1. If you want to change your story – change your state of mind

אם אתם רוצים לנתב מחדש את חייכם, שנו את הסטייט אוף מיינד שלכם (התרגום מצב נפשי נשמע לי לא מדוייק). את המשפט הזה שב ואומר טוני רובינס המאמן האגדי (חפשו ביוטיוב אם אתם לא מכירים). זו לא הפעם הראשונה שאני כותבת על חשיבות הסטייט אוף מיינד של הלקוח להצלחת התיק. נכון שיש עוד מדדים להצלחה, אבל להערכתי זה אחד המדדים הכי קריטיים, והכי לא ניתנים לשליטה על ידי כפרקליטה. השבוע ראיתי את זה קורה בלייב.

הם נפרדו כבר לפני מספר חודשים, בניגוד לרצונה ואחרי שנה בה עשה מה שהוא רוצה כלומר יצא כל ערב וחזר לפנות בוקר וענה באדישות שיש לו מלא עבודה…ואז פשוט אמר לה שנמאס לו שהיא יושבת לו על הוריד ועזב. הם היו בהליך גישור ושם הוא הבהיר שהוא לא מתכוון לשלם שקל למזונות הילדים.

כמצוות החוק הגשנו בקשה ליישוב סכסוך ובקשה לפסיקת מזונות זמניים. הוא שכר עו״ד לוחמני שהיתנה משא ומתן בכך שנמחק את הבקשה והוא ישלם 1,000 ₪ לילד. לאור פערי ההכנסות ולצורכי פשרה וניהול משא ומתן, היינו מוכנים להסתפק ב 2,300 ₪ לילד. קיבלנו גיחוך וטריקת טלפון.

בתגובתו לבקשה האב הפליג במילים בעניין יכולתה הכספית של האם, והכביר טענות בעניין מופרעותה הנפשית, אך קימץ במילים בעניין היכולות שלו. הוא צירף אישור רואה חשבון על הכנסתו וצירף מאזנים של החברות, תוך שהוא מפעיל כנראה את ״חזקת הטמטום״. ״חזקת הטמטום״, למי שאינו יודע, היא ההנחה המסוכנת לפיה הצד השני מטומטם ולפיכך אינו יודע לקרוא, או לכל הפחות להבין מסמכים חשבונאים.

החלטות בעניין מזונות זמניים הן ההחלטות הכי קשות לניבוי בימים אלו, ומנעד הסכומים שנפסקים משתנה באופן דרמטי גם בין שופט לשופט וגם בין החלטה להחלטה. אבל במקום לתת החלטה השופט קבע דיון.

ערב לפני הדיון ישבתי עם הלקוחה שהיתה רגועה לחלוטין. היא נקבה בסכום שהיא זקוקה לו מדי חודש שהיה גבוה בהרבה ממה שיכולתי לנבא כתוצאת ההליך. כשאמרתי לה לא לפתח ציפיות היא ענתה בשלווה: אני יודעת שיהיה בסדר. אני סומכת על השופט ומאמינה בו ואני שולחת לו אנרגיות טובות כבר שבוע. ברגע ששמעתי אותה אומרת את זה ידעתי שיהיה בסדר, אך לא יכולתי לנבא מה יקרה.

אחרי שעורך הדין של הבעל שב והציע בדיון 1,000 ₪ לכל ילד, הנחתי בפני השופט את העמוד הספציפי במאזן שהעיד על הכנסות החברה וערכתי חישוב מהיר על שווין בניכוי מיסים כולל מס דיווידנד. זה יצא עשרות אלפי שקלים נטו. בשלב זה השופט הורה לי לשבת והתחיל להכתיב החלטה. כמעט 10 עמודים היו בה, בהחלטה המנומקת. ואחד ממשפטי המפתח שלה היה – גם אם אקבל את טענת האב בעניין השתכרותו הסכום שהציע האב למזונות ילדיו הוא סכום מבזה, רק לא ברור לי את מי : את האם, את הקטינים, או את בית המשפט.

בסופה של החלטה הסכום שנפסק למזונות הקטינים היה בדיוק הסכום בו נקבה הלקוחה ערב קודם.

טרו סטורי.

~-~-~-~-~~-~-~-~-~~-~-~-~-~~-~-~-~-

2. שלום בית

הוא תפס אותה בוגדת, ולא בפעם הראשונה. הוא גילה רצף בגידות מכל מין וסוג ולאורך שנים. ההחלטה להתגרש היתה חד משמעית והגשנו מטעמו בקשה לישוב סכסוך בבית הדין הרבני.

היא ממש לא רצתה להתגרש ועשתה כל מניפולציה אפשרית כדי לשכנע אותו לסלוח לה. סך הכל הוא בעל מצוין ונוח בכל מובן, ואיפשר לה לנהל את חייה כפי שרצתה. בכל מובן כמובן. אבל הוא היה נחוש בדעתו שאין תקומה לנישואין שנרמסו ברגל כל כך גסה והיה נחוש להתגרש.

היא היתה חכמה ומתוחכמת וידעה היטב שאם הוא סלח פעם אחת הוא מסוגל לסלוח שוב וזו רק שאלה של זמן. אז היא משכה זמן. בתחכום, באיצטלה של טובת הילדים בפירוד הדרגתי, במשא ומתן שנמשך ונמשך ויחד איתו נמשך הזמן ונמתחה ההחלטיות שלו, עד שהחלה להיפרם. חוט חוט היא משכה עד שהצליחה לעמעמם את עוצמת הבגידה ולהפנות זרקור לזכרונות משותפים ולרגעי הקסם שהיו להם יחד.

שיחה ועוד שיחה, נגיעה ועוד נגיעה, ליטוף אקראי על עורפו כשחלפה לידו, והופ אפשר להתחיל לדבר על שלום בית. כשהיא לקחה אותו ליועצת נישואין הוא כבר היה מבושל כמו לובסטר במים רותחים, משוכנע שתכף הם מעלימים את סיוט הגירושין מחייהם והיא תהפוך לרעיה נאמנה ואוהבת. עד כאן לא התערבנו רק ביקשנו שבכל זאת יערכו הסכם שלום בית ולחילופין גירושין, שיבטיח את זה שאם לא יצליחו לשקם את הנישואין, לא יצטרכו לנהל הליך משפטי מחדש.

לזה היא הסכימה אך העלתה דרישות כלכליות שלא היה סיכוי שתקבל. בניגוד מוחלט לעיצותינו המשפטיות ולהמלצותינו החמות הוא ערך ויתורים כספים מפליגים, תוך שהוא סבור שכך יוכיח לה את כנות אהבתו ויבטיח לעצמו את נאמנותה ואהבתה הנצחיים. ההסכם נחתם ואושר בבית משפט בשבוע שעבר.

בסוף השבוע הם ישבו לארוחת ערב רומנטית ושתו יין, מאמצע שום מקום היא התחילה לדבר בערגה על המאהב שלה, זה שבזכות הקשר החולני שלהם התגלתה הבגידה, ורמזה שיצר עימה קשר לאחרונה. הוא נדהם ושמט מידו – או אולי השליך – באמת שאינני יודעת – את כוס היין והיא נשברה והיין האדום הכתים ונספג בשטיח הלבן כמו כתם דם. היא התקשרה למשטרה וטענה שהוא מאיים. הם הגיעו וכשראו את כתם היין ואת האשה ״המפוחדת״ עצרו אותו מיידית.

השבוע קיבלנו מעורך הדין שלה מכתב עם הודעת פירוד ודרישה להפעיל את ההסדר הכספי בהסכם, בשל אלימות הבעל.

שח מט.

מוסר השכל :

1. 90% מהגברים סולחים על בגידה. זה ידוע.

2. החלטת לסלוח – סבבה, אין צורך לשלם מחיר כלכלי תמורת שלום בית, זה בדרך כלל לא נגמר טוב.

3. שכרת עו״ד שאתה בוטח בו – תקשיב להמלצות.

4. איך שירלי אמרה פעם ? עוד לא היה לקוח שלא הקשיב לך ולא הצטער.

~-~-~-~-~~-~-~-~-~~-~-~-~-~~-~-~-~-~

3. מוניטין אישי

היא מבוגרת ממנו בחמש שנים אך פער הגילאים לא הפריע להם להתאהב, להינשא ולהביא לעולם שתי בנות מדהימות. היא רואת חשבון שכירה והוא עו״ד מסחרי שבנה עצמו אט אט, וכעבור 20 שנות נישואין צבר שם ורכוש במספר חברות שבבעלותו.

אני לא יודעת מה קדם למה, האם קודם הוא הפסיק לאהוב אותה ואז התחיל לדאוג שמא היא תהא זכאית למחצית מהרכוש, או שמרוב דאגה שהיא זכאית לחצי מהכל נשחקה אהבתו אליה. כך או כך הוא החליט להתגרש והודיע לה שאין שום סיכוי שהיא תקבל מחצית מהכל. הוא פנה לעו״ד שהגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וסירב לכל נסיון פשרה וכך הגענו לדיון שהתקיים השבוע.

הסתבר שעורך הדין שלו סיפר לו שבית הדין הרבני לא פוסק מוניטין אישי ולפיכך הוא יוכל להתחמק מלתת לה מחצית מהחברות, על כל רכושן והמיליונים המופקדים בחשבונות הבנק שלהן. בדיון נראה היה שהדיינים לא מתרשמים מהטיעון וש״חזקת הטמטום״ לא עובדת גם הפעם.

ככל שנמשך הדיון רמת התיסכול שלו עלתה וביחס ישיר אליה עלתה רמת הטענות ההזויות, ובשיאן הטענה שהיא גנבה לו זרע. הדיינים בהו בו בתדהמה ושאלו אותו אם כשהוא אומר גניבת זרע הוא מתכוון לשתי הבנות שהוא ביקש לקבל למשמורת משותפת.… הוא השפיל מבטו ושתק סופסוף.

כשיצאנו מהדיון הוא ביקש את סליחתה ואמר לה שהוציא את עצביו עליה במקום על עורכי דינו, וביקש – לראשונה מאז פתח בהליך – שישבו לדבר.