1. הודעות נאצה
הוא הגיע נחוש להתגרש, לאחר שמסר את הפרטים הטכניים וביקשתי שיספר למה הגיע הוא שלף ערימת דפים והניח על שולחני כשקראתי את מה שכתוב שם דמעתי. היו אלו צילומי מסך של הודעות שהיא שלחה לחברה מיסתורית שהוא לא הכיר.
יום אחד היא שכחה את הטלפון בבית ויצאה לשיעור ספינינג. בעוד היא מזיעה את עצמה לדעת הוא התיישב עם כוס אספרסו ארוך בגינה והתחיל לעבור לה על הטלפון שהיא דאגה תמיד להרחיק מפניו. תחילה התעלם מהודעות שנשלחו לדליה בופקע אבל אחרי שלא מצא שום דבר חשוד התחיל לעבור על תכתובת עם חברותיה וכשהגיע לדליה הוא הזדעזע.
מסתבר שהיא אכולת שנאה ותיעוב אליו, מייחלת למותו – בעינויים או ממחלה קשה, בזה לו, ורוצה למצוא את האביר על הסוס הלבן שיגאל אותה מהחיים לצד ״חלאת המין האנושי״ עימו התחתנה. היו עשרות רבות של הודעות כאלו, כולן מכילות כל כך הרבה תיעוב ושנאה כלפיו, קללות נוראיות ורגשות נקם, עד שהוא חש חולה כשסיים לקרוא אותן.
הוא הניח את הטלפון במקום בו היא שכחה אותו ונכנס למיטה, חולה לחלוטין, אחוז צמרמורות וחולשה. כשהיא חזרה מהספינינג היא טיפלה בו כמו מלאך גואל לוחשת לו מילות אהבה שלא הזכירו במאום את עוצמת השנאה שלה כלפיו כפי שקרא שעה קלה קודם לכן.
למחרת כשהוא התאושש מלילה ללא שינה הוא עבר שוב ושוב על צילומי המסך של הודעות השנאה, והחליט לחפש את אותה חברה מסתורית שקיבלה את ההודעות. הוא שם לב שמדובר במספר מוכר. תוך חצי דקה הוא קלט שזה המספר שלה ושהיא שולחת את ההודעות לעצמה, אל הוא עדיין לא הבין מדוע שמרה את המספר תחת השם דליה בופקע. שבוע הוא לא ישן מזועזע מעוצמת התיעוב שלה כלפיו – שהוסווה היטב תחת מסיכת האשה האוהבת – עד שהרגיש שאינו מסוגל עוד להכיל את זה וחשף בפניה את צילומי המסך.
מהתדהמה שצפונות ליבה נחשפו כך היא לא הצליחה להכחיש, ונמלאה זעם על שפלש כך לפרטיותה. בפנים חתומות הודתה שבתוך תוכה היא שונאת אותו ומייחלת למותו, הסבירה שלא מתגרשת בגלל שתלויה בו כלכלית, והוסיפה שאם היתה יכולה היתה מוחקת אותו מחייה. אמרה שמצטערת שהכירה אותו, ושלמרות שיודעת שהוא אוהב אותה, הוא עשה לה רק רע בחיים ולכן הפתרון של סיום חייו הוא הפתרון האידיאלי מבחינתה למצב. עוד ענתה בגילוי לב שאכן השם דליה בופקע הוא שם קוד בלבד ולמעשה מדובר בסיכול אותיות של צמד המילים ״בעלי הדפוק״, כינוי שהיא מכנה אותו בליבה כבר שנים רבות.
מההלם הוא שתק. לא הצליח לענות לה או לדבר איתה במשך שבועות רבים. השבוע היא קיבלה את מסמכי הגירושין.
מוסר השכל
קחו בחשבון שאי אפשר לעטות מסיכה לנצח ושיום אחד המסיכה תרד לכם מהפנים, עם או בלי שהתכוונתם.
אם אתם אוגרים בלב שנאה ותיעוב כלפי מי שאתם חולקים עימו את חייכם לכו לטיפול דחוף שיעזור לכם לשחרר או את השנאה או את הקשר ההרסני, אחרת זה יקרה לכם כשאתם לא מוכנים.
~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-
2. סוללת גיבוי
הם נפרדו לפני שנה וחצי אחרי שהוא תפס אותה מנהלת רומן סוער עם הבוס הגרוש שלה. כמו 90% מהגברים הוא היה מוכן לסלוח על הבגידה כנגד ניתוק קשר עם הבוס המאוהב והחלפת מקום עבודה, אבל היא סירבה והוא עזב את הבית.
במשך השנה שחלפה מעזיבתו הוא דאג להעביר אליה את המסר שהצעתו עודנה רלוונטית ואם רק תרצה הוא יסלח על הכל ויחזור. היא נתנה לו להבין שאולי זה יקרה, בקרוב, רמזה שלא טוב לה עם הבוס שבינתיים סידר לה עבודה בחברה מקבילה והפך לבן הזוג הרשמי שלה, בהזדמנות אחרת לחשה באוזנו שהיא מתגעגעת למשפחה שהיתה להם, בקיצור השאירה אותו על אש קטנה.
כעבור שנה הוא התאהב. הוא הכיר בפייסבוק את מאיה רווקה צעירה ונאה שהתאימה לו כמו כפפה ליד. לא הפריע לה שהוא פרוד עם שני ילדים, שהוא מבוגר ממנה בעשור ושהוא לא לגמרי סיים את ענייניו עם אשתו, היא התאהבה בטוב ליבו והחזירה לו את הבטחון העצמי וזקיפות הקומה.
בשלב כלשהו מאיה הצטרפה אליו ואל ילדיו לטיול בצפון בסופשבוע שהילדים שהו אצלו. הבילוי המשותף התגלה כהצלחה מסחררת והילדים חזרו משולהבים ולא הצליחו למחוק את החיוך מהשפתיים. בהתלהבות ילדותית סיפרו לאימם על הטיול עם מאיה החברה של אבא, ולא הבינו למה היא לא מתלהבת יחד עימם… החיוך שלהם הלך ודעך ביחס ישיר להבעות הזעם של אימם.
זה המקום לציין שאת הבוס לשעבר הילדים הכירו היטב ובילו עימו ועם ילדיו בכל סופשבוע שני, אבל זה לא הפריע לאימם לקבל התקף זעם לשמע חוויות השבת עם מאיה. כשהיא סיימה לכעוס על הילדים היא שלחה הודעה לאב שהיא אוסרת עליו להפגיש את הילדים עם מאיה עד שהיא לא תפגוש בה בעצמה ותתן לו אישור.
כן כן, אנחנו יודעים שהיא חיה בסרט אבל הוא נבהל מאוד והודיע למאיה שבשלב זה לא תפגוש יותר את ילדיו בשל איסורה של אשתו….
מאיה קיבלה את ההכתבה אבל החלה להפעיל עליו לחץ שיסיים את ענייניו עם אשתו ויתגרש כבר תוך שהיא רומזת שסבלנותה פוקעת. כשהוא ניסה לדבר עם אשתו על גירושין היא סירבה לדון בכך והתחמקה, עד שבסופו של דבר אמרה שמעדיפה להשאיר את הדברים כמו שהם, והוסיפה שהיא שוקלת לקבל את הצעתו משכבר הימים – ולחזור לזרועותיו. נסיונותיו להסביר לה שהוא כבר במקום אחר זכו להתעלמות והוא הרגיש חסר אונים.
כשהוא הגיע אלי הוא אמר שמרגיש כמו סוללת גיבוי שממתינה בצד ובדק איך אפשר להתגרש בכל זאת ללא שיתוף פעולה של אשתו, והאם מותר לו להפגיש את הילדים עם מאיה למרות הוטו שהטילה אשתו.
הוא נדהם לשמוע שהוא לא צריך אישור מאשתו כדי להפגיש בין מאיה לילדים ושמומלץ להגיש בקשה לישוב סכסוך בבית הדין הרבני ולהציע לאשתו להגיע להסכמות בטרם תוגש נגדה תביעת גירושין. הוא לא האמין שיש מוצא מקשייו שאינו תלוי ברצונה הטוב של האשה…
השבוע היא קיבלה ממני את המכתב אליו צורפה הבקשה לישוב סכסוך והבינה שסוללת הגיבוי אזלה. היא התקשרה אליו בוכה וניסתה להפעיל מניפולציה רגשית, אבל הוא כבר היה במקום אחר ושלח אותה לדבר איתי.
מוסר השכל :
לא תוכלו לנצח להשאיר מישהו על אש קטנה, לגיבוי, למקרה שתישארו לבד. בסופו של דבר קארמה תבין מה אתם עושים, וקארמה איז…
~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-
3. איקאה
הם חיו ביחד 15 שנים אך מעולם לא נישאו. היא היתה גרושה עם בת מנישואיה הקודמים ולא היתה מוכנה להתקרב יותר לבית הדין הרבני, ולו לא היתה התנגדות לחיות ככה. במהלך חייהם המשותפים נולדו להם תאומות היום בנות 7 והם קנו דירת גג בת 5 חדרים באזור השרון.
קצת אחרי שהתאומות נולדו הקשר ביניהם נגמר והם התנהלו כשותפים לדירה, בלי סקס, בלי חברות, עם מעט מאוד מילים שהחליפו מדי יום. שניהם היו עסוקים עד מעל לראש בעבודה תובענית ושניהם היו מטורפים על התאומות שהיו הדבר היחיד שקישר ביניהם. בהתחלה היא ביקשה שילכו לטיפול זוגי וינסו להציל את הזוגיות אבל הוא סירב וטען שלא מאמין בטיפולים זוגיים.
אחרי שלוש שנים היא הודיעה שהיא רוצה להיפרד אבל הוא סירב. לא סתם סירב, הוא איים עליה שלא יתן לה לקחת את הבנות, שהיא לא תראה אותן, שיוכיח שהיא חולת נפש והיא נלחצה וויתרה.
השנים חלפו ובשלב כלשהו היא פנתה לייעוץ משפטי והבינה שמזל שהיא לא תלויה בו כלכלית, שהוא לא יכול לעשות לה כלום, ושהיא יכולה פשוט לקום ולעזוב את הבית.
היא פתחה במבצע שזכה לכינוי מבצע איקאה. תחילה מצאה דירה באותו רחוב ושכרה אותה. אחר כך החלה לרהט אותה אט אט כשהיא מבקרת מדי מספר ימים באיקאה, היא רכשה גם מגבות ומצעים, צעצועים לתאומות וחדר מדהים והכל בשקט בשקט ומבלי שהוא מעלה על דעתו שמתחת לאף היא מנהלת מבצע כזה.
ביום שנקבע מראש היא לקחה את הבנות, ארזה שתי מזוודות עם בגדים וחפצים אישיים ועזבה. בו ביום שלחתי לו מכתב המודיע שעזבה ומציע להגיע להסכמות כוללות או לכל הפחות בעניין הסדרי השהיה של הבנות.
במקום לענות הוא הגיש בקשה למתן צו המורה לה לחזור עם הבנות הביתה. לאחר שהגשנו תשובה וטענו שהוא אינו יכול לשעבד אותה להתגורר עימו ומוזמן להציע הצעה בעניין חלוקת זמני השהות עם הילדות – בקשתו נדחתה.
השבוע היינו בדיון. למרות שחלפה כמעט שנה מיום העזיבה הוא לא הסכים לאף הצעה להגיע להסכם והמשיך
לחזור כמנטרה על המשפט שתחזור הביתה עם הבנות…השופטת הנהנה קלות בראשה שטענתי שאם הם היו נשואים היא היתה עגונה, ובסוף דיון ארוך נתנה צו לפירוק השיתוף בבית ולמינוי כונס נכסים למכירתו.
מוסר השכל
-
אי אפשר לשעבד אנשים, ואם מישהו מחליט ללכת לא תוכלו להחזיק אותו בכוח. החוכמה היא לראות את הסימנים קודם ולטפל בבעיות כשהן קטנות.
-
כשמציעים לכם טיפול זוגי – אם תתעלמו או תסרבו, כאילו הפקרתם את חיי הנישואין שלכם מוטלים פצועים בכביש.
