להגיע להסכם.
הוא עוד לא הספיק לעכל את החלטתה להתגרש ממנו ואת הרומן עם החבר הכי טוב שלו, ומצא את עצמו במשטרת ירקון. היא והחבר הטוב הגיעו יחדיו לתחנה והגישו תלונה חסרת שחר. הוא זרק צלחת ושבר מאפרה היא טענה ולא סיפרה שזה היה לפני 4 שנים, שהצלחת נשמטה לו מהיד במהלך ויכוח ביניהם כשהיא חסמה לו את דלת המקרר ושאת המאפרה שבר בכוונה כשהפסיק לעשן וכדי להזכיר לו שלא לעשות בה שימוש. עוד הוסיפה שהוא שותה, עושה סמים ושהיא חשב מאויימת ומפוחדת. חברו הטוב שליטף לה את היד כשהיא נתנה עדותה במשטרה בקול חרישי ורועד, הנהן ואמר אני הייתי שם וזה היה מפחיד.
היא הגישה את התלונה ב – 7 בערב ובשעה 11 בלילה הגיעה ניידת לאסוף אותו. הוא בילה את הלילה בחקירות בתחנת המשטרה ושוחרר לפנות בוקר עם צו הרחקה לשבוע. משטרת ישראל, כברירת מחדל, נותנת צו הרחקה בכל פעם שמוגשת תלונה על אלימות במשפחה. המדיניות המשטרתית דוגלת בהרחקה כברירת מחדל גם כדי לא ליטול סיכון, וגם כדי לצנן את הרוחות, גם אם ברור שאין כאן עבירה פלילית.
אין לתאר את גודל הטראומה. מדובר בילד טוב ממשפחה מצויינת שמעולם לא ראה תחנת משטרה מבפנים ולא העלה על דעתו שאשתו תעשה את הצעד הזה. משהו בו נשבר מבפנים. הכעס והעלבון הורידו אצלו תריס כבד, ובאותו רגע היא נמחקה.
לא רק שהוא רצה להתגרש ממנה, הוא ניתק עימה כל קשר ולא הסכים לשבת לשולחן המו״מ. כמובן שהוא לא העלה על דעתו לחזור ולגור איתה, הוא סלד מכל קרבה אליה, כינה אותה ״הנחש״ והזכיר לי את הציטוט התלמודי שאנו מרבים להזכיר בתביעות גירושין – ״אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת״.
אחרי שבוע היא התחילה להילחץ. רצתה כסף. ביקשה לנהל משא ומתן ונתקלה בקיר אטום. ואז היא עשתה עוד טעות והגישה בקשה למתן צו הגנה, למרות שהיא ידעה שאין לו כוונה לחזור להתגורר עימה לעולם. צו הגנה היא לא קיבלה, ואין ספק שהיא הרחיקה את עצמה מאוד מהסיכוי להגיע להסכם.
מוסר השכל :
1. אל תגישו תלונות שווא. לעולם. זו יריית פתיחה מאוד לא מוצלחת להליך הגירושין שתביא בדרך כלל לתוצאה הפוכה.
2. קארמה איז א ביץ וצריך להיזהר ממנה, אבל את זה אתם כבר יודעים.
2. מדבר שומם
כבר 15 שנה שהם נשואים ובמהלכן נולדו להם שני זוגות תאומים בהפרש של שנתיים. היות שהוא סמנכ״ל בחברת היי טק גדולה, היה ברור להם מלכתחילה שהיא תקדיש את עצמה לגידול הילדים. והיא אכן טיפלה בהם במסירות וגידלה את רביעיית הבנים השובבים לגמרי לבד. הוא לא נקף אצבע ולא עזר בגידולם, משוכנע שמשכורתו הנאה מהווה תרומה מספקת למאמץ המשפחתי. לפני כחמש שנים היא החלה לעבוד כמזכירה רפואית במשרה חלקית, והמשיכה לטפל בילדים שחלקם סבלו מהפרעות קשב כאלו ואחרות שהצריכו מתן טיפולים מחזקים והקדשת זמן לא מועט ללימודיהם.
בעוד שהוא משתכר 60,000 שקלים בחודש, היא משתכרת 3,500 שקלים בלבד, ומדי פעם הוא לעג למשכורתה והפציר בה לעזוב. היא סירבה והביעה לא אחת תיסכולה מכך שוויתרה על התפתחות מקצועית כלשהי למען גידול הילדים. חלומה הגדול היה ללמוד רפואה, ועבודתה כמזכירה רפואית סיפקה לה אפשרות להיות ליד החלום וגם לצאת קצת מהבית ולפגוש אנשים.
בגיל 40 היא היתה מטופלת ברביעיית בנים שובבים, תלויה בו כלכלית לחלוטין וחסרת רכוש כלשהו. שנים שהם גרים בדירה שכורה רחבת ידיים בצפון תל אביב. שנים שהיא מתחננת שירכשו דירה והוא טוען שאין כסף. בחשבונם המשותף נצבר חיסכון של 450,000 שקלים והוא הבהיר לה שזה כל הונם.
השבוע היא הגיעה אלי לפגישה שניה. בפגישה הראשונה היא היתה נחושה בדעתה להתגרש אך לא הצליחה להסביר היטב את הסיבה. אני בדרך כלל חופרת לעומק במהלך פגישת היעוץ כדי להבין את סיבת הגירושין גם כי עשויה להיות לה השלכה על היעוץ המשפטי וגם כדי להבין היטב את מי שעומד מולי. היכולת להבין לעומק את הלקוח מאפשרת לנו להציגו בפני השופט כאדם שלם ולא כדמות שטוחה המבקשת סעדים. אחת מהתכונות הנדרשות בעיני לעו״ד טוב בדיני משפחה היא לדעת לספר בבית המשפט את הסיפור הנכון ולצייר בכתבי הטענות תמונה מלאה של האדם אותו אנו מייצגים. כן כן סטוריטלינג הוא כלי משפטי לחלוטין.
נחזור אליה. היא תיארה שממה ריגשית מוחלטת ואמרה שהחליטה להתגרש כי אין ביניהם כלום, כי חייה לצידו הם כמו הליכה סיזיפית במדבר שומם וכי הבינה שעדיף להתגרש בגיל 40 מאשר בגיל 50. חששתי שהיא אינה יכולה להרשות לעצמה להתגרש עם 4 ילדים, משכורת זעומה וכמעט ללא רכוש. אך היא היתה נחושה ולא נתנה את דעתה על עתידה הכלכלי, תחום שממנו התעלמה תמיד והותירה אותו לחלוטין בידיו.
שלחתי אותה להכין שיעורי בית. למרות היותה בחורה יסודית וחכמה היא חששה שלא תדע לקרוא את המסמכים הכספיים וסיכמנו שהיא תצלם את כולם ותביא אותם אלי. כל החומר היה בבית אלא שהיא מעולם לא נגעה בו והוא סבר ככל הנראה שהיא אינה יודעת לקרוא דפי בנק. בטח לא באנגלית.
דפדפתי השבוע בקלסר שהביאה ואחרי כמה מסמכים לא רלוונטיים נדהמתי לגלות הסכמי אופציות וחשבונות בנק בחו״ל. החברה בה הוא עובד היא חברה אמריקאית. במשך השנים הוא קיבל אופציות ואף הספיק להמירן למניות ולפדות אותן, ועשה חיל יחד עם החברה שהיתה קטנה יחסית כשהחל לעבוד בה ונרכשה על ידי ענקית אמריקאית. וכך שכבו בחשבונות בנק שונים שלו 2 מליון דולר שהוא מעולם מעולם לא הזכיר ולו במילה.
דמעות זלגו על פניה ללא מעצורים חורצות שבילי מסקרה שחורים על לחייה וממשיכות במורד צווארה הארוך. היא בכתה את עלבונה על שתיקתו, על הסתרת הכספים מפניה, על השממה הריגשית של חייה עם אדם חלול ריגשית וחסר כל רגש. עכשיו אני מבינה אמרתי לה. לאט לאט התגנב חיוך לשפתיה על אף שעיניה עדיין דמעו. לצד העלבון הפציעה ההבנה שהיא תהיה בסדר, שיש מה לחלק ושהיא לא יוצאת אל עתיד לא ידוע.
3. גריט
דיברנו השבוע בארוחת חג אצל תמר בקיבוץ עד כמה הציון הפסיכומטרי אינו מדד להצלחה בחיים, וסיפרתי להם על הספר לו אני מאזינה כעת במהלך ריצות הבוקר – גריט של אנג‘לה דאקוורת. התאהבתי בה כבר בהרצאת טד, ואין לי ספק שיש כאן נוסחה מדוייקת להצלחה. שנים של מחקר הביאו אותה למסקנה שהמדד הכי מדוייק והכי מנבא הצלחה בחיים הינו אותו ״גריט״, שהוא שילוב של כישרון, תשוקה, להט ומאמץ. קבלו כמה תובנות מעניינות במיוחד מהספר מאיר הדעת הזה:
1. לטענת דאקוורת שחקרה את נושא ההצלחה לאורך שנים, הפוטנציאל שלנו הוא דבר אחד. מה שאנחנו עושים עימו הוא דבר אחר לגמרי. אבל את זה אנחנו כבר יודעים מאסיפות הורים בבית ספר יסודי.
2. אם היה לנו סרט בהילוך מהיר של השעות, הימים, השבועות והשנים של אדם מצליח היינו רואים שרמת ביצועים גבוהה אינה אלא הצטברות של פעילויות רגילות לגמרי. הצלחה היא הרבה הרבה הישגים קטנים וכל אחד מהם בר־השגה.
3. הישגים ראויים לציון תלויים רק בשני דברים – כישרון ומאמץ. הכישרון חשוב בהחלט והוא מבטא את המהירות שבה המיומנות מושגת. אבל המאמץ נכנס לחישוב לא רק פעם אחת אלא פעמיים. בלי מאמץ, כישרון אינו יותר מפוטנציאל בלתי ממומש. בלי מאמץ, מיומנות אינה אלא מה שיכולנו לעשות אבל איננו עושים. המאמץ עוזר להפוך את הכישרון למיומנות, ובה בעת הוא הופך את המיומנות לפרודוקטיבית.
4. אלא שמאמץ לאורך זמן ניתן להשקיע רק כשאוהבים את מה שעושים. ג׳ף בזוס אמר בנאום סיום לבוגרי אוניברסיטת פרינסטון ש״לא משנה מה אתם רוצים לעשות, יתברר לכם במהלך חייכם שאם אין בכם להט לדבר שעליו אתם עובדים, לא תצליחו להתמיד״ ולהט או תשוקה אפשר לפתח רק כשעושים מה שאוהבים. אם אתם לא אוהבים את עיסוקכם – הסיכוי שלכם להצליח בו, קלוש. שווה לחשב מסלול מחדש.
5. הדבר הבא הוא היכולת להתאמן. אחת הצורות שבהן יכולה התמדה לבוא לידי ביטוי היא ניסיון יומיומי ועקבי לעשות דברים טוב יותר מכפי שעשינו אותם אתמול. לאחר שגילינו ופיתחנו עניין בדבר מה, אנו חייבים להקדיש את עצמנו לאימון סדיר וממוקד הנעשה מתוך כוונה מלאה.
6. כיצד מתאמנים מומחים? ראשית, הם קובעים לעצמם מטרה שיצטרכו להתאמץ כדי להגיע אליה ומתמקדים בהיבט מסוים וצר של תפקודם הכולל. במקום להתמקד במה שהם כבר עושים היטב, מומחים חותרים לשפר חולשות ספציפיות. הם מחפשים לעצמם בכוונה אתגרים שעדיין אינם מסוגלים להתגבר עליהם. וכדי להפיק את המירב מאימון מכוון יש להפוך אותו להרגל יומיומי.
7. מי שרוצה שיהיה לו יותר גריט צריך למצוא תרבות עם הרבה גריט ולהצטרף אליה. מנהיגים שרוצים יותר גריט בקרב אנשי הארגון שלהם צריכים לבנות תרבות של גריט.
שתהיה לכם שנה של גריט בעיניים ❤️
הספר שלי, שהוא ללא ספר תוצאה של גריט בעיניים, כבר יצא לאור אבל יקח זמן עד שיגיע לחנויות. לרכישה מוקדמת לחצו כאן http://lp.karmaisabitch.co.il/early-birds
