1. עמוק בארון

נגיד שכבר בצבא הבנת שאתה נמשך לגברים. ונגיד שנבהלת מאד מהגילוי והדחקת אותו עמוק לארון. ונגיד שהכרת בחורה צעירה ויפיפיה ונישאת לה. ונגיד שהיו לכם נישואין מוצלחים יחסית עד הסקס. כלומר היה סקס, בקושי, ונולדה ילדה אחת, ואז הרגשת שעשית את שלך, והפסקת לגעת באשתך.

ונגיד שאמרת לה שאתה מרגיש רע עם עצמך כי אתה לא מתפקד מינית, ואשתך הצעירה והיפה הרגיעה אותך ואמרה לך שאתה גבר מדהים ואבא מדהים ושהיא אוהבת אותך כמו שאתה ובלב היא הבינה שהיא צריכה לוותר על סקס כי בעלה, מסכן, לא יכול.

ונגיד שטסת לניו יורק לכנס ממקום העבודה שלך. ויצאת שם למועדון וכל לילה בילית עם גבר אחר או עם כמה ביחד בשכרות חושים ובכל דרך אפשרית וחזרת לארץ ונכנסת שוב עמוק לארון. ונגיד ששנה אחר כך חלית בדלקת ריאות שהסתבכה והסתבכה ואושפזת בבית חולים. ונגיד שעשו לך בדיקת איידס ונגיד שיצאת חיובי והבנת שהשבוע ההוא בניו יורק…ונגיד שהבנת שאי אפשר להסתיר את זה וזה נודע לאשתך. ונגיד שהרופאה אמרה שאשתך ובתך בת ה – 15 צריכות לעבור גם הן בדיקת איידס. והתביישת והכחשת וטענת שאין לך מושג איך נדבקת ואפילו שאלת אם יכול להיות שאשתך הדביקה אותך וראית את מבט התדהמה בעיניה והסטת את מבטך לרופאה והרופאה הסתכלה עליך והינהנה ושתקה. ונגיד שאשתך והבת שלך יצאו נקיות ובלב הודית לאלוהים על זה שלא נגעת בה כבר שנים.

ונגיד שהתאוששת וחזרת הביתה ואשתך ביקשה להתגרש וסירבת והתחננת ואמרת שאתה אוהב אותה וכשזה לא עזר במקום להיות בן אדם ולקחת אחריות האשמת אותה והודעת לה שהיא תצטער על הרגע ושאתה תזרוק אותה מהבית ותגיד שהיא חולת נפש ומדמיינת דברים.

ונגיד שנמאס לה מההכחשות שלך והיא שלחה אחריך חוקר פרטי שיצר איתך קשר ועשה איתך שיחות סקס ושיחות נפש וסיפרת לו הכל ושלחת לו תמונות ונגיד שכל הווידויים שלך מוקלטים והתמונות ששלחת לו ולא משאירות מקום לדימיון ואשתך מבינה ששנים חיית בארון עמוק וקיימת קשרים אינטימיים עם גברים, באוטו, בפרדס, בדירות מיסתור ולא סיפרת לאף אחד שאתה חולה באיידס.

ונגיד שהוגשה נגדך השבוע תביעת גירושין ותביעת נזיקין ואתה הולך להצטער על הרגע שלא הגעת איתה להסכם וששכחת – או מעולם לא ידעת – שקארמה איז א ביץ.

-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~

2. פתח תקוה – רעננה – קליפורניה

מהרגע שהיא ביקשה להתגרש הוא התעקש על הורות משותפת. ״בדיוק חצי חצי״ שב ואמר לה, תוך שהוא מסביר לשלושת הילדים שהם חייבים להיות אצל אבא ואצל אמא בדיוק בדיוק אותו דבר. הילדים היו קטנים, וטרם הגירושין הוא ראה אותם בעיקר בסופי שבוע, אבל הוא היה נחוש והיא לא רצתה לריב, והסכימה למשמורת משותפת, ״חצי חצי על הסכין״ כדבריו. ברור שגם מזונות הוא סירב לשלם, וברור שגם בעניין זה היא ויתרה.

הם גרו בפתח תקוה לא רחוק אחד מהשני, ולמרות המשמורת המשותפת רחשה ביניהם איבה שהעכירה את התקשורת ההורית והטילה צל על יחסיהם. הוא הוציא לה את הנשמה על כל צעד ושעל, דורש במפגיע שלא תתקבל החלטה כלשהי בלי אישורו והיא מצאה עצמה כבולה לגחמותיו ולהתלהמויות שלוו אליהן.

באמצע דצמבר הבן הגדול הודיע לה שהם עוברים דירה להרצליה. הוא עבר ביום אחד ובלי שום התראה מוקדמת לגור בהרצליה, וגם משם המשיך להוציא לה את הנשמה ולעמוד על חלוקת זמנם של הילדים ״חצי חצי על הסכין״, מסיע אותם הלוך ושוב מפתח תקוה להרצליה וחזרה, בפקקים של הבוקר ושל אחר הצהריים, בגשם, בסערה, ללא לאות.

בשלב כלשהו היא הכירה בן זוג וביקשה לעבור לרעננה, משוכנעת שהוא ישמח שהילדים מתקרבים אליו. היא טעתה – הוא ממש לא התכוון לפרגן לזוגיותה החדשה. כדי לרשום את הילדים למוסדות החינוך ברעננה, נדרשה חתימתו, והוא התנגד. התנגדות דווקנית וחסרת היגיון. היא התחננה אליו, אמרה שחבל על הכסף שישולם לעורכי דין כדי לנהל הליך משפטי, הסבירה שהוא ממילא עבר ועכשיו הם יהיו ממש קרובים אליו, הזכירה את המעבר החטוף שלו מאחורי גבה, את מערכת החינוך המצויינת ברעננה ואף את העובדה שהילדים מחכים לעבור. נאדה. ״אל תפני אלי יותר בעניין הזה״ הוא טרק את הגולל על תחנוניה.

הוא לא הותיר לה הרבה ברירות והיא התחילה הליך משפטי שבסיומו ברור שהילדים עברו לרעננה. הוא משך את הזמן נהנה לראות אותה חרדה שמא לא יעלה בידי הילדים לפתוח את שנת הלימודים ברעננה, מנהל את ההליך בהנאה בלתי מוסתרת, בחיוך הוא רמז לה במסדרון בית המשפט שעורכת הדין שלו חברת ילדות שממילא לא גובה ממנו שכר טרחה, ושהוא מקווה שהיא משלמת שכר טרחה כמו שצריך…

חודשיים אחרי שהסתיים ההליך והיא עברה בשעה טובה לרעננה, הגיע מכתב מעורכת הדין שלו. הוא קיבל הצעה שאי אפשר לסרב לה לעשות רילוקיישן לפאלו אלטו קליפורניה, ובעוד חודש הוא עוזב ל – 5 שנים, מבקש בהקדם להגיע להסכמות בעניין הסדרי שהיה חדשים. ״אין מניעה להישאר באחריות הורית משותפת״ היא כתבה בעזות מצח שאין שניה לה.

ברור שהוא נאלץ לנהל הליך, ולעכב את נסיעתו וברור שלא נותרה אחריות הורית משותפת בין קליפורניה לרעננה וברור שעל אף התנגדותו הוא חוייב השבוע במזונות גבוהים במיוחד. ברור שהוא הצטער על הרגע שלא הגיע איתה להסכמות ושלח אותה לנהל הליך על רעננה, וברור שהוא שכח – או מעולם לא ידע – שקארמה איז א ביץ.

-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~

3. בלתי גרישה

כבר עשור שאין ביניהם שום דבר רומנטי. אין אהבה, אין סקס (עשר שנים!), אין מחוות זוגיות, אפילו לא נגיעה אחת רכה. היא מתה להתגרש ולא יכולה.

היא מנתה בפני סיבות רבות לכך שהיא רוצה ולא יכולה – המצב הכלכלי, הילדים יפגעו (בני 25 ו- 27 אבל רגישים), ההורים שלו מבוגרים, והוא בכלל מסרב, נוח לו לשמור על המסגרת. ומה איתך? שאלתי. אני קמלה, אני זקוקה לאהבה, אני חייבת זוגיות נורמלית, אבל…אני תקועה.

דיברנו עליו ועליה ועל כסף ושליטה ועסקים ובסוף שאלתי אותה מה באמת מחזיק איתה שם בתוך קליפת נישואיה, שהרי ברור שהיא יכולה ללכת בכל רגע וברור שהסיבות שמנתה לא מהוות חסמים אמיתיים לצאת לחיים שהיא רוצה.

היא הביטה בי ושתקה רגע ואז אמרה אני בלתי גרישה. אין דבר כזה עניתי מיד. והיא פתחה וסיפרה – יש אצלנו קללה במשפחה – אנחנו דורות של נשים לא מאושרות שכבולות לתא המשפחתי מכח קללה עתיקה – נגזר עלינו להישאר בנישואין עד שהמוות יפריד ביננו, גם אם אנחנו סובלות, גם אם אנחנו לא מאושרות, אנחנו לא מתגרשות. מסתבר שאת התכתיב הקשה הזה זרעה אימה במוחה משחר ילדותה, וכשהיא סיפרה לשתיים מדודותיה על הריחוק והניכור מבעלה, הן הנידו בראשן ואמרו לה – תסבלי בשקט, עדיף מלהיות גרושה.

וכך היא כבלה את עצמה לנישואין אומללים מכוח אותה ״קללה עתיקה״ שישבה לה בתת מודע וניהלה את חייה. זה הזכיר לי פיל שנקשר בחבל דק לעמוד כשהיה גור וכשגדל יכול היה בקלות לעקור את העמוד ולפסוע לעבר החופש, אך הוא האמין שאותו חבל דק שהחזיק אותו משחר ילדותו מחזיק אותו גם היום.

תקרעי את החבל, תתירי את הקללה, המלצתי לה, חיים כאלו יעשו אותך חולה. ואז היא סיפרה שמצאו לה גידול על בלוטת התריס, שעוד לא ברור אם הוא שפיר או לא, ושמאז היא הבינה שהיא חייבת להתיר את הקללה. השבוע היא עשתה את הצעד הראשון.

-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-

הגענו לניו יורק ליומיים וחצי, בחנות הספרים הנהדרת שבצ’לסי מרקט הביטו בי פניה של מלכת בית המשפט העליון האמריקאי רות ביידר גינסבורג ולא יכולתי להתעלם מהכותרת You can’t spell TRUTH without RUTH

ברור שהספר הזה נועד לי.

בין פניני החוכמה של האשה הענקית הזו שנלחמה כנגד אפליית נשים עוד בשנות השישים וכיהנה כשופטת עליונה, היה גם אחד שקשור לקריאה – ״הקריאה היא מפתח שיכול לפתוח דלתות להרבה דברים טובים בחיים, הקריאה עיצבה את חלומותי, וקריאה נוספת עזרה לי להגשים אותם״.

אם הגעתם עד כאן אתם בטח אוהבים לקרוא, ומוזמנים לרכוש עותק מהספר שלי – קארמה איז א ביץ – ברכישה מוקדמת ולקבלו חודשיים לפני שיגיע לחנויות.

לרכישה לחצו כאן