הם נישאו לפני 12 שנים, שניהם בסוף שנות הארבעים לחייהם, שניהם כבר היו נשואים בעבר, אך ללא ילדים ומיד לאחר נישואיהם הם הבינו שכדי להיות הורים עליהם להתחיל בהליכי הפריה. זה לא היה פשוט, אך הם היו מאוחדים, אוהבים ומשוכנעים שביחד יתגברו על כל קושי. אחרי שלוש שנים של טיפולים קשים, דמעות, אכזבות ואהבה גדולה שניצחה הכל הם חבקו תאומות מתוקות. מכאן החיים קיבלו תפנית. לא תפנית חדה, תפנית איטית, מדורגת, זוית אחת בכל פעם, כך שהיא סברה שהיא על מסלול ישר ומצאה את עצמה כעבור 12 שנה במקום הכי רחוק מזה ששאפה להיות בו.
היא נשאבה לגידול התאומות והוא נשאב לקריירה. לפני חמש שנים נוצר משבר עם שותפו לעסק והוא לקח על כתפיו את העסק כולו. כאשה אוהבת ותומכת היא מעולם לא התלוננה על שעות העבודה הארוכות, והכירה תודה על רמת החיים שהוא מאפשר לה ולבנות ועל היותו בעל תומך, מפרגן ואוהב כל כך גם מרחוק.
הוא עבד בימי שישי עד הערב וגם מדי שבת עד השעה 17:00 בערך. בשבת אחת עייפותו הכריעה אותו והוא לא התעורר ולא יצא כהרגלו למשרד. היא התעוררה וכששתתה את הקפה של הבוקר עיניה נחו על תיק המסמכים שלו ששכב לו בשלווה על השולחן בכניסה. היא לא יודעת להסביר למה החליטה לפתוח אותו, אבל ההחלטה הזו שינתה את חייה לעד.
היא מצאה שם מכשיר טלפון נוסף, היא לא ידעה מה הקוד אבל על תמונת המסך היא ראתה את בעלה חבוק עם אשה אחרת כשבזרועותיו ילדה כבת 3-4 שדומה דימיון מפתיע לבנותיה התאומות.
הלם.
היא המשיכה לחטט וגילתה חשבון חשמל של דירה זרה בעיר סמוכה, עליו התנוסס שמו של בעלה. גילתה חשבונית של חדר משפחה ממלון באילת, ונזכרה בכנס המקצועי אליו ״נאלץ״ לטוס, המשיכה לחטט וגילתה דפי חשבון בנק של חשבון שלא ידעה על קיומו. המציאות היכתה בה בעוצמה של רכבת מהירה כשהיא הבינה שבעלה מנהל חיים כפולים. היא החזירה הכל למקום, החזירה לעצמה נשימה, ויצאה לרוץ. כשחזרה הוא כבר היה ב״עבודה״, וסימס לה את אחת מההודעות האוהבות הרגילות.
היא לא אמרה לו כלום ויצאה למסע ״איסוף ראיות״ למרות שיכלה בקלות לשכור חוקר פרטי לצורך כך. בתוך מערבולת חוסר הוודאות אליה הושלכו חייה, היא בחרה לייצר לעצמה וודאות באמצעות איסוף מידע. וכך, את כל עיתותיה היא הקדישה למעקב, בילוש ומציאת מסמכים. היא ידעה בדיוק מי האשה הנוספת בחיי בעלה ואיך קוראים לבתם המשותפת ואפילו עקבה אחריה כשהוציאה אותה מהגן, ועדיין לא אמרה לו כלום. בשלב כלשהו היא הבינה את סדר היום של המשפחה המקבילה שלו, נרשמה למכון הכושר של האשה השניה, ואט אט התחברה איתה. היא סיפרה שבעלה מאבטח מטוסים, נוסע הרבה לחו״ל וחלק מהזמן לא זמין ותיארה את אהבתם הגדולה. והיא עדיין שתקה.
השבוע (בדיוק ביום האהבה) היא הגיעה ליעוץ כדי לבדוק את מצבה המשפטי. איש בעולם לא יודע, לאיש לא סיפרה וגם אין בכוונתה לספר. ״בשביל הילדות״ היא אמרה שאינה מתכוונת לפרק את המשפחה, והיא מעדיפה להתמודד בעצמה עם מה שהיא יודעת מאשר להפרד מאהבת חייה. כן היא עדיין אוהבת אותו כמו ביום הראשון. וכן היא מעדיפה להסתפק בחצי ממנו, שבעיניה הוא יותר מכל שלם אחר. הסיבה היחידה שהיא באה לייעוץ נובעת מהחשש שלה שיום אחד הוא יחליט להתגרש, ולזה היא רוצה להיות מוכנה.
הלם.
הפעם שלי.
2. גבר לעניין
באהבה הוא נישא לגרושה ואם חד הורית לשתי בנות. הוא היה רווק וקיבל מיד את בנותיה כחלק בלתי נפרד ממנה. יחד נולד להם בן משותף, הנסיך שלו, שלפני חודש מלאו לו 8 שנים. בדיוק ביום ההולדת של בנו הוא ראה הודעת סמס לא זהירה והבין שהיא מנהלת רומן. הוא היה מוכן לסלוח לה, אבל היא הודיעה לו שהלב שלה שייך למישהו אחר והיא עוזבת אותו. הוא קיבל את החלטתה כמו גבר והציע שילכו לגישור ויתגרשו בצורה מכובדת.
בפגישה עימי הוא סיפר שמראש הוא הבהיר לה שהוא מתכוון להמשיך לדאוג לבנותיה, שאוהב אותן כאילו שהן שלו, והציע שלכל אחת מהן יהיה חדר גם אצלו והן יבואו אליו באמצע השבוע יחד עם הבן המשותף. זה לא שאין להן אבא, אלא שאבא שלהן פוגש אותן אחת לשבועיים, לפחות מ 48 שעות, והוא הרגיש שהן גם שלו. תוך כדי פגישה אחת מהן התקשרה אליו לשאול אם יכול להסיעה לחוג, והוא ענה בספונטניות עם כל כך הרבה אהבה. ׳אני מקבל כל כך הרבה מהקשר הזה, לא פחות ממה שאני מעניק׳, הצטנע.
לתדהמתי אשתו איימה בהליך הגישור שאם לא תקבל 70% מהבית היא לא תאפשר לבנותיה להיות עימו בקשר, ועל כך בא להתייעץ.
את דעתי על סחיטה באיומים אתם כבר מכירים. גם בענין הקארמה.
הוא ממילא לא התכוון להיכנע לסחיטה, יש גברים שהכבוד טבוע בהם וכניעה לסחיטה אינה חלק מהד.נ.א שלהם. משהו בדרך שלו היה מאוד ראוי, מעורר כבוד ובטוח בעצמו. פשוט תמשיך ככה המלצתי, הבנות לא יתנו לה לנתק אותן ממך וכשהיא תבין שהאיום לא עובד היא תחשב מסלול מחדש, או במילים אחרות – בסוף האהבה תנצח.
השבוע הם חתמו על הסכם גירושין. היא אכן הבינה שהסחיטה אינה הדרך הנכונה להתנהל עימו, וכשהוא הבין שהיא נרגעה, הוא חתם עימה על הסכם יותר נדיב ממה שביקשה.
3. ומשהו אישי
המוצ׳ילות ארוזות, יש בהן כל מה שצריך כדי לשרוד שבוע על פיסגת ההר הכי גבוה באפריקה – הקילימנגרו. כשהוא סיפר לי לפני חצי שנה שזו התוכנית שלו לקראת יום הולדת 50 שלי הוא הופתע מההסכמה המהירה ומההתלהבות בעיינים וייחס אותה לאחוז היין בגופי בתום ארוחת גורמה באחת המסעדות הכי טובות בצרפת. את באמת מסכימה? הוא שאל. כן עניתי.
הסכמתי אבל לא לגמרי הבנתי שמדובר בהרפתקאה בסדר גודל אחר, משהו שמעולם לא עשיתי, אתגר פיזי ומנטלי שמגדיר מחדש את המונח מאתגר בכל ההיבטים, ושאי אפשר באמת להתכונן או לדעת איך נתמודד עם הקושי הגופני, תנאי השטח ודלילות האוויר בדרך לפיסגה.
דבר אחד אני יודעת. אין עוד אדם בעולם עימו הייתי מוכנה לצאת לכזו הרפתקה. רק איתו. עם האיש שאני כל כך אוהבת ומעריכה, עם איש הברזל שלי, זה שחוזקו המנטלי אף עולה על חוזקו הגופני, שגורם לי לפרוץ גבולות, שמאמין שהחיים הם אוסף של חוויות, ושאין אתגר שאנחנו לא יכולים לצלוח. ביחד.
משתפת אתכם בשיר הנושא שלי לקראת הטיפוס לפיסגה ומעדכנת שבשבוע הבא הטור יוצא לחופשה :
Listen baby, ain’t no mountain high
Ain’t no valley low, ain’t no river wide enough baby
If you need me call me no matter where you are
No matter how far don’t worry baby
Just call my name I’ll be there in a hurry
You don’t have to worry
‘Cause baby there ain’t no mountain high enough
Ain’t no valley low enough
Ain’t no river wide enough
To keep me from getting to you baby
Remember the day I set you free
I told you you could always count on me darling
From that day on, I made a vow
I’ll be there when you want me
Some way, some how
‘Cause baby there ain’t no mountain high enough
Ain’t no valley low enough
Ain’t no river wide enough
To keep me from getting to you babe
Oh no darling
No wind, no rain
Or winters cold can stop me baby, na na baby
‘Cause you are my goal
If you’re ever in trouble
I’ll be there on the double
Just send for me, oh baby, ha
My love is alive
Way down in my heart
Although we are miles apart
If you ever need a helping hand
I’ll be there on the double
Just as fast as I can
Don’t you know that there
Ain’t no mountain high enough
Ain’t no valley low enough
Ain’t no river wide enough
To keep me from getting to you babe
