1. נשבע לך לא בוגד

אני לא אוהב אותה הוא אמר כששאלתי למה הוא רוצה להתגרש. עכשיו תבינו – מנסיוני, ברוב המקרים כשסיבת הגירושין הנטענת היא ״אנחנו לא מתאימים״, ״זה נגמר ביננו״, ״לא מסתדרים״ וטענות אחרות בסגנון זה שאומרות בעצם – אנחנו חיים אחד ליד השני ואין ביננו כלום, הן מכסות בדרך כלל טריגר. וכשאני כותבת טריגר אני מתכוונת לגוף זר שחודר לתוך מרקם הנישואין, ומצליח לגרום להם להתפרק.

בתחילת הפגישה הם לעיתים מתכחשים לקיומו של רומן או קשר צדדי, אך בדרך כלל עד סוף הפגישה הסוד נחשף, בין היתר לאחר שהם מבינים שיש לכך השלכות על ניהול התיק וכדאי לומר את האמת.

אלא שאותו גבר מסוקס וכריזמטי שהיה אצלי לפני שלושה חודשים התעקש שאין כלום. לא בגידה. לא סטוץ. אני לא אוהב אותה הוא אמר, והיא יודעת את זה. אמרתי לה יותר מפעם אחת.

חוץ מאהבה הנישואין שלנו טובים אנחנו מגדלים את שתי הבנות ביחד, ישנים באותה מיטה, נוסעים לחו״ל, יוצאים עם חברים, עושים לא מעט סקס, הכל נמצא שם בחיי הנישואין שלנו, אבל אני לא אוהב אותה, ואני רוצה אהבה.

איך היא חיה עם גבר שאומר לה שהוא לא אוהב אותה שאלתי. זה לא אכפת לה הוא ענה, מבחינתה אנחנו יכולים לחיות ככה עד 120. אני יודע שלא קל לה לחיות עם מישהו שלא אוהב אותה, אבל גם לי לא קל לחיות עם אשה שאני לא אוהב.

ניתחנו ארוכות את המצב המשפטי שלהם ודיברנו על ההסכם שהוא עתיד להציע לה, מה היא הדרך הנכונה לנהל משא ומתן ומה ההשלכות של הליך משפטי. הוא אמר שיחשוב על נקודת הזמן הכי מתאימה לבשר לה על הבשורה וישמור עימי על קשר.

השבוע הוא הגיע עם מעטפה ירוקה, סיפר שעשה איתה את שיחת ה״הסתיימו נישואינו״ שתכנן לעשות אך היא שכנעה אותו להמתין עם ביצוע החלטתו לאחר יום ההולדת של הבת הגדולה.

הוא הסכים והיא ניצלה את הזמן לשלוח אחריו חוקר פרטי שצילם אותו בתנוחות שאינן מותירות מקום לספק במכוניתו בחולות של תל ברוך, אך גם על הבר במסעדת טורקיז שסמוכה לשם. דו״ח החוקר וצילום כתובתה (555,000 ₪, שיהיה למזל) צורפו למכתב הנלווה לבקשה ליישוב סכסוך שהגישה אשתו.

היא גרמה לי לבגוד בה הוא אמר. היא משכה ומשכה את הנישואין אפילו שאמרתי לה שאני לא אוהב אותה, ולא הותירה לי ברירה אלא לבגוד בה.

כדאי מאוד שנגיע להסכם הבהרתי לו.

מוסר השכל :

1. אף אחד לא ״גורם״ לכם לבגוד. הבגידה היא בחירה וכולה שלכם.

2. לבוא לייעוץ אצל עו״ד לגירושין ולא לספר הכל, זה כמו לבוא לרופא ולא להראות לו את הפצע, ביג מיסטייק.

-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~

2. התמימות

הם נשואים 3 שנים בסך הכל, זוג צעיר ללא ילדים. לפני חודשיים אשתו הודיעה לו שהיא רוצה להתגרש. ״לא טוב לי״ אמרה לו, ׳אני לא מאושרת׳. היא העלתה מהאוב מריבות עבר, חשפה צלקות שכבר נרפאו, עשתה בהם שימוש כדי להדגים עד כמה נקעה נפשה ממנו.

הבעל ההמום שלא ראה את זה מגיע ובשורת הגירושין נפלה עליו כרעם ביום בהיר, התחנן על נפשו. אני אשתנה הודיע לה, אעשה כל מה שצריך כדי שיהיה לך טוב, אשא אותך על כפיים, ספק הבטיח ספק התחנן. היא היתה נחושה – אתה כבר לא תשתנה, פסקה, ואני רוצה להיות מאושרת.

כשהוא הגיע ליעוץ שאלתי אותו אם יתכן שיש לה רומן. הוא הזדעזע. מה פתאום, אין סיכוי, היא ממש לא כזו.

אחותו, שהתלוותה אליו לפגישה סיפרה כבדרך אגב שחברה טובה של אשתו, שעובדת עם חברה טובה שלה, סיפרה לה שאשתו עברה לא מזמן הפלה. כשהוא שאל אותה לפשר העניין, היא הכחישה בכל תוקף.

זוכרים שהסברתי שבדרך כלל טענות של ״אנחנו לא מסתדרים״ מכסות על גורם זר שחודר למרקם הנישואין. כשיש גם סיפורי הפלה ברקע, זה לא במקרה. תאמינו לי. לאור העובדה שהיו לכך השלכות כספיות במקרה הזה, הפצרתי בו לבדוק את העניין.

חוקר פרטי שנשכר לצורך כך הביא לו חשבונית מבית חולים פרטי על ביצוע הפלה. האשה הצעירה, שיכולה היתה בקלות להיות סוכנת מוסד, לא התבלבלה. הייתי עם חברה. היא עברה את ההפלה לא אני, אני רק שילמתי עבורה כי לא היה לה כסף, הרהיבה עוז לענות.

הוא לא העיז לשאול מעבר לכך, ושב וביקש שתלך איתו לטיפול זוגי. אני מאמין לה, התקשר לספר, אולי אצליח להשתנות בטיפול והיא תסכים להשאר איתי.

-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~

3. פרשת השבוע

זו היתה אהבה מטורפת. בגיל 45 היא לא האמינה שאפשר שוב להתאהב כמו ילדים, בעוצמות כאלו ובאופן לגמרי הדדי ואמיתי. מהלב והנשמה. הם נפגשו במקרה בארוע חברתי ולא נפרדו מאז. היא התאהבה בכריזמה שלו, בחוכמתו, בידע הנרחב שלו, בתיחכום ובניחוח של איש עסקים בינלאומי שהפיץ סביבו. הוא התאהב ביופיה, בחוכמתה ובחום האנושי שנדף ממנה וגרם לכל מי שפגש בה לרצות עוד קצת ממנה. חיש מהר הם עברו לחיות יחד בדירה שכורה והאהבה ביניהם רק הלכה ופרחה.

כעבור שלוש שנים הוא חלה בסרטן. היה ברור שהוא צריך להתחיל טיפולים והוא סירב שהיא תתלווה אליו. זאב בודד לא צריך מלווים סביבו, התעקש ונסע בכל סבב טיפולים לבדו במונית למחלקה האונקולוגית בבית חולים רמב״ם. את הרופאה שמטפלת בו הוא מאוד העריך והירבה לדבר בשבחה באוזני בת זוגו.

עם החמרת המחלה הוא ערך צוואה, וציווה לה את כל רכושו. ילדים לא היו לו ועם הוריו ניהל קשר רופף. ימים ארוכים הוא עסק בצוואתו, הכתיב רשימות נכסים, חשבונות בנק, מניות, אופציות סחירות ובלתי סחירות ואת מועד מימושם ודרך ההתנהלות שהוא מבקש. בסופו של דבר הוא היה שבע רצון מהצוואה המורכבת שנערכה עבורו וחתם עליה בפני שני עדים.

הטיפולים לא הועילו והסבל בגינם היה עצום. הרופאה שליוותה אותו הודיעה לו שיש לו גרורות בכל הגוף ובעצמות ושסיכויי הטיפול אפסיים, והוא החליט להפסיק את הטיפול בארץ. מפעם לפעם נסע לטיפול חדשני מחו״ל שלא הביא עימו הטבה, ובביקור האחרון ברמב״ם נאמר לו שאין לדעת כמה זמן נותר לו.

הוא התחיל להתעניין בהמתת חסד בשוויץ, ואפילו נפגש לשם כך עם אדם שמלווה אנשים בפרוצדורה המסובכת הזו (מי שזקוק שיפנה אלי בפרטי), קיבל את כל הפרטים ואמר לה שהוא שוקל להתחיל את התהליך. היא היתה מרוסקת נפשית מהטרגדיה, אך תמכה בו וליוותה אותו באהבה ענקית.

יום אחד היא שבה הביתה ומצאה אותו מת. לידו היה מכתב עבורה עם משפטי תודה וסליחה והמון מילות אהבה שיכולות להמיס גם לב מאבן.

עולמה חרב עליה.

ארבע שנות אהבה מהולה בכאב עצום באו לסיומן הטרגי.

עוד ביום מותו היא ניסתה ליצור קשר עם הרופאה שטיפלה בו, זו שאת שמה הירבה להזכיר. היא ניסתה למצוא את מספר הטלפון שלה בנייד שלו אך משום מה הוא לא הופיע. היא התקשרה למחלקה. הרופאה היתה אדיבה אך לא ידעה על מה היא מדברת. לא מכירה אותו, לא היה לה מטופל כזה, לא מבינה על מה מדובר היא אמרה והבטיחה שתבדוק במחלקה. כעבור שעתיים התקשרה אליה הרופאה – אין ולא היה חולה כזה במחלקה האונקולוגית של רמב״ם, אין תיק רפואי, אין רשומות, כלום. היא לא ידעה את נפשה. כל הטיפולים שעבר שם, תופעות הלוואי שלאחריהן, ההקאות, הרעידות, כל אלו היו מזוייפים ?

לאחר השבעה היא פנתה לממש את צוואתו. מבדיקה ראשונית נראה היה שהנכסים ״שהוריש״ לה בצוואתו כלל לא היו שייכים לו. היא כבר לא הופתעה. אך כדי לבדוק מה יש בחשבונות, אם בכלל, היא נדרשה לקבל קודם כל צו קיום צוואה. הגשנו בקשה לצו קיום צוואה. מה עוד אגלה לחשה לי בעצב וסיפרה על הפוסט טראומה שלה, על אובדן האמון בבני האדם ועל הטיפולים שהיא עוברת.

השבוע הוגשה התנגדות לצוואה. המתנגדת – בתו בת ה – 20 עימה מעולם לא היה בקשר, ואת קיומה הסתיר מבת זוגו.

אני לא מתכוונת להילחם איתה אמרה לי בקול רועד, אם הוא השאיר אחריו משהו בעולם הזה – מגיעה לה לקבלו.

-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~

הספר שלי – קארמה איז א ביץ יצא למכירה מוקדמת במחיר מיוחד ועם הקדשה אישית. אל תטעו לחשוב שמדובר באסופת סיפורים. הספר שמתחיל ונגמר עם הסיפור האישי שלי, מאפשר לקורא להבין לעומקו את הליך הגירושין, את הדרך הנכונה לניהולו הן משפטית והן אישית. הספר מלמד, באמצעות דוגמאות מאלפות ועשרות סיפורים מהחיים השזורים בו, להבחין בדברים החשובים באמת בתוך מערבולת הגירושין הסוחפת, מסביר כיצד להימנע מניהול מלחמות גירושין עקובות מדם (ומכסף) ולהגיע מהר יותר לגדה שמעבר לגירושין, אל פרק ב – שגם אותו מלמד הספר לצלוח.

לרכישה מוקדמת וקבלת הספר חודשיים לפני שיצא לחנויות לחצו כאן.