לא שלא היו סיפורים במשרד השבוע. היו סיפורים מטורפים, אבל היתה פרשה אחת שריתקה אותי במיוחד.
1. הנפשות הפועלות
השבוע התקיימו בבית המשפט העליון בלונדון שני דיונים שסבבו סביב שאלת משמורתם של הנסיכים ג׳אלילה בת ה – 11 וזיאד בן ה – 7 ילדיהם של שליט דובאי ונשיא איחוד האמירויות הערביות שיח׳ מוחמד בן ראשיד אל מקתום ואשתו הנסיכה האיה בינת מוחמד.
הסיפור הזה, שנראה כאילו נלקח מסרט הוליוודי זוכה פרסי אוסקר, ריתק אותי אליו כל כך שחפרתי אודותיו באובססיביות בכל אתר אפשרי, ואילו הייתי יכולה הייתי טסה ללונדון ומוכנה לשלם הון רק כדי להצטרף לצוות המשפטי. של הנסיכה כמובן. בלילה חלמתי עלי ועל פיונה שקלטון בונות חומות הגנה סביב אותם שני ילדים כדי למנוע מהם לשוב לדובאי ללא אימם לידי אביהם האכזר. אבל היא בלונדון ואני בתל אביב, קוראת בשקיקה על התיק המטורף הזה, וחייבת לכתוב, אם לא את כתב התביעה, לפחות את הסיפור שלהם…
השיח׳ בן ראשיד שליט דובאי מזה 13 שנים הוא מיליארדר שהונו מוערך ב – 15 מליארד דולר, איש בעל חזון שהקים מבני ענק בדובאי, שואף להפוך אותה לעיר גלובאלית ולמרכז עולמי של מצויינות, ועומד בראש פרוייקט הקמת עיר על המאדים עד שנת 2117. כחובב סוסים בבעלותו חברת ענק בינלאומית להרבעת סוסים ולמרוצי סוסים -גודולפין שמה. הוא נשוי לשש נשים ואב ל – 23 ילדים, מהם 9 בנים ו – 14 בנות. ויש לו גם צדדים אפלים ואכזריים, שמוסתרים היטב אך ניכרים בתווי פניו.
את הנסיכה האיה, אשתו השישית, הכיר במירוץ סוסים. האיה היא אחותו למחצה של עבדאללה מלך ירדן הנוכחי ובתם של חוסיין מלך ירדן המנוח ושל המלכה עאליה אשתו השלישית (בת למשפחה משכם) שנהרגה בתאונת מסוק בשנת 1977 כשהנסיכה היתה בת 3. היא התחנכה בבתי ספר פרטיים באנגליה, למדה בקיימברידג, וכמו נסיכה אמיתית התאהבה ברכיבה על סוסים ואף ייצגה את ירדן בענף רכיבת סוסים במשחקים האולימפיים בסידני בשנת 2000. היא מקורבת למשפחת המלוכה הבריטית ובבעלותה אחוזה שצופה לארמון קנסינגטון ושוויה מוערך בעשרות מליוני פאונד. נסיכה אמיתית ללא ספק.
כשהם נישאו היא היתה בת 30 והוא בן 53. כמו באגדות, נישואיהם חיזקו מאוד את הקשר בין ירדן העניה לבין דובאי העשירה שמעניקה לה תמיכה כספית נדיבה. במשך שנים הצטיירה בתקשורת תמונה של זוג אוהב ושל חיי משפחה מושלמים, כשהנסיכה מתראיינת בתקשורת אודות בעלה הנערץ ואומרת שהיא מתפעלת מדי יום ממעשיו ומודה על הזכות הגדולה שנפלה בחיקה, להיות לצידו.
עד הבריחה של הנסיכה לטיפה.
2. בריחת הנסיכות
הנסיכה לטיפה בתו בת ה-33 של השיח׳ ניסתה לברוח מהארמון לפני שנים, נתפסה ונכלאה לשלוש שנים במהלכן עברה התעללות פיזית ונפשית. לאחר מכן שוחררה. במשך שנים היא תכננה את בריחתה השניה וביצעה אותה באומץ רב. בפברואר 2018 בעזרת מדריכת קפוארה פינית היא הגיעה במכונית לירדן שם עלתה על יאכטה של מרגל צרפתי שהיתה אמורה להביאה להודו. מהודו תכננה לטוס לארה״ב לעבר החופש שלה.
על היאכטה, כשריח הים והחופש בנחיריה, היא הרשתה לעצמה לסמס ברכת שלום לבני משפחתה. ביג מיסטייק. huge. לא חלפו שעתיים ממשלוח ההודעה, עד שכוחות חמושים של איחוד האמירויות ומפרץ החופים ההודי השתלטו על היאכטה, אזקו את לטיפה והחזירו אותה לגיהינום הפרטי שלה בדובאי. התגובה הרשמית של איחוד האמירויות טענה שלטיפה נחטפה על ידי גבר שביקש 100 מליון דולר כופר, ושהיא הושבה לידי משפחתה האוהבת…הם לא לקחו בחשבון שבמקום כלשהו מוחזק סרטון שמגלה חלק מהאמת. בתמונה : המדריכה הפינית, הנסיכה לטיפה והמרגל הצרפתי.
ואכן, לאחר אותה בריחה הירואית שהסתיימה באופן טראגי, הופץ ברחבי העולם סרטון בן 39 דקות בו מצולמת לטיפה כשהיא אומרת אם אתם צופים בי עכשיו, אני כנראה מתה או במצב קשה מאוד ובריחתי נכשלה. היא מתארת בסרטון התעללות ועינויים שעברה בארמון ושעברו אחיותיה. לטיפה נראתה שוב לעיני המצלמות כעבור עשרה חודשים, אך ברור שמצבה אינו טוב והיא נמנעה מלהישיר מבט למצלמה.
אחותה של לטיפה, שאמסה בת ה – 37, ברחה בעת ביקור משפחתי באנגליה עוד בשנת 2000 כשהיתה בת 18 ושבועות ספורים לאחר מכן אותרה ברחובות קיימברידג׳ ונחטפה חזרה לדובאי. מאז לא נראתה לעיני הציבור ולטיפה מתארת בסרטון את העינויים וההתעללות שהיא עוברת מאז. שאמסה מקבלת תרופות פסיכיאטריות וכל תנועה שלה מנוטרת ומדווחת. סביר להניח שלאחר כל כך הרבה שנים וכל כך הרבה התעללות לא נותר דבר מהאשה הצעירה שמרדה בעושר האגדי של בית אביה תמורת חיי חופש.
נחזור לנסיכה האיה אשתו של השיח׳. בחודש שעבר ברחה האיה לגרמניה ומשם לאנגליה. לטענתה היא ברחה לאחר שנודעה לה האמת אודות בריחתה של הנסיכה לטיפה. אותה אמת מסתורית גרמה לה לסכן הכל ולהתחיל בבריחה. השיח׳ לעומת זאת טוען שהיא ניהלה רומן עם שומר הראש שלה, ואף פרסם שיר בו כתב :
את בגדת בדבר היקר ביותר,
מבחינתי את מתה.
וכשהשייח׳ אומר מבחינתי את מתה – הנסיכה האיה נמצאת בסכנת חיים, גם אם לדיווחים מהארמון בדובאי יש להתייחס בספק.
3. ההליך המשפטי
כשכסף אינו שיקול ואין יצוג משפטי שהם אינם יכולים להרשות לעצמם, בחרו השיח׳ והנסיכה יצוג משפטי בריטי של שתי עורכות דין מהשורה הראשונה – פיונה שקלטון שמייצגת את הנסיכה ייצגה את הנסיך צ׳ארלס בהליך הגירושין מהנסיכה דיאנה המנוחה, וליידי הלן וארד שמייצגת את השיח׳, יצגה את פאלומה פיקאסו ואת גיא ריצ׳י. בואו נדבר על הבחירה בעורכות דין נשים לתיק המטורף הזה. שתיהן מנוסות מאוד, חזקות, חכמות, בעלות אינטליגנציה רגשית גבוהה ויודעות לספר סיפור. נשים יותר טובות בזה בדרך כלל. בתמונה : הנסיכה ועורכת הדין פיונה שקלטון.
והסיפור כאן יסופר כולו, מאחורי דלתיים סגורות.
אילו היתה דובאי חתומה על אמנת האג להחזרת ילדים חטופים, היה השייח׳ יכול לדרוש את השבתם לדובאי באופן מיידי. אלא ששליט דובאי בחר שלא לחתום על אמנת האג. אילו היה יודע שיום אחד יחטפו ילדיו לאנגליה בטח היה מזדרז להצטרף לאמנה, אך הוא לא ידע על חטיפה עתידית ואף אחד בטח גם לא סיפר לו שקארמה איז א ביץ. השייח יצטרך לפיכך להוכיח בבית המשפט הבריטי – שהחזרת הילדים לדובאי עולה בקנה אחד עם טובתם ורווחתם.
הנסיכה הגישה לבית המשפט בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, בקשה למתן צו הגנה על מי שנמצא בנישואין כפויים, ותביעת משמורת על שני ילדיה. השייח מצידו הגיש עתירה להשבת ילדיו לדובאי.
נשיא המחלקה לענייני משפחה בבית המשפט העליון בלונדון שמע השבוע במשך יומיים את הסיפור כולו, כפי שסופר על ידי כל אחד מהצדדים, ויחליט בהמשך האם טובת הילדים לשוב לדובאי או להישאר עם אימם בלונדון.
האיה לא תשוב לדובאי כי שובה לשם כמוהו כגזר דין מוות. היא תחיה את חייה תחת הגנה כבדה של חברת אבטחה פרטית, אך כנסיכה היא בטח מורגלת בכך. מהרמזים שמאחורי הסיפור נראה היה שהאיה אינה מעוניינת שבתה תעבור אף היא התעללות מידי אביה. שתי נסיכות שהגיעו לפירקן לא שודכו על ידי אביהן והן מסכנות את חייהן כדי לברוח ממנו. אשתו מגלה ״עובדות מטרידות״ ומחליטה לברוח עם ילדיה. הסיפור כולו יסופר מאחורי דלתיים סגורות, והאינטואיציה המשפטית שלי מריחה טענות (לכאורה) של גילוי עריות ואונס. גואל רצון סטייל.
הבעיה בכל הליך משפטי שעוסק בעניין אמורפי שכותרתו ״טובת הילדים״ היא שניתן לנמק כל תוצאה רצויה. לדובאי ולאיחוד האמירויות עוצמה כלכלית משמעותית. כוחו של הכסף מאיים גם על נסיכות ירדן. לא בכדי לא ברחה האיה לארץ מוצאה. לחצים פוליטיים היו מחזירים אותה כלאחר כבוד לידי בעלה העוצמתי. אך גם באנגליה השיקול הפוליטי של יצירת משבר דיפלומטי עם דובאי, אינו עניין של מה בכך. השאלה הגדולה בסיפור הזה היא האם השיקולים הפוליטיים לא ימצאו את עצמם בהיכל בית המשפט וישארו מאחורי הדלתיים הסגורות, או שמא הם יחמקו לתוך האולם וירחפו מעל הנסיכים הקטנים שגורלם מוטל על הכף.
המשך יבוא.
