1. הסתבכות כפולה

למשרדי נכנסה בחורה צעירה ויפיפיה עם מבט מודאג בעיניים מלווה במי שנראתה כמו אחותה הגדולה. סיפרה שכבר שנים היא מנהלת משמרת בבית קפה ותיק במרכז תל אביב, ותוך כדי עבודה נרקמה חברות קרובה בינה לבין אחד הלקוחות הקבועים שנהג לשתות את קפה הבוקר שלו, כל בוקר, בבית הקפה.

בשלב כלשהו היחסים ביניהם התהדקו והפכו לרומנטיים. העובדה שהיא רווקה בת 29 והוא נשוי ואב לשלושה בן 46 – לא הפריעה להם, והאהבה ביניהם פרחה. לא היתה מאושרת ממנה כשגילתה שהיא בהריון. משוכנעת שישתתף בשמחתה היא סיפרה לו נרגשת את החדשות המרעישות ולא הבינה למה הוא החוויר. למרות הסתייגותו הפיזית הניכרת, הוא אמר לה שהוא מאושר על הריונה, נישק וחיבק אותה והבטיח לה שהם ביחד לנצח. אני בסך הכל צעירה היא הסבירה לי, בשלב הזה הייתי עושה הפלה אם הוא היה מבקש ממני, אך הוא לא ביקש והיא היתה משוכנעת שעם היוודע דבר ההריון הוא יתחיל לקדם את הליך הגירושין שלו כפי שהבטיח לה כבר מזמן. הוא ידע שזו ציפייתה והתקשה לעמוד בפני אכזבתה ממנו, אבל הליך גירושין הצריך משאבים נפשיים, רגשיים וכלכליים, ואלו לא עמדו לרשותו.

כשהיתה בחודש השביעי להריונה הוא הודיע לה שהוא לא מתגרש וניתק עימה כל קשר בבת אחת. הוריד מסך מבלי להסביר מדוע ולמה. לבית הקפה הוא דווקא המשיך להגיע. בכל בוקר, כמו מאז ומעולם, התיישב במקום הקבוע והזמין אספרסו עם כוס מים ליד וקרואסון שקדים, מסתכל לה בעיניים ולא אומר מילה, כמו רוצה להכריז עולם כמנהגו נוהג. באחד הבקרים של חודש נובמבר כשהיא לא הגיעה לבית הקפה בבוקר הוא וידא עם המלצרית שהיא ילדה ושלח לה הודעה ״שיהיה לך מזל טוב״, לא שואל לשלומה ולשלום בתו התינוקת.

ההודעה הלקונית והמעליבה על רקע ההרמונים המשתוללים בגופה עשתה לו הרבה נזק. היא לא הפסיקה לבכות, על הבדידות, על הנטישה, על תחושת הולכת השולל ועל בתה שעתידה לגדול בלי כל קשר אבהי. הדבר הבא שהיא עשתה היה לשלוח בווטסאפ תמונה של התינוקת לאשתו עם ההודעה מזל טוב, לבנים שלך נולדה אחות נסיכה יפה ודומה להם קופי. אשתו, שתמיד חשדה שאינו נאמן לה, לא היתה זקוקה ליותר מזה. היא שלחה לה מיד הודעה, מתי ואיפה אפשר לבוא לבקר, וקיבלה את התשובה לה חיכתה – בשעות הביקור של מחלקת יולדות בתל השומר. שעתיים אחר כך אשתו הגיעה ״לבקר״ וביקשה ממנה לשמוע את כל הסיפור. והיא סיפרה לה הכל, בדמעות, לפרטי פרטים, לא חוסכת ממנה כל מפגש, כל נסיעה גנובה לסופר בחו״ל, מציגה לה הודעות אהבה ששלח ומסיימת עם ההודעה האחרונה, זו ששברה את גב הגמל והפיקה ממנה את הוידוי המלא שהוקלט כולו על ידי אשתו קרת המזג.

איכשהו נוצרה ביניהן כימיה, סוג של שותפות גורל בין שתיים שאמנם צרות זו לזו אך חולקות אכזבה משותפת. קארמה איז א ביץ הן ציטטו וחייכו אלי בעיניים עצובות, מספרות שהחליטו לא לומר לו דבר, ולהעניק לו ביחד מתנה כפולה, התחלת הליכים משפטיים משתיהן ביחד וכל אחת בנפרד.

השבוע הוא קיבל שתי מעטפות – על האחת חתומה אשתו כתובעת ועל השניה חתומה אם בתו.

-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-

2. עריכת דין עושים באהבה או לא עושים בכלל

השבוע הוזמנתי לסשן קואצ׳ינג קבוצתי סביב שולחן עגול במתחם Partners. סיפרתי להם את הסיפור שלי כמעט כולו, שלא כאן המקום להביאו (תקנו את הספר כשיצא…), ובחרתי להביא להם חמישה קריטריונים שליקטתי במהלך השנים ומנבאים לעניות דעתי הצלחה בתחום עריכת דין, קבלו אותם –

1. אהבה… כן, אהבה היא הקריטריון הראשון להצלחה והחשוב עד מאוד. אהבה מתחילה בלב וממשיכה למקצוע. אהבה לתחום העיסוק, אהבה לעולם המשפט, אהבה לבני האדם. להערכתי לפחות 60% מעורכי הדין שונאים את המקצוע, או את התחום שהם עוסקים בו, ולא מפסיקים להתלונן על כך. קשה מאד להצליח בתחום שלא אוהבים. אהבתי את עולם המשפט מהיום בו דרכה רגלי במשרד עורכי דין, לפני משהו כמו רבע מאה, עוד כשהייתי סטודנטית למשפטים. הרבה שנים ולקוחות עברו מאז, אבל האהבה שלי לתחום בפרט, ולמקצוע בכלל, רק הלכה וגברה. תנו לי לחקור עדים, תנו לי לקבוע אסטרטגיה, תנו לי לטעון בבית משפט ולערוך סיכומים – אני פשוט אוהבת את זה. אם אתם לא אוהבים את מה שאתם עושים חפשו תחום אחר, החיים קצרים ואין טעם לסבול.

2. הקריטריון השני להצלחה מופיע בצורת היכולת להציב מטרות ויעדים. כשתתרגלו להציב מטרות לא תצליחו להבין איך התנהלתם קודם לכן. אם יש משהו בחיים האישיים והמקצועיים, שמקדם אותנו באופן ברור – הוא הצבת יעדים והשגתם. אי אפשר להפוך עסק למצליח בלי להציב לו יעד כלכלי. היעדים שהצבתי לפני עשור רחוקים שנות אור מהיעדים שלי כיום. וזה מה שיפה ביעדים. כשמשיגים אותם המוח מבין שזה אפשרי. ואז הוא רוצה עוד ואנחנו מרימים את הרף ומציבים יעד חדש ורחוק יותר.

3. הקריטריון השלישי שמנבא הצלחות נקרא מיקוד. אם אתם רוצים להצליח, אתם צריכים להיות אובססיביים למטרות שלכם. להיות מוכנים לשלם מחירים, ולעשות הכל לשם כך. אל תסתכלו כל רגע על השעון ואל תפחדו לעבוד קשה, ותחשבו כל הזמן איך להיות יותר טובים ויותר יצירתיים, ותעשו כל מה שצריך כדי להצליח, ולאורך כמה זמן שצריך לעשות את זה. וכשאני אומרת 'כל הזמן' אני מתכוונת לשנים. הצלחה בין לילה אורכת הרבה מאוד שנים.

4. הקריטריון הרביעי הוא התפתחות מתמדת. אנחנו חיים בעידן שבו מאגר הידע, בכל תחום, הוא אינסופי. צריך ללמוד לעומק, ומכל ההיבטים, כל תחום שרוצים להצליח בו. עריכת דין טובה דורשת הרבה מאוד ידע בכל הניואנסים. צריך להכיר את ההיבטים המשפטיים של כל נושא, את כל העובדות, התאריכים, המסמכים, את כל פסקי הדין הרלוונטים ולדעת לחבר הכל לטיעון משפטי מנצח. נשמע קשה? החוכמה היא לא להפסיק את ה'התפתחות המתמדת' כשנדמה לכם שלמדתם כל מה שיש, אלא להמשיך ללמוד ולהתפתח כל הזמן. לא רק משפטית, גם אישית וגם עסקית. להמשיך וללמוד איך לנהל את העסק, איך לשווק אותו, איך לנהל עובדים, איך להתפתח ולגדול. ֿ

5. הקריטריון החמישי והאחרון שמנבא הצלחה בעיני קשור גם לראשון. הכירו את עולם ה'נתינה'. רוצים לקבל משהו? תנו משהו. אחרי ההתמחות כשהחלטתי שאני רוצה לעבור לתחום דיני המשפחה הלכתי קודם כל להתנדב בנעמ"ת. בתחילה ישבתי עם עורכת דין שנותנת יעוץ משפטי והוספתי על כך נתינה מעצמי. האמת שעשיתי את זה גם כדי לעזור וגם כדי לדעת שאני אכן מתחברת לתחום דיני המשפחה, אבל בפועל בלי שתכננתי היו להתנדבות הזו שני אפקטים סופר משמעותיים: היא סייעה לי להתקבל לעבודה בתחילת הדרך והמטירה עלי תיקים רבים כשפצחתי בדרך עצמאית. בשנים שחלפו הקפדתי תמיד להיות במצב של נתינה, ללקוחות, לעובדים, לנהל תיקי פרו בונו כשצריך, וזה תמיד מוכיח את עצמו – ככל שתתנו יותר יהיה לכם יותר, תנו באהבה.