1. לפעמים צריך לשלול רשיון להורות
אין ספק שנחשפתי במהלך שני העשורים האחרונים למגוון צורות של רוע אנושי וחולי נפשי, בחלק מהם אני משתפת אתכם וחווה יחד אתכם את הקושי שאתם חווים בקריאתם. אבל הסיפור הזה, שעדיין לא הסתיים ועוד ידובר ויסופר, שכל כך נוגד כל אינסטינקט אימהי, הותיר את חותמו בנשמתי וזעזע את נימי נפשי.
הוריה של נוגה התגרשו כשהיא היתה בת חמש, היחסים ביניהם היו גרועים גם אחרי הגירושין, אבל הקשר עם אביה היה טוב והיא נהגה לשהות אצלו במהלך הסדרי השהיה שנקבעו. כשהיתה בת 12 לערך החלה התדרדרות בחייה של שירה אחותה בת ה – 16, היא הפסיקה ללמוד והחלה להסתובב ברחובות ולאט לאט עברה להתגורר בפועל אצל אביה, נערה מסוגרת שממעטת לומר את שעל ליבה. האב עשה כמיטב יכולתו לעזור לה אך היא מיעטה לשתף פעולה ואת מפלטה מצאה על גלשן בים שם בילתה שעות ארוכות בכל מזג אויר.
כשנוגה היתה בת 15 היא החלה לפתח אנורקסיה, שאובחנה על ידי אביה. היא החלה טיפול ובמקביל שהתה יותר ויותר אצל אביה, עד שעברה לגור אצלו לחלוטין. במהלך הטיפול היא שיתפה את הפסיכולוגית בכך שכבר בגיל 13.5 החלה אימה לעודד אותה לקיים יחסי מין, הדגימה לה כיצד באמצעות שלל אביזרים ואף המתינה לה באוטו כשהיא פגשה נער בן 16 בפארק ולאחר מעשה שיבחה אותה והיתה גאה בה. כל הכבוד היא אמרה לה.
האם, למרות שהבנות לא גרו אצלה דרשה מהאב להמשיך ולשלם מזונות, וניהלה נגדו הליכי הוצאה לפועל. בלית ברירה הגיש האב תביעת משמורת וביטול מזונות. האם שכרה עורכת דין לוחמנית שטענה שהבנות מוסתות על ידי האב. התיק התנהל אצל השופטת הכי קשוחה בארץ. הדיון היה קשה וברור שאב שבנותיו עוברות לגור אצלו ומתנתקות מאימן נחשד מיידית בהסתתן. לאחר דיון סוער נאותה השופטת לשמוע את הבנות. הבנות הגיעו לבית המשפט ובמשך כחצי שעה שוחחו לבד עם השופטת. נוגה שיתפה אותה בפרטי פרטים ושירה שתקה, ובסוף רק אמרה אצלי היה יותר גרוע. כשהצדדים נכנסו חזרה לאולם היתה השופטת חיוורת כסיד והודיעה לאם ולבאת כוחה שהבנות עוברות רשמית למשמורת האב.
-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~
2. נקמת סינדרלה
אבי נישא בן 22 והתגרש בן 23, כשהוא אב לדנה תינוקת חמודה בת חודש. למרות גילו הצעיר היה אבי אב מסור ושמר על קשר הדוק עם הילדה ככל שבגרה. כשהיה בן 28 הכיר את עדנה אשתו, רווקה יפת תואר בת 25 והתאהב בה לא רק בשל יופיה אלא גם בשל יחסה הטוב לביתו האהובה. הם נישאו ועברו להתגורר בדירה אותה רכש אבי לפי הנישואין.
השנים חלפו ונולדו לאבי ועדנה ארבעה ילדים קטנים. עם כל לידה החמיר יחסה של עדנה לדנה. היא גילתה כלפיה סלידה, ולא יכלה לשאת את הקשר בינה לבין אבי. היא באה עימו בחשבון על כל דקה שבילה עם דנה וטענה שהקשר עימה הוא על חשבון ילדיהם האחרים. מודעות רבה לא היתה לה לעדנה וגם לא חמלה והיא דאגה שדנה תרגיש היטב את סלידתה. החל מהערות עוקצניות וכלה בעונשי האכלה.
אם את לא רעבה בדיוק ב 7 לא תאכלי ארוחת ערב בכלל. את גם ככה שמנה.
כמה את אוכלת תכף תקיאי.
פרה שמנה.
מפוטמת.
מגעילה.
אבי נקרע מהיחס לדנה, אבל היה גבר חלש ומשפחתי ולא העז להתגרש בשנית, מה גם שהוא אהב את עדנה אהבה עיוורת, לא מוסברת ולעיתים אף מקוממת. הוא מיעט להביא את דנה לביתו ובילה עימה מחוץ לבית, סבור שכך הוא מגן עליה מפני עדנה. זה לא ממש עזר.
ככל שחלפו השנים הפכה עדנה לביקורתית יותר כלפיו, עוקצנית ומרושעת. ביומולדת 40 שלה ערך לה אבי מסיבת הפתעה. היא כעסה מאוד שהוא הזמין את דנה בתו, שכבר היתה חיילת, למסיבה. במסיבה היא היתה נופת צופים והודתה לבעלה האהוב ואחרי שכולם הלכו היא עשתה סצינה איומה והודיעה לאבי שהיא רוצה להתגרש.
למרות אכזריותה כלפיו היה לו קשה. הוא שיתף את דנה בתו, במשבר שעובר עליו והיא סיפרה לו שכבר לפני שנה ראתה את עדנה מחובקת בים עם גבר אחר. ״ידעתי שאתה כל כך אוהב אותה למרות הכל שלא רציתי להרוס לכם״ אמרה. אבי הזדעזע. היא אולי רעה אבל היא לא זונה אמר לבתו, ואת מנסה לסכסך, אף פעם לא אהבת אותה. הוא כל כך כעס על דנה שהוא התרחק ממנה מאוד והשקיע את כל כולו בלנסות להציל את נישואיו לעדנה. היא מצידה ניצלה את המרחק שנפער בינו לבין בתו כדי לזרוע רעל נגדה מחד, ומאידך השאירה את אבי בחוסר וודאות בהקשר להמשך נישואיו, טוענת שעוד לא החליטה.
השבוע אבי קיבל סמס ממספר לא מוכר. כשהוא פתח אותו נגלתה לפניו תמונה שאינה מותירה מקום לספק של עדנה עם גבר אחר. היה מי שחשב שכדאי שהוא ידע. הוא לא הצליח להבין מי שלח לו את התמונה. אבל הפעם הוא האמין. קודם כל הוא התקשר לדנה וביקש את סליחתה. אחר כך הוא התקשר אלי ושאל מה לעשות. לתביעת הגירושין הכרוכה שהוגשה השבוע צורפה התמונה שהוא קיבל. השליח שהביא לה את המעטפה זכה לקללות נמרצות, אבל בבית בערב היא בכתה וביקשה סליחה.
סלח ?
-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~–~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-
3. תחת הנהלה חדשה
ההחלטה להתגרש התקבלה כבר לפני שנה אבל רק לפני חודשיים הוא עזב את הבית והם עמדו לחתום על הסכם גירושין. עיקר המחלוקת היתה סביב הסדרי השהיה. הוא לא אחראי היא אמרה למרות שהסכימה למשמורת משותפת. מה אם הוא לא יתעורר בבוקר להביא את הילדה בזמן לבית הספר. ומה אם הוא יאחר להוציא את הבן מהצהרון. ומה אם יהיה לאחד מהם חום בלילה. ומה אם הוא לא יחגור אותם כמו שצריך.
ומה היה עד עכשיו ?שאלתי. עד עכשיו אני ניהלתי את העניינים ענתה. אני הערתי אותו אם לא התעורר, הזכרתי לו שיש חוג, ושלחתי אותו לרופא אם אחד הילדים היה חולה. תיארה כיצד הוא קיבל את הנחיותיה והתנהל על פיהן, והיה אבא מעולה. אבל מכאן והלאה…. היא באמת דאגה.
עברו חודשיים וכשהוא לא עמד בציפיותיה הוא ננזף. כשהגיע באיחור לקחת את הילדים היא שלחה הודעות כועסות. כשהילדה סיפרה שאיחרה לבית הספר בכמה דקות היא שלחה לו הודעה נזעמת, וכתגובה קיבלה תשובה מאוד ברורה. אל תגידי לי מה לעשות. אל תעיזי להעיר לי. נמאס לי מההערות שלך. ובכלל אם אין לך משהו חשוב לומר לי בקשר לילדים, לא רוצה לשמוע ממך.
היא הגיעה להתייעץ מה אפשר לעשות. לשחרר אמרתי לה. הוא יצא מניהולך ועבר להנהלה חדשה. או שהוא מנהל את עצמו או שמישהי אחרת מנהלת אותו, אבל זו לא את. ההודעה הנזעמת שהוא שלח לך באה לשים לך גבול ולומר עצרי. אל תמשיכי לנהל אותי. תני אמון ביכולת שלי להיות אבא ראוי, גם אם אני לא מושלם. היא התקשתה לקבל את זה אך הקשיבה בקשב רב. ואיך מצליחים בפועל לשחרר היא שאלה.
לוקחים אחריות הסברתי. לקיחת אחריות היא מפתח לפתרון כמעט כל משבר.
אני לא אשמה שהוא אדם חסר אחריות היא משכה בכתפיה ואמרה. נכון אמרתי א ב ל –
את יכולה לקחת אחריות שזה האב שבחרת לילדייך. את יכולה לקחת אחריות שניהלת אותו כל החיים ולא השארת לו מקום להתנהל בעצמו, ואת יכולה לקחת אחריות על חוסר היכולת שלך לשחרר שליטה.
היא הנהנה וניצוץ של הבנה נדלק בעיניה. מכאן גלשנו לשיחה על לקיחת אחריות, אחד המנגנונים הכי חשובים בחיים בעיני.
מי שלוקח אחריות לא יכול באמת לכעוס, כי הרי על עצמנו אנו יכולים לכעוס רק במידה קצובה ולתקופה מוגבלת;
מי שלוקח אחריות לא יכול להאשים אף אחד, כי לקיחת אחריות היא בדיוק ההפך מהאשמה;
מי שלוקח אחריות מנטרל את מנגנון הביקורת ההרסני כי הרי ביקורת עצמית היא עניין אחר לחלוטין;
מי שלוקח אחריות מאפשר לעצמו להתקדם הלאה ולא מעסיק עצמו בכעסים ונקמות;
מי שלוקח אחריות שולט בסיטואציה ומנהל אותה, כי הרי בפועל אנחנו יכולים לשלוט רק על עצמנו;
וכמו שבריאן טרייסי אמר :
״Peak performance begins with your taking complete responsibility for your life and everything that happens to you״.
רע לכם בנישואין כי הצד השני חסר אחריות, חסר נאמנות, חסר עניין או מכל סיבה אחרת – קחו אחריות על המצב – אם תרצו לתקן השקיעו בייעוץ ובטיפול, ואם אי אפשר או אין עניין לתקן – תעזבו.
החלטתם בכל זאת להישאר ?(בגלל הילדים או בגלל הפחד משינוי או מהבלתי צפוי או מכל סיבה אחרת שמכרתם לעצמכם) – קחו אחריות על ההחלטה וכך תפחיתו משמעותית את הסבל שאתם חווים.
ובכלל אם תקחו אחריות על המצב הכלכלי שלכם, על המשקל שלכם, על רמת הכושר שלכם, על הקריירה וגם אם מישהו מרמה אתכם – קחו אחריות שלא שמרתם על עצמכם מספיק טוב, ותשנו לחלוטין את חייכם.
