1. סינדרלה
הם התגרשו לפני 5 שנים בהסכם ידידותי, מסכמים ביניהם על משמורת כמעט משותפת על הבת המשותפת שהיתה אז בת 3 ומאז הם ביחסים מצויינים. היא שולפת תמונה של ילדה בלונדינית יפיפיה ירוקת עיניים שמדרך עמידתה ברור שכבר בגיל 8 היא מודעת ליופיה ולהשפעתו על סובביה. סיפרה שבשנה האחרונה כבה לה ניצוץ בעיניים והמורה המליצה להפנותה לטיפול רגשי, כי היה ברור שמשהו עובר עליה.
האב נישא בשנית פחות משנה לאחר הגירושין ונולדו לו עוד שני ילדים. לאחרונה הוא טען שהטיפול הרגשי לא נושא תוצאות ושהוא מבקש להפסיקו. בלית ברירה הטיפול הופסק אבל הילדה הלכה והתדרדרה – התקפות בכי בבית ספר, אלימות כלפי חברה לכיתה, השתלחות בילדה אחרת, בקיצור היה ברור שמשהו קורה.
היועצת התחילה לקחת אותה לשיחות, ואצלה בחדר היא סיפרה שקצת קשה לה לישון כל לילה במיטה אחרת, ושלפעמים היא רוצה להשאר אצל אמא אבל אמא לא מרשה כי בזמן של אבא חייבים ללכת לשם, ושם לפעמים האחים הקטנים שלה מציקים לה. היא ביקשה מהיועצת להרשות לה להביא את הבובות שלה איתה למפגשים, ובמפגש האחרון ביקשה ממנה היועצת לספר משהו טוב שקרה אצל אמא ומשהו טוב שקרה אצל אבא.
בתגובה היא לקתה בהתקפת זעם כלפי בובות הברבי שלה, מפרקת להן את הראש והרגליים ותולשת בזעם את ידיהן, תוך שהיא פורצת בבכי תמרורים ואומרת אצל אמא הכל בסדר ואצל אבא עכשיו בסדר כי רונית לא מדברת איתי ואבא אמר שזה בסדר. היועצת התקשרה לאמא שהגיעה והרגיעה את הילדה, שלאט לאט פתחה את סודה וסיפרה שכבר שנה רונית לא מדברת איתה.
רונית, אשתו השניה של אביה, לא אהבה אותה מהרגע הראשון והרגישה שהיא מתחרה איתה על תשומת ליבו ואהבתו של אביה, ולכן נהגה להשתלח בה. בתחילה האב הרגיע אותה אבל כשנולדו הילדים המצב החמיר ואז הוחלט שרונית לא תחליף עימה מילה, וכל התקשורת תהיה דרך האב. האב אמר שזה בסדר ככה ושזה הסדר משפחתי פנימי שלהם שאסור לגלות לא לאמא ולא למטפלת אליה הלכה באותה עת.
שנה שלמה הילדה סוחבת על כתפיה את הסוד שאשתו של אבא לא מדברת איתה, שנה שלמה היא נמצאת חצי מהזמן במקום שלא מתייחסים אליה, סינדרלה בבית אביה. שנה שלמה שהטיפול לא אפקטיבי כי אסור לה לגלות סוד. היא יצאה. החדר והתקשרה לאב שהודה במצב אך טען שככה יש שקט ושהוא שומר על הילדה והכל בסדר. בערבו של אותו יום קשה היא הגיעה אלי עם הסיפור המצמרר הזה והפכה את קרביי. כבר למחרת הוגשה בקשה למתן צו האוסר על קיום מפגשים בין האב לילדה בבית האב.
-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~
2. ככה לא רוכשים דירה
מהרגע הראשון הוריו לא אהבו אותה, הם סברו שהנסיך שלהם ראוי למישהי טובה יותר, כלומר אשכנזיה, והתנחמו בעובדה שהיא בת לסוחר שטיחים עשיר. גם מהצד שלה לא ממש התלהבו מבחירתה וחשבו שהיא יכולה למצוא גבר אמיד יותר, בעל חוש עסקי מפותח ויכולות מסחר דומות לשל אביה, אבל נתנו לה את ברכת הדרך – העיקר שתהיי מאושרת בינתי, אמר לה אביה, וממבט עיניו היא קלטה הכל.
חלף מאז עשור במהלכו הם הביאו לעולם תאומים בני שבע, ולא התקדמו מילימטר מבחינה כלכלית. הוא כלכלן שכיר בחברת אנרגיה והיא פקידת תביעות בחברת ביטוח, ומשכורותיהם הספיקו בקושי למחייתם. הוריו לא יכלו לתת להם שקל, והוריה לא הציעו כלום. הקושי הכלכלי והיחס הקר הדו צדדי מצד המשפחות נתנו אותותיהם במערכת היחסים והיא תיארה לי את נישואיהם כרכב שנוסע עם מעצור יד מורם, איטי ומקרטע.
ואז הוא התאהב באם חד הורית של חבר מהכיתה של התאומים, אותה הכיר כשנשלח על ידה להחזירם מביקור אחר הצהריים. אחרי חודשיים היא הרגישה שמשהו לא בסדר, חיטטה לו בטלפון כשישן, ובקלות הבינה את התמונה. היא העירה אותו בדמעות והוא לא הכחיש וביקש להיפרד. היא התחננה שלא יפרק את המשפחה, שינתק קשר עם הזונה הזו, מפרקת המשפחות, ושילכו לטיפול. בהתחלה הוא התנגד אבל למחרת בערב שב הביתה והודיע לה שהוא מסכים ללכת לטיפול ולנסות לשקם את הקשר ושגם לו המשפחה חשובה, וביקש שיעשו כל מה שהם יכולים כדי לשקם.
הם התחילו טיפול זוגי ובמפגש השלישי הוא העלה את ארעיות נישואיהם, העובדה שהם גרים עד עכשיו בדירה שכורה, שהוריה לא אוהבים אותו, וטען שהרגיש שבכל רגע היא יכולה לעזוב. היא הרגישה שהיא חייבת להציל את המצב וקבעה פגישה עם אביה, שוטחת בפניו את בעיותיהם מבלי להזכיר את עניין הבגידה כמובן, ומבקשת ממנו עזרה ברכישת דירה שתעזור לעגן את נישואיהם ולייצבם.
אביה מעולם לא אמר לה לא אך ביקש שהם יחתמו על הסכם ממון בעניין הדירה. כשהיא סיפרה לו באושר על השיחה עם אביה היא הבחינה בצל חולף על פניו, אבל הוא אמר שהוא מאושר שיהיה להם בית סופסוף, הבהיר שאינו מתנגד להסכם ממון ורק ביקש שבמקביל יפעלו לחפש דירה. ואכן, עד מהרה הם מצאו דירה נחמדה באזור מגוריהם ואביה העביר להם לרכישתה מליון וחצי ₪, את היתרה הם שילמו באמצעות משכנתא שגם אותה אביה הבטיח לשלם עבורם.
טרם העברת הכסף הזכיר לה אביה את הסכם הממון, והיא הבטיחה לו שהעניין בטיפול אבל המוכרים של הדירה היו לחוצים והעיסקה היתה מצויינת, והם חתמו על הסכם הרכישה ואיכשהו הסכם הממון ״נשכח״. כלומר הוא ״שכח״ והיא לא העיזה להזכיר כי בפגישות האחרונות בטיפול הזוגי הוא שוב העלה טענות בקשר לזוגיות שלהם, והיא שמה לב שהוא נמנע מלגעת בה כבר שבועיים, ולא רצתה לדרדר עוד את המצב.
חודש וחצי אחרי שעברו לדירה הוא שינה לחלוטין כיוון בטיפול הזוגי וטען שהנישואין שלהם נכשלו, האשים אותה בכל מה שאפשר, ואמר שהחליט להתגרש. היא נדהמה והזכירה לו את הסכם הממון שטרם נחתם והוא הבהיר בקול קר שההסכם גם לא יחתם ועד כמה שהוא זוכר אביה נתן לשניהם מתנה ועובדה שהדירה רשומה על שם שניהם.
אביה החליט להכנס לפעולה. הוא פנה לעירד החוקר הפרטי שתוך שבוע העביר להם תמונות שלו מבלה שעות בדירה של אותה אם חד הורית. בשלב השני נשלחה חוקרת מהצוות לחבור לאם החד הורית במכון הכושר, התיידדה עימה והציעה לשדך לה ידיד. בשיחה מלב אל לב, שכל מילה בה הוקלטה ותומללה סיפרה אותה גברת על הזוגיות שהיא מנהלת בשנה האחרונה, על אהוב ליבה שתכף מתגרש ואיך חיכתה בסבלנות כי הוא הבטיח לה שלא יתגרש בחוסר כל וצריך קודם להתארגן על דירה, ואף הבהירה שהיתה מוכנה להמתין לו גם עוד שנה, כי הם חדורי מטרה להתחיל את חייהם המשוותפים עם הון התחלתי.
השבוע הגשנו תביעה לפסק דין הצהרתי הקובע שהדירה שייכת כולה לאשה, נספחים א ו-ב לתביעה : התמונות של הנתבע והמאהבת ותמלול השיחה.
-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~
3. הלקוח שלא הסכמתי לקבל
הם התגרשו לפני 4 שנים אחרי מאבק של שנתיים. ביתם היתה אז בת שנתיים והיום היא בת 8. הוא הסביר שהיא אם מנכרת, שעשתה כל מה שהיא יכולה כדי למנוע ממנו להיות עם הילדה כולל טענות לפגיעה מינית שנמצאו שקריות והתלונה שהוגשה נגדו במשטרה נסגרה. בתיקים כאלו בעלי קונפליקט בעוצמה גבוהה, בית המשפט מעניק סמכויות לפקידת הסעד לקבל החלטות בעניין הסדרי השהות עם הילדה גם לאחר הגירושין. למעשה הם לא הצליחו להסתדר ביניהם ולו על עניין אחד ופקידת הסעד היא זו שהכריעה בכל.
סיפר שבהתחלה היתה פקידת הסעד מאוד בעדה, אבל עם השנים הוא ״חינך” אותה באמצעות הגשת בקשות ותביעות לבית המשפט על כל עניין פעוט. עורכת הדין שייצגה אותו סגרה את המשרד והשבוע הוא התייצב במשרדי עם חלקי החלטות שיפוטיות אותן הציג בפני בסדר מתוכנן מראש, חלקי תסקירים שהוגשו בעניינם ושטח בפני את סיפורו בסופו הבהיר שהוא רוצה להגיש תביעה בעניין חלוקת החגים הלא שיוויונית שקבעה פקידת הסעד וגם בעניין נסיעה מתוכננת שלה לצפון עם הילדה, נסיעה שהוא מתנגד לה כי היא נוסעת לחברה שלה שעשתה בעבר לידו שימוש בסמים (עישנה ג׳וינט) והוא חושש שתעשן ליד הילדה.
הבהיר שקיבל עלי המלצה חמה מחבר לעבודה, ושכסף אינו מהווה בעיה, יש לו אבא עשיר שמממן כבר שנים את הייצוג המשפטי שלו. כשביקשתי לקרוא את התסקיר המקפח נוכחתי שההבדל בינו לבין האם בחלוקת הימים בחגים הוא הבדל של יום. נדהמתי מהנכונות שלו לנהל הליך משפטי בגלל יום הבדל ונסיעה לצפון ואמרתי לו שאני לא יכולה לקבל את התיק, שלא מטרידים את בית המשפט בזוטות כאלו ושלא יתפלא אם גרושתו תגיש בקשה לצו חוסם שיאסור עליו לנהל הליכים משפטיים כאלו. הבהרתי לו שאבהותו אינה נמדדת בשעות אלא במשמעות, והמלצתי שיקדיש את כספי אביו לטיפול משמעותי במקום לשכר טרחת עו״ד. הוא קצת נעלב שסירבתי לקחת את התיק, אך קיבל את הסברי שבפגישות איתי נאלצים לשמוע את האמת גם אם היא לא נעימה, אמר שהוא מעריך את הכנות אך יאלץ לחפש עו״ד אחר וביקש וגם קיבל המלצה
